ת"פ 16827-01-16 מדינת ישראל נ' חנוכה

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע, על סמך הודאתו, בעבירה של סיוע לגניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין").

הסדר הטיעון כלל אף הסכמה לעניין העונש לפיה על הנאשם יוטל מאסר על תנאי וכן יחויב בתשלום פיצוי למתלונן ובחתימה על התחייבות.

הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין גובה הפיצוי למתלונן וביקשו לטעון בעניין זה באופן "פתוח".

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין התאריך 7.5.14 לבין התאריך 20.5.14, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בשעת הצהריים בחנייה הסמוכה לחנות "יינות ביתן" ברחוב שמוטקין בראשון לציון (להלן- "המקום") סייע הנאשם לגניבת רכב מסוג אאודי מ.ר 8912118 (להלן- "הרכב") השייך לעמית דקל (להלן גם- "הבעלים"), בכך שהגיע למקום ברכב גרר מ.ר 3724057 וגרר באמצעותו את הרכב מהמקום.

הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני, וככל שמדובר בהסדר טיעון "סגור" , הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין.

המחלוקת בין הצדדים נסבה, אפוא, על שאלת גובה הפיצוי למתלונן, ועל שאלה זו בלבד, לפי שבנוגע ליתר רכיבי העונש הושגה ביניהם הסכמה.

בדיון שהתקיים לפני ביום 22.11.16 הציגו הצדדים ראיותיהם וטיעוניהם לעניין גובה הפיצוי למתלונן.

בא כוח המאשימה הגיש תצהיר מטעם בעליו של הרכב- המתלונן, לגביו הוריתי כי הגשתו תותר בכפוף לכך שלא יהא בו להרחיב את המסגרת העובדתית שבכתב האישום, וכן ביקש להעידו. כמו כן הגיש דו"ח פרטי הרכב הגנוב מהמערכת הממוחשבת שברשות המשטרה המכונה "שירת הסירנה". בא כוח הנאשם ביקש להעיד את מר יעד אוחנה, בעל מוסך שמוסכו נמצא בסמוך למקום חניית הרכב טרם גרירתו. כמו כן העיד הנאשם והשיב לשאלות בית המשפט.

בא כוח המאשימה טען כי יש להשית על הנאשם חובת תשלום פיצוי בסכום משמעותי ההולם את העבירה אשר בוצעה ממניעים כלכליים, בסך של 30,000 ₪, כפי אומדן הנזק עליו הצהיר המתלונן, בצירוף פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה למתלונן ולכל הפחות בגובה הפיקדון שהפקיד הנאשם בתיק המעצר שהוא הסך של 5,000 ₪.