אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלום נ' עבאסי ואח'

שלום נ' עבאסי ואח'

תאריך פרסום : 09/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
40477-02-16
29/04/2018
בפני סגן הנשיא:
רמזי חדיד

- נגד -
התובעת:
סבריה שלום
עו"ד יפעת בן הרוש
הנתבעים :
1. מוחמד איברהים עבאסי
2. איברהים עבאסי

עו"ד אסדי סאלח [בשם נתבע 2]
פסק דין

מבוא ועובדות מוסכמות: 

1. בפניי תביעה כספית בעילה חוזית לפיה התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 200,000 ש"ח ליום הגשת התביעה, 18.2.16. 2. במועדים הרלוונטיים לתביעה היתה התובעת בעלת זכויות בדירת מגורים דו קומתית ברחוב דרך הים 153א' חיפה, הידועה כגוש 10752, חלקה 19 (להלן: "הדירה"). נתבע 1 הוא אביו של נתבע 2. 3.ביום 20.8.15 נערך ונחתם בין התובעת לבין נתבע 1 הסכם לפיו שכר האחרון את הדירה למטרת מגורים לתקופה של שנה אחת, מיום 1.9.15 ועד ליום 31.8.16, וכנגד תשלום דמי שכירות בסך של 4,800 ₪ לחודש (להלן: "הסכם השכירות"). כן נקבע בהסכם השכירות כי נתבע 1 פטור מתשלום דמי שכירות עבור חודש השכירות הראשון, 9/15, הואיל ונדרש לבצע בדירה עבודות סיוד. נתבע 2 חתם כערב להבטחת התחייבויותיו של אביו בהתאם להסכם השכירות והוא מסר לתובעת ערבות בנקאית על סך של 20,000 ₪ וכן משך לפקודתה שיקים מעותדים לכיסוי דמי השכירות (להלן: ''הערבות הבנקאית'' ו-''השיקים'' בהתאם). 4.בחודש נובמבר 2015 הודיעה המשטרה לתובעת כי הדירה משמשת לפעילות עבריינית ולפיכך היא נתפסה על ידי המשטרה לצרכי חקירה ונאסר על התובעת להיכנס אליה. בהמשך, משהותר לתובעת להיכנס לדירה, נודע לה כי בוצעו בה שינויים והתגלו בה ליקויים רבים. כמו כן, השיק שהיה מיועד לכיסוי דמי השכירות עבור חודש דצמבר 2015 חזר באי פירעון ועליו הוטבעה החותמת ''צו של בית משפט''. בנסיבות העניין, הודיעה התובעת לנתבעים במכתב בא כוחה מיום 20.12.15 על ביטול הסכם השכירות והיא מימשה את הערבות הבנקאית. 5.נגד נתבע 2 הוגש לבית משפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות סמים. במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים באותו הליך, תוקן כתב האישום, נתבע 2 הודה בעבירות המיוחסות אליו, הוא הורשע בדין ונגזרו עליו, בין היתר, 3.5 שנות מאסר (להלן: ''גזר הדין''). מגזר הדין עולה כי נתבע 2 החזיק בדירה סמים מסוכנים וכן השתמש בה לייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים, ובלשון בית המשפט: "באישום השני נאמר כי בין התאריכים 1.9.15 עד 3.11.15 ביצע הנאשם בעצמו או באמצעות אחרים שינויים רבים בבית (הדירה-ר.ח.) אשר כללו חסימת כל חלונות הבית בלוחות גבס, חסימת דלת הכניסה הראשית בלוח גבס ותליית מאות ווי מתכת על תקרת הבית וקירותיו. במהלך התקופה הנ"ל צייד הנאשם, בעצמו או באמצעות אחרים, את הבית בציוד רב לגידול סמים מסוכנים מסוג קנבוס, לרבות מנורות רבות עצמה, בתי מנורה, מזגנים ושרוולי אוורור של מזגן לפיזור האוויר בכל חלל הבית, ועוד כהנה ציוד ששימש לגידול וייצוא סמים. הפעולות הנ"ל נעשו על ידי הנאשם על מנת ליצור בבית תנאי מעבדה וייצוא סמים מסוכנים מסוג קנבוס. במהלך התקופה הנ"ל התגוררו ויקטור ופרנסיסקו בבית והנאשם בצוותא חדא עמם גידל, ייצר והפיץ סמים מסוכנים מסוג קנבוס ללא רישיון. .....''. 6.בכתב התביעה טענה התובעת כי עלות תיקון הנזקים שנגרמו על ידי הנתבעים לדירה מגיעה לסך של 138,353 ש''ח, וזאת כעולה מחוו"ד מומחה המצורפת לכתב התביעה (להלן: "חוו''ד מטעם התובעת"). יצוין כי הנתבעים, ושיקוליהם עימם, לא הגישו חוו''ד נגדית מטעמם. 7.במסגרת הדיון בתביעה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה התחייבו הנתבעים לתקן את הנזקים בדירה בהתאם לחווה''ד מטעם התובעת על חשבונם. כן סוכם כי בסיום העבודות יחווה מומחה התובעת דעתו באם התיקונים בוצעו כראוי, אם לאו, וככל ותהיה מחלוקת בין הצדדים, ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת לחוות דעתו בנדון (להלן: ''ההסכמה הדיונית''). 8.הנתבעים פעלו לתיקון הנזקים בדירה, ועם סיום העבודות הגיעו הצדדים להסכמה דיונית נוספת, שאף היא קיבלה תוקף של החלטה, לפיה, תחת מתן חוו''ד משלימה מטעם מומחה התובעת, ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת לחוות דעתו לעניין התיקונים שבוצעו בדירה. בהתאם להסכמה הנ''ל מונה המהנדס מר מיכאל קרבצ'יק כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בהמ''ש''), אשר נתן חוו''ד בה נקבע כי בדירה נותרו ליקויים בעלות של 26,706 ש"ח (כולל מע"מ ופיקוח)(להלן: "חוו''ד מומחה בהמ''ש"). 9.בחודש 3/2017, לאחר תיקון חלק מהליקויים בדירה על ידי הנתבעים, היא נמכרה לצד ג'. 10.בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, ואשר קיבלה תוקף של החלטה, פסק הדין בתביעה ניתן שלא על דרך הפשרה על סמך החומר שבתיק בית המשפט ולאחר הגשת סיכומי טענות הצדדים אליהם יצורפו מסמכים. טענות הצדדים בתמצית : 11.לטענת התובעת, הנתבעים הפרו את הסכם השכירות הפרה יסודית בשל אי תשלום דמי שכירות, השימוש בדירה לביצוע עבירות פליליות במקום מגורים וכן גרימת נזקים כבדים בדירה, דבר אשר מנע מהתובעת להשכיר את הדירה וזאת עד למכירתה בחודש 3/17. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בתשלום דמי השכירות עד לתום התקופה שנקבעה בהסכם השכירות (9 חודשים) בסך של 43,200 ש"ח, עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת מומחה בהמ''ש בסך של 26,707 ש"ח, דמי שכירות מתום התקופה שנקבעה בהסכם השכירות ועד למכירת הדירה (6 חודשים) בסך של 28,800 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות ההליך. 12.לטענת הנתבעים, במועדים הרלוונטיים לתביעה אשתו של נתבע 2 חלתה במחלה קשה (ממנה היא נפטרה) ונבצר ממנה לטפל בשני ילדיהם הקטנים של בני הזוג. לפיכך סוכם בין הנתבעים כי הם ישכרו דירה גדולה בה הם יוכלו להתגורר יחד עם בני משפחתם על מנת כי הוריו של נתבע 2 יעזרו בגידול הילדים. בפועל, לאחר חתימת הסכם השכירות, אשתו המנוחה של נתבע 2 עברה להתגורר עם הוריה ועל כן הוא נאלץ להשכיר את הדירה לצדדי ג' כדי לחסוך בעלויות הכרוכות בביטול ההסכם. לימים התברר כי שוכרי המשנה ביצעו בדירה עבירות פליליות חמורות כאשר נתבע 2 היה קשור לחלק מהעבירות ואף נעצר על רקע החשדות נגדו. הנתבעים מודים כי לדירה נגרמו נזקים, אולם לגישתם התובעת מעלה טענות מופרזות לעניין עלות תיקון הנזקים ונזקיה הנטענים בעקבות אי קיום הסכם השכירות. כן טענו הנתבעים כי על אף מצבם הכלכלי הקשה, הם השקיעו מאמצים רבים בתיקון הנזקים בדירה, אף כי מצב הדירה רעוע ביותר ולא תצמח לתובעת כל תועלת מתיקון יתר הליקויים בהתאם לחוו''ד מומחה בהמ''ש. כן טענו הנתבעים כי התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה, ועל אף הזמן שעבר ממועד השבת החזקה בדירה לידיה, היא לא עשתה מאומה לתיקון הנזקים. הנתבעים מבקשים להתחשב במצבם הכלכלי הקשה והטלטלה אשר עברו בעקבות פטירת אשתו של נתבע 2 והסתבכותו בפלילים. דיון: 13.בסעיף 5 להסכם השכירות נקבע לעניין מטרת השכירות, כדלקמן: "מטרת השכירות היא למגורים בלבד, ולשוכר לא תהא הרשות להשתמש במושכר לכל מטרה אחרת. סעיף זה הינו תנאי יסודי בחוזה זה". (ההדגשה במקור - ר.ח.). בסעיף 6 לחוזה השכירות נקבע לעניין השכרת הדירה בשכירות משנה, כדלקמן: "לשוכר לא תהא הזכות ו/או הרשות להשכיר את המושכר ו/או חלק ממנו לאחר או לאחרים בין בשכירות משנה ובין על ידי העברת השכירות במלואה או בחלקה, ו/או לתת לאחר ו/או לאחרים רשות להשתמש במושכר או בחלק ממנו לכל מטרה שהיא, ולרבות מטרת השכירות הנקובה בסעיף 5 לעיל. סעיף זה הינו תנאי יסודי בחוזה זה".  בסעיף 18 להסכם השכירות נקבע לעניין דמי השכירות, כדלקמן: "דמי  השכירות  החודשיים  במשך  תקופת  השכירות  לפי  חוזה זה יהיו בסך של4,800 ₪ לחודש. השוכר ימסור למשכירה במועד חתימתם על חוזה זה שיקים מתועדים (צ"ל 'מעותדים' – ר.ח.) ע"ח דמי השכירות לכל תקופת השכירות. כל אחד מהשיקים ייכתב לפקודת המשכירה בלבד ולתאריך 05 לכל חודש קלנדרי. אי כיבוד השיקים ו/או כל אחד מהם ע"י הבנק המושך, מכל סיבה שהיא, תהווה הפרה יסודית של חוזה השכירות מצד השוכר" (ההדגשה במקור - ר.ח.). 14.לאור הוראות הסכם השכירות, כמצוטט לעיל, ואף אם תאמר כי יש לקבל את גרסתם העובדתית של הנתבעים ביחס לנסיבות השכרת הדירה בשכירות משנה או השימוש שנעשה בה בפועל, ואיני אומר זאת, מתחייבת המסקנה כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות הפרה יסודית. ודוק, אין חולק כי נתבע 1 או מי מטעמו לא השתמשו בדירה למטרת מגורים, הדירה הושכרה, כביכול, לצד ג' בשכירות משנה ללא ידיעתה או הסכמתה של התובעת, והשיקים שמשך נתבע 2 לכיסוי דמי השכירות חזרו, כולם או בחלקם, בהעדר פירעון. 15.בנסיבות העניין מתייתר למעשה הצורך לדון ולהכריע בטענות הנתבעים ביחס לנסיבות השכרת הדירה בשכירות משנה לצד ג' כמו גם לעניין חלקו של נתבע 2 לעניין השימוש העברייני שנעשה בדירה לצורך ייצור, הכנה, הפקה והחזקת סמים. על אף האמור לעיל, ראוי לציין כי קשה להלום כי נתבע 2 אשר הודה והורשע במסגרת ההליך הפלילי בשימוש שעשה בדירה לצורך ייצור, הכנה, הפקה והחזקה של סמים, יישמע כעת בטענה כנגד אותה הודאה, מה גם ולא הוצגה כל ראייה לתמיכה בטענותיו בנדון. במאמר מוסגר יצויין כי לא נעלמה מעיניי הוראות סעיפים 42א' ו- 42ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש), לפיהן ממצאים ומסקנות של פסק דיןמרשיע בהליך פלילי, קבילים במשפט אזרחי ומהווים ראייה לכאורה לאמור בהם, וכי המורשע אינו רשאי להביא ראיה לסתור, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים שירשמו. אולם, הואיל ובעלי הדין לא העלו כל טענה לעניין תחולת הוראות הדין הנ"ל, ושמא פסק הדין שניתן בהליך הפלילי בעניינו של נתבע 2 אינו מקיים אחר כל התנאים שנקבעו באותן הוראות, לא מצאתי להסתמך על נימוק זה במסגרת פסק הדין. 16.משהגעתי עד הלום, נותר לדון במחלוקת בין בעלי הדין ביחס לסעדים המגיעים לתובעת בעקבות הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבעים. 17.בסעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, נקבע כדלקמן: "הופר חוזה זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה". בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות), נקבע לעניין זכות הנפגע לפיצוי בעקבות הפרת חוזה, כדלקמן: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה." סעיף 27 להסכם השכירות מעגן את זכות המתקשרים בו - התובעת ונתבע 1- לפיצוי בגין הפרתו, וזאת כדלקמן: "כל צד אשר יפר חוזה זה, יהיה חייב לפצות את משנהו עבור כל נזק או הפסד אשר ייגרם לצד המקיים, כתוצאה מהפרתו על ידו, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של הצד המקיים לתבוע ולקבל בין במקום ובין בנוסף לתשלום הפיצויים הנ"ל, כל סעד אחר הניתן לו על ידי הדין או חוזה זה." 18.דרישת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום דמי השכירות שלא שולמו עד לתום תקופת השכירות הקבועה בהסכם, הינה דרישה לאכיפת הסכם השכירות, זכות המוקנית לתובעת מכוח סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות). אמנם נכון, בסעיף 3 לחוק החוזים (תרופות) נקבעו מספר סייגים אשר בהתקיים אחד מהם, הצד הנפגע אינו זכאי לאכיפת ההסכם שהופר, אולם במקרה דנן הנתבעים לא טענו ולא הוכיחו קיומו של אחד מהסייגים הנ"ל. לאור האמור לעיל, התובעת זכאית לקבל מהנתבעים את דמי השכירות שלא שולמו עבור יתרת תקופת השכירות (9 חודשים) בסך של 43,200 ₪. 19.כאמור, הנתבעים לא הגישו חוות דעת מומחה לעניין הנזקים שנגרמו לדירה במהלך תקופת השכירות ותחת זאת הם אף הסכימו לתקן את הנזקים שהתגלו בה בהתאם לחוות דעת מומחה התובעת. כמו כן, בהסכמת הצדדים מונה מומחה בית המשפט על מנת לחוות דעתו ביחס לתיקונים אשר ביצעו הנתבעים או מי מטעמם בדירה והוא נתן חוות דעת בהתאם. טענת הנתבעים כאילו בשל מצבה הרעוע של הדירה, לא תצמח לתובעת תועלת מתיקון הליקויים המפורטים בחוות דעת מומחה בית המשפט, הינה טענה שבמומחיות שלא נתמכה בחוות דעת מומחה ואף אין לה כל תימוכין בחומר הראיות, ולפיכך אין לקבלה. 20.יודגש כי זכות התובעת לקבל מהנתבעים פיצוי עבור הליקויים שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט, מעוגנת לא רק בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) ובסעיף 27 להסכם השכירות, כמצוטט לעיל, אלא גם כן בסעיף 4 להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, ושכאמור קיבלה תוקף של החלטה, בה נקבע כדלקמן: "היה והנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם הנ"ל (ביצוע תיקונים בדירה - ר.ח.) לרבות חלק מהם, בהתאם לקביעת המומחה מטעם התובעת לא יורשו עוד לבצע התיקונים ויהיה עליהם לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לבית המגורים בסך של 138,000 ₪ בהתאם לחו"ד המומחה מטעם התובעת ובניכוי הסעיפים שיאושרו ע"י המומחה מטעם התובעת, זאת מבלי לפגוע ביתר רכיבי התביעה." יובהר כי ההסכמה הדיונית המאוחרת אליה הגיעו הצדדים, לפיה מומחה בית המשפט יחווה דעתו לעניין התיקונים אשר ביצעו הנתבעים בדירה, אינה משנה את התחייבותם לשלם לתובעת פיצוי עבור הליקויים שלא תוקנו על ידם. 21.בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, עלות הליקויים שלא בוצעו על ידי הנתבעים בדירה הינה בסך של 26,706 ₪ והתובעת זכאית לקבל מהנתבעים סכום זה. 22.ס"ק 14 (א) לחוק החוזים (תרופות) מעגן את חובתו של הנפגע מהפרת חוזה להקטנת נזקיו, ולפיו: "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10,12 ו- 13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". כזכור, בהתאם לחוות דעת מומחה התובעת, עלות תיקון הליקויים בדירה הינו בסכום נכבד של 138,000 ₪. השקעת סכום זה בתיקון הנזקים בדירה אינו בבחינת "אמצעי סביר" למניעת או הקטנת נזקי התובעת, ולפיכך הנתבעים לא ישמעו בטרוניה כנגד התובעת שלא מימנה מכיסה את תיקון הנזקים בדירה. בנסיבות העניין, התובעת זכאית לפיצוי עבור הפסד דמי השכירות עבור הדירה וזאת בגובה דמי השכירות שנקבעו בהסכם, מתום תקופת השכירות, 01.09.16, ועד למכירת הדירה לצד ג' בחודש 03/17, בסך של 28,800 ₪. 23.בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות), נקבע לעניין פיצוי בעד נזק לא ממוני, כדלקמן: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממוני, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין". הנה אם כן זכותו של הנפגע מהפרת החוזה לקבלת פיצוי עבור נזק לא ממוני, כמו גם גובה הפיצוי שייפסק, תלוי בנסיבות המקרה. 24.מבלי להקל ראש בתחושות הקשות שהיו מנת חלקה של התובעת עת נודע לה על השימוש העברייני שנעשה בדירה והתדפקות השוטרים על דלת ביתה על מנת להודיע לה זאת, לאור נסיבותיהם המצערות של הנתבעים, במיוחד נתבע 2, כעולה מגזר הדין שניתן בעניינו בהליך הפלילי, לא מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי עבור נזק לא ממוני. נתבע 2 ושני ילדיו הקטינים עברו טלטלה קשה ועולמם חרב עליהם עת נודע להם כי אם המשפחה לקתה במחלה קשה והיא נפטרה בעקבותיה. כמו כן, בעקבות מעצרו של נתבע 2 והסתבכותו בפלילים, איבדו ילדיו הקטינים לא רק את אמם, אלא גם את אביהם ששהה בתקופת מעצר העולה על 10 חודשים, על כל ההכבדה והדאגות שהיו מנת חלקם של הנתבעים. בנסיבות העניין, אין לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממוני.25.בסיכומיה פירטה התובעת את הוצאות ההליך עבור ביצוע מסירות של כתבי טענות (807 ₪), איתור מענם של הנתבעים (182 ₪) ומשלוח בדואר (50 ₪), ובסה"כ 1,039 ₪. הנתבעים לא העלו כל טענה או הסתייגות לעניין אותן הוצאות, ולפיכך יש לקבל את דרישת התובעת בנדון. 26.לאור כל האמור לעיל, התובעת זכאית לקבל מהנתבעים את מלוא הסכומים, כמפורט להלן: • סך של 43,200 ₪ עבור דמי שכירות עד תום תקופת השכירות הקבועה בהסכם.• סך של 26,706 ₪ עבור נזקים שהותריו הנתבעים בדירה לאחר ביצוע התיקונים בה. • סך של 28,800 ₪ עבור הפסד דמי שכירות מתום התקופה הקבועה בהסכם השכירות ועד למכירת הדירה.• סך של 1,039 ₪ עבור הוצאות ההליך.ובסה"כ 99,745 ₪. מהסכום לעיל יש לקזז את הערבות הבנקאית אשר מומשה על ידי התובעת בסך של 20,000 ₪ ובסה''כ 79,745 ₪. 27.לסיכום, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, באמצעות בא כוחה, סך של 79,745 ₪. כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת, באמצעות בא כוחה, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת מומחה התובעת בסך של 2,925 ₪ ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 14,040 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות האגרה ועלות חוות דעת מומחה התובעת מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כל הסכומים כאמור לעיל ישולמו עד ליום 29.05.18. 28.להסר ספק יובהר כי בקביעת גובה שכ"ט עו"ד שנפסק לעיל התחשבתי במכלול ההליכים שהתקיימו בתביעה, לרבות בקשת התובעת למתן צו עיקול זמני. ניתן היום, י"ד אייר תשע"ח, 29 אפריל 2018, בהעדר הצדדים. 
  


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ