אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 8837-06-12 נציגות הבית המשותף ואח' נ' רסיטל השרון חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח'

ת"א 8837-06-12 נציגות הבית המשותף ואח' נ' רסיטל השרון חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 17/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
8837-06-12
09/09/2015
בפני השופטת:
כרמלה האפט

- נגד -
התובעים:
נציגות הבית המשותף ו- 73 אח'
הנתבעת :
רסיטל השרון חברה לבנין והשקעות בע"מ
פסק דין

 

 

בפניי תביעה לפיצוי כספי בשל ליקויי בנייה ברכוש המשותף בשני בתים משותפים.

 

 

רקע:

 

  1. התובעים הינם רוכשי הדירות בבתים המשותפים של שני בניינים הנמצאים ברחוב הציונות 9 והציונות 11 בהוד השרון, הידועים גם כ"פרויקט רסיטל על הפארק", אשר קיבלו את החזקה בדירותיהם במהלך החודשים יוני – ספטמבר 2007. אליהם הצטרפה כתובעת גם נציגות הדיירים (להלן: "פרויקט רסיטל", "הדירות" ו-"מועד מסירת החזקה" בהתאמה).

     

  2. בפרויקט רסיטל שני בניינים בני 6 קומות כל אחד, אשר נבנו מעל קומת כניסה, מרתף המשמש כחנייה, מחסנים ומועדון דיירים (להלן: "הבניינים" ו-"הרכוש המשותף" בהתאמה).

     

  3. הנתבעת והמודיעה לצדדי ג', היא חברה יזמית אשר הקימה את פרויקט רסיטל, שיווקה אותו כפרויקט מגורים יוקרתי ואף מכרה את הדירות לתובעים.

     

  4. צד ג' 3, ראבי חברה קבלנית לבניין בע"מ, הייתה ה"קבלן המבצע", והיא אשר בנתה בפועל את הבניינים, בין בעצמה ובין באמצעות קבלני משנה, עבור הנתבעת (להלן: "הקבלן המבצע" או "חברת ראבי").

     

    במהלך השנים נקלעה חברת ראבי לקשיים כלכליים וביום 27/10/10 פורקה בצו בית משפט.

     

  5. צד ג'1 וצד ג'2 ערבו באופן אישי לכלל התחייבויותיה של צד ג'3 ועל כן נשלחה גם אליהם הודעת צד ג' (להלן ולמען הנוחות צד ג'1, צד ג'2 וצד ג'3 ביחד: "ראבי").

     

  6. צד ג' 4 היא חברה בע"מ אשר ביום 2/3/06 התקשרה עם חברת ראבי בהסכם קבלני משנה, והיא מי שעשתה את רוב עבודות חיפויי האבן בחזית שני הבניינים. עבודות אלה כללו הדבקת אבני פסיפס על הקירות החיצוניים של הבניינים (להלן: "דיגמי" ו-"עבודות חיפוי האבן" בהתאמה).

     

    להשלמת התמונה יצוין כי ביום 23/1/07, סילקה חברת ראבי את דיגמי מן העבודה בבניינים, על אף שזו סיימה את רוב עבודות חיפוי האבן (להלן: "מועד הסילוק").

     

  7. טוענים התובעים כי כבר בעת מסירת הבניינים, נתגלו ברכוש המשותף ליקויי בנייה רבים וביניהם גם ליקויים רבים בעבודות חיפוי האבן.

     

  8. לטענתם, בשנת 2008 ועוד לפני פירוקה של חברת ראבי, הסכימו היא והנתבעת על מינוי מהנדס בניין, יובל רותם, כמומחה שייתן את חוות דעתו באשר לליקויים הקיימים בבניינים. בין השתיים הוסכם גם כי על יסוד חוות הדעת שתתקבל יתוקנו הליקויים (להלן: "המומחה המוסכם" ו"חוות דעת המומחה המוסכם" בהתאמה).

     

  9. חרף האמור ועל אף שניתנה לנתבעת ההזדמנות לתקן את הליקויים, לא תוקנו כראוי ליקויי הבנייה ברכוש המשותף ובכללם גם לא תוקנו ליקויי הבנייה שפורטו בחוות דעת המומחה המוסכם.

     

  10. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שהוגשה כבר התובענה שבפני, והיות שחלה הרעה במצב חיפוי האבן בבניינים, הגישו התובעים בקשה לסעד זמני, וכתוצאתה ביצעה הנתבעת, בפיקוח המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס ושמאי המקרקעין מר דן אורמן, את חלק העבודות עליהן הוא המליץ. הנתבעת שמרה לעצמה את הזכות לתבוע מדיגמי את התשלום בגין תיקון זה (להלן: "המומחה מטעם בית המשפט" ו"התיקונים שנעשו במהלך הדיון שבפניי" בהתאמה).

     

    טענות הצדדים

     

  11. טוענים התובעים כי על אף שהם רכשו דירות בפרויקט שאמור היה להיות פרויקט מגורים יוקרתי, הרי שכבר במועד מסירת החזקה בדירות וברכוש המשותף, נתגלו בהם ליקויי בנייה רבים וכן אי התאמות להסכמי הרכישה על יסודם נרכשו הדירות.

     

    לטענתם פנו לנתבעת מספר רב של פעמים אלא שהיא ניצלה את סבלנותם, גררה את רגליה, אך לא תיקנה את כלל הדרוש. תוצאת האמור, מוסיפים הם, הוגשה התובענה רק בשנת 2012.

     

  12. מכל מקום מבהירים התובעים כי גם כיום יש ברכוש המשותף ליקויי בנייה רבים, וכי בתוך כך נעשה שימוש בלוחות אבן טבעית לצורך החיפוי אשר אינם עומדים בתקן הנדרש, שכן הם דקים מידי וכי כתוצאת האמור, החיפוי מתפורר.

     

  13. לתימוכין הגישו התובעים חוות דעת של מהנדס ושמאי מקרקעין, יעקב מרזוק (נספח 4 לכתב התביעה), אשר העריך את עלות תיקון כלל הליקויים בסך של 864,004 ₪.

     

  14. התובעים טוענים איפוא כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה, על פיהן מכרה להם את הדירות, ואף הפרה חובה חקוקה שעה שלא בנתה את פרויקט רסיטל על פי התקנים המחייבים ושעה שלא תיקנה את הליקויים במועד.

     

  15. כן טוענים הם כי הנתבעת התרשלה בבניית הבניינים ובפיקוח על הקבלן המבצע ועל כן כי נטל הראיה מוטל על כתפיה.

     

  16. לבסוף טוענים התובעים כי היות שהם סובלים מליקויי הבנייה במשך שנים ארוכות, יש לפצות אותם בגין הנזקים שנגרמו להם ובכלל כך בגין אבדן הנאה מהדירות, בסך כולל של 250,000 ₪.

     

  17. מנגד טוענת הנתבעת כי התביעה הינה מופרזת וכי היות שלא היא בנתה את הבניינים הרי שממילא אין האחריות רובצת לפתחה.

     

  18. הנתבעת מוסיפה על האמור כי המומחה המוסכם בחן את כלל הליקויים בבניינים אך לא את שאלת חלוקת האחריות בינה לבין ראבי ומשכך כי אין התובעים יכולים להסתמך על חוות דעתו.

     

  19. מכל מקום טוענת היא כי ניסתה לגרום לקבלן המבצע לתקן את הליקויים ואף עשתה, לאחר פירוקה של חברת ראבי, לתיקון חלקם של הליקויים בעצמה, ואשר על כן כי בוודאי אין לחייבה בתשלום בגין הפגיעה הנטענת באיכות חייהם של התובעים.

  20. על רקע האמור גם הגישה הנתבעת הודעות צד ג' כנגד ראבי (כהגדרתם לעיל) וכנגד דיגמי.

     

  21. ראבי לא הגישו כתבי הגנה.

     

  22. דיגמי, מאידך, טענה כי אין בינה לבין הנתבעת כל יריבות מאחר והיא חתמה על הסכם עבודה עם חברת ראבי בלבד, ולא התחייבה כלפי הנתבעת בדבר. משכך טענה גם כי יש למחוק את ההודעה שהוגשה נגדה על הסף.

     

    על האמור הוסיפה כי מכל מקום ובהסכם שנחתם בינה לבין חברת ראבי התחייבה האחרונה לבצע על חשבונה את כל עבודות ההכנה לעבודות חיפוי האבן, לרבות את הכנת התשתית, מריחת הבטון, יישור הטיח וכיוצ"ב. לטענתה לא רק שעבודות אלו בוצעו בצורה לקויה, אשר מנעה ממנה להשלים את חלקה, אלא שבהמשך היא סולקה מן האתר, כך שאין לה כל אחריות בגין טיב העבודות שבחלקן כלל לא בוצעו על ידה.

     

     

    דיון 

     

  23. הצדדים מסכימים כי יש לתקן את הליקויים בבניינים. עם זאת הם חלוקים בשאלת היקף הליקויים, כמו גם בשאלת האחריות לביצוע התיקון בעבודות חיפוי האבן. מחלוקת נוספת נוגעת לשאלת פיצוי התובעים בגין עגמת נפש ואובדן הנאה מהמקרקעין.

     

  24. על האמור יש להוסיף כי ביום 13/10/13 ניתן כנגד ראבי (צדדי ג' 1, 2 ו-3) פסק דין בהיעדר הגנה.

     

    משכך נותרה לדיון אך השאלה בדבר האחריות וחלוקת האחריות שבין הנתבעת לדיגמי.

     

     

    ליקויי הבנייה (למעט הליקויים בעבודות חיפוי האבן)

     

  25. המומחה שמונה מטעם בית המשפט (להלן בפרק זה: "המומחה") הגיש 3 חוות דעת מטעמו:

     

    • חוות דעת ראשונית מיום 8/4/13;

    • חוות דעת מעודכנת מיום 28/12/14;

    • חוות דעת סופית לאחר ביצוע התיקונים שנעשו במהלך הדיון בתביעה שבפניי (להלן גם: "חוות הדעת").

       

  26. בחוות הדעת קבע המומחה כי עלות תיקון ליקויי הבנייה אותם מצא ברכוש המשותף בבניינים, לאחר שהנתבעת כבר תיקנה את חלקם של הליקויים ולהוציא את התשלום עבור תיקון הליקויים בעבודות חיפוי האבן, הינה בסך של 353,050 ₪ כולל פיקוח הנדסי ומע"מ.

     

  27. התובעים מבקשים לאמץ את קביעתו זו.

     

  28. מנגד טוענת הנתבעת כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעמה וכי ממנה יש להפחית את עלות התיקונים שכבר בוצעו על ידה במהלך הדיון בתביעה שבפניי.

     

  29. יובהר כי ככלל יעשה בית המשפט שימוש בחוות דעת המומחה אותו מינה במטרה לפלס את דרכו בסבך חוות הדעת הנוגדות העומדות לנגד עיניו (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה עשירית - התשס"ט), 238).

     

    לעניין מעמדו של מומחה זה אפנה לע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, פ"ד נו (2) 936; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 ; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998). 

     

  30. בענייננו אבהיר כי שלוש חוות הדעת של מר אורמן, לא כל שכן האחרונה שבהן, נערכו במקצועיות וברהיטות, שאינני זוכרת מתי עוד מצאתי כמותן. בדומה כך גם התרשמתי מעדותו בפני.

     

  31. אוסיף כי נתתי דעתי גם לטענת הנתבעת לפיה הגם שחלק גדול מהליקויים תוקן, לא ניתן לכך ביטוי מספק בחוות הדעת של המומחה. עם זאת בחקירתו הנגדית הבהיר המומחה כי במועד שנתן את חוות דעתו הסופית תוקנו רק כ-30% מהליקויים (פרוטוקול הדיון מיום 24/2/15 עמ' 62), אך נוספו ליקויי רטיבות שלא היה בידו לאתר לפני כן, וכי מדובר בליקויים דינאמיים המופיעים לאורך זמן ועל כן עליו להביאם בחשבון (שם, עמ' 56).

     

  32. משכך ולאחר עיון בכלל הראיות שהונחו בפני, לרבות סיכומי הצדדים ושלוש חוות הדעת שהוגשו על ידי המומחה, ובשים לב לכך שחוות הדעת הסופית ניתנה לאחר ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת, אני מוצא לקבל ולאמץ במלואן את ממצאיו ומסקנותיו.

     

  33. אשר על כן אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 353,050 ₪ בגין תיקון ליקויי הבנייה (סכום שכאמור איננו כולל את הליקויים בעבודות חיפוי האבן).

     

     

    עגמת נפש

     

  34. מטרת הפיצויים בגין עגמת נפש אינה להעניש את הנתבעת על מעשיה, אלא לפצות את התובעים על סבלם.

     

    במסגרת הקריטריונים לקביעת גובה הפיצוי יכללו סוגי הליקויים, עגמת הנפש הכרוכה בתיקונם, התייחסותו של הקבלן וגובהו של כלל הפיצוי.

     

  35. מובן כי יש ליתן משקל לסבלם של הנתבעים אשר מבחינתם רכשו דירות בפרויקט יוקרתי אך נאלצים עדיין להמתין (וכך כבר משך שנים לא מעטות) עד להשלמת תיקון מלוא הליקויים בפרוייקט.

     

    עם זאת יש לזכור כי פירוקה של חברת ראבי בוודאי לא היה באחריותו של מי מן הצדדים וכי ככל הנראה היה בו כדי להביא גם לעיכובים הרבים שנוצרו. ממילא הוגשה התביעה בתוך תקופת האחריות. על האמור יש להוסיף כי בכל מקרה הניסיון מלמד כי בעת רכישת דירה חדשה יש להביא בחשבון תקופה של תיקונים עד שהבניין והדירות בו מתייצבים, מתיישבים ונכנסים לשגרה.

     

    משכך ובשקלול כלל הראיות בעניין זה אני מוצאת לפסוק לכל דירה פיצוי בגין עוגמת נפש, על דרך האומדנא, בסך של 1,500 ₪ ובסך כולל של 64,500 ₪ לפי 43 דירות.

     

    עבודות חיפויי האבן

     

  36. כפי שהובהר לעיל נדרשה הנתבעת לתיקון ליקויים בעבודות חיפוי האבן במהלך הדיון שבפני. כך אירע לאחר שהאבנים החלו להתפורר ולהתנתק מן הקירות תוך יצירת סיכון רב.

     

  37. עם זאת טוענת הנתבעת כי בהתאם לסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, ונוכח העובדה כי התרשלה והפרה חובה חקוקה, האחראית לביצוע עבודות אלה הינה דיגמי. משכך טוענת היא כי יש לחייב את דיגמי להשיב לה את עלות תיקון הליקויים בעבודות חיפוי האבן וזאת בסך של 160,183 ₪.

  38. מנגד וכמתואר כבר לעיל כפרה דיגמי בטענות אלה, הדגישה כי אין בינה לבין הנתבעת כל יריבות (שכן היא חתמה על הסכם עבודה עם חברת ראבי), והוסיפה את טענותיה כלפי חברת ראבי עצמה, אשר בין היתר התרשלה והתעכבה בהכנת עבודות התשתית.

     

  39. אתייחס איפוא תחילה לשאלת העדר היריבות בין המזמין לבין קבלן המשנה (בענייננו, הנתבעת ודיגמי). בעניין זה אביא תחילה מדבריו של א' זמיר, פירוש לחוקי החוזים, חוזה הקבלנות, תשנ"ה – 1994 (להלן: "זמיר"), 193 לפיהם:

     

    "בין הקונסטרוקציות המשפטיות שניתן לבחון כבסיס לתביעה ישירה כזו...ניתן להזכיר את אלו: קיום חוזה נספח בין המזמין לקבלן המשנה; ראיית הקבלן הראשי כשלוח לכריתת חוזה ישיר בין המזמין לקבלן המשנה; ראיית החוזה הראשי כחוזה לטובת אדם שלישי (קבלן המשנה) ו/או ראיית חוזה קבלנות-משנה כחוזה לטובת אדם שלישי (המזמין); המחאת זכויותיו של הקבלן הראשי; הטלת אחריות על בסיס נזיקי; ביסוס התביעה על דיני עושר ולא במשפט; הסתייעות בדיני השמירה (לשם הטלת אחריות על קבלן משנה המחזיק בנכס המזמין(; שימוש בתרופות העכבון; והסתייעות ברעיון הנאמנות...".

     

     

    חוזה לטובת אדם שלישי

     

  40. סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973 קובע כי:

     

    "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו".

     

    יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) א' ברק בע"א 253/82 ד"ר דן חושי נ' הטכניון, פ"ד לח (1), 640, 643 לפיהם:

     

    "מכוחו של סעיף זה עשוי אדם, שאינו צד לחוזה, לרכוש זכויות על פיו כלפי הצדדים לו. תנאי להענקתה של זכות זו לצד שלישי הוא, כי על-פי פירושו הנכון של החוזה נטלו על עצמם הצדדים או אחד מהם חיוב כלפי הצד השלישי ובכך העניקו לצד השלישי זכות כלפיהם. לא די בכך, כי הלכה למעשה יש בו בחוזה כדי להיטיב עם צד שלישי. תנאי הוא לתחולתו של סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), כי על-פי פירושו הנכון של החוזה משתמעת ממנו (במפורש או מכללא) הכוונה להעניק לצד השלישי זכות ולהטיל במקביל לכך על בעלי החוזה חובה ... מכאן, שאפילו יש בחוזה התחייבות ליתן טובת הנאה לצד שלישי, אין באותה התחייבות כשלעצמה כדי להעניק זכות לצד שלישי, שכן השאלה היא תמיד, אם אותה התחייבות היא אך כלפי הצד לחוזה ואילו טובת ההנאה היא אך תוצאה של ביצוע אותה התחייבות, או שמא ההתחייבות עצמה, בנוסף לטובת ההנאה, מכוונת כלפי הצד השלישי...".

     

  41. על הנתבעת להוכיח אם כן כי גם דיגמי וגם הקבלן המבצע התכוונו להקנות לנתבעת את הזכות לדרוש את קיומו של ההסכם שנכרת ביניהן (ראו: זמיר, עמ' 195).

     

  42. עיון בהסכם הזמנת העבודה שנחתם בין הקבלן המבצע לבין דיגמי (נספח א' לתצהיר נציג דיגמי, ג/1), מעלה כי דיגמי קיבלה על עצמה את האחריות למשך כל תקופת הבדק על פי חוק (שם, בעמ' 1). משכך מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה יש באמור כדי להצביע על כך שהיא התכוונה ליצור עילת תביעה כנגדה על ידי צד ג'.

     

  43. די בכך כדי לחייב את דיגמי בתשלום עבור תיקון ליקוי הבנייה בעבודות חיפוי האבן.

     

     

    עילת תביעה נזיקית - עוולת רשלנות

     

  44. על מנת לחייב את דיגמי בעוולת הרשלנות יש להוכיח אשם, קשר סיבתי ונזק. כן יש לבחון האם חלה על דיגמי חובת זהירות.

     

    יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט א' א' לוי בע"א 11512/04 קרניל חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' גב ים [פורסם בנבו] (16/11/06) (אליו הפנתה גם הנתבעת), בפסקה 10 לפסק הדין לפיהם:

     

    "למען תקום חבות בנזיקין מכוח עוולת הרשלנות, יש להוכיח שלושת אלה: אשם, קשר סיבתי, ונזק. קיומו של אשם ברשלנות הוא פועל יוצא של התרשלות וחובת זהירות, ועל כן, נפנה תחילה לבחון את ההתרשלות המיוחסת למערערת (ראו 2625/02 נחום נ' דורנבאום,פ"ד נח(3) 385, 401). התרשלות הינה סטייה מרמת התנהגות של אדם סביר, אשר לא נמנע מסיכונים צפויים, ההופכים את התנהגותו לבלתי סבירה. עובר לקביעה כי המערערת התרשלה בביצוע עבודותיה, יש לבחון האם היה ביכולתה לצפות את התממשות הסיכונים הכרוכים בהתנהגותה. בעניינו, המערערת הייתה יכולה לדעת, וראוי היה שתעשה כן, כי ביצוע עבודות שלא לפי תקני הבניה הנדרשים על פי חוק, עלול להוביל לנזקים לדירות בהן היא פעלה כקבלנית משנה. אלה הם סוג הנזקים שהיה על המערערת לצפותם, וראוי להטיל עליה אחריות בגינם הן מטעמים של הרתעה והן מטעמים של פיזור נזק, שכן המערערת הייתה יכולה לבצע את מלאכתה נאמנה, בעלות הפחותה מעלות נזקה של המשיבה...".

     

  45. בענייננו ובסופו של דבר אין מחלוקת בין הצדדים כי דיגמי היא לבדה מי שביצעה את העבודות האמורות כקבלן משנה של חברת ראבי. נציג דיגמי אף העיד על עצמו שהוא קבלן אבן מקצועי העוסק בחיפויי קירות חיצוניים מזה כ-22 שנה (סעיף 3 לג/1 וכן עדותו בפרוטוקול הדיון מיום 24/2/15 עמ' 74 ועמ' 76).

     

  46. אין גם מחלוקת כי במהלך הדיון בפני נאלצה הנתבעת לתקן ליקויים בעבודות חיפוי האבן על חשבונה, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות לתבוע מדיגמי את החזר העלויות (ראו פרוטוקול הדיון מיום 7/10/13).

     

  47. המומחה מטעם בית המשפט הוסיף על האמור בחוות דעתו כי הליקויים האמורים הצריכו תיקון דחוף בשל הסיכון הממשי שהיה טמון בהתפוררות האבן.

     

    בעדותו אף הוסיף כי השיטה בה הדביקה דיגמי את האבנים, לא הותרה בתקן הרלוונטי למועד בניית הבניינים (פרוטוקול הדיון מיום 24/2/15 עמ' 59, 61).

     

  48. די איפוא באמור על מנת לקבוע כי החובה לשאת בעלות תיקון הליקויים בעבודות חיפוי האבן חלה על דיגמי.

     

  49. ודוק: לא נעלמה מעיני טענת דיגמי לפיה האחריות לביצוע התשתית על גביה נעשו עבודות חיפוי האבן הייתה באחריות הקבלן המבצע והוא לבדו.

     

    בעניין זה אציין כי בעדותו הבהיר המומחה מטעם בית המשפט שלא ערך בדיקת שליפה על מנת לאמוד את טיבה ואיכותה של התשתית ועל כן גם לא היה יכול להכריע בעניין האחריות לתשלום (פרוטוקול הדיון מיום 24/2/15 עמ' 61).

     

    עם זאת נציג דיגמי השיב בעדותו כי לאחר ביצוע עבודות חיפוי האבן בוצעו בדיקות מטעם מכון התקנים גם באשר לטיב התשתית. לדבריו:

     

    "ש. אוקיי . עכשיו, אה, שאלה כללית. כשאתה באת לבצע את עבודות, להדביק בפועל. באתם, בדקתם, בדקתם איך ביצעו את הטיח, נכון? ואחר כך אתם עשיתם את העבודות, נכון?

     

    ת. האחריות של חברת דיגמי, שלנו, אמרתי את זה גם מקודם, זה לקבל את הטיח המיושר, על מנת שנוכל לעשות עבודה יפה טובה. באחריות של חברת ראבי לבדוק את התשתית שלהם. כמובן שאם יש לך בעיה, בצעת בטון באיטום . אם יש לך בעיה בטיח, שהוא מתפורר אם יש לך בעיה בבלוק, שהוא חלש, אתה לא יכול לבוא בטענות אלינו בהדבקה. זה היה האחריות של ראבי, לגבי התשתית". (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 24/2/15 עמ' 76).

     

    ובהמשך:

     

    "ת. אז אני עוד פעם חוזר ואומר על דבריי . שחברת ראבי הכינו את התשתית, דהיינו הרבצת הבטון, ואת הטיח, ואת ההכנות לעבודה . זה קורה , דרך אגב , ברוב הבניינים . אני לא רוצה להגיד בכל הבניינים, זה קורה ברוב הקבלנים. שהקבלן המבצע מכין את כל התשתית,

    ש. כן?

    ת. אחריות שלו זה התשתית. האחריות שלנו זה לדאוג שהאבן תדבק לקיר כמו שצריך. עם דב[ק], עם רובא, עם כוחלה, כמו שצריך לעבודה. "

     

    (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 24/2/15 עמ' 77)

     

    חרף האמור ובמענה לשאלת בית המשפט האם לפני תחילת העבודה נבדקת רמת התשתית על ידי דיגמי השיב גם כי:

     

    "אז התשתית, לא, לא, אנחנו בודקים שהתשתית לשביעות רצוננו . מבחינת יישור הקיר, עובי המילוי, זה הדברים שהדגשתי . הבנתי את השאלה שלו. מבחינת חוזק הטיח, או חוזק הבלוק, או חוזק הבטון , חברת ראבי , הוא צריך לעשות בדיקות שליפה לחוזה . אבל כדי שניקח אותך גם לזה , ביצענו בדיקה , בסוף העבודה ,

    עו"ד כפיר: כן?

    העד, מר דיגמי: והראנו שהתשתית הייתה חזקה, והדבק היה חזק, והעבודה הייתה חז[ק]ה.

    ש. זאת אומרת, אתה אומר שביצעתם בדיקות, בדיקות של, של מה ? מי , איזה בדיקות?

    ת. אני לא זוכר, אני חושב איזוטופ או מכון תקנים.

    ש. אוקיי . ולפי הבדיקות שביצעתם ה , התשתית הייתה , התשתית הייתה טובה ? זה מה שאתה אומר למעשה?

    ת. כן".

     

    (ראו: שם, שם).

     

    עוד ובהמשך הדברים הוסיף נציג דיגמי כי הבדיקות האמורות נערכו לבקשתה של חברת ראבי וכי על יסודן שולם סכום התמורה (פרוטוקול הדיון מיום 24/2/15 עמ' 81).

     

    מכל מקום, והגם שבהתאם להצהרתו נערכו הבדיקות האמורות, לא הוצגו ממצאיהן בפניי. משכך חזקה כי היו פועלות לחובת דיגמי.

     

    הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שלדבריו של נציג דיגמי תוצאות הבדיקה היו מצביעות על כך שהתשתית הייתה תקינה לחלוטין (ראו: שם).

     

  50. תוצאת האמור לאחר שבמבחן התוצאה ועוד בטרם חלפה תקופת האחריות, החלו אבני החיפוי להתפורר, לאחר שהמומחה מטעם בית המשפט קובע כי דיגמי ביצעה את העבודה שלא על פי התקן, ולאחר שגם לא הוצגו בפני תוצאות הבדיקות של התשתית עליה בוצעו עבודות חיפוי האבן, אני מוצאת לחייב את דיגמי בתשלום בגין תיקון הליקויים בביצוע עבודות חיפוי האבן, מכוח העילה הנזיקית ובמקום הנתבעת.

     

  51. אבהיר גם כי אינני מקבלת את טענתה של דיגמי לפיה אין לחייבה בתשלום משום שסולקה מן האתר קודם להשלמת העבודות.

     

    כך לאחר שבעניין זה מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה דיגמי ביצעה 97% מכלל עבודות חיפוי האבן קודם למועד הסילוק (סעיף 11(א) לסיכומי הנתבעת), טענה שלא נסתרה.

     

  52. הנתבעת טענה בעניין זה כי עלות התיקון שביצעה בעבודות חיפוי האבן הגיעה כדי סך של 160,183₪ ששולמו בפועל על ידה.

     

    גם טענה זו לא נסתרה.

     

  53. משכך אני מחייבת את דיגמי לשלם לנתבעת סך של 160,183 ₪ החזר בגין תיקון הליקויים בעבודות חיפוי האבן בבניינים.

     

    סוף דבר

  54. התביעה מתקבלת בחלקה.

     

  55. הנתבעת תשלם לתובעים סך של של 353,050 ₪ בגין תיקון ליקויי הבנייה וכן סך של 64,500 ₪ כפיצוי בגין עגמת נפש.

     

  56. בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

     

  57. ההודעה לצד ג' מתקבלת במלואה.

     

  58. צד ג'4, דיגמי, תשפה את הנתבעת בתשלום סך של 160,183 ₪ עלות תיקון הליקוי בעבודות חיפוי האבן שבוצעו על ידה.

     

  59. דיגמי תשלם לנתבעת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪.

     

  60. כלל הסכומים ישולמו בתוך 45 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

     

    מזכירות בית המשפט תשלח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

     

    ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ה, 09 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ