אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 59496-07-14 בני פאוזי שמשום (2009) בע"מ נ' עואד

ת"ט 59496-07-14 בני פאוזי שמשום (2009) בע"מ נ' עואד

תאריך פרסום : 23/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום נצרת
59496-07-14
11/10/2015
בפני השופטת:
עינב גולומב

- נגד -
תובעת/משיבה:
בני פאוזי שמשום (2009) בע"מ
נתבע/מבקש:
מחמוד עואד
החלטה
 

 

לפניי התנגדות לביצוע 57 שטרות בסכום כולל של 159,618₪ (קרן) המשוכים ע"י המבקש לפקודת המשיבה.

רקע וטענות הצדדים:

1.ההתנגדות מטעם המבקש הוגשה בצירוף תצהיר של אביו, מאזן עואד (להלן – מאזן).

2.לפי הנטען בתצהיר, הוסכם בעל-פה בינו לבין המשיבה, כי המשיבה תזכה את המבקש ב- 10% או 15% הנחה בגין כל חשבונית שתוצא. לטענתו, סכום הזיכויים להם זכאי המבקש על פי הכרטסת שהוצגה מסתכם בסך 62,135 ₪ ובצירוף זיכויים נוספים עבור חשבוניות לשנת 2010, סה"כ הזיכויים להם הוא זכאי, אך לא זוכה בהם, הוא 90,657 ₪.

2.עוד נטען בתצהיר, כי סוכם בין המבקש לבין המשיבה שהמבקש יתן תרומה לקבוצת הכדורגל "אחי נצרת" בסך 4,239 ₪ וסכום זה יקוזז מחובו כלפי המשיבה, אולם הדבר לא נעשה ע"י המשיבה. משכך יש לקזז גם סכום זה מסכום התביעה. בנוסף נטען כי המשיבה קיבלה מקבוצת הכדורגל "אחי נצרת" סך 20,000 ₪ המגיעים לאחיו של המבקש, שחקן כדורגל בקבוצה, אולם המבקשת לא העבירה את הסכום לידי המבקש למרות שכך סוכם, ולכן יש לקזזו מסכום התביעה.

3.בנוסף נטען בתצהיר מאזן כי לחברה שהייתה בבעלותו, בשם חברת מ.א. אספקת מוצרי קליה ומזון בע"מ, מגיעים סכומים גדולים מהמשיבה המגיעים לסכום הפרש החוב, אשר לא קוזזו מחוב המבקש על אף סיכום עימו כי יזוכה בגין חובות אלה.

 

4.בדיון שהתקיים ביום 08.10.15 הודיעה המשיבה כי היא מוותרת על חקירת המבקש. לטענתה התצהיר הוגש מטעם אביו של המבקש ולא על-ידי המבקש עצמו כמתחייב. לגופו של עניין טענה כי אין בתצהיר כדי להניח הגנה אפשרית מפני כל סכום התביעה, כי מרבית הסכומים אותם מבקש המבקש לקזז אינם ברי קיזוז שכן אין מדובר בחובות כלפיו אלא בחובות (נטענים) כלפי אחרים, וכי לכל היותר ניתן ליתן רשות להתגונן חלקית ביחס לסכום המסתכם בסך 32,701 (סעיפים 5 ו- 9 לתצהיר).

 

דיון והכרעה:

5.ככלל, על המבקש רשות להתגונן לתמוך בקשתו בתצהיר שלו, כעולה מהוראת תקנה 205(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. עם זאת נקבע, כי כאשר ישנה סיבה מספקת למתן תצהיר על ידי אחר, כגון כאשר העובדות מצויות בידיעתו האישית של אותו אחר, ניתן לחרוג מהכלל האמור (ראו לעניין זה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (2010), עמ' 409; ע"ע (תל-אביב יפו) 1017/05 גשקום השקעות בע"מ נ' טכנופלסט תעשיות בע"מ (פורסם במאגרים) (2006).

המצהיר בענייננו, מאזן, אביו של התובע, הצהיר כי העובדות ידועות לו מידיעה אישית. כן הצהיר כי נערכו מולו סיכומים בנושאי הזיכויים הנטענים וכי היה עד להסכמות עם המבקשת לעניין קיזוז הסכומים שנטענו בתצהיר. אף שהיה מקום שהחייב עצמו יגיש תצהיר בו יצהיר את שבידיעתו, וככל שהעובדות הן בידיעת אביו ולא בידיעתו - יצהיר על כך ויצרף את תצהיר האב, סבורני כי בנסיבות שפורטו אין במחדל האמור, כשלעצמו, כדי להצדיק את דחיית הבקשה כליל.

6.ומכאן לגופן של טענות ההגנה שהועלו. כידוע, במסגרת דיון בהתנגדות לביצוע שטר, שדינה כבקשת רשות להתגונן, די בכך שהמבקש מגלה אפשרות הגנה ולו בדוחק מפני התביעה כדי שבית המשפט יקבל את הבקשה ויאפשר התגוננות מפני התביעה השטרית. אין לבדוק בשלב זה כיצד יצליח המבקש להוכיח הגנתו, מה טיב ראיותיו ומה סיכויו להצליח בהגנתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004)). לצד זאת, חובה על המבקש רשות להתגונן להגיש תצהיר מפורט המניח את פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענות הגנתו, ולא ניתן להסתפק באמירות כוללניות וערטילאיות בלבד (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם במאגרים)(2006)). על רקע נורמטיבי זה נבחן את טענות ההגנה שהועלו בתצהיר.

7.בסעיפים 3-8 לתצהיר מאזן נטען לזיכויים המגיעים למבקש בשיעור 10%- 15% בהתחשבנות השוטפת עם המשיבה לפי סיכום איתה, בסכום כולל של 90,657 ₪. מדובר בטענה עובדתית ממוקדת בסכום קצוב שצויין בתצהיר, המצהיר כאמור לא נחקר לגביה, ובנסיבות אלה לא ניתן לומר כי ככל שתוכח היא, אין היא מעמידה כל אפשרות להגנה.

8.טענת קיזוז נוספת נטענה בסעיף 9 לתצהיר, בייחס לסכום של 4,239 ₪, תרומה שנתרמה לקבוצת הכדורגל "אחי נצרת", לגביו נטען כי הושגה הסכמה שהוא יקוזז מחובו של המבקש למשיבה, אך הדבר לא נעשה. גם ביחס לטענה זו לא ניתן לשלול אותה כליל בשלב הדיוני הנוכחי, ולפיכך יש להתיר להתגונן לגביה. הדבר נכון גם ביחס לטענה בסעיף 10 לתצהיר, לקיזוז 20,000 ₪ תמורה המגיעה לפי הנטען לאחיו של המבקש, סכום שגם לגביו נטען לסיכום עם המשיבה כי הוא יועבר על-ידי המשיבה למבקש, אך המשיבה נמנעה מלעשות כן. משנטען עובדתית לסיכום לפיו הסכום האמור יקוזז מחובו של המבקש, וכי הדבר לא נעשה, אין בעובדה כי מדובר במקור בסכום המגיע לאחיו של המבקש, כדי לשלול כל קצה חוט אפשרי של טענת הגנה בהקשר זה.

9.המסקנה היא כי יש להתיר למבקש להתגונן ביחס לסכומים שפורט לעיל - 90,657 ₪ +4,239 ₪ + 20,000 ₪, ובסה"כ - 114,896 ₪.

10.שונים הדברים ביחס לטענת הקיזוז הנטענת בסעיף 11 לתצהיר. לפי הנטען בסעיף האמור, בבעלות מאזן היתה חברה שהמשיבה חייבת לה "זיכויים בסכומים גדולים" בסכום יתרת התביעה, וכי סוכם שהחייב יזוכה בהם. ביחס לטענה זו אין מקום לקבלת ההתנגדות. כפי שצויין לעיל, ההלכה הפסוקה קובעת כי על המתנגד לפרט כדבעי בתצהירו את התשתית העובדתית המעמידה לו את ההגנה הנטענת. בענייננו אין בתצהיר כל פירוט באשר לגובה החוב הנטען כלפי החברה, מועדי יצירתו, רכיביו וכד'. הטענה נטענה בכוללניות יתרה וללא פירוט עובדתי מינימאלי, וכאמור אף ללא ציון הסכום המדוייק של החוב הנטען. בהתאם להלכה הפסוקה, העלאת טענת קיזוז בדרך סתמית מעין זו אינה יכולה להוות בסיס לקבלת ההתנגדות ומתן רשות להתגונן. ראו לעניין זה ע"א 779/87 בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד(3) 304, 311, כדלקמן:

"יש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך על-ידי העלאתן של טענות סתמיות, שכל מטרתן למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים שמוקנים לו על-ידי הגשת התובענה בסדר דין מקוצר. לכן, יש ליצור את האיזון הראוי בין הרצון להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתו של הנתבע. במקרה של טענת קיזוז, איזון זה יושג לפי הכלל, ש"טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה גם כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן" (ע"א 579/85, 288/86, 332[3] בעמ' 767-768: ראה עוד: זוסמן, שם, בעמ' 617)."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ