ת"פ 18039-08-14 פרקליטות מחוז מרכז נ' מלמד

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה של זיוף.

במהלך אוגוסט 2012, פנתה המתלוננת שהיא בעלת עסק של קייטרינג המצוי במושב קדרון אל הנאשם ושאלה אותו האם יוכל לספק לעסק שלה תעודת כשרות. הנאשם השיב לה בחיוב, על אף שאינו מוסמך על ידי הרבנות ליתן תעודת כשרות. הוא הסכים לעשות כן בתמורה לתשלום חודשי בסכום של 1500 ₪.

המתלוננת הסכימה להצעה זו מבלי שידעה כי הנאשם אינו מוסמך להעניק תעודת כשרות.

בסמוך לאחר מכן, זייף הנאשם תעודת כשרות, תוך שהשתמש בתעודה של עסק אחר ושינה את פרטי העסק לפרטי העסק של המתלוננת. הנאשם מסר למתלוננת את תעודת הכרות המזוייפת.

בעקבות זאת, העסיקה המתלוננת את הנאשם במשך ארבעה חודשים , כאשר בכל חודש שילמה לו סכום של 1500 ₪.

התביעה הדגישה כי מדובר היה בזיוף מסמך שנחזה להיות תעודת כשרות ואשר הוצג במשך ארבעה חודשים בבית עסק, כך שהלקוחות הוטעו לחשוב כי אכן לעסק תעודת כשרות כדת וכדין.

התביעה הפנתה אל האמור בתסקיר שירות המבחן ולפיו הנאשם עשה כן מתוך בצע כסף והתמקדות בצרכיו האישיים.

עוד הפנתה אל האמור באשר לרמת הסיכון הנובעת ממנו.

עם זאת זקפה התביעה לזכות הנאשם את הודאתו באשמות ואת חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה. כן צויין כי הנאשם הפקיד סכום פיצוי מוסכם למתלוננת .

התביעה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודת שירות , בצד מאסר מותנה. היא עתרה שלא  לבטל את הרשעתו של הנאשם וציינה כי אף שירות המבחן לא סבר כי יש מקום לעשות כן.

לטעמה של ב"כ הנאשם אין המדובר במצג שווא או במרמה שכן הנאשם הינו משגיח כשרות מוסמך . הגם שב"כ הנאשם ערה לכך שהנאשם לא הוסמך מעודו להעניק תעודת כשרות, עמדה על טיעונה זה. היא הוסיפה כי לאור כך, מידת הנזק שנגרם היא נמוכה. בפועל אף סופקו שירותי השגחת כשרות, שכן הנאשם עבד אצל המתלוננת במשך ארבעה חודשים. הסכום ששולם לו , הושב בפיצוי שכבר הופקד על ידי הנאשם.

לטעמה של ב"כ הנאשם, מתחם הענישה הראוי נע בין מאסר מותנה למאסר מותנה ושל"צ. כתימוכין לטיעוניה הציגה ב"כ הנאשם אסופת פסיקה.

ב"כ הנאשם הוסיפה ותארה את תכונותיו התרומיות של הנאשם ואת תרומתו לקהילה, לרבות במסמכים שהוצגו בפני ביהמ"ש. היא הוסיפה וטענה כי הטלת עונש של עבודות שירות תפגע במשפחתו של הנאשם ותגדע את פרנסתו ואת פרנסת משפחתו, שגם כך מצויה בקושי רב, בהדגישה כי לנאשם אישה החולה במחלה קשה וממארת.