אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 39325-01-14 ל. נ' אגודה שיתופית חקלאית ואח'

ת"א 39325-01-14 ל. נ' אגודה שיתופית חקלאית ואח'

תאריך פרסום : 07/06/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
39325-01-14
01/03/2017
בפני השופטת:
רויטל באום

- נגד -
תובעת:
נ.ל.
נתבעים:
1. קיבוץ ראש הנקרה אגודה שיתופית חקלאית
2. נקרות רכבל ראש הנקרה אגודה שיתופית חקלאית
3. מצפה ראש הנקרה אגודה שיתופית חקלאית
4. מועצה אזורית מטה אשר

פסק דין

 

לפני תובענה לפיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובעת עת מעדה ונפלה על גרם מדרגות משובש, המוביל לים באזור ראש הנקרה, בשטחה של מועצה אזורית מטה אשר.

 

1.התובעת, מהנדסת טקסטיל, ילידת 12.4.71, בת 45 היום, נפגעה ביום 14.4.07, בגיל 36, עת ירדה בגרם מדרגות משובש המצוי בשטחה של הנתבעת 4 (להלן – "המועצה"), רגלה נתקלה בשבר במדרגה, היא איבדה את שווי משקלה, נפלה ונחבלה בקרסול ימין.

 

הנתבעים 1-3 מנהלים את אתר ראש הנקרה, ונתבעו ע"י התובעת הואיל וסברה, כי המקום בו נפלה מצוי בשטחם ובאחריותם; כפי שהתברר עוד בטרם הוגשו ראיות הצדדים (ראו להלן), המקום בו נפלה התובעת אינו בשטח המצוי באחריות הנתבעים 1-3, דבר אשר התובעת גם אישרה בסע' 12 לסיכומיה.

 

2.בעקבות התאונה אושפזה התובעת למשך 18 יום. התובעת חזרה לעבודה בחלוף חודשיים וחצי, אך המשיכה לקבל שכר גם בחודשים אפריל – יוני 2007, כעולה מתלושי השכר שצירפה (מוצג ת/9).

 

3.מומחי בית המשפט

 

3.1נוכח הפערים בין חוות דעת מומחי הצדדים, מיניתי ביום 2.10.14 את ד"ר אילה שינקמן, כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, וביום 27.11.14 את ד"ר אייל מלמד, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.

3.2בחוות דעתה מיום 4.12.14, העמידה ד"ר שינקמן את נכותה הצמיתה של התובעת על 20% בהתאם להוראות תק' 34(ב)(3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן – "תקנות המל"ל").

 

3.3בחוות דעתו מיום 11.1.15, קבע ד"ר מלמד, כי לתובעת הייתה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך 8 חודשים ממועד התאונה, ובהמשך נכות זמנית בשיעור של 50% למשך 6 חודשים נוספים. ד"ר מלמד העמיד את שיעור נכותה הצמיתה של התובעת על 30% בהתאם להוראות תק' 48(3)(ג) לתקנות המל"ל.

 

4.ביום 8.1.15 קיימתי ביקור במקום, במסגרתו הצביעה התובעת על המקום המדויק בו נפלה. כבר מהביקור עלה, כי מקום הנפילה אינו בתחומם של הנתבעים 1-3 (החלטה מיום 11.1.15). חרף האמור, עמדה התובעת על המשך ניהול ההליך כנגד נתבעים אלה, ורק בסיכומיה (כמפורט לעיל) ביקשה לחזור בה מטענותיה כנגדם.

 

5.הצדדים חלוקים בשאלת החבות והנזק.

 

6.מטעמה של התובעת הוגש תצהירה וכן תצהיר אמה, גב' מ.צ..

 

מטעם הנתבעים 1-3 הוגש תצהירו של מנכ"ל הנתבעות 2-3, מר ארז גלעוז, ומטעם הנתבעת 4 הוגש תצהירו של סגן ראש המועצה, מר משה דוידוביץ'.

 

7.ביום 20.6.16 נשמעו עדי הצדדים (בהקלטה), וכן נחקרה ד"ר שינקמן, לבקשת ב"כ התובעת. בסיום ישיבת ההוכחות, הסכימו הצדדים להגשת תחשיבי נזק לשם מתן הצעה. הצעה כאמור ניתנה בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 13.7.16.

 

ביום 7.9.16 הודיעה התובעת כי היא אינה מקבלת את ההצעה, ועל כן ביום 8.9.16 הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים.

 

סיכומי התובעת הוגשו ביום 28.11.16. סיכומי הנתבעים 1-3 הוגשו ביום 30.11.16. סיכומי הנתבעת 4 הוגשו ביום 12.2.17.

 

 

 

8.אירוע התאונה

 

8.1בעניין זה הובאה עדותה של התובעת בלבד.

 

8.2לאחר שקראתי את תצהיר התובעת ושמעתי עדותה לפניי, אף לאחר שעיינתי בתמונות שצורפו לתצהירה (מוצג ת/8), התואמות את המקום בו סיירתי כאמור ביום 8.1.15, אני נותנת אמון מלא בגרסתה של התובעת, וקובעת כי התובעת אמנם נפלה במקום בו היא טוענת כי נפלה ובשל היותן של המדרגות במקום משובשות –

 

"...אתם לא הגעתם לראש הנקרה אלא ירדתם שמאלה לים לפני ראש הנקרה. נכון?

ת. לטיילת שליד הרכבת הישנה. כן.

ש. ירדתם לכביש שמוליך לראש הנקרה, לא עליתם להר אלא ירדתם לטיילת משמאל.

ת. כן...

ש. איפה שאנחנו עשינו את הביקור במקום יחד עם השופטת, כך אתם הגעתם לאותו מקום, ולא עברתם דרך האתר של ראש הנקרה.

ת. לא"

(עמ' 2 לתמלול ש' 6-16)

 

ובהמשך –

 

"המדרגות היו משובשות...

ש. אבל המעקה זה לא מה שגרם לך ליפול.

ת. לא. המעקה לא. המדרגות המשובשות.

ש. למה המדרגות המשובשות?

...

ת. היה כמו מובלעת כזאת, שעליה התעקמה הרגל. כמו שקע כזה שהרגל נכנסה בו...

(עמ' 3 לתמלול ש' 1, ש' 15-17, ש' 25-26)

 

ובהמשך –

 

"...המדרגה היא כזאת שגרמה להתעקמות הרגל כי הרגשתי ממש איך הרגל שלי נתקעת ואני לא יכולה לשחרר אותה.

ש. והמדרגות שנפלת הם באותו מצב כמו שהן נמצאות היום?

ת. לצערי, כן.

...

 

ת. יש מרצפת שבורה, ויש קטעים שהמעקה לא ממשיך... רגל שמאל שלי ממש התעקמה וכאילו נתפסה בתוך אחד הבורות שם, וזה היה כמובן מיידי. זה לא שזה בהילוך איטי. היא נתפסה, הרגשתי ששיווי המשקל, פשוט נחתתי שרגל שמאל בצד אחד, ורגל ימין בצד אחר"

(עמ' 4 לתמלול ש' 5-8, ש' 12, ש' 19-22).

 

8.3היותן של המדרגות משובשות אינו דבר הטעון חוות דעת מומחה (בניגוד לטענת מר דוידוביץ' מטעם המועצה בעדותו בעמ' 36 לתמליל ש' 16).

 

כל מי שהיה במקום יכול היה להבחין בנקל, כי במדרגות, אשר נבנו לפני שנים רבות (עמ' 42 לתמלול ש' 11 "אני יודע שהן מאד ותיקות"), ולא תוקנו כנראה מעולם (עמ' 39 לתמלול ש' 2-4) – ישנם שברים, סדקים ופגמים אחרים, אשר יכולים לגרום לנפילות, בדיוק כפי שארע לתובעת כאן. גם מבלי להיות במקום, מהתמונות (ת/8) שצורפו לראיות התובעת – ניתן לראות כי מדובר במדרגות משובשות.

 

לפיכך, אני מקבלת את גרסתה של התובעת באשר לאופן בו ארעה התאונה, וכן לטעם בעטיו ארעה, קרי: קיומן של מדרגות משובשות.

 

9.אחריות המועצה ואשם תורם

 

9.1אינני מקבלת את טענת המועצה, כי הואיל והאזור הוכרז כגן לאומי, הנמצא באחריות רשות הטבע והגנים (להלן – "רט"ג"), אין היא רשאית לבצע שם תיקונים של המדרגות, וכי מטעם זה אין לראות בה אחראית לתאונה.

 

עד המועצה אישר, כי המקום מצוי בשטח השיפוט של המועצה, אך טען כי נמצא באחריותה הבלעדית של רשות הטבע והגנים (סע' 7 ו-8 לתצהירו של מר דוידוביץ' מטעם המועצה, ועדותו לפניי בעמ' 34 לתמלול ש' 12-17), וכי כדי לבצע תיקונים של מפגעים, על המועצה לקבל את אישור רט"ג (עמ' 35 לתמלול ש' 18-27, עמ' 36 ש' 1-3).

 

חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 קובע בסע' 25(א), כי –

 

"משאושרה תכנית בדבר ייעודו של שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, לא תיעשה באותו שטח פעולת בניה או כל פעולה אחרת שיש בה, לדעת הרשות, כדי לסכל את ייעודו של השטח כגן לאומי או כשמורת טבע, אלא באישור הרשות, כל עוד לא בוטל ייעודו כאמור"

(ההדגשות שלי – ר.ב.).

 

מכאן, שהאיסור לבצע בנייה בשטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע ללא אישור רט"ג מוגבל לבנייה אשר תסכל את ייעודו של השטח כגן לאומי או כשמורת טבע; אין בין איסור זה לבין תיקון מפגע, בדמות מדרגות בנויות ומשובשות – דבר.

 

במילים אחרות: הואיל והמדרגות כבר קיימות במקום (ואין מדובר בבנייה של מדרגות חדשות, דבר אשר עשוי לפגוע בטבע ועל כן כנראה דרוש אישור רט"ג), ומשניתן לראות בעין כי הן משובשות, ונוכח חובתה של המועצה לתקן מפגעים בשטחה ולדאוג כי הדרכים בהם הולכים הולכי רגל בשיטחה לא יסכנו את הולכי הרגל, לא יכול להיות עוד חולק בדבר חובתה של המועצה לבצע את התיקון.

 

9.2גם אם הייתי מקבלת את הטענה, שעל המועצה לקבל את אישור רט"ג לתיקון המדרגות הפגומות, המועצה לא הראתה כי פנתה אי פעם לרט"ג, דיווחה על המפגע וביקשה לקבל אישור לתיקון.

 

9.3המועצה מודעת לקיומן של המדרגות (עמ' 38 לתמליל ש' 24-26), ובחקירתו של מר דוידוביץ' מטעם המועצה הוכח, כי המדרגות מעולם לא תוקנו (עמ' 39 לתמליל ש' 2-4), כי במקום נמצאים עובדי המועצה השונים (עובדי מחלקת התברואה, פקחים; עמ' לתמליל 40 ש' 20-27, עמ' 41 ש' 1-7, ש' 20-23, עמ' 42 ש' 15-18), וכל אחד מהם יכול היה בנקל לראות ולדווח למועצה על כך שהמדרגות במקום טעונות תיקון.

 

יתרה על כן, וגם אם הייתי מקבלת את טענת המועצה, כי המפגע לא היה ידוע למועצה עד שהוגשה תביעה זו, הרי שמאז שהוגשה ועד היום, לא נעשתה כל פנייה של המועצה לרט"ג לקבלת אישור לתיקון הליקוי (וראו: עמ' 39 בתמליל ש' 15-22).

 

9.4עדותו של נציג המועצה הייתה מתחמקת (וראו: עמ' 38 לתמליל ש' 11-14, עמ' 39 ש' 5-14, עמ' 42 ש' 15-18), ומתשובתו לשאלתי ניתן להבין את הלך הרוח במועצה –

 

"לנו יש מוקד עירוני עובד 24/7. אם היתה תלונה במוקד, בכל נושא של מפגע בטיחותי במועצה, יש פרק זמן מוגדר שאנחנו מגדירים לכל סוג של תלונה שמתוקן. כלומר, אם זה היה עובר דרך מסלול סינון שלנו, אז כפי הנראה שהיה לזה תיקון"

(עמ' 39 לתמליל ש' 22-26).

 

נציג המועצה למעשה אמר, שהמועצה מטפלת רק במה שהיא מקבלת עליו תלונה במוקד; בכל הכבוד, זוהי ראיה מאד מצומצמת ובלתי ראויה של תפקידה, סמכותה ואחריותה של רשות מקומית או אזורית במדינת ישראל בכל הנוגע לתיקון מפגעים. המקרה דנן הוא קיצוני במובן זה, שהוגשה תביעה משפטית לבית משפט והיא מתנהלת מספר שנים, ועדיין המועצה לא טרחה לבדוק את הנושא, קל וחומר לא דאגה לתיקון הליקוי.

 

9.5מנגד, בתצהירה, ציינה התובעת כי אירוע התאונה היה ביום שמשי, כאשר היה עדיין אור בחוץ (סע' 3).

 

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום לייחס לתובעת אשם תורם מסוים, בשיעור של כ-20%, באשר אני סבורה כי אדם אמור להסתכל לאן הוא הולך והיכן הוא דורך, בפרט כאשר ניתן היה לראות בבירור שהמדרגות בהן היא יורדת שבורות ומשובשות.

 

המסקנה העולה מכל המפורט עד כה היא כי למועצה אחריות למצבן הקלוקל של המדרגות בהן נפלה התובעת ונפגעה, וכן כי יש לתובעת אשם תורם בגין התאונה בשיעור של כ-20%.

 

10.נכותה התפקודית של התובעת

 

10.1כמפורט לעיל, נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת הינה בשיעור של 44%.

 

10.2הצדדים לא ביקשו לחקור את ד"ר מלמד, אך ב"כ התובעת ביקש לחקור את ד"ר שינקמן.

 

10.3בחקירתה, הסבירה המומחית בפירוט רב יותר את קביעותיה בחוות הדעת, ולמעשה חיזקה את האמור בה; זאת ועוד, קביעות שונות של המומחית בחוות הדעת, ניתן היה לראות ממש בחקירתה של התובעת.

 

כך, לגבי האפשרות להסתגל למצבים שונים, לקבל מצב כמות שהוא, העידה המומחית כי אנשים בעלי קווי אישיות נרקסיסטיים (כמו התובעת) – מתקשים יותר להסתגל (עמ' 44 לתמליל ש' 10-19), בעלי סיכוי גבוה יותר להיקלע למשבר בעקבות פציעה גופנית וכיו"ב (עמ' 45 לתמליל ש' 20-24).

 

קביעה זו ניתן היה לראות באופן מאד ברור לכל אורך עדותה של התובעת, בפרט כאשר התבקשה להתייחס לעובדה שמפאת נכותה הרפואית הגבוהה – ייתכן ולא תוכל לעבוד במקצועה (וראו: עמ' 18 לתמליל ש' 20-22), ובעיקר לסירובה לקבל את מצבה (עמ' 23 ש' 12-13, ש' 16 "לי מאד קשה תווית של נכה על עצמי"), וכדברי התובעת עצמה –

 

"...נכות לא מתאימה לי... לא מתאים לי חוסר יכולת של עבודה, לא מתאים לי להיות נסעדת. לא מתאים לי כל הדברים האלה...

כב' השופטת: אבל טיפול פסיכולוגי, גבירתי, יכול לעזור לבן אדם, לכל בן אדם, נכה או בריא, לקבל את עצמו כמו שהוא... שני מומחים מטעם בית משפט קבעו לך נכות שבסך הכל זה 44%. זה נכות מאד גבוהה... למה את לא מנסה ללכת לטיפול... ללכת לדבר עם איש מקצוע, עם פסיכולוג, כדי לעבד, להתחיל [צ"ל: לקבל – ר.ב.] את עצמך כמו שאת. כי את נכה.

ת. את לא מתארת לעצמך מה עובר שאת אומרת לי את המילה הזאת "נכה"... אני לא רוצה להיראות ככה. לא רוצה לצאת לרחוב ולראות אנשים..."

(עמ' 17 ש' 8-26).

 

10.4לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים, שמעתי את התובעת ולאחר ששמעתי את חקירתה של ד"ר שינקמן, אני סבורה שבנסיבות שלפניי אין מקום לסטייה מן החזקה אשר נקבעה בפסיקה ולפיה שיעור הנכות הרפואית משקף בדרך כלל את שיעור הנכות התפקודית (וראו: ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פד"י נב(3) 792).

 

10.5על כן, אני קובעת כי נכותה התפקודית של התובעת היא כשיעור נכותה הרפואית, קרי: 44%.

 

11.כאב וסבל

 

נוכח גילה של התובעת, מספר ימי האשפוז, ונוכח שיעור נכותה ומהותה, אני סבורה כי יש להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל על הסך של 180,000 ש"ח.

 

12.הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד)

 

12.1התובעת צירפה אסמכתא אחת להוצאה רפואית בסכום של 690 ש"ח מיום 18.5.07.

 

12.2התובעת אמנם העידה, כי היא אינה רואה טעם בטיפול פסיכולוגי (עמ' 16 ש' 16-17), אך מומחית בית המשפט סברה שטיפול ארוך יוכל לסייע לתובעת (וראו: עמ' 48 ש' 21, ש' 26-27, עמ' 49 ש' 2-5, עמ' 60 ש' 18-19), ואני מקבלת את דעתה המקצועית בעניין זה.

 

12.3בנסיבות העניין, בשים לב לנכותה הגבוהה של התובעת ולטיפולים להם נדרשה ותידרש, אני קובעת בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך של – 30,000 ש"ח, נכון להיום, בגין העבר והעתיד.

 

13.עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד)

 

13.1נכויותיה הזמניות והצמיתות הגבוהות של התובעת בתחום האורתופדי הן הסיבה לצורך בעזרת צד ג', החורגת, בנסיבות שלפניי, מהעזרה הרגילה שבני משפחה מושיטים זה לזה;

בהתאם לחוות דעת ד"ר מלמד, התובעת הייתה באי כושר מלא משך שמונה חודשים לאחר התאונה, ובאי כושר חלקי גבוה מאז ועד היום.

 

 

 

13.2התובעת הצהירה על העזרה הרבה שקיבלה ממי שהיה בעלה באותה עת, והעידה כי אמה סייעה לה בעבר (עמ' 19 לתמליל ש' 6-9), עובדה שאושרה ע"י האם, אשר הצהירה כי בעבר יכלה לסייע לתובעת, אך כי עיקר העזרה שהיא נותנת לה היום היא בכסף (סע' 15 ו-17 לתצהיר הגב' צפריר, עמ' 26 ש' 1-4).

 

13.3התובעת אישרה, כי פעולות יומיומיות קשות לה ביותר לביצוע (עמ' 18 לתמליל ש' 24-27).

 

13.4התובעת לא הציגה אסמכתאות על קבלת עזרה בשכר, וזאת מאחר ואינה יכולה לממן עזרה מסוג זה. התובעת העידה כי הייתה מעסיקה עוזר או עוזרת, לו הייתה יכולה להרשות זאת מבחינה כלכלית (עמ' 21 לתמליל ש' 18-22), ויש בכך היגיון כלכלי רב.

 

13.5בשים לב לנכותה האורתופדית הגבוהה של התובעת, למהות הפגיעה ולמגבלותיה של התובעת בעקבותיה, אני סבורה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרת צד ג' בעבר על דרך האומדנה ובסכום של 10,000 ש"ח.

 

אשר לעתיד, אני סבורה, כי פיצוי חודשי בסכום של כ-750 ש"ח לחודש הוא סכום הולם אשר יכול לשמש את התובעת לקבלת עזרה לה היא זקוקה מצד ג' בשכר וזאת לעתיד, ובסך הכל – 190,000 ש"ח (הסכום מהוון ובמעוגל).

 

סך כל הפיצוי לתובעת בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד – 200,000 ש"ח.

 

14.בסיס השכר

 

בהתאם לתלושי השכר שצירפה התובעת לתצהירה (ת/9) עמד שכרה עובר לתאונה על סכום חודשי של כ-8,700 ש"ח, שהם – 10,400 ש"ח נכון להיום (במעוגל), וזהו בסיס השכר של התובעת.

 

 

 

 

 

15.הפסדי השתכרות לעבר

 

15.1מתלושי השכר שצירפה התובעת (ת/9) עולה, כי לאחר התאונה המשיכה לקבל משכורת, וכי משכורתה עלתה (לדבריה, כי כך סוכם עם מעבידה בתחילת עבודתה אצלו ועוד בטרם התאונה – עמ' 8 לתמליל ש' 20-23).

 

ביום 16.11.09, התפטרה התובעת מעבודתה (נספח ג' לתצהירה), וזאת לטענתה הואיל והרגישה כי היא אינה מועילה במקום העבודה, אלא מהווה נטל (סע' 23 לתצהירה; עמ' 11 לתמליל ש' 3, 5-9, עמ' 13 ש' 6-15).

 

בהמשך (בשנים 2012-2013) ניסתה התובעת להקים עסק עצמאי, שלא צלח (סע' 35 לתצהירה, עמ' 15 לתמליל ש' 3-16), אך למעשה מאז שהתפטרה – לא חזרה התובעת לעבוד מעולם.

 

15.2מחקירתה הנגדית של התובעת היה ברור, כי התובעת היא שהביאה להפסקת עבודתה ולמעשה להפסקת מקור פרנסתה, וזאת בשעה שאין לה מקור פרנסה אחר.

 

גם אם אפשר להבין את מצוקתה הרגשית של התובעת באותה עת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהתובעת לא עשתה דבר כדי להקל על מצוקתה; כך, למשל, לא ביקשה סיוע נפשי טיפולי, שיהא בו כדי לסייע לה לקבל את מצבה החדש.

 

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש להעמיד את חישוב הפסדי השכר לעבר של התובעת על 70% מהסכום המתקבל, באשר יש לייחס לתובעת אחריות הן לעובדה כי התפטרה מעבודתה והן לעובדה שלא עשתה מאומה כדי לשפר את ההרגשה שהביאה אותה, מלכתחילה, להתפטרות זו; בשיעור זה נכללות הכנסותיה של התובעת בתקופה בה ניהלה עסק.

 

 

 

 

15.3מכפלת 70% משכר הבסיס של התובעת (10,400 ש"ח * 70%, קרי: 7,280 ש"ח) בשיעור נכותה התפקודית (44%) ובתקופה שמיום 16.11.09 (מועד הפסקת עבודתה של התובעת) ועד היום (87.5 חודשים) מביאה לסך של 280,280 ש"ח, ובתוספת ריבית מאמצע התקופה (9.7.13) – 290,000 ש"ח נכון להיום (ובמעוגל).

 

16.הפסדי השתכרות לעתיד

 

16.1התובעת אינה עובדת היום כלל.

 

16.2נוכח שיעור נכותה ומהות הפגיעה, אני סבורה כי יש להעמיד את הפסד השתכרותה של התובעת לעתיד על הסכום של 857,000 ש"ח (10,400 ש"ח * 44% * מקדם היוון).

 

17.הפסדי פנסיה

 

הפסדי הפנסיה של התובעת הינם בסך 138,000 ש"ח (במעוגל; החישוב נעשה לפי 12% הפסדי פנסיה בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד).

 

18.ניכויי מל"ל

 

בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה ע"י הנתבעת 4, עומדים תשלומי המל"ל אותם מקבלת התובעת על הסך של 234,000 ש"ח (כולל דמי פגיעה) נכון ליום 16.6.16. סכום זה נכון להיום הינו הסך של 236,000 ש"ח (במעוגל).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

19.התוצאה

 

19.1לסיכום יובאו רכיבי הפיצוי של התובעת וסכומם:

 

כאב וסבל – 180,000 ש"ח (סע' 11),

הוצאות רפואיות – 30,000 ש"ח (סע' 12),

עזרת צד ג' – 200,000 ש"ח (סע' 13),

הפסדי שכר לעבר – 290,000 ש"ח (סע' 15),

הפסדי שכר לעתיד – 857,000 ש"ח (סע' 16),

הפסדי פנסיה – 138,000 ש"ח (סע' 18)

 

סך הכל: 1,695,000 ש"ח, ובהפחתת אשם תורם (סע' 9.5 לעיל) וניכויי המל"ל (סע' 18) מתקבל הסך של 1,120,000 ש"ח (במעוגל).

 

19.2אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת 4 לשלם לתובעת סך של 1,120,000 ש"ח, הוצאות משפט בסך של 800 ש"ח (אגרה), ושכ"ט עו"ד בסך של 130,000 ש"ח.

 

19.3התביעה נגד הנתבעים 1-3 נדחית.

 

19.4אני מחייבת את הנתבעת 4 לשאת במלוא שכ"ט מומחי בית המשפט. הואיל ובהתאם להחלטות מיום 2.10.14 ו-27.11.14 נשאה הנתבעת 4 רק במחצית העלות, אני מחייבת את הנתבעת 4 להוסיף ולשאת בסכומים ששילמה, וכן אני מחייבת אותה לשאת בחלקם של הנתבעים 1-3, ומורה לנתבעת 4 לשלם לנתבעים 1-3 את הסך של 6,000 ש"ח.

 

בנוסף, ומאחר וניתן היה להורות על דחיית התביעה נגד הנתבעים 1-3 כבר לאחר הביקור במקום (מיום 8.1.15), ומאחר ועד לסיכומיה עמדה התובעת על המשך ניהול ההליך נגד נתבעים אלה, אני מחייבת את התובעת לשאת בשכ"ט עו"ד הנתבעים 1-3 בסכום של 30,000 ש"ח, אך מורה כי סכום זה ישולם לנתבעים 1-3 ע"י הנתבעת 4 ויופחת משכ"ט עו"ד התובעת, הנקוב בסע' 19.2 לעיל.

 

19.5כל החיובים הנקובים לעיל ישולמו ע"י הנתבעת 4 עד ליום 2.4.17, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, ג' אדר תשע"ז, 01 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ