ת"ד 5943-07-14 מדינת ישראל נ' דולב

הנאשמת זכאית מחמת הספק

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה גרם תאונת דרכים וחבלה של ממש, בגין סטייה שלא בבטחה, עבירה על תקנה 40 לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ונהיגה בקלות ראש, בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, הרי שביום 1.5.13, נהגה הנאשמת ברכב בכביש מספר 2, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעה לפני מחלף גלילות, סטתה ימינה כיוון נסיעתה, חסמה דרכו של סמינה שי, שנהג אותה עת בקטנוע, בנתיב הימני, בתגובה ניסה המעורב לחמוק, על ידי סטיה ימינה לעבר השול, אך רכב הנאשמת המשיך אף הוא בסטייתו עד לשול ימין ושני כלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה, נחבל הרוכב חבלה של ממש – שבר בברך שמאל, שהצריך ניתוח והשתל פלטינות לשלם איחויו. כמו כן, לדבריו, נקבעה לו נכות בשיעור של 20% על ידי ביטוח לאומי.

הנאשמת כפרה באחריותה לגרם התאונה, אך הודתה בתוצאותיה. 

פרשת התביעה

מטעם המאשימה, העיד שי סמינה, רוכב הקטנוע המעורב והוגשו, בהסכמה, המסמכים הבאים:

ת/1 – תעודה רפואית בעניינו של העד, ת/2 – הודעת נאשמת, ת/3 – מזכר

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותו של עד התביעה והראיות שהוגשו:

הנאשמת נהגה ברכב, כמפורט לעיל ואילו המעורב, נהג בקטנוע בנתיב הנסיעה הימני, כאשר בכוונתו לעלות על הגשר המוביל לכביש 5 למזרח. עת הבחין העד בסטיית הנאשמת ימינה, מנתיב הנסיעה השני משמאלו, החל אף הוא בסטייה ימינה, לעבר שול ימין, על מנת לנסות ולחמוק מן הרכב, אך הנאשמת המשיכה בסטייה ונעצרה בשול ימין, שם פגע בה המעורב, עם חלק קדמי שמאלי של רכבו בחלק האחורי ימני של רכבה.

המעורב נחבל בגופו, כתוצאה מהתאונה, כמפורט לעיל.

המעורב נחקר ארוכות על ידי ב"כ הנאשמת לגבי העדר כיסוי ביטוחי במועד התאונה, כמפורט בפרוטוקול.

המעורב נחקר והעיד כי אינו יודע להגדיר את מצב התנועה במקום, בעת התאונה, אך לא היו פקקים.