אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 16803-10-14 מדינת ישראל נ' צברי

ת"פ 16803-10-14 מדינת ישראל נ' צברי

תאריך פרסום : 12/09/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
16803-10-14
06/09/2016
בפני השופט:
רון סולקין

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל – באמצעות תביעות נגב
עו"ד בת-אל חיים-יואל
נאשם:
חסן בן אחמד צברי
עו"ד ניר ליסטר
גזר דין
 

 

כתב האישום והכרעת הדין

 

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו עבירות של נסיון לתקיפה, בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; איומים, בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק.

 

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 05.10.14, סמוך לשעה 19:30, בהיותו נתין זר (מסתנן) השוהה במתקן "חולות" שבפיקוח השב"ס, ניסה לתקוף את נפגעת העבירה, סוהרת המשרתת כרשמת במתקן השהיה, בכך שזרק עליה כרטיס זיהוי ביומטרי (שלא פגע בה); כן איים עליה בכך שאמר לה "תחזירי אותי לאגף שהייתי בו או שאני מקלף לך את הפנים".

 

הנאשם כפר באשמה והתיק נקבע להוכחות. לאחר שמיעת ראיות, מצא בית המשפט לזכות הנאשם מהעבירה של נסיון לתקיפה, הוראת חיקוק מס' 1 בפרק ב' לכתב האישום, על אף שהוכחו העובדות שפורטו בכתב האישום, היינו – כי הנאשם זרק כרטיס לעבר הסוהרת נפגעת העבירה; וזאת לנוכח ספק שהתעורר בנוגע ליסוד הנפשי, האם כוונה זריקת הכרטיס לפגוע בנפגעת העבירה. בית המשפט מצא להרשיעו בעבירה של איומים, הוראת חיקוק מס' 2 בפרק ב' לכתב האישום, משקיבל את עדותה של ע.ת. 1 כמהימנה, כאשר עבירה זו באה ידי ביטויה כפי המפורט בשורות השניה והשלישית בסעיף 3 בפרק א' (העובדות) לכתב האישום, ולחיזוק האיום זרק הנאשם כרטיס על השולחן בצמוד לו ישבה ע.ת. 1.

 

 

ראיות לענין העונש

 

התביעה הגישה, לענין העונש, את מרשמו הפלילי של הנאשם (ת/3); וכן שני גזרי דין להוכחות מאסרים מותנים (ת/4 – ת/5).

 

כעולה מהמרשם הפלילי, הספיק הנאשם, יליד סודן שהסתנן ארצה לפני מספר שנים, לצבור, עד כה, שלוש הרשעות בגין ארבעה תיקי חקירה, בעבירות אלימות, לרבות אלימות חמורה - פציעה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותגרה; אחזקת סכין למטרה לא כשרה; וכן בעבירת רכוש שענינה פגיעה במזיד ברכב. עד כה ריצה הנאשם שני מאסרים בכליאה ממשית.

 

כעולה מגזרי הדין שהוגשו, תלויים ועומדים מעל ראשו של הנאשם שני מאסרים מותנים, בני ארבעה וששה חדשים, בגין עבירות אלימות מסוג עוון. ההגנה חולקת על תקפם של המאסרים המותנים.

 

ההגנה לא הגישה ראיות לענין העונש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ