ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
|
16803-10-14
06/09/2016
|
בפני השופט:
רון סולקין
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל – באמצעות תביעות נגב
עו"ד בת-אל חיים-יואל
|
נאשם:
חסן בן אחמד צברי
עו"ד ניר ליסטר
|
| גזר דין |
כתב האישום והכרעת הדין
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו עבירות של נסיון לתקיפה, בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; איומים, בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק.
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 05.10.14, סמוך לשעה 19:30, בהיותו נתין זר (מסתנן) השוהה במתקן "חולות" שבפיקוח השב"ס, ניסה לתקוף את נפגעת העבירה, סוהרת המשרתת כרשמת במתקן השהיה, בכך שזרק עליה כרטיס זיהוי ביומטרי (שלא פגע בה); כן איים עליה בכך שאמר לה "תחזירי אותי לאגף שהייתי בו או שאני מקלף לך את הפנים".
הנאשם כפר באשמה והתיק נקבע להוכחות. לאחר שמיעת ראיות, מצא בית המשפט לזכות הנאשם מהעבירה של נסיון לתקיפה, הוראת חיקוק מס' 1 בפרק ב' לכתב האישום, על אף שהוכחו העובדות שפורטו בכתב האישום, היינו – כי הנאשם זרק כרטיס לעבר הסוהרת נפגעת העבירה; וזאת לנוכח ספק שהתעורר בנוגע ליסוד הנפשי, האם כוונה זריקת הכרטיס לפגוע בנפגעת העבירה. בית המשפט מצא להרשיעו בעבירה של איומים, הוראת חיקוק מס' 2 בפרק ב' לכתב האישום, משקיבל את עדותה של ע.ת. 1 כמהימנה, כאשר עבירה זו באה ידי ביטויה כפי המפורט בשורות השניה והשלישית בסעיף 3 בפרק א' (העובדות) לכתב האישום, ולחיזוק האיום זרק הנאשם כרטיס על השולחן בצמוד לו ישבה ע.ת. 1.
ראיות לענין העונש
התביעה הגישה, לענין העונש, את מרשמו הפלילי של הנאשם (ת/3); וכן שני גזרי דין להוכחות מאסרים מותנים (ת/4 – ת/5).
כעולה מהמרשם הפלילי, הספיק הנאשם, יליד סודן שהסתנן ארצה לפני מספר שנים, לצבור, עד כה, שלוש הרשעות בגין ארבעה תיקי חקירה, בעבירות אלימות, לרבות אלימות חמורה - פציעה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותגרה; אחזקת סכין למטרה לא כשרה; וכן בעבירת רכוש שענינה פגיעה במזיד ברכב. עד כה ריצה הנאשם שני מאסרים בכליאה ממשית.
כעולה מגזרי הדין שהוגשו, תלויים ועומדים מעל ראשו של הנאשם שני מאסרים מותנים, בני ארבעה וששה חדשים, בגין עבירות אלימות מסוג עוון. ההגנה חולקת על תקפם של המאסרים המותנים.
ההגנה לא הגישה ראיות לענין העונש.