ת"א 7385-12-09 מרחב ואח' נ' לוי

1. התובעים הגישו ערעור על פסק דין שניתן בתיק ביום 10.1.14. בדיון בערעור ביום 6.11.14 ניתן בהסכמת הצדדים תוקף של פסק דין להצעת בית המשפט המחוזי הנכבד שלהלן:

    

   "א. חיובם של המערערים ע"י בימ"ש קמא בהוצאות המשפט יבוטל, והמשיב יחזיר למערערים באמצעות באת-כוחם, את הסכום ששולם על ידם כשהוא נושא ריבית והצמדה כחוק, תוך 30 יום מהיום.

   ב. חרף קביעת בימ"ש בשאלת האחריות, המשיב יצהיר שמבלי להודות בכל חבות הוא יהיה נכון לפצות את המערערים על כל נזקיהם כפי שהוכחו בבימ"ש קמא, ככל שהוכחו, וזאת כפי קביעת בימ"ש קמא, כטוב שכלו, לאחר הגשת סיכומים משלימים וללא צורך בדיון נוסף.

   ג. בימ"ש קמא יוציא תחת ידיו פסק דין משלים

בשאלת גובה הנזק, מבלי שיהיה כבול בקביעותיו בפסק הדין נושא הערעור, ויתן דעתו בין היתר גם להוצאות בהן נשאו המערערים בהליך זה.

ד. הערבות שהופקדה ע"י המערערים תושב להם".

בעקבות פסק הדין הנ"ל נתן הח"מ החלטה שבה נקבעו מועדים להגשת סיכומים משלימים מטעם התובעים, מטעם הנתבע וסיכומי תשובה, והצדדים הגישו סיכומים משלימים בהתאם.

בקליפת אגוז, התביעה הוגשה בטענה כי הנתבע שייצג את התובעים בעסקה לרכישת נכס התרשל כאשר לא בדק ולא גילה שאין היתר להשכיר את הנכס למגורים, ולכן התובעים נאלצו להשקיע משאבים עצומים לצורך הפיכת הנכס למשרד.

לאור ההסדר בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין כמתואר לעיל, אתייחס אך ורק לשאלה מהם סכומי הנזק שהוכח כי נגרמו לתובעים בשל הפיכת הנכס למשרד.