ת"פ 19352-05-13.25 פברואר 2015

בפתח הדברים אודיע כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם 2 מהעבירה המיוחסת לו כ"ממונה מטעם המעסיק", לפי סעיף 5 א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז – 1997.

1.כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של אי תשלום פדיון חופשה, לפי סעיפים 13 ו- 28 (א) (2) לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951, אי תשלום שכר מינימום, לפי סעיפים 2 (א) ו- 14 לחוק שכר מינימום, תשנ"ז – 1987 ופיטורי עובדת בשל הגשת תלונה, לפי סעיפים 2 (א) ו- 5 א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז – 1997 (להלן – החוק).

2.בדיון שהתקיים ב- 23.1.2014, נמחקה העבירה של אי תשלום שכר מינימום. הנאשמת 1 הודתה בביצוע העבירה של אי תשלום פדיון חופשה שנתית והוטל עליה קנס בסך 4,320 ש"ח. העבירה של אחריות מנהל ביחס לאי תשלום חופשה שנתית – נמחקה.

כך נותרה להכרעה השאלה, אם הנאשמים פיטרו עובדת משום שהגישה תלונה.

3.הנאשמת 1 (להלן – הנאשמת) הינה חברה בע"מ המספקת שירותי שמירה, אבטחה וניקיון.

הנאשם 2 (להלן – הנאשם) משמש כמנהל החברה ובעלים בה.

4.הנאשמת העסיקה את העובדת יפית דוקרקר (להלן – העובדת) כמאבטחת, החל מ- 26.6.08 ועד 1.4.09. במסגרת עבודתה שובצה העובדת בחנויות ובמסעדות בבאר שבע.

5.בתאריך 24.3.2009 הגישה העובדת תלונה במשרד התמ"ת כנגד הנאשמת, על כך שלא קיבלה שכר עבור חודש ספטמבר 2008, וכן לא קיבלה גמול עבור עבודה בשעות נוספות (אישור על קבלת התלונה ת/1).

באותו יום הוציא משרד התמ"ת דרישה לנאשמת להמצאת תלושי שכר, רישומי שעות נוכחות, טופס הודעה לעובד ודו"ח ניצול חופשה בקשר לעובדת (ת/4).

6.לאחר הגשת התלונה, העובדת שובצה במסעדת "ערביקה" בבאר שבע בתאריך 29.3.2009, ולאחר מכן לא שובצה עוד (דו"ח השעות סומן ת/12).