אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 17454-09-13 מדינת ישראל נ' ג.

ת"פ 17454-09-13 מדינת ישראל נ' ג.

תאריך פרסום : 06/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריית גת
17454-09-13
03/02/2016
בפני השופט:
אור אדם סגן הנשיאה

- נגד -
המאשימה :
מדינת ישראל
עו"ד ליטל לוזון (לשכת תביעות לכיש)
הנאשמת:
א.ג.
עו"ד יפעת זינר (מטעם הסנ"צ)
הכרעת דין

 

  1. כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה שתי עבירות איומים, שתי עבירות של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירה של חבלה חמורה, הכול בקשר לאירועי אלימות בינה לבין המתלוננים מיום 1.10.11 ליד רח' XXX בשדרות.

  2. מדובר למעשה בשני אירועים נפרדים שאירעו בזה אחר זה:

    • האירוע הראשון היה בין הנאשמת לבין ד"מ קטין יליד 1997 (להלן: "ד"מ"), כאשר נטען כי הנאשמת איימה עליו ולאחר מכן דחפה אותו באמצעות מערוך, על רקע סכסוך בינו לבין בנה הקטן. במקום נכח גם חברו של ד"מ העד שלומי שמנו פ. (להלן: "פ.").

    • אירוע שני, שאירע בסמוך לאחר מכן, ולאחר שד"מ התקשר לאימו א.מ. (להלן: "א"), לספר לה על האירוע הראשון, והאֵם הגיעה למקום יחד עם גיסתה ט.מ. (להלן: "ט"). בשלב זה, נטען כי הנאשמת איימה עליהן בכך שנופפה במקל שהחזיקה. לאחר מכן הכתה במקל את א. בראש ואת ט.ט. בידה השמאלית. לא. נגרמה חבלה של ממש – המטומה בחלק האחורי של הקרקפת. לט.ט. נגרמה חבלה חמורה – שבר מפרקי בגליל האמצעי של קמיצת יד שמאל. ט.ט. היתה זקוקה לטיפולים רפואיים לרבות ניתוחים, ונותר נזק לצמיתות באצבעה.

  3. הערה מקדמית לעניין העבירות - כמתואר לעיל, מדובר בשני אירועים מוגבלים יחסית, שניתן לראות בהם אירוע אחד מתמשך. התביעה ייחסה לנאשמת בגין אירוע מתמשך זה, שש עבירות (!) - שתי עבירות איומים, שתי עבירות של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירה של חבלה חמורה. בית המשפט העליון הורה לא אחת, כי גם אם מותר הדבר, הרי שלא ראוי נורמטיבית להעמיד לדין בהוראות חיקוק רבות בגין מעשה יחיד. כב' השופט בך הורה בפרשת לויאן, כי בהגשת כתב אישום, צריכה התביעה להשתדל לבחור בין סעיפי האישום האפשריים, את העבירה המבטאת בצורה הנאותה ביותר את מהות המעשה. במסגרת זאת, מותר לה כמובן לבחור את הסעיף המחמיר יותר עם הנאשם. ניתן לצרף אישום נוסף או אלטרנטיבי, אך אין להרבות בסעיפי אישום סתם, תוך מה שנקרא באנגלית: "throwing the book at the accused" (בש"פ 5284/91 לויאן נ' מד"י, פ"ד מו (1) 156, ע' 160-161 (1991)). לנוכח הלכת לויאן הורו בתי משפט על ביטול אישומים במקרים של ריבוי עבירות חופפות (ר' ת"פ (שלום תל אביב) 21558-08-09 מ"י נ' ג'אבר ואח', (2011) ; ת"פ (שלום נצרת) 37337/06 מ"י נ' מלכה (2009) ; ת"פ (שלום טבריה) 1984/04 מ"י נ' רז (2005) ועוד).

  4. בענייננו, ייחוס לנאשמת של שש עבירות שונות בגין אירוע אחד נראה בעייתי ובלתי ראוי בנסיבות העניין.

  5. הערה מקדמית לעניין העדים - פרט לשוטרים משה דרעי ואפי דהרי, אשר לא נכחו באירוע האלים ממש, העידו מטעם התביעה ארבעה עדים לגבי נסיבות האירוע: א., ט.ט., ד"מ ופ.. מטעם ההגנה העידה רק הנאשמת בעצמה. הנאשמת היא היחידה שטענה כי לא החזיקה במקל או מערוך, בעוד כל ארבעת עדי התביעה ציינו כי היא החזיקה במקל. הנאשמת טענה כי דווקא המתלוננים החזיקו מקל, טענה שאין לה כל תימוכין.

  6. יודגש כבר עתה, בפתיח הכרעת הדין, כי מבין שלל העדויות באשר לאירוע, מצאתי כי יש לייחס משקל של ממש לעדותו של ד"מ. המתלוננות א. וט.ט. טענו כי רק הן הותקפו על ידי הנאשמת ולא נקפו אצבע כנגדה. מנגד גם הנאשמת טענה כי רק המתלוננות הן אלה שתקפו אותה והיא לא תקפה אותן. העד אשר העיד כנראה דברים לאשורם, הינו העד ד"מ, שהיה קטין בעת האירוע ובעת מתן העדות היה כבר חייל. מדובר בעד שלא הכחיש גם דברים שאינם נוחים לגרסתו, כגון מילים בוטות שהטיח בבנה של הנאשמת. מדובר בעד שהסביר, שלמרות שהותקף ע"י הנאשמת, לא שש להתלונן נגדה. למרות היותו עד תביעה ובנה של המתלוננת א., הוא תיאר דברים שאינם נוחים לגרסת התביעה – שבמהלך האירוע, גם אמו א. ודודתו ט.ט. לא טמנו ידן בצלחת, והשתתפו באלימות ההדדית שבינן לבין הנאשמת. בניגוד לעדויות של א., ט.ט., הנאשמת, ובמידה מסויימת גם פ., עדותו של ד"מ היתה שוטפת, בהירה והגיונית. לפיכך עיקר הכרעת הדין תתבסס על עדות זו.

     

    מסכת הראיות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ