ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
36465-08-15
12/01/2017
|
בפני השופטת:
סבין כהן
|
- נגד - |
מבקשים:
גיל קריתי
|
משיבים:
1. יומי קונטנטה 2. שרון קונטנטה 3. יובל מנצור
|
החלטה |
הנתבע עותר לסילוק התביעה על הסף בשתי עילות.
העילה הראשונה- התיישנות. לטענת הנתבע, התביעה הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים מאז ביצוע העבודות נשוא התובענה.
כתב התביעה נתמך בהצעת מחיר לביצוע עבודות שאמור היה הנתבע לבצע עבור התובעים ושלטענתם, ביצע באופן רשלני ובלתי מקצועי.
הצעת המחיר נערכה, לפי הכתוב בה ביום 29.8.08. היות והתביעה הוגשה ביום 18.8.15, הרי שלא חלפו למעלה משבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה ועד למועד הגשת התביעה.
לטענת הנתבע, הצעת המחיר נערכה לאחר שבוצעו העבודות, אלא שטענה זו טעונה הוכחה ולא ניתן לומר, כי על פניו מתוך עיון בכתב התביעה ניתן ללמוד, כי מדובר בתביעה שהתיישנה.
היות שכך, אין מקום להורות על דחיית התביעה על הסף וטענת הנתבע בעניין שמורה לו, על מנת שתבורר תוך כדי ניהול ההליך.
בהקשר זה יצויין, כי הנתבע טען גם לשיהוי, אלא שטענתו נטענה בשפה רפה ולא ברור מדוע יש בשיהוי כדי לגרום לנתבע לנזק שיצדיק דחיית התביעה ולפיכך לא מצאתי מקום לקבל גם טענה זו, בוודאי לא במסגרת ההליך המקדמי.
הטענה השניה הינה, כי בין הצדדים נחתם הסכם פשרה, שבו צויין, כי אין לצדדים תביעות האחד כלפי משנהו "בקשר לחוב נשוא הסכם זה" או בקשר לתיק ההוצאה לפועל.
הנתבע מבקש ללמוד מלשונו של ההסכם, כי מדובר בהסכמה על העדר תביעות בנוגע לכל עילה שיכולה לקום בנוגע להתקשרות שבין הצדדים. כן מסביר הנתבע, מדוע יש לפרש כך את ההסכם, הגם שלשונו מציינת מפורשות, כי העדר התביעות הוא בנוגע לחוב נשוא ההסכם.
היות ולשונו של ההסכם אינה עולה בקנה אחד עם טענת הנתבע, שכן היא עוסקת בחוב ותו לא, הרי שאין מקום להורות על דחיית התביעה על הסף. לכל היותר, יוכל הנתבע להוכיח במסגרת ניהול ההליך, כי כוונת הצדדים היתה שונה מלשון ההסכם.
היות שכך, הבקשה לדחייה על הסף נדחית.
הוצאות תיפסקנה במסגרת פסק הדין.
הנתבעים יודיעו בתוך 10 ימים האם מבקשים הם להגיש חוות דעת מטעמם.
בהתאם להודעת הנתבעים, יקבעו סדרי הדין.