ת"פ 16798-04-13 מדינת ישראל נ' גווילי

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני פרטי אישום האחד בעבירות של תקיפה ואיומים, באשר לאירוע שהתרחש ביום 2/4/13 בו נטען כי תקף את המתלונן א' ש' וכן איים עליו ועל חברתו – המתלוננת, אל' ע'.

פרט האישום האחר מייחס לנאשם עבירה של איומים, בכך שבאותו מועד, בשיחת טלפון עם איציק ברזילי איים על המתלוננים.

א' ש', המתלונן, סיפר בבית המשפט כי הוא אדם חולני וסובל ממספר מחלות קשות ובשל כך הינו בעל 100% נכות ובכל פעם הוא מנסה לעבוד עד אשר יש לאשפזו.

הוא סיפר כי את הנאשם הוא מכיר מזה שנים רבות שכן הוא שכן שלו וכי המתלוננת היא חברתו. המתלונן תאר את מערכת היחסים שלו עם הנאשם כקרובה מאוד וציין כי הנאשם היה לו כאב וסייע לו רבות, אלא שהגיעו הדברים כדי כך שהנאשם הרים עליו ידיים ומאד הוא חושש מאוד ומהלך בעיר בפחד גדול.

המתלוננת סיפר כי הנאשם סייע לו אף במתן כסף ואישר כי קיים ביניהם סכסוך על רקע זה, שכן הנאשם טוען כי הוא חייב לו 70,000 ₪ ולטעמו אין אמת בכך. ובלשונו: "הוא עזר לי לסגור קצת חובות, הוא עזר לי הוא כבר רצה 70,000 ₪, ניסה להשתלט עלי בכוח".

המתלונן תאר כי מאחורי ביתם היה מחסן אותו הם הפכו לעסק – מעין קיוסק. הנאשם חפץ לסייע לו ולמעשה הם חפצו לפעול יחדיו, אלא שלא היתה עבודה ולא היו רווחים והנאשם קבע כי המתלונן חייב לו 70,000 ₪. המתלונן ציין כי הנאשם אכן הביא כסף לעסק, אך גם הוא עשה כן וציין: "הוא עזר נתן קצת גם אני הבאתי, הוא הביא כלכלי אני פיזי מהבוקר עד הערב בניתי את כל מהלך העבודה". מדובר בעסק שהיה פעיל כשלושה – ארבעה חודשים. המתלונן המשיך ותאר כי הנאשם החל לדבר אליו באופן ל א יפה וכך עשה גם לגבי חברתו, כל אחד שהגיע אל המתלונן לא נשא חן מלפני הנאשם והמתלונן חש כי משתלטים עליו. המתלונן ציין כי לא רצה לעשות את שאומרים לו, או כי ישתלטו עליו וכן לא רצה לפחד.

המתלונן סיפר כי ביום 2/4/13 הגיש תלונה במשטרה, לאור שהתרחש באותו יום. הוא עמד בחניה של הבנין, ואזי הבחין בנאשם יוצא מרכב, ניגש אליו והיכה אותו במכת אגרוף בפניו בנוכחות הנוכחים במקום לרבות חברתו. הנאשם לא שוחח עימו , אלא מיד היכה אותו במכת אגרוף בפניו. לדברי המתלונן המקום התנפח "יש לי חרדות ואני סובל".

כן ציין המתלונן כי הנאשם איים עליו באומרו :"אני אעשה אותך נכה, אני ארצח אותך, אמא שלך תשב שבעה עליכם". המתלונן סיפר כי הוא נמלט מן המקום וניגש למשטרה.

המתלונן ציין כי במקום נכחו מספר שכנים, אך אלה לא יהיו מוכנים להעיד בשל שהם מפחדים.

המתלונן סיפר כי מיד לאחר מכן פנה לבקש צו הרחקה מן הנאשם ולאחר מכן בעודו בבית וכאשר חבר שלו יושב אצלו קיבל אותו חבר שיחת טלפון, אותה שמע באמצעות הרמקול וכך האזין לה גם המתלונן. היה זה הנאשם אשר התקשר אל אותו חבר וביקש מנו לבוא מיידית לרחוב רוטשילד ובמהלך השיחה איים על המתלונן ועל חברתו וציין כי ירצח אותם ויעשה אותם נכים , ייקח להם את הנשמות וכיו"ב.

המתלונן ציין כי הוא זיהה את קולו של הנאשם בשיחה וכי קול זה מוכר לו היטב וכי ברי לו שהנאשם התכוון אליו ולא יכול היה להתכוון למאן דהוא אחר וכי בנוסף הוא קילל את אביו.

משהוטחה במתלונן טענת הנאשם כי הוא חייב לו סכום כסף גדול העולה על 30,000 ₪ השיב כי זו טענתו, אך אין לו כל הוכחה באשר לכך ואפילו הוא חייב לו כסף, אין בכך הצדקה להכותו והמשיך: "אני חייב אני אומר שאני חייב, אבל בגלל שאני חלש כל אחד יבוא  ויסחט אותי בגלל שאין לי אבא, כל אחד יבוא ויגיד לי מחר 80,000 ₪ או 60,000 ₪. אני לא ישן בלילה כי אני מפחד שלא ישלח לי איזה גורמים או משהו. "

הוטחה במתלונן טענת הנאשם כי הוא פתח עבורו את הקיוסק על מנת שיחזיר לו חובות אלה. על כך השיב המתלונן שאכן קודם לכן היה חייב לנאשם 10,000 ₪ ואכן הנאשם השקיע בעסק זה, אלא שהוא עבד שם מבוקר עד ערב והמחסן עצמו הוא שלו.