אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 17240-05-15 מדינת ישראל נ' ע.

ת"פ 17240-05-15 מדינת ישראל נ' ע.

תאריך פרסום : 06/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
17240-05-15
28/11/2016
בפני השופטת:
מרב גרינברג

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
א.ע.ג.ע.
הכרעת דין
 

 

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

 

פתח דבר

 

  1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים בעבירות של תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") (שתי עבירות), וכן עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש- לפי סעיף 382(ג) לחוק ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.

     

    ע"פ עובדות כתב האישום הראשון, ביום 17.4.15 בסמוך לשעה 22:30, איים הנאשם על אשתו דאז, המתלוננת, בכך שאמר כי הלילה לא תישן בבית ואם תישאר שם, ישרוף אותה. באותן הנסיבות משך בשערותיה ודחף אותה. בכתב האישום השני נטען, כי ביום 12.4.15, סמוך לשעה 22:00 בבית, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שזרק עליה את שלט הטלוויזיה ופגע בידה, באומרו לה "תקומי את נראית מגעילה, מה את יושבת פה בכלל". כמפורט בעובדות כתב האישום השלישי, כחצי שנה עובר למועד האישום הראשון, בעקבות כעסו של הנאשם על המתלוננת על כך שהבחין בשערות על רצפת הסלון, סטר לה וגרם לאדמומיות בלחייה.

     

  2. בישיבת המענה לכתב האישום שהתקיימה ביום 30.12.15, בפני כב' השופט קרשן, כפר הנאשם באופן גורף במיוחס לו.

     

  3. במסגרת דיון ההוכחות נשמעו עדות המתלוננת, עדות השוטר רוני יהואש - גובה הודעת הנאשם (ת/1), ודו"ח העימות (ת/2), השוטר יוסף מאלכ -עורך דו"ח הפעולה (ת/3) וכן אם המתלוננת. מטעם ההגנה העידו הנאשם ואחיו.

     

    יריעת המחלוקת

     

  4. כעולה מגרסת הנאשם, כופר במיוחס לו בכלל האישומים. דומה שאין מחלוקת בין הצדדים, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שרר מתח בין בני הזוג על רקע רצונה של המתלוננת להביא ילד משותף והתנגדות הנאשם. עוד הובהר לצדדים, כי בית המשפט לא יכריע בטענת הגניבה שייחס הנאשם למתלוננת אלא בשאלות מהימנות שונות שעלו בנושא.

     

    טיעוני הצדדים

     

  5. ב"כ המאשימה, עו"ד חבה, עתר בסיכומיו, להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו בהתבסס על עדותה המהימנה והסדורה של המתלוננת. עוד מוצא בעדות אמה חיזוק לעדותה ביחס לאישומים הראשון והשלישי. ב"כ המאשימה דוחה מכל וכל האשמות הנאשם שהמתלוננת גנבה את תכולת הכספת בביתם והעלילה עליו. עוד סבור שעדות אחי הנאשם אף היא מחזקת גרסת המתלוננת, בכך שמיד שהבחין בה, בסמוך לאירועי האישום הראשון, שאל לשלומה והאם אחיו פגע בה.

     

  6. מנגד, עתר ב"כ הנאשם, עו"ד נטור, לזיכוי הנאשם. בסיכומיו הסביר, כי מדובר בזוג שנישואיו לא עלו יפה. עוד הפנה לסתירות בעדות המתלוננת ואי התאמה בין גרסתה לגרסת אמה והדברים שמסרה לאחי הנאשם. ב"כ הנאשם הטעים כי עדותו של הנאשם אמינה וכנה ויש ליתן לה משקל עדיף. עוד סבור כי מדובר במתלוננת מניפולטיבית, שרקמה עלילות שווא כנגד הנאשם לחפות על גניבת כספי חסכונותיו מכספת ביתם.

     

    עדות המתלוננת

     

  7. המתלוננת, בסיוע מתורגמן לשפה הערבית, סיפרה בעדותה כי הייתה נשואה לנאשם 4.5 שנים, כשמתחילת נישואיהם ביקש הנאשם להתגרש ממנה, הבהיר לה ששונא אותה והתייחס אליה בחוסר כבוד. הנאשם לא פרנס אותה, התייחס כלפיה בנוקשות ובזלזול וקילל אותה. באשר לאירוע נשוא האישום הראשון, סיפרה כי באותו היום דרש ממנה הנאשם להתגרש. בשעה 22:30, כשחזר מעבודתו," הוא התעצבן והתחיל לצעוק ולאיים עלי, דחף אותי, משך אותי מהשערות ואמר לי אני רוצה לשרוף אותך והוא התחיל לרעוד. הוא היה בן אדם לא נורמלי באותו הרגע ואני פחדתי ממנו. התחלתי לקחת את הדברים שלי, בגדים, כמה שיכולתי, לקחתי את הדברים שלי והלכתי אצל ההורים" (פרו', עמ' 13, ש' 22-24). בהמשך פגשה באחיו אבל לא סיפרה לו דבר.

     

  8. ביחס לאישום השני, סיפרה בעדותה כי ארע שבוע עובר לאירוע הראשון, כשהנאשם זרק לעברה שלט ופגע בידה. באשר לאירוע נשוא האישום השלישי, הבהירה כי ארע חצי שנה עובר למועד האירוע הראשון, כשהנאשם הגיע הביתה "ומצא שערות בסלון, הוא התחיל לצעוק עלי והרביץ לי על הפנים, הוא התחיל להשפיל אותי ולקלל, למה יש שערות על הרצפה." (עמ' 13,ש' 31-32), וכתוצאה מכך נגרמו לה סימנים בפנים. המתלוננת הסבירה שלא התלוננה כנגד הנאשם בשלב זה, מאחר שלא רצתה להתגרש ממנו, וחששה מהבושה שתגרם לה. עוד פחדה שיחסו של הנאשם כלפיה יסלים, אם תתלונן.

     

  9. בחקירתה הנגדית אישרה, כי ישנו בנפרד ולא דיברו, לפרקים, לטענתה על רקע רצונו של הנאשם להתגרש ממנה ולהוציאה מהבית. ביחס לאירועי האישום הראשון, הסבירה שבבוקר יצאה לתופרת בטייבה, אך בדרך נזכרה כי יום שישי ובתי העסק סגורים. המתלוננת הסבירה שיצאה מהבית מאחר שהנאשם השפיל וקילל אותה (פרו', עמ' 19, ש' 17) אך בהמשך מסרה שלא היה כלל בבית (שם, ש' 19). בהמשך עדותה, כשהסבירה שאמרה לנאשם בבוקר שיוצאת לתופרת, עומתה עם טענתה הקודמת שלא ראתה אותו כלל, והשיבה שאינה רוצה לענות (פרו', עמ' 20, ש' 1). עוד סיפרה שבאותו היום הלכה פעמיים לבית הוריה (שם, ש' 11) אך בהמשך הבהירה כי הלכה רק בלילה (שם, ש' 22), ופגשה במקום את אמה ואחיה.

     

  10. באשר לאישום השני, הסבירה ששכבה על המיטה וצפתה בטלוויזיה, וכי השלט היה מונח על השידה בכניסה לחדר. כשנשאלה אם לא הגיוני יותר שהחזיקה השלט ביד, ענתה כי לא תמיד היא מחזיקה אותו בידה (פרו', עמ' 22, ש' 3). ביחס לרקע האירוע השלישי, הסבירה שהנאשם "הוא בן אדם שאם ראה משהו על הרצפה הוא מתחיל להתרגז. אפילו אם שערה קטנה הוא מדבר על זה" (שם, ש' 14). המתלוננת עמדה על כך שבאותו היום הנאשם תקף אותה בפניה ונגרם לה סימן שבו הבחינה גם אמה (פרו', עמ' 23, ש' 1). המתלוננת דחתה בתוקף טענת הנאשם כי העלילה עליו לחפות על גניבת כספו.

     

  11. עוד אישרה באשר להליך הגירושין, כי הנאשם "ביקש ממני שנסגור את העניין בצורה ידידותית .. הוא לא רצה שניכנס לבתי משפט, שנסגור הכל דרך ההורים" (פרו', עמ' 21, ש' 17,19). המתלוננת אף עומתה בחקירתה הנגדית עם דברים שרשמה בחשבון הפייסבוק שלה, ומסרה בהליך בוררות, במסגרת צו הגנה בבית משפט לענייני משפחה, ולבית הדין השרעי (עמ' 15-17). עוד הוצגו בפניה צילומי אבטחה מיום האירוע הראשון (עמ' 19), אך מאחר שראיות אלו לא הוגשו ע"י ההגנה לבית המשפט, לא מצאתי להתייחס אליהן.

     

  12. עוד העיד השוטר רוני יהואש (עת/1) שגבה הודעות הנאשם, המתלוננת ואמה. כמו-כן ערך העימות בין השניים, הסביר שדבריהם תורגמו כהלכה ע"י מתורגמן, וכן שהנאשם לא העביר לידי המשטרה דיסק שטען שיש ברשותו. כמו-כן, העיד השוטר יוסף מאלכ שליווה המתלוננת, לביתה, לאחר מסירת תלונתה, ופגש שם בנאשם. מדו"ח פעולה שערך עולה שהנאשם טען בפניו כשהוא ממרר בבכי, כי המתלוננת גנבה את תכולת הכספת בבית, הוביל אותו לחדר השינה והצביע על כספת פתוחה. ביחס לסכומים מציין שהנאשם אמר לו תחילה שמדובר ב- 700,000 ₪, ובהמשך הפחית הסכום ל-500,000 ₪. כמו-כן, פגש במקום באחיו של הנאשם, ס. שסיפר לו שאמש ניסה לעשות סולחה ולסייע. הנאשם מסר לשוטר שלא נגע במתלוננת והריב ביניהם נוגע לרצונה בילדים והתנגדותו לכך.

     

  13. העדה הנוספת מטעם המאשימה הייתה אמה של המתלוננת, הגב' פ. מ. . האם סיפרה שמלכתחילה לא עלו הנישואין בין בני הזוג יפה, "כל יום המתלוננת מתקשרת בלילה ואומרת בעלי הרביץ לי." (פרו', עמ' 27, ש' 13-14). עוד סיפרה, כי באחד הימים הגיעה המתלוננת לביתה "עם מכה" כשהצביעה על לחייה (ראו גם פרו', עמ' 30, ש' 20 "היה לה סימן של סטירה"). האם הסבירה ששוחחה עם הנאשם בטלפון והוכיחה אותו על מעשיו. ביחס לאירוע הראשון, העידה שהמתלוננת הגיעה לביתה בשעת חצות, בתה סוניה פתחה לה את הדלת והמתלוננת צעקה שהנאשם הרביץ לה, זרק אותה ואמר לה שתצא מהבית. כמו-כן אמר לה שאם תישאר בבית, ישרוף אותה (שם, ש' 18-19). האם ציינה שהמתלוננת הגיעה לביתה ללא דבר בידה. בחקירתה הנגדית אישרה שהאיצה בבתה להגיש תלונה במשטרה כי הנאשם גירש אותה מהבית (פרו', עמ' 28, ש' 25-28 אך ראו הבהרתה בעמ' 31, ש' 21). עוד הוסיפה, שלאחר התלונה, הבת חזרה להתגורר כשבוע בבית הנאשם אך הוא המשיך להכותה (עמ' 29, ש' 8). לטענת ב"כ הנאשם, שלא שוחחה כלל עם הנאשם, השיבה שהתקשרה אליו לאחר האירוע נשוא האישום השלישי. האם סירבה לבקשת ב"כ הנאשם להוצאת צו תקשורת לבדיקת הדברים (פרו', עמ' 30, ש' 18).

     

     

    עדות הנאשם

     

  14. בהודעתו מיום 18.4.15 (ת/1), הכחיש הנאשם את המיוחס לו וטען כי המתלוננת שקרנית, ושב על טענתו שגנבה את כספו.

     

  15. בדו"ח העימות שנערך בין השניים (ת/2- מיום 20.4.15), חזרו השניים על גרסאותיהם.

     

  16. בעדותו בבית המשפט עמד הנאשם בהכחשתו. הנאשם סיפר כי הוא בן 50, נשוי כיום בפעם השלישית ולו חמישה ילדים מנישואים קודמים. עוד הוסיף שעובד כל השנים כנהג משאית, בעבודות כפיים קשות וחי ברווחה. באשר ליום האירוע הראשון, הבהיר שלא ראה כלל את המתלוננת בבוקר אלא נסע לרעננה ואח"כ לבדיקה בעיר טייבה (ראו נ/1 – חשבונית בנק הדואר רעננה נושאת תאריך 17.4.15 שעה 10:07, וכן נ/2- אישור על בדיקת רנטגן מיום 17.4.15 שעה 11:19). הנאשם חזר בשעה 22:00, הבחין בטלוויזיה דולקת ובברז המים פתוח, ונכנס לסלון. "אחרי שתי דקות היא באה אחרי ואמרה לי קום קום תלך למיטה שלך אני הולכת להורים שלי. לא התייחסתי. כל הלילה חיכיתי שהיא תחזור" (פרו', עמ' 33, ש' 29-30), ובהמשך: "לא דיברתי שום מילה. לא ידעתי אם אמרה את זה בצחוק.. השעה היתה -02:00 והיא לא חזרה" (פרו', עמ' 34, 12-13). למחרת הבחין בגניבת הכסף, ועומד על גרסתו שהמתלוננת עומדת מאחורי הגניבה. הנאשם הסביר שהקלטת שביקש להגיש קשורה לעניין זה.

     

    עוד עומד הנאשם על כך שלא שוחח כלל עם אם המתלוננת במהלך שנתיים עובר לתלונה. ביחס לאירועים האחרים, מסביר כי אינו נכנס לחדרה של המתלוננת, ואין היגיון שהשלט לא יהיה בידה. הנאשם הבהיר שהתרחק ממנה, בין היתר, לאחר שטענה לקשר חריג בינו לבין אחייניתו "אני לא רציתי להתקרב אליה ולישון לידה. אני בא והיא שואלת איפה היית? אצל בת אחותך? אתה לא היית בעבודה. אז העדפתי לשמור מרחק ממנה ולא לדבר איתה" (פרו', עמ' 35, ש' 20-21). באשר לטענתה, כי הכה אותה בפניה בשל שערות שמצא על רצפת הסלון טוען כי מדובר בשקר "אני בא מהעבודה הרוג, ואני בא עם זכוכית מגדלת לבדוק את השערות?" (שם, ש' 25).

     

  17. בחקירתו הנגדית סיפר, כי בחצי השנה הראשונה של נישואיהם היחסים היו טובים, ולאחר מכן התדרדרו כך שרב הזמן ישנו בנפרד. הנאשם אישר שניטשו בינו לבין המתלוננת ויכוחים קשים בנושא הבאת ילדים, אך לא ביום 17.4.15. (פרו', עמ' 39). ביחס לאישום הראשון, הסביר שעזיבת המתלוננת את הבית בשעת לילה מאוחרת הייתה חריגה ומפתיעה, ועמד על כך שאינו אדם אלים.

     

  18. עוד העיד אחיו של הנאשם, מר ס. עזבה והוגשה הודעתו (ת/4). האח סיפר שפגש במתלוננת, בליל האירוע הראשון, בעודו יוצא מבית אחד מאחיו. רכבו חסם את רכב המתלוננת, וכשהבחין שמבקשת לצאת ונראתה לחוצה, שאל מדוע, והיא השיבה שהולכת לבית הוריה. כשהמשיך ושאלה אם קרה בינה לבין הנאשם משהו, ענתה בשלילה והוסיפה "אני ואח שלך.. הגענו למסקנה לעזוב אחד את השני" (פרו', עמ' 43, ש' 2). לשאלותיו האם רבו, האם הנאשם הכה אותה, והאם זרק אותה מהבית ענתה בשלילה ואמרה "אף אחד לא נגע בי, אני הולכת להורים שלי" (שם, ש' 4). האח הוסיף שנמצא בקשר טוב עם המתלוננת אז והיום, ושבאותו היום אכלה בביתם ארוחת צהריים.

     

  19. בחקירתו הנגדית הסביר שביקש לפייס בין בני הזוג, וכך יעשה גם אם יפגוש בהם היום. הדברים שמסר בהודעתו ת/4, דומים.

     

    דיון והכרעה

     

  20. כידוע, במשפט הפלילי, מוטל נטל השכנוע על כתפי המאשימה והיא יוצאת ידי חובתה כאשר יש בחומר הראיות כדי להוכיח את כל יסודות העבירה במידה שלמעלה מספק סביר. לאחר ששמעתי ראיות הצדדים וטיעוניהם, מצאתי לקבוע שהמאשימה לא עמדה בנטל זה ואני מורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק.

     

  21. יריעת המחלוקת רחבה, כשמצידה האחד מצויה גרסת המתלוננת, לפיה בשלושה מועדים שונים נקט הנאשם כלפיה באלימות פיזית או מילולית. הנאשם, מצידו, מכחיש נמרצות המיוחס לו ועומד על כך שהמתלוננת רקמה מאחורי גבו, ובסיוע אמה, עלילות שווא במטרה לחפות על גניבת כספו.

     

  22. ראיות המאשימה התבססו בעיקרן על עדות המתלוננת אל מול עדות הנאשם, בצירוף עדות אמה כחיזוק לגרסתה באישומים הראשון והשלישי.

     

  23. לאחר ששמעתי בקשב רב העדויות וטיעוני הצדדים, התרשמתי מזוג, שנישואיו מלכתחילה לא עלו יפה, ושררה ביניהם מערכת יחסים עכורה ומתוחה, בעיקר על רקע רצונה הרב של המתלוננת להביא ילדים, וסירוב הנאשם.

     

  24. נראה כי אכן מתחים אלו, דרדרו את הקשר ביניהם, עד נתק לעיתים, כשבני הזוג הפסיקו לחלוק את יצועם, ולעיתים אף לא דיברו. מצאתי לקבל דברי המתלוננת ואמה, שהנאשם התייחס אליה באופן מזלזל, משפיל לעיתים, ובחוסר כבוד.

     

  25. הנאשם עצמו, ועל כך אין חולק, עבד מבוקר ועד ליל בעבודה קשה אך נראה שהמתלוננת לא זכתה ליהנות מחיי רווחה ומנדיבות ידו וליבו של בעלה. עוד התרשמתי שמערכת היחסים בין השניים הייתה מורכבת, כשרב הנסתר בה על הגלוי (כך הנאשם הסביר את הרקע למשבר בנישואיהם בטענותיה ביחס לקשר חריג בינו לבין אחייניתו, עמ' 35, אך המתלוננת לא סיפרה על כך דבר), ובמעט שסיפרו הצדדים על טיבה, אין כדי לשפוך אור ממש. לכל אחד מבני הזוג אינטרסים חבויים, וגם לאחר גירושיהם נותרו טעונים וכועסים.

     

  26. זהו המקום לציין, כי סיפור הגניבה תפס חלק נרחב בחקירת העדים, ואכן מדובר בסיפור צד המטיל צילו על אירועי האישום הראשון ולטענת ההגנה מהווה את המניע להגשת התלונה, אך כמובן, אין מקום להיזקק להכרעה בסוגיה זו, בתיק שבפניי.

     

    אירועי האישום הראשון

     

  27. לדברי המתלוננת העיר אותה הנאשם בבוקרו של יום שישי, יום האירוע, האיץ בה לקום ואמר לה "אני רוצה להתגרש ממך, תביאי מישהו מהמשפחה שלך שנסיים". "בלילה הוא חזר, בערך בשעה 22:30, שאל אותי מה קרה איתך, סיפרת להורים שלך". כשהשיבה בשלילה והבהירה לו כי "נתגרש דרך בית המשפט", התעצבן עליה, דחף אותה, משך בשערותיה , איים עליה שישרוף אותה כשכולו רועד. (פרו', עמ' 13).

     

  28. הגם שהמתלוננת מספרת בעדותה כי במהלך כל שנות נישואיהם חתר הנאשם להביא לסיומם וביקש להתגרש ממנה אך לא פעל ודחף לקידום שאיפתו, לא הובהר מדוע במועד זה, בו ארע לכאורה האירוע הראשון, בחר הנאשם לפעול בחיפזון ובדחיפות להביא עוד באותו היום לקץ נישואיהם.

     

  29. המתלוננת לא מוסרת בעדותה על הסלמה כלשהי במערכת היחסים ביניהם בסמוך לאירוע, ואף לא ברור מדוע תשובתה לדרישתו, לפיה יתגרשו "דרך בית המשפט", העלתה את חמתו וגרמה לו לנהוג כלפיה באלימות קשה. הרי בהמשך, מאשרת שהנאשם "ביקש ממני שנסגור את העניין בצורה ידידותית" (פרו', עמ' 21, ש' 17,19), ובכלל המתלוננת מאשרת שהסכימה לדרישתו לסיים את הקשר ביניהם.

     

  30. זאת ועוד, המתלוננת סתרה עצמה בכל הקשור למפגש בינה לבין הנאשם בבוקר יום האירוע. כך, בעמ' 19 ש' 17 לפרוטוקול, מסבירה שיצאה מהבית לאחר שהנאשם השפיל וקילל אותה, ובהמשך, ובסתירה לדבריה הקודמים, כי לא היה בבית כלל כשהתעוררה. סתירה נוספת בעניין זה ניתן למצוא בטענתה כי יצאה בשעות בוקר לתופרת והודיעה על כך לנאשם, אך משעומתה עם דבריה הקודמים לפיהם כלל לא ראתה את הנאשם באותו הבוקר, השיבה שאינה רוצה לענות. (פרו', עמ' 20, ש' 1).

     

  31. כאמור, מדובר בפרט מהותי ביותר, כשהמתלוננת קושרת בעדותה בין אירועי הבוקר במהלכם דרש ממנה הנאשם להתגרש ולהביא נציג ממשפחתה, להמשך האירועים ולנקיטת האלימות כלפיה. המתלוננת מציגה בעדותה את אירועי הבוקר כרקע והמניע להתנהלותו האלימה כלפיה בשעות הלילה, משלא ברור כלל שאירעו, מעיבה סתירה זו על מהימנותה.

     

  32. לכך אוסיף את גרסת הנאשם, שמחוזקת ע"י מסמכים נ/1 ו-נ/2, לפיהם יצא בשעות הבוקר לסידורים שונים ושב רק בשעות לילה, כשהוא מוצא המתלוננת, בהפתעה גמורה, בדרכה לבית הוריה. לדבריו, המתלוננת הודיעה לו שהולכת להוריה, והוא לא אמר דבר. (פרו', עמ' 33 ש' 29-30 ועמ' 34, ש' 12-13).

     

  33. אוסיף ואתמה ביחס לטענתה כי יצאה את הבית בשעות הבוקר כדי למסור פריטים לתיקון לתופרת, על אף שמדובר ביום מנוחה, טענה שממנה חזרה לאחר מכן. עוד תמיהה מצאתי בכך שהמתלוננת לא סיפרה בעדותה בבית המשפט כי התארחה, באותו היום, לארוחת צהריים בבית אחיו של הנאשם, ס. , (ראה עדות עה/2), וכפי שיובהר בהמשך החלטתי, לא מצאתי שלא לקבל דברים אלו.

     

  34. אמה של המתלוננת, הגב' פ. מ. , מסרה בעדותה שהמתלוננת הגיעה לביתה בליל האירוע, בשעת חצות, וסיפרה לה שהנאשם הכה אותה, איים עליה שישרוף אותה ודרש שתעזוב את הבית. עוד מסרה האם בעדותה שהנאשם נהג באלימות כלפי המתלוננת כבשגרה "כל יום המתלוננת מתקשרת בלילה ואומרת בעלי הרביץ לי" (פרו', עמ' 27, ש' 13-14), הבחינה בסימן אדום של סטירה על פניה בהקשר לאישום השלישי, וכן שהנאשם המשיך להכותה במהלך השבוע ששהתה בביתו, לאחר הגשת התלונה.

     

  35. אומר כבר עתה שלא מצאתי, כי עדות האם לוקה בסתירות מהותיות או בחוסר מהימנות, אם כי אין בכוחה לשמש חיזוק של ממש לגרסת המתלוננת. התרשמתי כי האם קשורה בקשרי עבותות לבתה, ומגויסת כל כולה לטובתה. התנהלותה זו טבעית ואנושית, אך מכרסמת במידת מהימנותה. כך נראה שהאם, שכועסת במידה רבה של צדק מבחינתה, על הנאשם, נוטה להשחיר פניו ולהפריז לרעה בתיאור התנהלותו.

     

  36. יש להצר על כך שהמאשימה לא מצאה להעיד בתיק מטעמה גם את אחות המתלוננת, סוניה, שפתחה למתלוננת את הדלת עם הגיעה לבית הוריה לאחר האירוע הנטען.

     

  37. כזכור, האדם הראשון שנתקל במתלוננת היה אחיו של הנאשם, ס. . מדובר בעד מפתח המקובל על שני הצדדים, ולדבריו נמצא בקשר טוב עם המתלוננת במהלך נישואיה לנאשם וגם כיום. מצאתי עדותו כנה ואמינה ועל כן אייחס לה משקל נכבד שיש בכוחו להטות את הכף לטובת זיכוי הנאשם.

     

  38. העד ס. הבחין במתלוננת בסמוך לצאתה מביתה, לאחר שלכאורה נפלה קורבן לאלימות קשה מצד הנאשם שדחפה, משך בשערותיה, איים שישרוף אותה וגרשה מהבית. בשל חשיבות הדברים אביא אותם בשם אומרם:

     

    "אני פגשתי אותה בחניה של הבית שלהם.. המתלוננת צפצפה ואני יצאתי. ראיתי שהיא מצפצפת כי חסמתי אותה. שאלתי אותה למה היא מצפצפת והיא אמרה אני רוצה לצאת. היא הייתה לחוצה, שאלתי למה את לחוצה, והיא ענתה לי שהיא הולכת לבית של ההורים שלה. שאלתי אותה למה עכשיו? קרה משהו ביניכם? היא אמרה לא. אני הולכת אצל ההורים שלי. הא אמרה אני ואח שלך, הנאשם, הגענו למסקנה לעזוב אחד את השני. שאלתי אם קרה משהו ביניהם והיא אמרה לא. שאלתי אם הם רבו, אם נתן לה מכות והיא אמרה לא. אף אחד לא נגע בי, ואני הולכת להורים שלי. שאלתי שתי שאלות ואני עומד על זה עכשיו. שאלתי אם הוא נגע בה, נתן לך מכות, זרק אותך מהבית, היא אמרה לא, אני יוצאת להורים שלי" (פרו', עמ' 42-43).

     

  39. מדברי העד עולה שהבחין במתלוננת לחוצה וממהרת, בין היתר מאחר שחסם את רכבה ומנע ממנה לנסוע בבהילות לבית הוריה.

     

  40. העד גילה כלפי המתלוננת אמפתיה רבה, פנה אליה, שאל לשלומה והוסיף ובדק אם אחיו נקט כלפיה באלימות או גרשה מהבית. על כל השאלות משיבה המתלוננת בשלילה, ואף מבהירה שהיא והנאשם החליטו בהחלטה משותפת להיפרד.

     

  41. המתלוננת מסבירה בעדותה כי לא סיפרה דבר לעד מאחר שהיא "אשה שלא מוציאה הדברים שלי מחוץ לבית" (עמ' 13, ש' 26-27). הסברה זה אינו מספק. בפועל, סיפרה לעד על החלטתם להיפרד. המתלוננת יכולה הייתה להסתייע באח שנמצא עמה בקשר טוב, לבקש ממנו להתקשר למשטרה, לספר לו על אודות האירועים או לדרוש ממנו לשוחח עם הנאשם. כל שכן, שהעד בעצמו יזם את הפנייה אליה ותחקר אותה בעניין זה. יכול אף שהמתלוננת הייתה סוכרת פיה ולא משיבה לעד, באופן שניתן היה להבין משתיקתה הרועמת, כי דבר מה חריג ארע. אך המתלוננת בחרה אחרת והשיבה בשלילה לשאלות ספציפיות וברורות של העד. לא מצאתי כל סיבה שתעשה כן, אלא אם הדברים שמסרה לא התרחשו בהתאם לגרסתה.

     

  42. המתלוננת, לפי דברי העד, לא נראתה נסערת או נרגשת. תשובותיה מלמדות על יישוב דעת ומחשבה, ולא על היותה בטלטלה וסערת רגשות. כזכור, דברים שמוסר קורבן עבירת אלימות בסמוך לפגיעה בו, זוכים לאמון מיוחד. מדובר באמירות ספונטניות בלהט הרגע ומתוך סערת רגשות בה נתון הקורבן. עדות זו אף מתקבלת כראיה על אף היותה עדות מפי השמועה (סעיף 9 לפקודת הראיות). במקרה שבפנינו, יש בדברי המתלוננת ובהתנהלותה מול העד, כדי ללמד על ההפך מכך, ולהפחית ממשקל עדותה.

     

  43. אכן, אינני מצפה שהמתלוננת תשתף את העד בגילוי לב ובפתיחות כפי שרגילה היא לעשות עם אמה ובני משפחתה. עם זאת, מדוע בחרה שלא לרתום את העד, אחי הנאשם, שבמהלך המפגש ביניהם ראה רק את טובתה, לסייע לה מול הנאשם ולפעול מטעמה אצלו?. העד בעצמו הסביר כי לאחר מכן, פנה לבית אחיו וביקש "לעשות סולחה" ("אמרתי לה אם יש ביניכם בלגן עכשיו אני אכנס לעשות סולחה", פרו', עמ' 44, ש' 13), ולפייס ביניהם.

     

  44. לכך אוסיף שהמתלוננת תארה את הנאשם בעת האירוע כ"לא נורמלי", רועד ועצבני, ואילו עד זה מספר כי לאחר המפגש ביניהם פנה לבית הנאשם ושוחח איתו ללא התנהלות חריגה (אמרת העד, ת/4, עמ' 1, ש' 16-17).

     

  45. סתירה נוספת, אם כי בשולי הדברים, ניתן למצוא בדברי המתלוננת בעדותה הראשית, לפיהם, במהלך האירוע, נטלה מביתה בגדים ככל שיכלה (פרו', עמ' 13, ש' 24) והלכה לאמה. אמה מספרת בעדותה שהגיעה בידיים ריקות (פרו', עמ' 27, ש' 24), ולראיה שבה בליווי שוטר ביום שלמחרת לאסוף חפציה האישיים.

     

  46. סתירות ותמיהות אלו מצויות ברובן בליבת האישום. אמנם אין בהן כדי להצביע בהכרח על חוסר מהימנותה של המתלוננת, אך יש בהן די כדי לעורר קושי להעדיף את גרסת עדי התביעה על פני גרסת הנאשם.

     

  47. בבואי להכריע ביחס לאישומים השני והשלישי, לא מצאתי לשנות ממסקנתי לפיה המאשימה לא הוכיחה את אשמו של הנאשם מעל לכל ספק סביר.

     

  48. האישום השני מבוסס על עדותה היחידה של המתלוננת, ושאלות שעלו ביחס למהימנותה באישום הראשון מקרינות על הערכת משקל עדותה גם באישום זה.

     

  49. אכן, מנקודת ראות כמותית, אין כל מניעה מלבסס הרשעה בפלילים על פי עדותו של עד יחיד, אלא שהכל תלוי במשקלה ההוכחתי הסגולי של העדות היחידה ויש לבחון את הדברים בקפידה יתרה. מכל המקובץ דלעיל לא מצאתי להסתפק בעדות המתלוננת, לבדה, כבסיס להרשעה.

     

  50. באישום השלישי, מדובר על אירוע שארע חצי שנה עובר לתלונה. לא מצאתי כי בכבישת עדותה של המתלוננת מהטעמים שפורטו בעדותה (ראה בהרחבה סעיף 8), יש כדי לפגום בפוטנציאל עדותה. עם זאת, משקלה של עדות המתלוננת אינו מספק וגם אם אצרף אליו את עדותה הבעייתית של האם, אין בכך די. לא הוצג כל תיעוד רפואי או חיזוק אחר להוכחת החבלה שנגרמה למתלוננת. אף הרקע לאירוע שנעוץ לדברי המתלוננת בחוסר שביעות רצונו של הנאשם מרמת הניקיון בבית, אינו מתיישב עם גרסת הנאשם שאינה במחלוקת, לפיה עבד במשך רב שעות היממה, וחזר הביתה בשעות לילה מאוחרות, עייף ורצוץ, ולא היה לו פנאי או רצון לדקדק ברמת ניקיון הבית.

     

  51. הנאשם, בעדותו, כמו באמרתו במשטרה ובדבריו לשוטר בדוח הפעולה ת/3, הציג גרסה עקבית, לפיה לא נקט בכל אלימות כלפי המתלוננת. הנאשם אישר כי נתגלעו ביניהם ויכוחים רבים בנוגע לרצונה בהבאת ילד משותף. מדוח הפעולה, עולה, שבעת שהגיע השוטר לביתו, ביכה הנאשם את דבר גניבת כספו, אך עדיין עמד על גרסתו לפיה לא עשה למתלוננת דבר.

     

  52. אף שבאמרתו ובעדותו בבית המשפט חזר הנאשם על גרסתו, לא מצאתי אותה נקיה מספקות. למעשה, אינני מאמינה לנאשם, כי נהג במתלוננת בכבוד ובנדיבות. הנאשם נראה טעון מאד כלפי המתלוננת ולא גילה כלפיה כל אמפתיה. בעדותו הציג אף גישה מצטדקת המגלגלת האשמה בכישלון הנישואים לפתחה של המתלוננת.

     

  53. הנאשם שב והאשים את המתלוננת בגניבת כספו, ונראה כי מאמין בכך בכל ליבו.

     

  54. על יסוד המקובץ דלעיל, מצאתי לקבוע כי בתמונה העובדתית שהוצגה בפניי אין די כדי להגיע למסקנה מרשיעה, נקיה מספקות, כנגד הנאשם. יובהר שאינני שוללת את גרסת המתלוננת ואף ראוי להבהיר שזיכוי הנאשם אין משמעו שהמתלוננת אינה דוברת אמת.

     

    "יש להבין, כי כאשר שופט או שופטת מעריכים את מהימנותה של עדות המושמעת בפניהם, אין הדברים בהכרח בגדר שחור או לבן. במילים אחרות, האפשרויות העומדות בפניהם אינן שתיים קיצוניות: אמון מלא בדברים או קביעה שהדברים הם דברי שקר. במנעד שבין שתי האפשרויות האמורות נמצאות אפשרויות נוספות. כך, ניתן לקבוע כי מידת האמון הניתנת לדברי העדה או העד הינה כזו שמספיקה לשם קביעה, כי התביעה הוכחה במאזן ההסתברויות, אך אינה מספקת לשם הוכחה מעבר לספק סביר". דברי כב' הנשיא גרוניס (כתוארו אז) בע"פ 3250/10 מדינת ישראל נ' פלוני (12.1.12).

     

  55. לאור כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מביצוע העבירות המיוחסת לו בכתב האישום.

     

     

    זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

     

     

     

     

     

    ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ז, 28 נובמבר 2016, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד עמיחי רווה, הנאשם וב"כ עו"ד עיזאת נטור.

     

     

     

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ