אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 38870-05-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חאסים ואח'

ת"א 38870-05-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חאסים ואח'

תאריך פרסום : 16/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
38870-05-14
03/01/2017
בפני השופט:
נצר סמארה

- נגד -
תובעת:
מגדל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אוהד עדות
נתבעים:
1. מאהר חאסים
2. נצח תור בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ (נמחקה)
4. צדדי ג':1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ (נמחקה)2.אשל סוכנות לביטוח בע"מ3.איילון חברה לביטוח בע"מ (נמחקה)

עו"ד עומרי יוספי
עו"ד משה עובדיה
עו"ד צד ג': משה עובדיה
עו"ד עידן ליבוביץ'
פסק דין(מתוקן)

לעניין סעיף 52 לפסק הדין בלבד

 

 

 

לפניי תביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שאירעו לו בזמן שכלי רכב שבבעלות המבוטח, אשר שהה במוסך לשם טיפול בו, נפגע על ידי כלי רכב אחר שבבעלות המוסך.

 

העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים

 

התאונה

 

1. ביום 08.02.2012, בזמן שכלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 40-464-64 שבבעלות מבוטח התובעת (להלן: "האוטובוס") שהה במוסך שבבעלות הנתבעת 2, לשם טיפול בו, התנגש כלי רכב, מסוג טנדר, מ"ר 79-790-66 אשר היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "הטנדר"). (להלן: "התאונה").

 

הצדדים לתובענה

 

2.התובעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ, הינה מבטחת האוטובוס, בעת קרות התאונה, בביטוח לנזקים העלולים להתרחש לו בתקופת הביטוח (להלן: "מגדל").

 

3.הנתבע 1, מר מאהר חאסים, הינו מי שנהג בטנדר בעת קרות התאונה ועובד במוסך שבבעלות הנתבעת 2 (להלן: "מאהר").

 

4. הנתבעת 2 הינה הבעלים של הטנדר ושל המוסך בו התרחשה התאונה ומעסיקתו של הנתבע 1 (להלן: "המוסך").

 

5. הנתבעת 3, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הינה מבטחת הטנדר בביטוח אחריות לנזקי צד ג'. הנתבעת 3 הינה גם צד ג' 1 בהודעת צד ג' שהגישו מאהר והמוסך (להלן: "הפניקס"). יש לציין כי הפניקס, הן כנתבעת בתיק והן כצד ג' בתיק נמחקה מן ההליך, בהסמכת ב"כ הצדדים, בפתח ישיבת ההוכחות מיום 06.11.2016.

 

6.צד ג' 2, אשל סוכנות לביטוח בע"מ, הינה סוכנות הביטוח אשר הנפיקה את פוליסת הביטוח לנזקי צד ג' בגין השימוש בטנדר עבור המוסך, בחברת הפניקס (להלן: "סוכנות הביטוח").

 

7.סוכנות הביטוח הנפיקה עבור המוסך פוליסת ביטוח נוספת בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבור עסקי המוסך, בשמה "הכל בה לעסקים", באיילון חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "איילון") אשר נגדה הוגשה הודעת צד ד' על ידי הפניקס, מכוח קיומו של כפל ביטוח בגין הנזקים הנטענים, והיותם מבטחים במשותף. יש לציין כי איילון נמחקה מן ההליך, בהסכמת ב"כ הצדדים, בפתח ישיבת ההוכחות מיום 06.11.2016.

 

עיקר טענות הצדדים

 

8.התובעת טוענת כי בגין התאונה אירעו לאוטובוס נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי מטעם מבוטח התובעת, ובגין נזקים אלו שולמו למבוטח תגמולי ביטוח על ידי התובעת, בהתאם לפוליסת ביטוח שרכש המבוטח מהתובעת.

 

מאחר שמבטחת הטנדר, היא הנתבעת 3, סירבה לדרישת השיבוב של התובעת, הגישה התובעת תביעה זו.

 

9.הפניקס טוענת בכתב הגנתה כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף בהעדר כיסוי ביטוחי בפוליסה, מאחר ונטען כי שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה היו בפיקוחו של המוסך או מי מטעמו. לטענת הפניקס, בפוליסת אחריות לנזקי צד ג' שהונפקה למוסך בגין הטנדר הייתה קיימת החרגה בקשר עם מתן כיסוי ביטוחי לנזקי צד ג', כאשר כלי הרכב הנפגע וכלי הרכב הפוגע מצויים שניהם בפיקוחו ובחזקתו של המוסך (להלן: "ההחרגה").

 

יש לציין כי הפניקס מעלה טענות נוספות בעניין מסירת פרטים כוזבים אודות נסיבות התאונה, מתוך כוונת מרמה להונות אותה, ולזכות בתגמולי ביטוח שלא כדין.

 

10.מאהר והמוסך מודים בכתב הגנתם בנסיבות התאונה. לטענתם, סירובה של הפניקס ליתן כיסוי ביטוחי נעשתה שלא כדין תוך התעלמות מהמצב העובדתי והמשפטי. לטענתם, פרשנותה של הפניקס לעניין הכיסוי הביטוחי אינה נכונה. זאת ועוד, טוענים מאהר והמוסך כי מעולם לא קיבלו לידיהם את פוליסת הביטוח בגין הטנדר ולא היו מודעים לחריג עליו נסמכת הפניקס.

 

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה מטעמם הגישו מאהר והמוסך הודעת צד ג' כנגד הפניקס וסוכנות הביטוח אשר באמצעותה הונפקה פוליסת הביטוח לטנדר בשליחותה ובהרשאתה של הפניקס.

 

לטענת מאהר והמוסך מעולם לא הוסבר להם בין על ידי הפניקס ובין על ידי סוכנות הביטוח כי קיימת ההחרגה בפוליסה בקשר לחבות כלפי נזקי צד ג', אלא הם סברו כי קיים כיסוי ביטוחי גם לנסיבות המקרה הנדון. עוד טוענים מאהר והמוסך כי עובר למועד התאונה, לא קיבלו לידיהם את הפוליסה המלאה ("ג'קט הפוליסה") שם רשומה ההחרגה, אלא רק את רשימת הפוליסה בה רשומים אך ורק תנאי הפוליסה ללא ההחרגה. לטענתם, עצם צירוף רשימת הפוליסה אין בה די כדי לקיים את חובת הגילוי של תנאי הפוליסה המוטלת על המבטח וסוכן הביטוח. בכך, לטענתם, הפרה סוכנות הביטוח את חובת הגילוי והווידוא של המבוטח בקשר עם תנאי הפוליסה.

 

11.סוכנות הביטוח, בכתב הגנתה להודעת צד ג' המתוקן, טוענת כי סוכנות הביטוח פעלה במיומנות ובמקצועיות, לא התרשלה כלפי המוסך ולא יצגה כל מצגי שווא בעיניו. לטענת סוכנות הביטוח, המוסך ביצע באמצעותה ביטוחים עבור הרכב והמוסך אשר נערכו בהתאם לצרכי המבוטח, החל משנת 2005, כשהפוליסה חודשה מידי שנה, כאשר לפני החידוש הייתה נערכת עם נציג המוסך במהלכה נדונו היקף הכיסוי המתבקש ונמסרו פרטים שונים הנדרשים לצורך הפקת הפוליסה. עוד טוענת סוכנות הביטוח כי נשלחו למוסך, באמצעות הדואר, פוליסת הביטוח.

 

סוכנות הביטוח, טוענת כי כבכל פוליסה, גם בפוליסות הביטוח שנערכו עבור המוסך ישנם עשרות תנאים, חריגים וסייגים ואין פוליסה הנעדרת כל תנאי ומכסה כל אירוע תיאורטי אפשרי.

 

לגופה של טענת ההחרגה, טוענת סוכנות הביטוח כי הביטוח למוסך נערך באיילון בפוליסה "הכל בה לעסקים", שם הייתה קיימת ההחרגה, שכן חברות ביטוח אחרות שנבדקה אצלן האפשרות לבטח את המוסך לא הסכימו לקבלו לביטוח שכן מבנה המוסך היה עשוי איסכורית וללא אישור כיבוי אש. לטענת סוכנות הביטוח הפוליסה "הכל בה למוסכים", שעל פיה הייתה קיימת ההחרגה, אם כי היא לא הייתה חלה על כלי רכב שנמסרו למוסך לשלם טיפול בו, הוצאה על ידי איילון ביום 01.03.2012. משמעות הדבר, כי במועד בו החלה הפוליסה דנן, שהופקה עבור המוסך, קרי ביום 01.02.2012 וכך גם במועד התאונה, לא הייתה קיימת פוליסת "הכל בה למוסכים" וממילא סוכנות הביטוח לא יכולה הייתה להפיק פוליסה זו עובר לתאונה.

 

כבר עתה אומר כי התייחסות סוכנות הביטוח בקשר עם פוליסות "הכל בה לעסקים" ו"הכל בה למוסכים" ומועד תחילתם עלתה רק בכתב הגנתה המתוקן. אמנם, אין בתיק החלטה המאשרת את תיקון כתב ההגנה, אלא רק החלטה המורה על קבלת תגובת יתר הצדדים. אולם, מאחר שלא התקבלה כל תגובה בעניין ומאחר שב"כ הצדדים התייחסו בישיבת ההוכחות לכתב ההגנה המתוקן הן בחקירתו של סוכן הביטוח והן בסיכומי ב"כ הצדדים בתום מתן העדויות, הרי שאני מאשר למפרע את תיקון כתב ההגנה מטעם סוכנות הביטוח ומקבל את כתב ההגנה המתוקן שצורף לבקשת התיקון מיום 18.01.2016.

 

ראיות הצדדים

 

12.ביום 06.11.2016 התקיימה ישיבת הוכחות אשר בפתחה הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה התביעה והודעת צד ג' נגד הפניקס תדחנה, כמו גם הודעת צד ד' כנגד איילון תידחה.

 

אשר על כן, על מנת לא להלאות את פסק הדין בפרטין מיותרים, לא אביא כאן את טענותיהן של הפניקס ושל איילון בכתבי טענותיהן, יותר מכפי שכבר הובא.

 

כמו כן, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לעניין הפחתת סכום התביעה בגין בלאי, כך שיעמוד על סך של 112,013 ₪.

 

13.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו העדים הבאים:

 

מטעם התובעת, מר סמיר ואדיע, הבעלים של חברת הסעות שבבעלותה האוטובוס;

 

מטעם המוסך, מר עבד אלכרים סרסור, הבעלים של החברה שבבעלותה המוסך;

 

מאהר חאסים, הוא הנתבע 1;

 

ומטעם סוכנות הביטוח, מר יעקב מאיר אשל, סוכן הביטוח שהפיק עבור המוסך את הפוליסות השונות.

 

14.בתום חקירות העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה, לאחר שעותקים מפרוטוקול הדיון הודפס עבורם, וניתנה להם שהות להיערך לסיכומי טענותיהם בעל פה.

 

15.עתה כל שנותר הוא לדון ולהכריע בתובענה.

 

דיון והכרעה

 

16.לאחר שהתביעה נגד הפניקס נדחתה, כך שכל האסמכתאות שהוצגו על ידה אינן חלק מחומר הראיות בתיק, ומאחר שמאהר והמוסך אינם מכחישים את נסיבות קרות התאונה ואת אחריותו של מאהר לקרות התאונה, הרי שאין מחלוקת בקשר עם האחריות לקרות התאונה ואף אין מחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי, כך שברור כי במועד התאונה לא היה למוסך פוליסת ביטוח המכסה את התאונה בנסיבותיה.

 

הסוגיה היחידה שנותרה להכרעה היא האם סוכנות הביטוח, באמצעות סוכן הביטוח מר יעקב אשל, התרשלה כלפי מבוטחה (המוסך), בהתאמת פוליסת ביטוח לצרכיו.

 

17.על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ובהתחשב בדין ובפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבעים 1 ו-2, ודין הודעת צד ג' כנגד צד ג' 2 להתקבל, מהנימוקים המובאים להלן:

 

אותנטיות התאונה

 

18.הגם שעם דחיית התביעה נגד הפניקס, אין מקום להתייחס לטענותיה ולאסמכתאות שצורפו לתיק על ידה, ובכלל זה דוח חוקר תאונות הדרכים, אומר כי טענותיה של הפניקס בעניין אותנטיות התאונה, נעלמו על לכתה של הנתבעת מהתיק.

 

20.אומר רק, על מנת להסיר את הספק, כי לאחר ששמעתי את גרסאות עד התובעת, ועדי הנתבעים, לא מצאתי כל טעם לפקפק באותנטיות התאונה. מצאתי כי האוטובוס אכן הוכנס למוסך על מנת לבצע בו טיפולי צבע, פחחות ותיקון מראה, וכי בעת שהאוטובוס היה מצוי בתוך תנור במסגרת ייבוש הצבע פגע בו הטנדר, בזמן נסיעתו לאחור, באופן שוו הגרירה האחורי של הטנדר פגע ברשת המכסה את הרדיאטור בדופן השמאלית האחורית של האוטובוס.

 

אחריות סוכן הביטוח כלפי המבוטח

 

הוראת חוק

 

21.סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), קובע בלשון זו:

"(א)לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.

(ב)לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח."

 

על פי הוראה זו, שבסעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח, בשלב הטרום חוזי, דהיינו טרם כריתת חוזה הביטוח, ובכלל זה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח, רואים את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, אלא אם סוכן הביטוח פעל כשלוח של המבוטח על פי דרישתו בכתב.

 

ההוראה שבסעיף 33(ב) לחוק חוזה הביטוח, קובעת גם כי ידיעתו של סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי שבחוזה הביטוח היא כידיעת המבטח.

 

22.סעיף 36 לחוק חוזה הביטוח קובע:

 

"על שליחות כאמור בסעיפים 33 עד 35 יחולו הוראות חוק השליחות, תשכ"ה-1965, בשינויים המחוייבים."

 

אולם, סעיף 36 לחוק חוזה הביטוח אינו רלוונטי כאן מאחר שהמבטחות, הפניקס ואיילון נמחקו.

 

פסיקה

 

23.בפסיקה נדונה סוגיית אחריותו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח, במספר ערכאות משפט. כמובן, שלסוכן הביטוח אחריות כלפי המבוטח במגוון רחב של נושאים העוסקים בחוזה הביטוח, ולכן אתמקד כאן בנושא הכיסוי הביטוחי וחריגיו.

 

24.ברע"א 5695/06 בהא סייף נ' פוזי מרעי (21.09.2009) (להלן: "עניין סייף"), נעשתה סקירה רחבה של הפסיקה בעניין, ונקבע בפסק דינה של כב' השופטת ארבל, כך:

 

"אין חולק כי לסוכן הביטוח מגוון של חובות כלפי המבוטח. החובות כלפי הלקוח משתנות בהתאם לשלב בו מצויים הצדדים: שלב המשא ומתן; התקופה החוזית טרם קרות מקרה הביטוח; והתקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח.

...

עיקרן של חובותיו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח עוסק בחובות גילוי והסבר שונות. חובות אלו נובעות מחובת תום הלב החלה על כל משתתף במשא ומתן לאור ס' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (ראו ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 (1983); שחר ולר ביטוח 715 (כרך ראשון, 2005) (להלן: ולר)). במסגרת חובה זו  נקבע כי על סוכן הביטוח לגלות את עיני הלקוח ולהסביר לו את ההבדל בין הביטוח שביקש מחברת הביטוח לבין מה שקיבל (ע"א 846/76 עטיה נ' "אררט" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לא(2) 780 (1977)).

...

שינוי פוליסה על-ידי חברת הביטוח לאחר שכבר נוצרה שגרה קבועה של נוסחי פוליסה מחייב את המבטח וסוכן הביטוח להעמיד את המבוטח על השינוי ולא להסתמך על כך שהמבוטח יקרא את הפוליסה כל שנה מחדש (ע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז(3) 589 (1983)).

...

עוד נקבעה חובת הסבר של סוכן הביטוח והמבטח למתקשר אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון חריגים לכיסוי הביטוחי (ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2) 749 (1995); ע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746, 763 (1999)), ויש הסבורים כי יש להטיל נטל הסבר עובר לכריתת החוזה על כל מידע שהוא קל להבנה ולהסבר...

...

עם זאת, יש שסברו כי האחריות על סוכן הביטוח והמבטח היא רחבה מדי ומגיעה לכדי אחריות מוחלטת, ואף אינה מתחשבת כלל במודעות המבוטח, דבר אשר עלול לפגוע גם בחברות הביטוח אך גם במבוטחים אשר יאלצו להיחשף להגדלת דמי הביטוח (דודי שוורץ וריבי שלינגר דיני ביטוח בעמ' 365, 375-376 (2005)).

 

יש לציין כי חובות אלו והיקפן הרחב יחסית נובעים מאופיו ומהותו של חוזה הביטוח ומהיחסים בין סוכן הביטוח והמבטח למבוטח. בעניין אחר עמדתי בהרחבה על מאפייניה המיוחדים של מערכת היחסים החוזית בין מבטח למבוטח: פערי הכוחות העמוקים בין הצדדים הנובעים ממקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח; היותו של נשוא חוזה הביטוח ממכר מופשט וערטילאי שטיבו אינו נהיר במדויק למבוטח; העובדה שמדובר בדרך כלל בחוזה אחיד; מורכבותו של חוזה הביטוח. לצד זאת הזכרתי את חיוניותו של הביטוח בחברה המודרנית, מעורבותו של גורם שלישי בכריתת החוזה, ועוד (ע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה ז"ל ([פורסם בנבו], 8.2.06)). אף ביחסיו של המתקשר עם סוכן הביטוח נוצרת ציפייה אצל הלקוח כי הסוכן ישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, דבר המצדיק הטלת חובת גילוי רחבה יחסית על סוכן הביטוח (ולר, בעמ' 715-716). כל אלו מצדיקים הטלת חובות אמון וגילוי רחבות על סוכן הביטוח והמבטח לצורך הגנה על הלקוח. עם זאת, יש להיזהר מלהרחיב את חובות סוכן הביטוח והמבטח לעבר אחריות מוחלטת, ויש להגביל את היקפן של חובות אלו לחובות אשר באות להגן על הלקוח בשל מאפייניה המיוחדים של מערכת היחסים החוזית כאמור. הרחבה מעבר לכך תיפגע לא רק בסוכני הביטוח ובמבטחים אלא גם בציבור המבוטחים שעלות ההרחבה תגולגל אליו באמצעות הגדלת הפרמיות המשולמות על ידו.

 

מהדברים האמורים ניתן להסיק את הקווים המנחים לקביעת חובה של סוכן הביטוח (או המבטח) בשלב המשא ומתן, כאשר יודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה: ראשית, ככל שהשלב בו מצוי המשא ומתן מתקדם יותר כך היקף החובות מתרחב. כך למשל יש להבחין בין מקרה בו רק ניתנו פרטי הביטוח ומחירו ללקוח לבין מקרה בו הלקוח מסר את הצעתו לחברת הביטוח. שנית, יש לבחון מהי מהות העניין הנבדק. האם מדובר בעניין המצריך מקצועיות בתחום הביטוח או אשר יש בו פערי מידע בין הלקוח לסוכן הביטוח או המבטח. שלישית, יש לבחון מהם היחסים בין סוכן הביטוח או המבטח לבין הלקוח. האם יש ביניהם יחסים קודמים ומה מהותם. רביעית, יש לבחון מיהו מונע הנזק הזול יותר באותו עניין. מיומנותו, ניסיונו והתעסקותו של סוכן הביטוח בתחומו יכולים להוות נסיבות רלוונטיות בבחינה זו. חמישית, יש לשים לב לנוהג בין צדדים בשוק הביטוח אשר יכול לבסס הסתמכות סבירה של לקוח על סוכן הביטוח או המבטח באותו עניין.

 

בהתאם לקווים מנחים אלו ניתן להסביר את הפסיקה שהוזכרה לעיל. מהיותו הגורם המקצועי ובעל המידע בתחום נדרש מסוכן הביטוח בעת המשא ומתן להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח. לפיכך הוא גם מחויב להסביר ללקוח אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון תנאי מיגון וחריגים לכיסוי הביטוחי. עוד מחויב סוכן הביטוח למנוע מן המתקשר לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה. מטעמים אלו בנוסף לשלב המתקדם של המשא ומתן נקבע כי על סוכן הביטוח להסביר ללקוח את ההבדל בין הביטוח שביקש לבין מה שקיבל מחברת הביטוח. יחסיהם הקודמים של הצדדים מצדיקים את חיובם של סוכן הביטוח והמבטח להעמיד את המבוטח על שינויים בנוסח פוליסה שגרתי שנחתם בכל שנה בין הצדדים... אני סבורה כי המבטח וסוכן הביטוח, מעצם התעסקותם ומיומנותם בתחום הינם מונעי הנזק הזולים ביותר..."

 

עוולת הרשלנות

 

25.עוולת הרשלנות מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וזו לשונו כדלקמן:

 

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

 

26.על מנת לבסס קיומה של עוולת רשלנות יש להוכיח מספר יסודות: קיומה של חובת זהירות של התובע כלפי הנתבע; הפרה של החובה (התרשלות); וגרימת נזק כתוצאה מהפרת החובה.

ראו: ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 128 (1985).

 

חובת זהירות

 

27.היסוד של חובת זהירות נחלק לשתי בחינות: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת הזהירות המושגית בוחנת האם בין סוג המזיקים אליו משתייך המזיק לבין סוג הניזוקים אליו משתייך הניזוק קיימים "יחסי רעות" לעניין סוג הפעולות אליו משתייכת פעולת המזיק ולעניין סוג הנזקים שגרם המזיק. חובת הזהירות הקונקרטית בוחנת אם בין המזיק הקונקרטי לבין הניזוק הקונקרטי קיימת חובת זהירות לעניין הפעולות שהתרחשו בפועל לעניין הנזק שנגרם בפועל. שני המבחנים נחלקים אף הם לבחינת חובת זהירות טכנית ולבחינת חובת זהירות נורמטיבית. השאלה שתיבחן הינה האם המזיק יכול וצריך היה לצפות שכתוצאה מפעילותו הרשלנית ייגרם לניזוק הנזק שאירע בפועל.

ראו: ע"א 91/915 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 64 (1994) (להלן: "עניין לוי").

 

28.באשר ליחס שבין חובת זהירות טכנית לחובת זהירות נורמטיבית, נקבע כי לא כל נזק שהינו צפוי מבחינה טכנית הינו גם נזק צפוי מבחינה נורמטיבית. אמנם, בדרך כלל תיגזר צפיות נורמטיבית מצפיות טכנית, אלא שגזירתה של הצפיות הנורמטיבית מן הצפיות הטכנית לעולם אינה אוטומטית. הצפיות הנורמטיבית תישלל כאשר קיימים לכך טעמים שבמדיניות משפטית. טעמים אלו יכולים לנבוע מדיני הנזיקין עצמם או מתחומים חיצוניים לדיני הנזיקין.

ראו: עניין לוי, בעמ' 65.

 

חובת זהירות מושגית:-

29.בעניין חובת הזהירות של סוכן הביטוח נקבע כי סוכן הביטוח, ככל בעל מקצוע, מחויב לפעול במיומנות ובזהירות במסגרת עבודתו. כמו גם, על סוכן הביטוח לצפות, שאם לא יפעל במיומנות ראויה, המבוטח עלול להיפגע ממחדלו.

ראו: ע"א 855/86 יצחק מוריה נ' מיכאל איסחרוב, פ"ד מב(2) 201 (1988).

 

30.עוד נקבע בעניין סייף כי לסוכן הביטוח יש חובת זהירות כלפי הבאים להתייעץ עמו ולנהל עמו משא ומתן לצורך רכישת ביטוח. חובתו של סוכן הביטוח משתרעת גם על נזקים שיגרמו לאותם לקוחות מנסיעה ללא כיסוי ביטוחי בשל מחדל או מעשה שלו. סוכן הביטוח יכול וצריך לצפות נזקים מסוג זה.

 

31.מכאן, אני מסיק כי בעניינינו מתקיימת חובת הזהירות המושגית. אלא שבכך לא די יש לבחון גם אם מתקיימת חובהת הזהירות הקונקרטית.

 

חובת זהירות קונקרטית:-

32.על מנת לבחון אם לסוכן הביטוח שבעניינינו הייתה חובת זהירות קונקרטית כלפי המוסך, הרי שיש לדון בראיות השונות שהביאו הצדדים.

 

33.הבעלים של המוסך, מאשר בעדותו כי הוא התעסק עם ענייני הביטוח מטעם המוסך (עמ' 9, שורות 9-8 לפרוטוקול), כי הוא נהג להתייצב אצל סוכן הביטוח אחת לשנה בעת חידוש פוליסת הביטוח (עמ' 9, שורות 11-10 לפרוטוקול). הבעלים של המוסך נשאל כיצד שילם על הפוליסה וכי האם נהג להגיע למשרדי סוכנות הביטוח כדי לשלם את הפרמיות החודשיות. סבורני, כי שאלה זו אינה רלוונטית לעניין, שהרי גם אם היה מוכח כי שילם מידי חודש, באופן שהיה מגיע מידי חודש למשרדי סוכנות הביטוח לשם כך, הרי שגם אז אין בכך כדי להצביע על ידיעתו בדבר ההחרגה. היידוע בדבר ההחרגה צריך להיעשות בשלב הטרום חוזי, כלומר לפני רכישת הפוליסה על ידי המבוטח.

 

34.יתירה מזאת, מעיד הבעלים של המוסך כי הוא אינו קורא את הפוליסה, ואינו בודק אותה, מאחר ויש לו אמון מלא בסוכן הביטוח, בהינתן העובדה כי מדובר ביחסים ארוכי השנים, כאשר סוכן הביטוח משמש סוכן הביטוח של המוסך מזה 20 שנה (עמ' 9, שורות 27-24 לפרוטוקול).

 

35.סוכן הביטוח מעיד בעדותו כי הוא עוסק בעסקי הביטוח מזה 42 שנה (עמ' 11, שורה 6 לפרוטוקול). עוד מעיד סוכן הביטוח כי הוא מכיר את המבוטח, קרי הבעלים של המוסך, עוד מימים שהוא היה סוכן הביטוח של אביו, כך שהוא מכיר אותו במשך כ- 37 שנה (עמ' 11, שורות 7-6 לפרוטוקול). כמו כן, מעיד סוכן הביטוח כי יש בינו לבין הבעלים של המוסך מערכת אמון יציבה, כך שהוא נוהג להודיע לו על חידוש הפוליסה ועל הכיסויים הביטוחים, וכאשר הבעלים של המוסך מביע את אישורו נעשה חידוש הפוליסה (עמ' 11, שורות 9-7 לפרוטוקול). עוד מעיד סוכן הביטוח כי הפוליסה מועברת לבעלים של המוסך כאשר הוא מגיע למשרדי סוכנות הביטוח או לעיתים בדואר (עמ' 11, שורות 14-13 לפרוטוקול). כמו כן, מעיד סוכן הביטוח כי הוא דן עם הבעלים של המוסך על סכומי הביטוח, כיסויים, לרבות כיסויים בגין אחריות כלפי צד ג', ורק לאחר שהבעלים של המוסך נותן הסכמתו לכיסויים, המותאמים לעסק מבחינה מינימלית, נרכשת הפוליסה.

 

36.אלא מאי. שכאשר הציג סוכן הביטוח את תיאור השלב הטרום חוזי בינו לבין הבעלים של המוסך, קרי טרם החידוש האחרון לפני התאונה, הוא לא הזכיר ולו במילה אחת כי הוא יידע את הבעלים של המוסך אודות החריגים לכיסויים השונים או כי הוא נוהג ליידעו לפני החידוש. לא רק זאת, אלא שסוכן הביטוח מונה בעדותו את הכיסויים הכלולים בפוליסה, לרבות כיסוי במקרה של נזקי גוף ורכוש כלפי צד ג', אותם הוא מסביר לבעלים של המוסך בשלב הטרום חוזי, אך אין כל מילה ואף לא חצי מילה לעניין סייגים, הגבלות, חריגים והחרגות.

 

37.סוכן הביטוח מעיד כי הבעלים של המוסך קיבל את הצעת הביטוח על כל הכיסויים שלה. גם כאשר מספר סוכן הביטוח כי הבעלים של המוסך קיבל את הכיסויים על המגבלות שהיו בפוליסה, הוא מדבר על המגבלה הקשורה לסוג המבנה, ולא על ההחרגה בעניין כיסוי לנזקי צד ג' כאשר מדובר ברכוש צד ג' שהיה בפיקוחו של המוסך.

 

38.סוכן הביטוח מדגיש כי הוא היה מודע לכך שביטוח העסק של המוסך אצל איילון, שהיה קיים במועד התאונה, אינו מכסה נזק לרכב צד ג' בזמן ששהה במוסך אשר ארע בעקבות תאונה עם רכב השייך למוסך או בפיקוחו. זאת, מאחר שההחרגה הזו הייתה קיימת בכל חברות הביטוח, שהרי הוא טוען כי הוא עובד עם כל חברות הביטוח, אלא שבהמשך עדותו הוא אומר דבר מעניין שיכול להסביר מדוע לא פעל להשיג למוסך את הכיסוי הביטוחי המכסה גם את נסיבות התאונה דנן.

 

סוכן הביטוח אומר, למעשה, שני נתונים חשובים. האחד, כי בחידוש האחרון לפני מועד התאונה, שנעשה ביום 01.02.2012, הייתה איילון חברת הביטוח היחידה שהסכימה לבטח את המוסך בפוליסה לעסקים, אלא בהגבלות ובהחרגות מסוימות, לרבות ההחרגה דנן, משום שהמוסך היה בנוי איסכורית, שהוא מבנה הטומן בו המון סיכונים וסיכויים להתרחשות אירוע ביטוחי. אלא שבעת החידוש העוקב, בשנה שלאחר מכן, איילון כבר יצאה בפוליסה אחרת למוסכים ובשמה "הכל בה למוסכים", שם לא הייתה קיימת ההחרגה דנן (עמודים 59 ו-60 מתוך פוליסת הכל בה למוסכים" מהדורה 2012 כפי שצורפה להודעת המודיעים בדבר צירוף פוליסות וג'קט), שאז סוכן הביטוח, לטענתו, הצליח ללחוץ את איילון ומאחר שלא היו למוסך תביעות הקשורות לאיסכורית, נאותה איילון לבטח את המוסך בפוליסה "הכל בה למוסכים" בה קיים כיסוי לנסיבות התאונה כפי התאונה דנן. השני, כי מבחינה פרקטית, בפוליסת העסק, אין כיסוי ביטוחי לנזקי כלי רכב השייך לצד ג', שהיה בפיקוח העסק (המוסך) מאחר שהעניין אמור להיות מכוסה במסגרת הכיסוי הביטוחי של ביטוח צד ג' של הרכב פוגע (הטנדר) (עמ' 12, שורות 10-5 ועמ' 13, שורות 30-27 לפרוטוקול). מנתון זה, ניתן לומר כי סוכן הביטוח מנוי וגמור כי היה צריך להיות כיסוי ביטוחי בנסיבות התאונה במסגרת פוליסת הביטוח שהיה לטנדר בחברת הפניקס. ברם, בפועל ב"כ הצדדים הסכימו לדחות את התביעה נגד הפניקס, ולא בכדי. הרי הם ידעו כי על פי פוליסת האחריות לנזקי צד ג' עבור הטנדר היה קיים חריג לכיסוי לנזקי צד ג' כאשר מדובר בתאונה בין כלי רכב שהיו בפיקוחו של הבעלים של הטנדר.

 

39.מהאמור לעיל עולה כי לא מן הנמנע כי סוכן הביטוח סבר כי ממילא בעת תאונה בין רכב השייך למוסך לרכב השייך ללקוח של המוסך המצוי בפיקוחו של המוסך, כפי נסיבות התאונה דנן, אמור להיות כיסוי ביטוחי במסגרת ביטוח אחריות לנזקי צד ג' של הטנדר, שגם ביטוח זה נעשה באמצעותו של סוכן הביטוח. כך, שהמוסך לא ייפגע מהעובדה כי לא קיים כיסוי דומה בפוליסת "הכל בה לעסקים", פוליסת העסק שהייתה קיימת במועד התאונה.

 

אלא שבדיעבד התברר כי לא מניה ולא מקצתיה. בפוליסת הביטוח לנזקי צד ג' עבור הטנדר לא היה כיסוי ביטוחי לנסיבות התאונה. חיזוק לכך ניתן למצוא בלשון הספקנית שבתשובתו של סוכן הביטוח לשאלת ב"כ המודיעים:

 

"ש. אמרת לו ווידאת שהוא יודע, או שלא אמרת לו, שאם הרכב שלו, שלו עשית את הפוליסה וידעת שיש רכב נוסף פוגע ברכב אחר בתוך המוסך, יהיה כיסוי ביטוחי או לא יהיה?

ת. לא יהיה כיסוי ביטוחי. סביר מאוד להניח שהסברתי לו. "

 

40.ברור כי אם סוכן הביטוח היה מביא את ההחרגה לידיעתו של המבוטח, הרי שתשובתו הייתה יותר החלטית ואינה משתמעת לשני פנים.

 

41.מה גם, שאם סוכן הביטוח בעל ניסיון רב השנים ציין בעדותו כי ביטוח הטנדר אצל הפניקס היה אמור לכסות תאונה בנסיבות התאונה דנן, וניתן להניח כי כך הוא סבר גם בזמן אמת, כאשר בפועל, ביטוח הטנדר לא כיסה את התאונה דנן, בשל אותה החרגה, הרי שאני סבור כי ניתן היה להשיג כיסוי ביטוחי לתאונה דנן, במסגרת ביטוח הטנדר אצל הפניקס.

 

יש לציין כי סוכן הביטוח לא סבר אחרת, ומחקירתו הנגדית אף עולה כי היו שנים שבהם היה קיים כיסוי ביטוחי לנזקי צד ג' בנסיבות התאונה דנן (עמ' 17, שורות 15-13 לפרוטוקול).

 

42.ודוק סוכן הביטוח אומר בעדותו כהאי לישנא:

 

"ברגע שאנו מוסרים את הפוליסה את החריגים הדומיננטיים אנו מציינים, בדרך כלל מציינים את זה בעל פה, אין תיעוד על כך, לא הקלטה ולא מסמך, אנו אומרים בעל פה וזהו..." (עמ' 12, שורות 25-24 לפרוטוקול).

 

לא מן הנמנע כי סוכן הביטוח לא בדק עם כל חברות הביטוח עמן הוא עובד בדבר האפשרות לכיסוי הביטוחי המכסה את נסיבות תאונה כפי התאונה דנן. אמנם, סוכן הביטוח מעיד כי אף חברת ביטוח לא רצה לבטח את המוסך (עמ' 15, שורות 31-30 לפרוטוקול), אלא שאין לכל כל אסמכתא בעניין. היה על סוכן הביטול להביא רישומים שהוא עשה בנדון. כך למשל, לא הובאה הצעת הביטוח שהוצעה למוסך לשם חידוש הביטוח, שבה רשומים מכלול הכיסויים השונים המוצעים, כפי שמאשר סוכן הביטוח בעדותו (עמ' 15, שורות 23-20 לפרוטוקול).

 

43.מקום שסוכן הביטוח נפל לבלבול הזה ולטעות הזו, שהיא טעות קרדינלית לעסק המפעיל מוסך פחחות לרכב, שאך טבעי כי תאונות ממין התאונה דנן, תתרחשנה כאשר רכבי הלקוחות ורכבי המוסך הם בפיקוחו ובשליטתו של המוסך ועובדיו, ומקום שמדובר ביחסי אמון ארוכי טווח בין המבוטח לסוכן הביטוח, עליהם אין חולק ושוכנעתי כי הבעלים של המוסך אף נתן אמון כמעט מוחלט בסוכן הביטוח ובשמירת האינטרסים של המוסך, באופן שהיו צריכים להיות פערי מידע ביחס לפוליסה וכיסוייה בין סוכן הביטוח למבוטח, כך שסוכן הביטוח הוא בבחינת מונע הנזק הזול ביותר.

ראו: עניין סייף, פסקה 21.

 

44.שוכנעתי כי הבעלים של המוסך לא ידע על ההחרגה, מאחר שהוא סבר לתומו כי ישנו כיסוי ביטוחי בנסיבות התאונה כפי התאונה דנן, תוך שהוא נותן אמון מלא בסוכן הביטוח שהוא מכיר אותו מילדותו (עמ' 18, שורה 5 לפרוטוקול). שוכנעתי גם כי סוכן הביטוח שגה כאשר לא דאג לבטח את המוסך או את השימוש בטנדר כך שיהיה כיסוי ביטוחי עבור נסיבות התאונה, שהתרחשה בפועל, או לא דאג, לכל הפחות, ליידע את המבוטח בדבר ההחרגה שבכיסוי הביטוחי, במיוחד כאשר הוא מודע לצרכי המוסך ולאמון המלא שהמבוטח נותן בו.

 

45.מן הראוי להדגיש כי תפקידו של סוכן הביטוח אינו מסתיים בחידוש פוליסת הביטוח אצל אותה חברת ביטוח, כי אם גם בבדיקה בדבר קבלת ההצעה הטובה ביותר עבור המבוטח מול כל חברות הביטוח עמן הוא עובד. כל פרשנות אחרת חוטאת לתפקיד הסוכן.

 

46.על יסוד כל האמור במקבץ זה אני סבור כי סוכן הביטוח הפר את חובת הזהירות הקונקרטית הן במישור הפיזי והן במישור הנורמטיבי.

 

רשלנותו של סוכן הביטוח

 

47.מאחר שנמצא כי סוכן הביטוח הפר את חובת הזהירות, הן המושגית והן הקונקרטית, כלפי המבוטח, הוא הבעלים של המוסך, הרי שיש לראות בכך רשלנות של סוכן הביטוח כלפי המבוטח.

 

48.הנזק שנגרם למבוטח הוא בחיסרון הכיס שייגרם לו עת ייאלץ לשאת במלוא תביעת השיבוב מכיסו שלו.

 

מכאן, שמתקיים גם יסוד הנזק שבעוולת הרשלנות.

 

וככזה חב סוכן הביטוח בנזיקין כלפי מבוטחו.

 

49.אעיר רק למען הסרת הספק, כי לא מצאתי כל אשם תורם בהתנהגותו או בהתנהלותו של הבעלים של המוסך, בעת רכישת או חידוש הפוליסות של הטנדר והעסק, שהרי שוכנעתי כי הוא שם את יהבו בידי סוכן הביטוח, וכי הוא סבר לתומו כי נסיבות התאונה, כפי התאונה דנן, יהיו מכוסים תחת פוליסות אלו שהתאים לו סוכן הביטוח.

 

סיכום

 

50.דין התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 להתקבל במלואה.

 

ודין הודעת צד שלישי כנגד צד ג' 2, להתקבל גם היא במלואה.

 

51.הנתבעים 1 ו-2, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

 

51.1.סכום התביעה המתוקן, בסך של 112,013 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

 

51.2.הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

 

51.3.שכר העדים כפי שנפסק בדיון.

 

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

 

52.צד ג' 2 תשלם לשולחי ההודעה, באמצעות שולחת ההודעה 2 (נצח תור בע"מ) את הסכומים הבאים:

 

52.1.שיפוי בגובה הסכום שישולם על ידה לתובעת, תוך 30 יום מהצגת אישור בדבר התשלום בפועל, כאשר סכום השיפוי יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הצגת האישור ועד התשלום המלא בפועל.

 

52.2.הוצאות שולחי ההודעה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 20,000 ₪.

 

52.3.שכר העד כפי שנפסק בדיון.

 

הסכומים המנויים בסעיפים 52.2 ו- 52.3 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

 

53.הצדדים רשאים לבוא בדין ודברים ולהסכים כי התשלום לתובעת יבוצע ישירות על ידי צד ג' 2.

 

54.המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, ה' טבת תשע"ז, 03 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ