ת"פ 17250-10-15

1. לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש.

2. בתאריך 12.10.2015 הוגש נגד המבקש כתב אישום, בגין הצתת רהיטים בחנות השייכת לאחיו של המבקש, וזאת על רקע סכסוך קודם ממושך בין השניים.

3. ביום 11.11.2015 הודיעו הצדדים על הסכמה, בתיק מ"ת 17292-10-15, לפיה המבקש ישוחרר למעצר בית, בביתו ברחוב אגריפס 66 בירושלים או בבית ביתו במעלות, בפיקוח מפקחים, תוך אפשרות ליציאה מהבית בליווי אחד המפקחים.

4. ביום 30.11.2016 הודיעו הצדדים על הסדר טיעון, ניתנה הכרעת דין והדיון נדחה לראיות וטיעונים לעונש.

5. בתאריך 28.2.2016 נשמעו ראיות חלקיות לעונש, והדיון נדחה להמשך, לצורך הגשת חוות דעת מומחה לגבי מצבו הרפואי של המבקש.

באותה ישיבה מסר ב"כ המבקש כי הפיקוח על תנאי שחרורו של המבקש מקשה על המפקחים, וביקש לשנות את תנאי השחרור, באופן שהמבקש יוכל לשהות במקום מעצר הבית, ללא פיקוח, והפיקוח יידרש רק במקרה של יציאה מהמקום.

6. נתבקש תסקיר מעצר משלים, ושירות המבחן, בתסקיר מיום 6.3.2016, המליץ לאפשר למבקש לשהות בביתו במעצר בית ללא פיקוח, ולהורות כי הפיקוח ימשיך בעת יציאה מהבית. בתסקיר ציינה קצינת המבחן כי המבקש מודע לחשיבות העמידה בתנאי מעצר הבית, כי ניכר שאינו מעוניין להחריף את מצבו ולפגוע במשפחתו, וכי המפקחים חווים מעמסה ופגיעה במישור האישי והתעסוקתי עקב תנאי מעצר הבית.

7. המשיבה מתנגדת להסרת הפיקוח על מעצר הבית. נטען כי המבקש הורשע בעבירה חמורה של הצתה, ולאחר שהודה והורשע לא עומדת לו חזקת החפות. כן נטען כי הסכסוך בין המבקש לאחיו, שעמד בבסיס העבירה, עומד בעינו, וכי מתסקיר שהוגש לגבי העונש עלה שהמבקש אינו עומד לעומק על חומרת מעשיו ורואה בעצמו קרבן. נטען כי לא ניתן לתת אמון במבקש שלא יפר את תנאי השחרור.

8. לאחר עיון בתסקיר המעצר המשלים ובטיעוני הצדדים, נראה כי ניתן לשנות את תנאי השחרור, באופן שיקל על המפקחים, ולהסיר את ההשגחה על המבקש בשעה שהוא במקום מעצר הבית. שירות המבחן התרשם כי המבקש ישתף פעולה עם הקלה כזו וכי אינו צפוי להפר את תנאי השחרור. הודאתו של המבקש בעובדות כתב האישום מעידה על קבלת אחריות למעשיו, ובנסיבות העניין, בהתחשב בכך שאין למבקש עבר פלילי רלוונטי, הסיכוי כי המבקש יפר את תנאי השחרור קלוש.