ת"פ 19469-11-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' א'

האישומים

• נגד הנאשם הוגש כתב האישום המייחס לו שתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נכתב כי המתלונן והמתלוננת הנם בני זוג, אשר שכרו את שירותיה של עו"ד א', על מנת לייצגם בתביעה נגד הנאשם. א', היא גרושתו של הנאשם, מזה שנים.

   

  על פי האישום הראשון, ביום 8.6.14, בשעות הערב, בבית, איים הנאשם על עו"ד א' בנוכחות המתלונן, באמרו "אני אזיין אותה, אני אראה לה, אני אשרוף לה את המשרד, היא לא יודעת מה אני אעשה לה, היא לא יודעת עם מי היא נפלה, אני אנקנק אותה". במעשים אלה איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופה של עו"ד א', בכוונה להפחידו.

   

  על פי האישום השני, ביום 9.6.14, בשעה 8.30, כאשר המתלוננת יצאה מחניון הבית, פגש בה הנאשם ואיים בפניה על עו"ד א': "היא עוד תשמע ממני, היא התעסקה עם הבן אדם הלא נכון, הבן שלי יישאר בלי אמא ואבא, אני אשב בכלא, אני אלך להפוך לה את המשרד, היא עוד תראה מה זה להתעסק איתי". באותו יום, בשעה 12.00, איים הנאשם על עורכת הדין בפני המתלונן, באמרו: "אתה לא יודע מה אני אעשה לה, אני אראה לה מה זה, אני אזיין אותה, אני אשב עליה, אני אראה לה את הבן שלי יתום מאמא ומאבא". במעשים אלה איים הנאשם על המתלוננים בפגיעה שלא כדין בגופה של עורכת הדין.

   

• הנאשם כפר באישום, וטען כי לא היו איומים מצדו.

  השתשלשות העניינים

   

• במועד ישיבת ההוכחות, לאחר שהתייצבו עדי התביעה, הודיע ב"כ הנאשם כי הוא מסכים להגשת הודעותיהם, ואינו מבקש לחקור אותם. לאור הסכמתו, הוגשו הודעותיהם של שני המתלוננים, ת/1-2, וכן חקירת הנאשם תחת אזהרה ת/3. בנוסף, הוגש בהסכמה זכ"ד של השוטרת שלומית בן ציון ת/4.