אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 35352-02-13 אתיקה השקעות בע"מ ואופיר ורדי נ' דאטה פרו בע"מ

ת"א 35352-02-13 אתיקה השקעות בע"מ ואופיר ורדי נ' דאטה פרו בע"מ

תאריך פרסום : 03/01/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
35352-02-13
26/12/2016
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
התובעים:
1. אתיקה השקעות בע"מ
2. אופיר ורדי

עו"ד סער גרשוני
עו"ד לירון לזר
הנתבעת:
דאטה פרו בע"מ
עו"ד סער פלינר
פסק דין
 

 

בתביעה שלפני נתבע כדלהלן:

 

  • להורות לנתבעת להסיר לאלתר את המאמרים "ארבעת המינים", "מתאים לי טיפול מיני", "למקומות היכון צא" ו – "סטודנטים נצחיים" מאתרי האינטרנט שבבעלותה הפועלים תחת שמות המתחם: http://maccabi-blogs.co.il ו – http://maccabimail.co.il, ולא לעשות בהם כל שימוש בין במסגרת האתרים האמורים ובין בכל מסגרת אחרת.

  • לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים סטטוטוריים בגין הפרת זכויותיהם הכלכליות ביצירות המקוריות, בהתאם להוראות סעיף 56 (א) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007.

  • לחייב את הנתבעת לשלם לתובע 2 פיצויים סטטוטוריים בגין הפרת זכותו המוסרית ביצירה המקורית "לימודים בגיל הזהב", בהתאם להוראות סעיף 56 (א) לחוק זכות יוצרים.

  • לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין הפרת תנאי השימוש המפורסמים באתר, בהתאם להוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970.

     

    רקע

     

    התובעים מפרסמים את המאמרים "טיפול מיני", "ספורט בגיל הזהב" ו – "לימודים בגיל הזהב" (להלן: "מאמרי התובעים") באתרי האינטרנט שבבעלותם הפועלים תחת שמות המתחם: http://www.maane.co.il ו – http://www.human.co.il. לטענת התובעים, הנתבעת פרסמה באתרים שבבעלותה את המאמרים "ארבעת המינים", "מתאים לי טיפול מיני", למקומות היכון צא" ו – "סטודנטים נצחיים" (להלן: "מאמרי הנתבעת") הכוללים קטעים אותם העתיקה הנתבעת ממאמרי התובעים. מכאן התביעה שלפני.

     

    טענות התובעים

     

    • המאמר "ספורט בגיל הזהב" נכתב עבור התובעת על ידי גב' נעמה עזרא, אשר הועסקה על ידי התובעת כשכירה, המאמר "לימודים בגיל הזהב" נכתב על ידי תובע 2 (להלן: "מר ורדי" או "התובע") והמאמר "טיפול מיני" נכתב על ידי גב' אודליה חיטרון אשר הועסקה אף היא על ידי התובעת כשכירה. בהתאם, לתובעים זכות יוצרים במאמרי התובעת.

    • הנתבעת העתיקה את מאמרי התובעת ובכך הפרה את זכות היוצרים של התובעים ובכלל זה את הזכות המוסרית של מר ורדי.

       

      טענות הנתבעת

       

      • התובעים אינם בעלי זכות היוצרים במאמרי התובעים ומאמרים אלה כלל אינם יצירה משום שמדובר בריכוז עובדתי של מידע ונתונים הידועים לכל.

      • גם אם יימצא שלתובעים זכות יוצרים במאמרי התובעים, הנתבעת לא הפרה זכות זו.

      • ככל שיש בפרסום מאמרי הנתבעת משום הפרת זכות יוצרים, פרסום זה נעשה בשנת 2009 ונוכח הסכמות שהיו בין הצדדים בשנת 2009, מנועים התובעים מלהעלות טענה ביחס לפרסום זה.

      • אף יימצא שהנתבעת הפרה את זכות היוצרים של התובעים אין לפסוק לטובת התובעים פיצוי כלשהו.

         

         

        דיון

         

        1. התובעים צירפו לכתב התביעה את מאמרי התובעים (נספח 5) את המאמר "ארבעת המינים" שפרסמה הנתבעת (נספח 9), את המאמר "מתאים לי טיפול מיני" שפרסמה הנתבעת (נספח 10), את המאמר למקומות היכון צא" שפרסמה הנתבעת (נספח 12) ואת המאמר "סטודנטים נצחיים" שפרסמה הנתבעת (נספח 14).

           

        2. מהשוואה בין המאמר "טיפול מיני" לבין המאמר "ארבעת המינים", נראה כי חלקים מהמאמר "טיפול מיני" מצויים גם במאמר "אבעת המינים" ואין בשינויי הניסוח, בצורת המאמר או בשמו כדי לשנות מהמסקנה שמבחינה מהותית מדובר בהעתקה אחת לאחת של פסקאות ומשפטים. כך, לגבי הפסקה המתחילה במילים: "טיפול מיני הוא..." הזהה בשני המאמרים, כך הפסקה בעלת הכותרת: "מה הם טיפולים מקובלים?" במאמר "ארבעת המינים" הדומה עד כמעט זהה לפסקה בעלת הכותרת: "למי מיועד טיפול מיני" במאמר "טיפול מיני".

           

        3. מהשוואה בין המאמר "טיפול מיני" לבין המאמר "מתאים לי טיפול מיני", נראה כי הפסקה בעלת הכותרת "מהו טיפול מיני?" המופיע במאמר "טיפול מיני" זהה לפסקה בעלת הכותרת "מהו טיפול מיני?" במאמר "מתאים לי טיפול מיני". על כן, נראה שמדובר בהעתקה אחת לאחת של הפרק האמור.

           

        4. מהשוואה בין המאמר "ספורט בגיל הזהב" לבין המאמר "למקומות היכון צא" נראה כי הפסקה המתחילה במילים "הבשורה הטובה" במאמר "ספורט בגיל הזהב" זהה ברובה המוחלט לפסקה המתחילה במילים "ידוע כי..." במאמר "למקומות היכון צא". עוד נראה כי 3 פסקאות המתחילות במילים "כאשר אנו דנים..." במאמר "ספורט בגיל הזהב" זהות ברובן לשלוש הפסקאות המתחילות במילים "בתוכנית אימונים..." במאמר "למקומות היכון צא", עד כי נראה שלמרות שינויים "קוסמטיים" מדובר "באותה גברת".

           

        5. מהשוואה בין המאמר "לימודים בגיל הזהב" לבין המאמר "סטודנטים נצחיים" נראה כי מדובר בשני מאמרים שעיקרם פרטים אודות תכניות לימוד במוסדות לימוד. בהתעלם מהפרטים אודות תכניות הלימוד, נראה כי אין דמיון רב בין קטעי הקישור או ההקדמה במאמר "לימודים בגיל הזהב" לבין קטעי הקישור או ההקדמה במאמר "סטודנטים נצחיים".

           

        6. סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, מקנה זכות יוצרים ביצירה מקורית ובין היתר, ביצירה ספרותית. סעיף 5 לחוק, קובע:

           

          "זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטויים תחול זכות יוצרים:

          (1) רעיון;

          (2) תהליך ושיטת ביצוע;

          (3) מושג מתמטי;

          (4) עובדה או נתון;

          (5) חדשות היום."

           

          מהוראות סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, עולה כי "עובדה או נתון" אינם מוגנים אלא רק אופן הביטוי שלהם ביצירה המקורית. דהיינו, אין די בכך שהתובע מוכיח שימוש במונחים הנזכרים ביצירתו, כל עוד מונחים אלה הם בגדר עובדה או נתון, אלא עליו להוכיח שהאופן בו באו לידי ביטוי המונחים האמורים ביצירה המקורית הועתקו ביצירה הנטענת להיות מפרה.

           

        7. בהתחשב בהוראות סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, נראה כי המאמר "סטודנטים נצחיים" בו נכללים נתונים ופרטים אודות תכניות הלימוד במוסדות הנזכרים בו, אינו מהווה הפרה של המאמר "לימודים בגיל הזהב". לחילופין, ניתן לקבוע כי המאמר "לימודים בגיל הזהב" אינו מוגן בזכות יוצרים משום שהוא מדבר בעובדות ונתונים לגבי מוסדות במעין רשימה חסרת מקוריות או יצירתיות. כך או כך, נראה כי בפרסום המאמר סטודנטים נצחיים לא הפרה הנתבעת את זכות היוצרים של הנתבעת.

           

        8. לתמיכה בתביעתם צירפו התובעים את תצהירו של מר ורדי מיום 10.12.2013. בהתייחסו למאמר "טיפול מיני", הצהיר מר ורדי:

           

          "היצירה המקורית "טיפול מיני" נכתבה עבור התובעת על ידי גב' אודליה חיטרון (להלן: "גב' חיטרון"), נשלחה ישירות אלי, על ידי גב' חיטרון באמצעות דואר אלקטרוני מיום 12.03.2008. היצירה המקורית אף נסרקה לראשונה על ידי מנוע החיפוש "google" ביום 14.03.2008.

          עותק מקורות החיים ותלוש שכר של גב' חיטרון עבור מרץ 2008, מצורף לתצהירי זה...

          עותק מהודעת הדוא"ל מגב' חיטרון מצורף לתצהירי זה..."

           

          לתצהירו צירף מר ורדי תלוש שכר של גב' חיטרון לחודש מרץ 2008, לפיו שילמה התובעת לגב' חיטרון סך של 320 ₪ בגין כתיבת מאמר. כן צירף מר ורדי לתצהירו הודעה אלקטרונית מיום 12.3.2008 שנשלחה מגב' חיטרון אליה צורף מאמר. מר ורדי נחקר בדיון מיום 29.2.2016 וגרסתו לפיה בכתיבת המאמר "טיפול מיני" הועסקה גב' חיטרון על ידי התובעת לא נסתרה (שם, ע' 11 לפרוטוקול הדיון) ואף שמצאתי חוסר בפרטים לגבי נסיבות העסקתה של גב' חיטרון מחמת שכחה של מר ורדי, הנני נותן אמון בגרסתו בדבר העסקת גב' חיטרון על ידי הנתבעת ובדבר משלוח המאמר ששלחה גב' חיטרון לתובעת.

           

          לציין, כי מר ורדי נשאל מדוע לא זימן את גב' חיטרון לעדות, והסביר כי גב' חיטרון נמצאת בחוץ לארץ (שם, ש' 11 ע' 12 לפרוטוקול הדיון).

           

        9. להפרכת הטענה בדבר מקוריות המאמר "טיפול מיני" צירפה הנתבעת תצהיר מטעם מר עידן מיליצ'ר (להלן: "מר מיליצ'ר") מיום 19.3.2014 בו נטען כי כבר בשנת 2004 כתב מר מיליצ'ר מאמר בתחום הטיפול המיני, ומסקנתו היא: "שהמאמר שלי משנת 2004 הוא שהועתק על ידי אודליה חיטרון או התובעים...המאמר המפר "טיפול מיני" אינו פרי יצירה מקורית של הגב' חיטרון או של התובעים...".

           

          בחקירתו נשאל מר מיליצ'ר אודות קישורים המופיעים במאמר שכתב המפנים ל"אתר מענה" שעלה לאוויר בשנת 2007 וכך העיד (ש' 22 ע' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 29.2.2016):

           

          "ש. אני מציג לך תזה שאומרת שבאותו מאמר שאתה טוען שכתבת אותו יש שני קישורים שמפנים לאתר של הנתבעת אתר מענה. כמו כן שהאתר הזה עלה לאוויר לראשונה בסביבות שנת 2007. לא יכול להיות מצב שמאמר שנכתב ב2004 כולל קישורים לאתר שעלה לראשונה ב2007. אתה לקחת והעתקת ולכן גם זמן העריכה של הקובץ הכולל של הכל כל הזמן שהיה פתוח מ2004 עד הפעם האחרונה 2015 הוא 9 דקות. מה יש לך לומר?

          ת. לא העתקתי, לא לקחתי. אם אתה מייחס לי כזאת חכמה של 9 דקות. תן לי את הקרדיט שאם אי פעם הייתי מעתיק, ולא העתקתי אף פעם, המקום שאני יושב בו, כיו"ר איגוד הסקסולוגים, תו לי קצת קרדיט לאינטליגנציה שלי שלא אעתיק ממישהי שמצאתי שהיא מעצבת אופנה".

           

          הנתבעת צירפה חוות דעת מטעם מר רן לווינסון, בה טען מר לווינסון כי מבדיקה שערך במחשבו של מר מיליצ'ר, הגיע למסקנה שקובץ הכולל מאמר "גישות לטיפול מיני" נוצר ביום 15.1.2004. אלא שבדיון הודיע בא כח הנתבעת כי הוא מוותר על עדותו של מר לווינסון, וכי הוא מושך את תצהירו של מר לווינסון. בנסיבות אלה, אין אלא לזקוף לחובת הנתבעת את אי העדת מר לווינסון, ובהתאם נראה כי יש מקום לקבל את טענת התובעים לפיה הקובץ שכתב מר מיליצ'ר כולל קישורים לאתר התובעת ובכך יש לתמוך במסקנה שככל שהוא נכתב על ידי מר מיליצ'ר הוא נכתב במועד מאוחר לנטען על ידי הנתבעת.

           

        10. בהתייחסו למאמר "ספורט בגיל הזהב" הצהיר מר ורדי (שם, סעיף 6):

           

          "היצירה המקורית "ספורט בגיל הזהב" נכתבה עבור התובעת על ידי גב' נעמה עזרא (להלן: "גב' עזרא"), נשלחה ישירות אלי, על ידי גב' עזרא באמצעות דואר אלקטרוני מיום 01.06.2008. היצירה המקורית אף נסרקה לראשונה על ידי מנוע החיפוש "google" ביום 05.06.2008.

          עותק מקורות החיים ותלוש השכר של גב' עזרא, עבור מאי 2008, מצורף לכתב תביעה זה...

          עותק מהודעת הדוא"ל מגב' עזרה מצורף לתצהירי זה..."

           

          לתצהירו צירף מר ורדי תלוש שכר של גב' עזרא לחודש מאי 2008, לפיו שילמה התובעת לגב' עזרא סך של 240 ₪ בגין כתיבת מאמר. כן צירף מר ורדי לתצהירו הודעה אלקטרונית מיום 1.6.2008 שנשלחה מגב' עזרא אליה צורף מאמר בנושא "ספורט בגיל הזהב". מר ורדי נחקר בדיון מיום 29.2.2016 וגרסתו לפיה בכתיבת המאמר "ספורט בגיל הזהב" הועסקה גב' עזרא על ידי התובעת לא נסתרה (שם, ע' 12 - 13 לפרוטוקול הדיון).

           

          בחקירתו החוזרת, העיד מר ורדי "יש לי עשרות כותבי תוכן שונים, בעיקר מקצועיים. סטודנטים לרפואה, עורכי דין". עוד העיד כי התובעת משקיעה מאות אלפי ₪ בשנה ביצירת תוכן (שם, ע' 16). אמנם מתלושי השכר של גב' חיטרון וגב' עזרא, נראה לכאורה שאין מדובר באנשי מקצוע וההוצאה הכרוכה ביצירה ופרסום של המאמרים "טיפול מיני" ו – "ספורט בגיל הזהב" הייתה זניחה, אולם מהראיות שהוצגו בפני ובכלל זה ראיות הנתבעת (נספח 11 לכתב ההגנה) וטענת הנתבעת לפיה הזמינה מאמרים מהתובעים (סעיף 84 לסיכומי הנתבעת), נראה כי אין חולק שהתובעים כתבו והעסיקו כותבים אשר כתבו עבורם מאמרים שפורסמו באתרי האינטרנט שבבעלותם.

           

        11. נוכח האמור עד כאן, ובהתחשב בהוראות סעיף 34 להוראות חוק זכות יוצרים, הקובע כי מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובד שלו, נראה כי התובעים עמדו בנטל להוכיח כי הם הבעלים של זכות היוצרים במאמרים "טיפול מיני" ו – "ספורט בגיל הזהב".

           

        12. לתמיכה בטענותיה צירפה הנתבעת תצהיר מטעם מר אלון גל מיום 25.3.2014, בו נטען על ידי מר אלון גל כי המאמרים "למקומות היכון צא" ו"סטודנטים נצחיים" הם מאמרים ישנים, ובהמשך לדרישת התובעים מיום 19.10.2008 סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תחדל מפרסום מאמרים אלה. מוסיף מר אלון גל וטוען כי בעקבות ההסכמות האמורות חדל מפרסום המאמרים "למקומות היכון צא" ו – "סטודנטים נצחיים" (סעיפים 8 – 17 לתצהיר).

           

          מעיון במכתב מיום 19.10.2008 שנשלח על ידי בא כח התובעים בגין הפרות נטענות (נספח 8 לכתב התביעה), עולה כי המאמרים "למקומות היכון צא" ו "סטודנטים נצחיים" כלל לא נזכרו במכתב האמור. בחקירתו התייחס מר אלון גל לתוכן המכתב האמור, וכך העיד (ש' 7 ע' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 29.2.2016):

           

          "ש. מפנה למכתב שנשלח ב19.10.08, נספח 8 לכתב התביעה. מפנה לסעיף 2 ו 3. מה שמות המאמרים שנטען שהועתקו שמופיעים במכתב? האם איזה שהוא מהמאמרים המופיעים בכתב התביעה מופיע במכתב זה?

          ת. מה שאומר לא יוסיף ולא יגרע ממה שכתוב במכתב.

          ...

          ת. לא התכוונתי למאמרים נשוא התביעה, אלא למאמרים אחרים.

          ...

          ש. לגבי הפגישה עם אופיר ורדי. מה היו הטענות שלו?

          ת. אני חושב שהוא הציג מאמרים אחרים או התייחס לכל מיני מאמרים."

           

          מהאמור לעיל, נראה כי בשנת 2008 או בסמוך לכך לא נדרש מר אלון גל להסיר את המאמרים "למקומות היכון צא" ו – "סטודנטים נצחיים", ולא הייתה הסכמה מצד הצדדים ביחס למאמרים אלה. על כן, אין אלא לדחות את טענת מר אלון גל כאילו הוסכם שהתובעת לא תבוא בטענות לנתבעת בגין פרסום המאמרים האמורים.

           

        13. נוכח מסקנותיי עד כאן, נראה כי בפרסום המאמרים "מתאים לי טיפול מיני", "ארבעת המינים" ו – למקומות היכון צא", באתרי האינטרנט שבבעלותה ובניוזלטר שחילקה כאמור בסעיף 2 לתצהירו של אלון גל, הפרה הנתבעת את זכות היוצרים של התובעת במאמרים "טיפול מיני" ו – "ספורט בגיל הזהב" כאמור בסעיף 47 לחוק זכות יוצרים, וכך נקבע.

           

        14. משנמצא שהנתבעת הפרה את זכות היוצרים של התובעת כאמור, זכאית התובעת לצו שיורה לנתבעת להסיר את המאמרים המפרים. כמו כן, זכאית התובעת לפיצויים מכוח הוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים. בעניין זה יש להוסיף, כי פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק נועדה למנוע את הצורך לכמת את נזקו של הנפגע מהפרת זכות יוצרים, על כן, איני מוצא מקום לחייב את הנתבעת בפיצויים לפי חוק החוזים תרופות בנוסף לפיצויים מכוח הוראות חוק זכות יוצרים.

           

        15. בהתחשב בשיקולים הנזכרים בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, בהם היקף ההפרה, חומרת ההפרה, מאפייני פעילות הנתבעת והעלות הזניחה של המאמרים המקוריים כפי שעלה מראיות התובעים, ובהתחשב בהוראה לפיה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים כהפרה אחת, ונוכח הודעת הנתבעת על הסרת המאמרים והסכמתה למתן צו האוסר על פרסומם (ע' 3 ו – 4 לפרוטוקול הדיון מיום 20.9.2015), נכון וראוי לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 2,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים במאמר "טיפול מיני" במסגרת שני מאמרים שפרסמה באינטרנט ובניוזלטר, ובתשלום נוסף בסך של 1,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים במאמר "ספורט בגיל הזהב" במסגרת מאמר אחד שפרסמה באינטרנט ובניוזלטר.

           

        16. הנתבעת צירפה לסיכומי התשובה מטעמה נספחים, אותם ביקשו התובעים לסלק מתיק בית המשפט, ונראה כי הצדק עם התובעים. אין מקום לצרף ראיות או כל חומר אחר בשלב הסיכומים ללא קבלת היתר מבית המשפט. משהנתבעת לא עתרה למתן היתר לצירוף הנספחים נכון היה לסלקם מתיק בית המשפט ולא להתייחס אליהם, וכך נקבע. בנוסף יש להתחשב בכך בפסיקת ההוצאות.

           

           

          סוף דבר

           

          ניתן בזה צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לעשות שימוש במאמרים "ארבעת המינים", "מתאים לי טיפול מיני", ו - "למקומות היכון צא" כמו כן, הנני מורה לנתבעת להסיר לאלתר את המאמרים האמורים מאתרי האינטרנט שבבעלותה הפועלים תחת שמות המתחם: http://maccabi-blogs.co.il ו – http://maccabimail.co.il.

           

          אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1 פיצוי בסך של 3,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים במאמרים "טיפול מיני" ו – "ספורט בגיל הזהב".

           

          בהתחשב בתוצאות ההליך, דחיית חלק התביעה הנוגע למאמר המיוחס לתובע 2, חזרתה של הנתבעת מהעדת המומחה מטעמה, וצירוף הנספחים לסיכומי הנתבעת אני מחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,640 ₪.

           

           

          מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים

          ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ז, 26 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

           

           

          Picture 1

           

           


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ