ת"פ 16554-11-10 מדינת ישראל נ' מסארוה ואח'

ב"כ הנאשמים מבקש לדחות את הדיון הקבוע להשלמת בירור ראייתי ביום 30/3/15. הטעם לבקשה הינו שהייתו בחופשה משפחתית בין התאריכים 29/3/15-1/4/15.

עסקינן בתיק ישן, משמע שכתב האישום הוגש בו לפני קרוב לארבע שנים וחצי. הכרעת הדין המקורית ניתנה ביום 31/12/13, ואילו גזר הדין ניתן ביום 25/6/14. בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בדיון בערעור הגנה, הוחזר התיק להשלמת בירור ראייתי, שנקבעה כאמור ליום 30/3/15.

ההחלטה בדבר קביעת הדיון האמור ניתנה עוד ביום 29/12/14, משמע לא פחות משלושה חודשים מראש. תקופה זו בוודאי מאפשרת התארגנות הצדדים ובאי כוחם לדיון. אדרבא שמדובר בתיק ישן, שהוחזר להשלמת שמיעת ראיות בעקבות ערעור, ועל כן מצריך תשומת לב מיוחדת לעמידה בלוח הזמנים שנקבע בו. קל וחומר כאשר הדיון נקבע למועד שנקבע אך ורק לאחר שהתברר שזה תואם את יומנם של שני ב"כ הצדדים. על מנת לסבר את האוזן ייאמר כי בית המשפט אף ביצע שינויים ביומנו כדי לאפשר קביעת הדיון למועד שנקבע, לאחר שהתברר שהוא נוח לשני הצדדים.

במצב דברים זה, לא ברור לי כיצד באה לעולם בקשת הדחיה. לא ייתכן כי לאחר שבית המשפט מצליח למצוא מועד, אשר לא מתחשב רק בשיקולי בירור המשפט אלא גם באילוציהם של הצדדים, מציב אחד הצדדים בפני בית המשפט אילוץ חדש שלשיטתו מונע קיום הדיון במועד שנקבע. בכל הכבוד, בנסיבות שהובילו לקביעת הדיון על הצדדים היה לקחת את מועד הדיון כנתון, ולשנות בהתאם לכך את אילוציהם המאוחרים. בפועל, ב"כ הנאשם מבקש לעשות ההיפך, משמע שהאילוץ המאוחר שלו יילקח כנתון, ומועד הדיון ישונה בהתאם לכך. לכך בית המשפט לא ייתן ידו.

יתר על כן, יש לזכור כי בהתראה הקצרה שבה מוגשת הבקשה, פחות מחודש טרם מועד הדיון, הענות לה תביא לדחיה של ממש במועד בירור המשפט. שכן, כשנתבקשו הצדדים להציע מועדים חליפיים לשמיעת הדיון, לא עלה בידם להציע מועד בטווח זמנים סביר, אשר מחד מאפשר שמיעה רצופה של השלמת הבירור הראייתי, ומאידך הינו תואם את יומן בית המשפט. שכן, כל המועדים שהוצעו הינם למספר מועט של שעות ביום (חלף הדיון המקורי שנקבע ליום מלא), וגם זאת בימים שאינם פנויים ביומנו של בית המשפט.

על כל אלה יש להוסיף שאף אם היה נמצא מועד שלא מביא לדחיה של ממש בבירור המשפט, הרי שקבלת הבקשה לדחיית הדיון היתה מביאה לכך שהמועד המקורי 30/3/15 היה נותר מיותם ביומנו של בית המשפט, באשר פער הזמנים הקצר עד מועד זה לא היה מאפשר קביעה בהתראה קצרה של דיונים בתיקים אחרים לניצול מיטבי של יום זה.

נוכח כל האמור, אני דוחה את הבקשה לדחיית הדיון, וזה יתקיים במועד שנקבע מראש.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ה, 09 מרץ 2015, בלשכה, בהעדר הצדדים.