אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.ש.(המנוח) ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

י.ש.(המנוח) ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

תאריך פרסום : 29/03/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
35977-08-14
07/02/2018
בפני השופט:
יובל גזית

- נגד -
תובעים:
1. י.ש.(המנוח)
2. ר. ש.

עו"ד חיים דויד
נתבעת:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
עו"ד יורם דביר
פסק דין

 

 

א. מבוא

 

1. התביעה הוגשה בגין נזקי גוף שנגרמו למנוח, יליד 1922, בשל נפילה.

 

2. התאונה התרחשה ביום 2/4/14 כשהנפגע היה בן 92 שנים. לדאבון הלב הלך התובע לבית עולמו ביום 9/9/15 כשהוא בן 93 שנים.

 

3. לגרסת התובעים, התובע לא נפל סתם כך, אלא משום שנשען על רכב שהחל בנסיעה, ולפיכך, לשיטתם, עסקינן בתאונת דרכים.

 

4. היות וזהות הרכב או הנהג אינם ידועים, נתבעת הנתבעת מכוח מעמדה שבחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

 

5. הנתבעת סבורה כי התאונה אינה תאונת דרכים.

 

6. לנוכח גרסת הנתבעת הן החבות והן הנזק שנויים במחלוקת.

 

ב. נסיבות התאונה וסיווגה

7. אין חולק כי התאונה התרחשה ביום 2/4/14.

 

8. לא נסתרו מעיני בית המשפט השינויים שבין הגרסאות שניתנו באשר לנסיבות התאונה (כתבי התביעה, דיווח על חולה / נפגע באמבולנס (מד"א) ותצהירי העדות הראשית).

 

9. אף על פי כן, סבורני כי התאונה הינה תאונת דרכים.

לעניות דעתי, ניתן להסביר חלק מן השינוי בגרסאות.

ויודגש, הדיווח של מגן דוד אדום בגין פינוי התובע ממקום התאונה אמנם לא מזכיר מעורבות של כלי רכב, אך אין בכך כדי ללמד שלא היה כלי רכב מעורב.

ה"תחקיר" הנערך על ידי צוות האמבולנס אינו משפטי אלא לצרכים רפואיים ולכן לעיתים חסר בנושאים מסוימים (לעניין זה ראה אף עדותו של ד"ר ניסים ארביב).

 

10. עדויות הרופאים, ד"ר סנה ארביב אורלי וד"ר ארביב ניסים, מכריעות וחד משמעיות.

מן הראוי לציין כי העדים הינם נייטרליים, אוביקטיביים, נטולי אינטרסים כלשהם, נכחו במקום

בזמן התאונה ונזעקו להגיש עזרה למנוח עד שהגיע האמבולנס.

 

11. ראשית, יש לציין לשבח את התנהלותם בקרות המקרה. שנית, עדותם לא נסתרה ונותרה סדורה וברורה.

 

12. המצהירים פירטו את נסיבות התאונה בסעיפים 4 ו – 5 לתצהיריהם.

13. בחקירתו הנגדית חזר ד"ר ניסים ארביב על הגרסה לפיה המנוח חצה את הכביש כשהוא נעזר בהליכון (בעמוד 10, שורות 2-10 לפרוטוקול הדיון מיום 6/11/17 וכן בעמוד 12 בשורה 2). וכן שהניח יד על רכב וניסה לעלות על המדרכה והרכב נסע והמנוח נפל (בעמוד 12 בשורות 3,4).

 

14. העדה ד"ר סנה ארביב אורלי בעדותה בפרוטוקול הדיון מיום 19.12.17 עמ' 28 ש' 2-5, ש' 12-13, 18, ש' 25-26 .

 

15. לכך יש להוסיף כי בגיליון הקבלה במיון ביה"ח איכילוב, נרשם: "... נשען על רכב שהחל לנסוע ונפל על צד ימין". (צורף למוצגי הנתבעת כחלק ממוצג 2) וכן בתצהיר תשובה לשאלות, תשובה מס' 23 ציין התובע את נסיבות התאונה, המתיישבות עם גרסת העדים, בני הזוג ארביב.

 

16. בשל כל האמור לעיל, התאונה הינה תאונת דרכים.

 

17. משום כך ומשום שזהות הנהג לא ידועה ולא זהות מבטחת הרכב (אם היה מבוטח), מוטלת על הנתבעת החבות לפצות את הנפגע על נזקיו.

 

ג. הנכות הרפואית

18. התובע נבדק ע"י מומחה מטעם בית המשפט ד"ר חנן טאובר אשר קבע בחוות דעתו כי לתובע נגרם שבר טרוכנטרי בירך ימין. התובע אושפז ועבר ניתוח קיבוע עם מסמר.

נכותו האורטופדית הצמיתה הוערכה ע"י המומחה ב-25% לפי ס.ל 48 (1) (ז).

כן קבע המומחה נכות זמנית של 100% לפי ס.ל. 35 (1) (ז) מיום התאונה ועד ליום 29.4.14.

המומחה הרפואי לא נחקר ע"י מי מהצדדים בחקירה נגדית על חוות דעתו, ואף לא הוצגו לבית המשפט שאלות הבהרה למומחה כך שהאמור בחוות דעתו לא נסתר.

זאת ועוד, המומחה הרפואי אשר בדק את התובע, מונה ע"י בית המשפט, ולפיכך אין לו כל עניין לרצות את אחד הצדדים, וכל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית, ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה.

 

19. בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד (פורסם בנבו), 20/11/06):

"למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט".

וכן ברע"א 1858/08 הדר חב' לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל (פורסם בנבו 09/07/08):

"מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט הוסדר בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים), שהותקנו בעקבות תיקון 5 לחוק הפיצויים. מגמת המחוקק ומחוקק המשנה הייתה לאפשר לצדדים ולבית המשפט להסתמך על חוות דעת של גורם עצמאי ואובייקטיבי, במקום גורם, שיש חשש להיותו מוטה (ראו: א' ריבלין, תאונות הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים 561 (תשנ"ט) (להלן: ריבלין). כחלק מכך, נקבעו בתקנות הפיצויים הוראות הנועדות להבטיח את קיומו של שיקול דעת עצמאי ואובייקטיבי של המומחה מטעם בית המשפט".

 

20. לאור האמור לעיל, אני מאמץ את חוות דעתו של המומחה. יוצא איפוא, כי נגרמה לתובע נכות בשיעור של כ- 25% בתחום האורטופדיה כתוצאה מן התאונה.

 

הנכות התפקודית:

נכות תפקודית אל מול נכות רפואית - 

 

21. לטענת התובע, נכותו התפקודית גבוהה לאין ערוך מנכותו הרפואית: לדבריו, עובר לתאונה היה אדם עצמאי שניהל בכוחות עצמו את משק ביתו. כתוצאה מהתאונה ארע מצבו עד מאוד.

מנגד טוענת הנתבעת כי לתובע עבר רפואי עשיר, וככל שסבל לאחר התאונה מקשיים תפקודיים הרי שמקורם בגילו ובתחלואיו השונים, כאשר קשייו בעקבות התאונה מושא תיק זה בטלים בשישים.

על מנת לזהות ולקבוע את שיעור הנזק שנגרם לתובע, עלינו לבחון את השלכות התאונה על תפקודו של התובע לעומת מצבו לפני התאונה. בנקודה זו נזכיר כי אחת המטרות העיקריות, תכלית התכליות של דיני הנזיקין, היא "השבת המצב לקדמותו" (אהרן ברק "הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין המצוי והרצוי" עיוני משפט ט (1983) 243, 251-249 (1983).

 

ממכלול הראיות שהובאו לפני עולה כי לתאונה מושא תיק זה היתה השפעה תפקודית על חיי היום יום של התובע.

 

ד. הנזק

22. בשל גילו המבוגר של הנפגע בזמן התאונה ופטירתו לדאבון הלב, אין טענות באשר להפסדי השתכרות של המנוח לעבר או לעתיד.

 

עזרת הזולת

23. המנוח לא היה אדם בריא בזמן התאונה.

עובר לתאונה סבל התובע מבעיות רפואיות שונות כגון: בעיות בגב, "כאבים בגב תחתון מזה שנים" (ביקור מיום 19.10.11) "כאבים בגב תחתון והקרנה לרגל שמאל" (8.2.11) כאבים בברכיים והתקשה מאוד בהליכה גם כשהוא נעזר בהליכון "מתקשה בהליכה, מתקשה בניידות, הלכה רק באזרת מוקל. מרגיש חולשה ברגליים לא מסוגל לעבור חופשי כמה מטרים חייב לנוח בישיבה" (הטעות במקור) , קושי בהליכה רציפה "לא יחול ללחת כמה מטרים ולא לעצור" (הטעות במקור)

סבל מכאבים ארטריטיים מפושטים עם תגובה מועטה למשכחי כאבים (הטעות במקור , ביקור מיום 19.6.12), מחלת לב איסכמטית, (ביקור מיום 24.8.10), בשנת 2005 "כשנה וחצי התקפי סח' סיבוביות למשך מספר שעות..." (ביקור מיום 27.9.05). כמו כן סבל מיתר לחץ דם ותת פעילות של בלוטת התריס (ביקור מיום 10.10.11 ). גם "טיפול בקנאביס רופאי לא עזר" ב"הפניה לועדה רפואית של הרשות לזכויות ניצולי שואה מיום 5.3.13 נכתב בתלונות הנבדק: ".. לא יכול לקום ממצב שכיבה/ שכיבה, סובל מכאבים בברכיים מטופל בקורטיזון, עמ"ש הגבלה קשה בתנועות , לא מסוגל לעמוד,... נפילות כתוצאה מאי יציבות".

התובע אף נפל לפני התאונה מספר פעמים בנסיבות שונות כמפורט במסמכים הרפואיים.

 

בהתחשב במחלות הרקע וההגבלות הניכרות בתנועה, לרבות קימה, הליכה, סביר להניח כי נוכח גילו המתקדם ומצבו הרפואי עובר לתאונה היה התובע נזקק לעזרת מטפל בשלב כלשהו אף אם לא היתה מתרחשת התאונה.

עם זאת, התאונה, ללא ספק, החמירה את מצבו והקדימה את המאוחר, הצורך בעזרת מטפל.

לאחר שהבאתי בחשבון את הנתונים בדבר מצבו הבריאותי של התובע קודם לתאונה ולאחריה, אני מוצא לנכון כי יש לפצות בגין הסיוע במטפל במחצית משכר המטפל.

 

שכרו של המטפל, 6,141 ₪ אינו שנוי במחלוקת.

 

בהעדר יכולת לקבוע במדויק את עלות כלכלת המטפל, אני מעריכהּ בסך של 1,200 ₪ לחודש.

סה"כ עלות המטפל לחודש 7,341 ₪.

יוצא איפוא, כי הפיצוי הינו נגזרת של 15.5 חודשים, מיום השחרור מ"פאלאס אמריקה" ועד למותו של התובע, במכפלת השכר ומחצית= 113,785/2 = 56,893 ₪ ובצירוף הפרשי ריבית מאמצע התקופה 57,506 ₪.

כמו כן יש להוסיף את סכום הפיצויים למטפל הסיעודי שאני מעריכם בסך של 10,000 ₪.

ודוק; אמנם לא צורף מסמך המעיד על התשלום אך אני נותן אמון בעדות הבן והמטפל לעניין זה.

 

 עזרת צד ג לעבר

24. בנוסף, זכאים בני המשפחה לפיצוי בגין העזרה והסיעוד שהושיטו לתובע.

"הפיצויים בשל עזרה לא יפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקידו הגופני של הנתבע, והדבר יהיה תלוי בראיות שיובאו לפני ביהמ"ש, והעזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע, והדבר ייקבע בכל מקרה לגופו". (קציר פיצויים בשל נזקי גוף עמ' 792).

"מדובר בפיצוי בשל עזרת הזולת ועל כן ראוי להביא ראיות ברורות הן בדבר הצורך הרפואי בעזרה זו, הן בדבר מתן העזרה בפועל והן בדבר עלותה של העזרה". (ע"א 619/86 שחר זר מתכות בע"מ נ' שלום אטדגי תק-על 90(30) 551, 553 29.10.90).

במקרה דנן מדובר בנכות רפואית של 25%. נכות זו הינה כאמור בעלת משמעות גבוהה מבחינה תפקודית.

אין ספק שנזקק לעזרת צד ג' מוגברת לתקופה לא מבוטלת, ואף בתקופת אי הכושר המלא שנקבעו לו ע"י המומחה יש כדי להצביע על חומרת הפגיעה.

בהתחשב בעובדה כי התובע בגילו ומצבו הרפואי יתכן והיה נזקק לעזרה מסוימת בלאו הכי ובתחשב, אני מוצא לנכון לפסוק פיצוי בגין ראש נזק לעבר בסכום גלובאלי בסך של 10,000 ₪.

 

הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות

25. לגבי העבר עסקינן בנזק מיוחד שיש להוכיחו.

וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פד"י ל (3) 281 10.6.76 שם נקבע:

"נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדוייקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את היקפו או שיעורו."

כמו כן נפסק כי "אם יכול התובע לקבל טיפול רפואי ללא תמורה עליו לקבלו ולא לגולל על המזיק הוצאות שאינן נחוצות" (ע"א 2596/92 הסנה חברה לביטוח בע"מ נ' אבינועם כהן ואח' פורסם בנבו 5.2.95).

 

יחד עם זאת, עדיין שוכנעתי כי לאור הפגיעה ומהות הטיפולים להם נזקק התובע סביר כי התובע נשא דמי השתתפות לטיפולים רפואיים מסוימים, וכי נזקק להוצאות נסיעה מסוימות לטיפולים

הגם והתובע יצא את ביתו לבדו למרחקים קצרים טרם התאונה, ספק גדול אם היה מתנייד באוטובוסים וסביר להניח שנעזר במוניות לשם הגעה למקומות שונים. לאחר התאונה נאלץ התובע לקבל טיפולים הקשורים לפגיעה, בראש נזק זה אני פוסק פיצוי בסך של 2,500 ₪ בגין הוצאות נסיעה ו-5000 ₪ בגין הוצאות רפואיות.

 

כאב וסבל

26. בהתאם לתקנה 2 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו ממוני) התשל"ו 1976, ובהתאם ל- 25% נכות רפואית בגיל התובע וב-10 ימי אשפוז, זכאי התובע לפיצוי בסך 21,188 ₪ .

 

התאונה השנייה:

27. לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה השנייה לבין התאונה נשוא התביעה, מה גם ומצבו הרפואי של התובע, הן במישור האורתופדי בקשר לנפילה והן הכללי באשר להתדרדרות הכללית במצבו עד למותו, אינם מצביעים על כך שיש קשר בין התאונות.

אמנם איני מקבל את טענת ב"כ הנתבעת לפיה המנוח נפטר בשיבה טובה, אלא בגיל מופלג מלווה בכאב וסבל, אך איני מוצא לנכון לפסוק פיצוי בגין התאונה השנייה ו/או הפסדי תמיכה לאלמנה.

 

לא מצאתי במקרה הנדון לסטות מאופן חישוב שכר הטרחה בהתאם לתקנות ולחייב בשכר טרחה נוסף או לדוגמא או יוצא דופן שכן המקרה שלפניי אינו דומה לנסיבות שנדונו בת.א (מחוזי ת"א) 1702/04 ג'אברה אשרף נ' מנורה ואח'.

 

סוף דבר:

28. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 106,194 ₪.

בנוסף תישא הנתבעת באגרת בית המשפט, בשכר העדים וכן בשכ"ט ב"כ התובעים בסך כולל של 16,200 ₪.

 

ניתן להגיש בקשה לשומת הוצאות בתוך 20 ימים מיום קבלת פסק הדין.

 

ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

 

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ