אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 39553-08-15 ל. ואח' נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

ת"א 39553-08-15 ל. ואח' נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
39553-08-15
26/01/2016
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
תובעים:
1. -ר.ל
2. -א.ל

עו"ד א. טיכו ואח'
נתבעים:
1. מכבי שירותי בריאות
2. דר' יוסי טובבין
3. מדינת ישראל
4. דר יוליוס הגש
5. מור - המכון למידע רפואי בע"מ

עו"ד כספי איצקוביץ ושות'
עו"ד סהר סטוביצקי ושות'
עו"ד נשיץ ברנדיס אמיר ואח'
החלטה
 

 

בפניי בקשות של שני הצדדים:

  • הנתבעות מבקשות לדחות את התובענה שעניינה רשלנות רפואית, על הסף מחמת התיישנותה. עיקר הטענה היא שהתביעה הוגשה בשמם של ההורים (תביעת "הולדה בעוולה"), ולא בשמו של הקטין (עילת "חיים בעוולה"), ותביעת ההורים התיישנה.

  • התובעים מבקשים להתיר להם לתקן את כתב התביעה באופן שהתביעה תהיה של הקטין באמצעות הוריו, אפוטרופוסיו הטבעיים. בנוסף לכך מבקשים התובעים לתקן את כתב התביעה בדרך של צירוף חוות דעת רפואיות.

     

    רקע:

    1. שאלת ההכרה בתביעת ההורים בגין רשלנות רפואית של ילודם (להלן: "הולדה בעוולה"), וההכרה בתביעת הקטין שנולד (להלן: "חיים בעוולה"), נדונה לפני כ- 30 שנים בע"א 518/82 זייצוב נ' כץ פ"ד מ(2) 85 (1986) (להלן: "הלכת זייצוב"), שם נקבעה ההלכה כי ניתן להכיר בעילת ההולדה בעוולה ובעילת החיים בעוולה כ- 2 עילות תביעה נפרדות.

    2. בע"א 1326/13 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית (פורסם בנבו, 28.5.2012) (להלן: "הלכת המר") נדונה שוב השאלה העקרונית של היחס בין שתי עילות התביעה הנפרדות. ההלכה שונתה, לאחר כרבע מאה, ונקבע כי אין עוד מקום להכיר בעילת החיים בעוולה, אך ניתן להמשיך ולתבוע רק בגין ההולדה בעוולה, אשר גבולותיה הורחבו בפסק הדין. על פי הוראות המעבר שנקבעו בהלכת המר, ההלכה החדשה אינה חלה על תיקים תלויים ועומדים בהם הוגשה תביעת החיים בעוולה, ותביעות אלו ימשיכו להתנהל בבתי המשפט.

    3. בהתאם לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958, במצב המשפטי עובר להלכת המר, ניתן היה להגיש תביעות בעילה של חיים בעוולה עד הגיע היילוד לגיל 25. היו אפוא תובעים שהמתינו יותר משבע שנים, אף אם במהלך המתנה זו התיישנה תביעת הורים היא עילת ההולדה בעוולה שכן במצב המשפטי הקודם עמדה ליילוד עדיין היכולת לתבוע בעילה של חיים בעוולה. לאחר הלכת המר נשללה אפשרות הגישה לערכאות בעילה של חיים בעוולה. לכן אותם שהמתינו כאמור, יצאו וידם על ראשם. מצד אחד התיישנה תביעת ההורים ומצד שני בוטלה עילת התביעה של היילוד.

    4. בעקבות מספר בקשות ערעור בנושא ופסקי דין סותרים בערכאות המבררות השונות, הרחיב בית המשפט העליון את הוראות המעבר של הלכת המר, כדלקמן:

      • רע"א 9444/12 זאבי נ' פלוני (פורסם בנבו, 28.4.2013) לגביי תובענות יילוד והורים שהוגשו טרם ניתנה הלכת המר, כאשר תביעת ההורים התיישנה- נקבע כי יש להמשיך לברר את תביעת היילוד.

      • ע"א 8766/08 פלוני נ' שראי (פורסם בנבו, 9.10.2013) לגביי תביעת הורים או יילוד שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות של מי מהם טרם ניתנה הלכת המר- נקבע כי בכל מקרה יש להימנע ממצב בו ימצאו עצמם ההורים או היילוד קרחים משני הצדדים.

      • רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום (אל הלאל) נ' פלוני (פורסם בנבו, 28.8.2014) (להלן: "הלכת הסהר האדום") לגביי תביעת יילוד שלא התיישנה אך תביעת ההורים התיישנה טרם ניתנה הלכת המר- נקבע כי יש להגן על ההסתמכות בעקבות הלכת זייצוב ואין מקום להעמיד את ההורים, וכתוצאה מכך את היילוד, בפני שוקת שבורה. על כן, החליט בית המשפט להחיל את הוראות המעבר גם על מקרים בהם תביעת ההולדה בעוולה התיישנה טרם הלכת המר, כך שתיוותר על כנה אפשרות התביעה בגין חיים בעוולה למשך זמן קצוב, שנקבע על שנה ממועד הלכת הסהר האדום. למעשה, היום האחרון להארכת המועד להגשת תביעות בגין חיים בעוולה (כאשר עילת ההולדה בעוולה כבר התיישנה) היה ביום 28.8.2015.

      • רע"א 7490/14 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (פורסם בנבו, 28.12.2014) לגביי תביעת הורים שהתיישנה לאחר שניתנה הלכת המר- נקבע כי ככל שתביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.5.2013, ניתן יהיה להגיש את תביעת היילוד עד ליום 28.8.2015, בדומה לסיום המועד להגשת התביעות שנקבע בהלכת המר.

         

        העובדות הדרושות לעניין:

    5. על פי הנטען בכתב התביעה, הקטין נולד ביום 4.9.2000, והוא אובחן מיד לאחר לידתו כסובל ממומים קשים ומתסמונת VACTER. ביום 19.8.2015, הגישה ב"כ התובעים כתב תביעה בגין הולדה בעוולה. התביעה הוגשה כשהורי הקטין הם התובעים. עוד נטען בכתב התביעה כי ניתן היה לגלות מומים אלו בבדיקות שגרתיות במהלך ההיריון, והכל עקב רשלנותם של הנתבעים, ביחד ולחוד.

    6. הנתבעת 5 (להלן: "מכון מור") הגישה בקשה לדחייה התביעה על הסף מחמת התיישנות. שאר הנתבעים הודיעו כי הם מצטרפים לבקשה.

    7. התובעים הגיבו לבקשה וביקשו מבית המשפט לתקן את כתב התביעה בכדי לא לחסום את דלתות בית המשפט בפני הקטין. הנתבעים הגישו את תשובותיהם לתגובת התובעים, והתקיים בפני דיון בבקשות.

    8. התביעה הוגשה טרם חלוף מועד ההתיישנות של תביעת הקטין בהתאם להלכת הסהר האדום. דהיינו, התביעה הוגשה ביום 19.8.15, וכאמור בהתאם להלכת הסהר האדום ניתן להגיש את תביעת הקטין עד ליום 28.8.15. אולם, התביעה הוגשה כתביעת ההורים (שלמעשה התיישנה זה מכבר) ולא כתביעת הקטין. על כן, ההכרעה העומדת לפתחי היא האם הטעות שנעשתה ע"י ב"כ התובעים הינה טעות טכנית, כטענת התובעים, או שהיא טעות יסודית היורדת לשורש התביעה, כטענת הנתבעים?

       

      טענות הצדדים:

    9. טענות הנתבעות (המבקשות בבקשה זו): התביעה הוגשה בעילה של הולדה בעוולה, ולפיכך היא התיישנה כעבור 7 שנים מלידת היילוד כפי שנפסק בהלכת המר; בהלכת הסהר האדום נקבע כי בתביעות שהתיישנו טרם הלכת המר, היילוד רשאי להגיש את תביעתו עד ליום 28.8.2015. תביעת היילוד לא הוגשה עד המועד בו ניתן היה להגישה (אלא התביעה הוגשה על ידי ובשם ההורים בלבד) ולכן גם תביעת היילוד התיישנה. לא ניתן לתקן את התביעה ולהגישה מחדש בשם הקטין, שכן זו התיישנה כבר; מדובר בטעות מהותית היורדת לשורש התביעה: תביעה של העילה הלא נכונה ובשם התובעים הלא נכונים; בעת הגשת התביעה לא הייתה כוונה להגישה בשמו של הקטין אלא בשם הוריו, כך עולה מניסוח התביעה עצמה, ולכן זו תביעה בגין "הולדה בעוולה" שהתיישנה זה מכבר; המועד האחרון להגשת התובענה על שם הקטין חלף, ובנסיבות אלו לא ניתן לתקן את כתב התביעה, ולא ניתן להגיש לראשונה את התביעה בשמו של הקטין; מדובר בטעות של באת כוח התובעים, ולא הנתבעים צריכים לשאת בתוצאות טעות זו; הנתבעות מפנות את בית המשפט למספר פסקי דין העוסקים באיחור מועד של הגשת ערעורים; לפיכך, ביקשו הנתבעים מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו מכח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולהורות על דחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות.

    10. טענות התובעים (המשיבים בבקשה זו): ב"כ התובעים קיבלה את הטיפול בתיק בסמוך לפני מועד התיישנות תביעת החיים בעוולה, בהתאם להלכת הסהר האדום. בשל לחץ זמנים גדול להגשת מספר תביעות נוספות בעילה זו, נפלה טעות אצל ב"כ התובעים והתובעים צוינו כתובעים בתיק, במקום בנם הקטין; מדובר בטעות טכנית הואיל והתביעה הוגשה במועד ואין כל שינוי במהות התביעה: התביעה הינה לפיצוי בכדי שיינתן מענה ראוי לצרכי הריפוי והשיקום של הקטין, ועל מנת להעמיד לו אמצעים כלכליים שיאפשרו לו להתמודד עם מגבלותיו; הטעות בזהות התובע הינה טכנית שאין בה לשנות את מסכת העובדות, את העילה ואת אינטרס ההסתמכות של הנתבעים, שכן הסיכון עמד בפניהם בהגשת התביעה בשם הקטין, ורק טעות טכנית מנעה הגשת תביעה שכזאת; בהלכת המר נקבע כי מטרת שינוי ההלכה רוצה להגשים את התכלית של מתן פיצוי באורח מלא ככל האפשר לצרכיו של הילד בעל המוגבלות; תביעה ההולדה בעוולה של הקטין הוגשה במועד על פי הלכת הסהר האדום, אלא שבטעות אנוש לא צוין שמו של הקטין כתובע, אלא צוינו שמות הוריו; התובעים הינם הוריו והאפוטרופוסים הטבעיים ומוסמכים לתבוע בשמו ובמקומו כקטין, ולכן אין יסוד לבקשת הדחייה על הסף; בתי המשפט נוהגים בגישה ליבראלית בכל הנוגע בתיקון כתבי טענות בכדי לאפשר בחינה של השאלות האמתיות שבמחלוקת; עילת הקטין טרם התיישנה במועד הגשת התובענה, ותביעתו הוגשה למעשה על ידיו הוריו; הגשת התובענה עמדה בסף הזמנים שנקבע בהלכת הסהר האדום; האינטרס שמונח פה זה האינטרס של הקטין, והתוצאה של דחיית התביעה תהיה בלתי נסבלת. אם התביעה תידחה, הקטין ייענש פעמיים- פעם אחת בשל הרשלנות הרפואית של הנתבעים, ופעם אחת בשל סגירת דלתות בית המשפט בפניו; הקשיחות שיש בהגשת ערעור אינה הקשיחות הנדרשת בהגשת תובענה חדשה, בייחוד לאור העובדה כי התביעה הוגשה במועד טרם חלוף מועד ההתיישנות.

       

      דיון והכרעה:

      ההתיישנות וסילוק על הסף:

    11. נבחן קודם את מהותה של ההתיישנות בראי הפסיקה של בית המשפט העליון, כדי לעמוד על הטעמים העיקריים שבבסיס טענת ההתיישנות. העניין נדון בע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 515, 553 (להלן: "עניין המאירי"):

      "ארבעה טעמים מרכזיים עומדים בבסיס מוסד ההתיישנות: הראשון, עניינו בשיקולים ראייתיים הקשורים בקושי של הנתבע לשמור על ראיותיו לאורך זמן. השני, עניינו בצורך להקנות ודאות לנתבע בדבר זכויותיו וחובותיו ולהבטיח כי יוכל לכלכל צעדיו ולהיערך כלכלית לסיכוני תביעות צפויות ולא להיות חשוף לסיכון להיתבע לפרק זמן בלתי מוגבל. השלישי נעוץ בהנחה שלפיה תובע אשר 'ישן על זכויותיו' ונמנע מהגשת תביעה במשך תקופה ארוכה, ויתר ומחל על זכותו (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק ההתיישנות, תשי"ז-1957 וכן ז' יהודאי דיני התיישנות בישראל תוך זיקה למשפט האנגלי והאמריקני (כרך א, 1991), בעמ' 10-5). והרביעי, האינטרס הציבורי שהמערכת המשפטית תקדיש זמנה לטיפול בבעיות ההווה ולא תעסוק בבירור זכויות שהורתן בעבר הרחוק (ע"א 165/83 הנ"ל [ראו להלןא"ר]). אל מול טעמים אלו עומדת זכותו המהותית של התובע, הדורשת סעד ומרפא".

    12. עוד נאמר בע"א 2728/06 פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה, פס' ו' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (פורסם בנבו, 24.03.2008) (להלן: "עניין סורוקה"):

      "בפסיקה נאמר לא אחת, כי יש מקום לפרשנות הנוטה לצמצם את תחום פועלה של טענת ההתישנות, כדי להפחית פגיעה בזכויות מהותיות."

       

      ובהמשך:

      "עינינו הרואות כי בסופו של יום תר הדיןמפי המחוקק והפסיקהאחר האיזון הראוי, וכשלעצמי סבורני כי אכן במקרים שבהם כפות המאזניים מעוינות, נכון יהיה לפרש הוראות התישנות על דרך הצמצום, מה שאין כן שעה שהכף נוטה אל נכון ומימושו של דבר המחוקק בדבר ההתישנות נהיר."

       

      עולה מהמקובץ, כי אליבא השופטת ט' שטרסברג- כהן בעניין המאירי ישנם 4 טעמים בבסיס מוסד ההתיישנות: הקושי בשמירת ראיות לאורך זמן; חשיפה לסיכון התביעה לזמן בלתי מוגבל; תובע שנמנע מהגשת תביעה ויתר על זכותו; הקדשת הזמן לבעיות ההווה ולא בזכויות העבר הרחוק.

      מפסק דינו של השופט רובינשטיין בעניין סורוקה ניתן ללמוד כי הפסיקה נוטה לפרש בצמצום את טענת ההתיישנות, בייחוד כאשר היא פוגעת בזכויות מהותיות, וכי כאשר מדובר במקרים שכפות המאזניים מעוינות- נכון יהיה לפרש על דרך הצמצום את עניין ההתיישנות.

    13. בתי המשפט נוהגים בגישה ליברלית בכל הנושא של דחיית תובענה על הסף מחמת התיישנות. כבר נקבע בע"א 8143/06 שלומוב נ' בית חולים ע"ש הרצוג, פס' 7 לפסק דינו של השופט י' עמית (פורסם בנבו, 7.1.2010):

      "מקום בו מתבקשת דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, על בית המשפט לצאת מנקודת הנחה כי העובדות הנטענות בכתב התביעה הן נכונות. עוד יש לזכור, שסילוק התביעה על הסף מצריך זהירות מרובה, וייעשה תוך מתן משקל לזכות החוקתית של הגישה לערכאות – ראו ע"א 2728/06 פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה ([פורסם בנבו], 24.3.08). מנגד, על בית המשפט לשקול את התכלית שבבסיס מוסד ההתיישנות, את אינטרס הנתבע ויכולתו להתגונן בראיות מפני תביעה שהוגשה לאחר זמן רב, ואת אינטרס הציבור שפעולות הערכאה השיפוטית יתרכזו בהווה ולא בעניינים שזמנם עבר."

       

      ומן הכלל אל הפרט:

    14. לאחר בחינה של הממצאים שהובאו בפניי והפסיקה בנושא, החלטתי כי אין לקבל את הבקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות, ולמעשה יש לאפשר את ניהול התובענה לגופה. להלן נימוקיי:

      • לאחר בחינה של הסיבות להתיישנות, כאמור בעניין המאירי לעיל, לא נראה כי דחיית הבקשה יהיה על חשבון אחד מהטעמים שבבסיס ההתיישנות. לא מדובר בקושי בשמירת ראיות לאורך זמן, שכן לו הטעות הטכנית לא הייתה נגרמת לא ניתן היה להעלות טיעון זה, והתביעה הייתה מתנהלת לגופם של דברים; החשיפה לתביעה אינה לזמן בלתי מוגבל, וכפי שנקבע בהלכת הסהר האדום הנתבעים ידעו כי צפויה "הצפה" של תביעות מסוג זה, נוכח העובדה שהתובענה הוגשה בזמן, דחיית הבקשה לא באה על חשבון עיקרון זה; התובעים לא נמנעו מהגשת התביעה ולא ויתרו על זכותם, שכן הם הגישו את תביעתם בזמן, ונעשתה טעות טכנית בכתיבת שמות הצדדים; לעניין הקדשת הזמן לבעיות ההווה- אמת שהמקרה המצער התרחש לפני כ- 15 שנים, אך הסתמכות על הלכת זייצוב מנעה מרבים להגיש את התובענות טרם מועד ההתיישנות של תביעת היילוד. אך כפי שנקבע בהלכת המר ובהלכת הסהר האדום, המועדים הוארכו בשל ההסתמכות על הלכת זייצוב שבוטלה. כפי שנכתב על כך בהלכת הסהר האדום (סעיף 15 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל):

        "בענייננו, אינטרס ההסתמכות של המשיבים בשתי הבקשות נפגע באופן ברור לאחר שהסתמכו על הלכת זייצוב שעמדה בתקפה במשך למעלה מ-25 שנים. לעומת זאת, אינטרס ההסתמכות של המבקשים לא השתנה בעיקרו בעקבות הלכת המר, שכן הן לפניה והן לאחריה עליהם להתמודד עם תביעות נגדם כמעוולים."

      • כפי שהובא לעיל, בית המשפט נוטה לפרש בצמצום את טענת ההתיישנות, ובמיוחד כאשר היא פוגעת בזכות מהותית. מקרה זה נכנס לאותם מקרים שיש לפרש בצמצום. מדובר בקטין, שכפי הנטען נפגע בצורה לא קלה, לכאורה, בשל רשלנות הנתבעים. אי מתן אפשרות לתבוע תציב את הקטין ואת הוריו בפני שוקת שבורה וללא פיצוי, ככל שהם זכאים לו. הזכות המהותית הנפגעת היא גדולה מאוד, ועל כן יש לפרש בצמצום את טענת ההתיישנות, ויש לאפשר לתובעים לתבוע את זכותם המהותית. על כך נכתב בהלכת הסהר האדום (סעיף 15 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל):

        "אכן, פסק הדין בעניין המר ביקש להעביר מן העולם את העילה של "חיים בעוולה", והותרתה בעינה, גם אם לתקופה קצובה נוספת, עומדת לכאורה בניגוד לעיקרון הנ"ל העומד ביסוד הלכת המר. אלא שבצד האמור, פסק הדין בעניין המר ביקש במפורש שלא לפגוע בצרכי הנכים ובאפשרות להיפרע מהמזיק במצבים כאלה. ה"מחיר" הוא הותרת עילת התביעה של הילוד בעינה לפרק זמן נוסף, במקרים בהם עילת התביעה של הוריו התיישנה לפני שניתן פסק הדין בפרשת המר."

      • במקרים בהם כפות המאזניים מעוינות, יש לפרש על דרך הצמצום את טענת ההתיישנות. מן הראוי להסתמך על דבריו של כב' השופט רובינשטיין (כתוארו אז) בעניין סורוקה שצוטט לעיל, ולהכריע כי כאשר כפות המאזניים מעוינות, יש לפרש על דרך הצמצום את עניין ההתיישנות.

      • איני מקבל את טענותיהם של הנתבעים שהביאו אסמכתאות וציטוטים רבים לעניין טעויות שגרמו לאיחורים בהגשת ערעורים. אין הנדון דומה לראיה. הרציונאל של המועד שבו יש להגיש ערעור שונה בתכלית מהרציונאל הטמון בטעות שמקימה טענת התיישנות. שכן, כאשר בערעור עסקינן, המדובר בתיק שנדון על ידי שופט של ערכאה נמוכה ולכן לצדדים בתיק היה יומם בבית המשפט. קבלת טענת התיישנות משמעה חסימת הדרך לערכאות בפני התובע ולדבר יש משנה חשיבות כשמדובר בתובע שהוא קטין, והרי בית המשפט הוא ה"אפוטרופוס של הקטינים" (ראו רע"א 176/87 אורי בנימין נ' אורנה בנימין (פורסם בנבו, 12.7.87)), וכבר נפסק שהגישה לערכאות היא זכות חוקתית (ראו בג"ץ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 2.10.08)).

      • שוכנעתי שהגשת התביעה כתביעת ההורים חלף תביעת הקטין נעשתה בטעות. לעניין זה נראית לי עמדת ב"כ התובעים שמדובר בטעות טכנית גרידא ולא ראיתי לקבל את עמדת הנתבעים שהמדובר בטעות מהותית היורדת לשורשו של עניין. כאשר יש התיישנות מהותית היא אינה יכולה להתבטל בניסוח זה או אחר של כתב התביעה, שכן העובדות הן המכתיבות את המצב המשפטי. לכן אין זאת כי לפנינו מצב של טעות טכנית. דהיינו, התיישנות שנובעת מניסוח שגוי של כתב התביעה ללא תלות בעובדות.

      • מדובר במצב משפטי חדש של שינוי הלכה שהייתה נהוגה זמן רב והסתמכו עליה תובעים פוטנציאליים רבים, ולכן יש לאפשר למי שהגיש את תביעתו, אף אם היא לא נעשתה בצורה מושלמת, לנהל את התובענה לגופם של דברים. בית המשפט קצב בהלכת הסהר האדום סף זמנים דיי צפוף, ועל כן לתובעים רבים לא ניתן זמן רב להתכונן להגשת התובענות, ועל עורכי דין רבים נוצר עומס חריג על מנת שיספיקו בהגשת כל התובענות, כפי שהעידה ב"כ התובעים.

    15. באשר לבקשה לצירוף חוות דעת רפואית- צירוף בדיעבד של חוות דעת רפואיות נעשה חדשות לבקרים בתיקים מסוג זה. הגשת תביעה ללא חוות דעת רפואית זהו כשל שניתן לתיקון.

      לסיכום:

    16. אשר על כן, הבקשה לדחייה על הסף נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

    17. ב"כ התובעים רשאית לתקן את כתב תביעתה על דרך של שינוי שמות התובעים, ולהוסיף לכתב התביעה חוות דעת רפואיות נוספות להוכחת נכויותיו של הקטין בתחום הנפשי, בתחום האורולוגי ובתחום האורטופדי.

       

      ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ו, 26 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

       

       

      Picture 1

       

       

       

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ