ת"א 35585-07-13 מילוא נ' קהת ואח'

בתביעה זו עותר התובע לפצותו בגין לשון הרע שלטענתו פורסם על ידי הנתבעות.

רקע

1.התובע הוא מרצה במוסדות פרטיים וציבוריים.

הנתבעת 1 היא מרצה במכללות ליהדות ולמגדר, מייסדת ומנהלת הנתבעת 3 בעת הרלבנטית (להלן :"קולך").

הנתבעת 2 היא פסיכולוגית קלינית ששימשה יו"ר ארגון קולך בתקופה הרלבנטית והייתה חברת וועד מנהל של ארגון קולך.

2.בשנת 2003 הרצה התובע במסגרת ארגון "ראש יהודי". צעירה שנכחה באחת מההרצאות של התובע (אשר תכונה להלן: "אלמונית"), התכתבה עם התובע באמצעות הדוא"ל , נפגשה עמו ביחידות.

במהלך המפגש שוחחו השניים על "עניינים שבינו לבינה". לטענת אלמונית, היא הוטרדה מינית באופן מילולי במהלך המפגש וכמו כן, התובע נגע בשרוול שעל זרועה ( ע' 13 ש' 22-23).

התובע מנגד, הכחיש המיוחס לו באשר להטרדה המילולית. באשר למגע האמור, לטענתו הייתה אי הבנה , לא היה בכוונתו לפגוע במאן דהוא והוא היה מוכן להתנצל על כך (ע' 28).

3.אלמונית פנתה לארגון קולך אשר ייצג אותה מול מר ישראל זעירא מנהל "ראש יהודי".

ביום 02.11.03 ,בעקבות התלונה שהגיעה ל"ראש יהודי", הוחלט בין היתר שהתובע יצא לחופשה בת חודש ימים וכי התובע מקבל על עצמו כל מה שפורט בתקנון לרבנים ומחנכים שנכתב על ידי מרכז הסיוע לנשים דתיות (נ/1).

בין אלמונית לבין התובע הוסכם שיתקיים בירור אצל בודק, שימונה על ידי הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת גן. הרב אריאל מינה את פרופ' יפה זילברשץ לצורך בירור העניין.

4.התובע ואלמונית נפגשו עם פרופ' זילברשץ וביום ב' שבט תשס"ה ( 11.01.05) , הוציאה פרופ' זילברשץ מסמך שכותרתו "החלטה בעניין הרב יוני מילוא".