ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
|
16554-11-10
14/04/2015
|
בפני השופט:
עמית פרייז
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל עו"ד עופרה אורנשטיין
|
נאשמים:
1. עאטף מסארוה 2. עזיז מסארוה 3. איימן מסארוה 4. ג'ורג' מסארוה
עו"ד אריה בדנר ושי טובים
|
הכרעת דין |
השתלשלות ההליכים
כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 9/11/10.
על פי הנטען בו, הנאשמים 1,2 הפעילו עסק של אתר סילוק פסולת לא מורשה בבור גדול שבמקרקעין שבחזקתם, וכן עסק לפינוי והובלת פסולת. כל זאת לפחות במשך 13 חודשים החל מחודש מרץ 09'. בנוסף נטען כי בחודש אוג' 05' פסולת באתר היתה בקרבת מי תהום. עוד נטען כי בשני מקרים בחודש מרץ 09' נצפה באתר עשן, כאשר במקרה השני הדבר נבע משריפת חומרים סינתטיים שביצע הנאשם 1.
בנוסף, לנאשם 2, וכן לנאשמים 3, 4, שעבדו כנהגי משאיות בעסק של הנאשמים 1,2, מיוחסות השלכות פסולת בניין בתוך האתר, בשני אירועים בחודשים מרץ-אפריל 09' (לנאשם 2 מעורבות רק באירוע הראשון), ואילו לנאשם 1 ניסיון לעשות כן בחודש ספט' 09'. נטען כי כמעט כל ההשלכות וניסיון ההשלכה בוצעו באמצעות מספר כלי רכב שהנאשם 2 הינו הבעלים הרשום שלהם.
נטען כי באמור לעיל, ובאופן שבו הופעל האתר, עברו הנאשמים 1,2 עבירות שעניינן עיסוק ללא רישיון, הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות והדרישות קבועות בדין, גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר וריח חזק ובלתי סביר, אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתר פסולת, אי הימנעות מפעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, והשלכה והזרמה לתוך מקור מים או בקרבתו.
בנוסף, ביחס לנאשמים 2,3,4 נטען כי עברו עבירה של השלכת פסולת בניין ברשות הרבים, ואילו הנאשם 1 עבר עבירה של ניסיון להשליך פסולת בניין ברשות הרבים.
בדיון מיום 3/4/11 כפרו הנאשמים בכלליות במיוחס להם בכתב האישום, ובהמשך הגישו פירוט כפירה בכתב. לטענתם, הנאשם 2 אמנם הינו בעל זכויות במקרקעין והבעלים הרשום של כלי הרכב, אך הנאשם 1 לבדו הוא המחזיק בפועל במקרקעין והאחראי הבלעדי לנעשה בהם, כמו גם לשימוש בכלי הרכב. כן נטען כי הרשויות בעצמן, באמצעות קבלנים מטעמן, פינו לצורכיהן לבור, לאחר כרייתו, כמויות נכבדות של פסולת יבשה של הריסות, מבלי שיוחסה להן בגין כך כל עבירה. בנסיבות אלה הנאשם 1 השליך לחלקו הנותר של הבור, כמות בטלה באלפי מונים של פסולת יבשה. לגבי ההשלכה לתוך מקור מים או בסביבתו, קיימת התיישנות, מה עוד שעובדתית השלכה זו מוכחשת. באשר לנאשמים 3,4, נטען כי ביצעו את הוראות שניתנו להם, ולא ידעו שיש במעשיהם משום עבירה.
בעקבות כפירת הנאשמים, ובמשך מספר ישיבות, נשמעו מספר עדים לכל צד, לרבות עדויות הנאשמים, ואף לרבות פרשת הזמה. כן הוגשו מסמכים רבים.
סיכומי הצדדים הוגשו בכתב. לאחריהם ניתנה הכרעת הדין המקורית, ונגזר דינם של הנאשמים. בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, הוחזר התיק להשלמת בירור ראייתי, שעיקרו שמיעת עד שלא נשמע קודם לכן. לאחר שהבירור הראייתי (שבנוסף לשמיעת עד זה אף התבטא בעדות משלימה של הנאשם 1) הסתיים, הצדדים סיכמו סיכומים משלימים בעל פה.