ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
52967-02-15
25/02/2015
|
בפני השופטת:
דליה גנות
|
- נגד - |
תובעים:
1. אורטל מדמון 2. סיגל מדמון 3. זכריה מדמון
|
נתבעים:
מדינת ישראל
|
החלטה |
1. לפני כתב תביעה שהוגש על ידי תובעת, ילידת 24/2/90, והוריה, בגין התרשלות רפואית במהלך יילודה, אשר הותירה אותה עם נזקים קשים.
2. התובעים צירפו את חוות דעתה של המומחית ברפואת יילודים – פרופ' נחמה לינדר – המפרטת את התרשלויותיה הלכאוריות של הנתבעת.
לדבריה, היולדת הגיעה לבית החולים בתאריך 24/2/90, בשבוע 5+34 להריונה. במועד הגעתה סבלה היולדת מדימום. בבדיקתה עלה, כי צוואר הרחם היה פעור ל - 4 ס"מ, וניטור עוברי העלה דופק סינוסיאדלי.
המומחית קובעת, כי בתנאים אלו, חובה היה על הצוות הרפואי ליילד את היולדת באופן מיידי.
בפועל יולדה היולדת, באמצעות שולפן ריק, כעבור כשעה וחצי.
בבדיקת השילייה הוברר, כי היולדת סבלה מהיפרדות שילייה בשיעור של 30% - 40%.
התינוקת נולדה עם חמצת קשה, וציוני האפגר היו 0 בדקה ראשונה, ו – 2 כעבור חמש דקות.
עוד נטען, כי חרף הסיכונים הידועים והצפויים עובר ללידה, לא נכח רופא ילדים במהלך הלידה, אלא הגיע כארבע דקות לאחר הלידה, ורק אז הוחל בהנשמת התינוקת.
עוד קובעת המומחית, כי בהמשך סבלה היילודה מהנשמת יתר (היפרקרביה), אשר "תרמה" להיווצרות נזקיה.
היילודה – בת 15 שנים כיום – סובלת מפגיעה מוחית משמעותית, אשר לדעת המומחית פרופ' לינדר, נובעת מהסיבות הבאות: