ת"א 35053-04-14 גיאת ואח' נ' אלה ואח'

בפני בקשה לביטול פסק דין מטעמו של הנתבע 1 בתיק (להלן: "המבקש"), כדלקמן:

המבקש טוען בבקשתו כי קיבל את כתב התביעה ביום 04.05.14 וישר החל בחיפוש אחר עורך דין, אולם בתאריך 19.05.14 עבר תאונת דרכים והרופאים הורו לו על מספר ימי מנוחה. מצבו של המבקש כאמור השכיח ממנו את התביעה דנן. לגופו של עניין, עסקינן בתביעה בגין סלע שהתגלגל לשטחם הפרטי של התובעים (להלן: "המשיבים 1-2"), אשר לטענתם, היה באחריות טיפולם של הנתבעים שמספר חודשים קודם לכן, ביצעו עבודת פיתוח במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים. המבקש טוען כי הסלע נפל משטח שאינו כלול במגרש התובעים אשר לגביו נחתם ההסכם לעבודת פיתוח, ונמצא תחת אחריות המועצה ו/או יישוב רבבה. בנוסף, המבקש פעל כמנהל מטעם חברה ואינו חב בחבות אישית כלפי המשיבים 1-2. כמו גם, החברה פעלה בהתאם להוראות ההסכם והנחיותיו של הנתבע 3 (להלן: "המשיב 4"), אשר לאורך כל הדרך העבודות נעשו תחת פיקוחו ובסיומן אושרו על ידו. בנוסף מעלה המבקש 1 טענה כי המשיבים 1-2 פעלו בניגוד להסכם בהגישם תביעה זו, שהרי טרם מיצו את הליך הבוררות, כנדרש לפי סעיף 29 להסכם.

בתגובתם טוענים המשיבים 1-2 כי, אחריותו של המבקש נובעת מערבות אישית עליה חתום. כמו כן, בהסכם בין הצדדים חתומים המבקש 1 והנתבע 3 (להלן: "המשיב 3") ובעמוד הראשון שמה של החברה כלל לא מצוין. המבקש לא השיב למכתב ההתראה ולא הזכיר את הליך הבוררות ובהתאם לכך הוגשה תביעה זו. כמו כן, האחריות מוטלת על המבקש, שהיה אמון על החלק הביצועי של פיתוח המגרש.

בתשובה לתגובה חוזר המבקש על טענותיו בבקשתו המקורית ומוסיף כי אחריותו האישית על פי ההסכם היא, לאורך ביצוע העבודות לרבות תקופת הבדק, אלא שבמקרה דנן בזמן ביצוע העבודה לא הייתה כל פנייה בעניין הסלעים שמאחורי המגרש וכן האירוע בגינו תובעים המשיבים אירע בתאריך 15.01.12, כלומר, לאחר שעברה תקופת הבדק. עוד טוען כי על פי סעיף 3 להסכם, מועד סיום התיקונים הינו 30.06.12. תביעה זו הוגשה בחוסר תום לב וזאת לאור הפער העצום שבין סכום התביעה לבין הנזק בפועל.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר עלולות להיות השלכות חמורות לבעל הדין שפסק הדין ניתן כנגדו, זאת בלא שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שניתנה הזדמנות למבקש להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו יישמר למקרים קיצוניים בלבד, בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי מחד גיסא, הואיל והמבקש אינו טען לפגם בהליך איני רואה לנכון לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. אולם מאידך גיסא נראה כי מחדלו של המבקש בהגשת כתב הגנה נבע מרשלנות לאור מצבו הרפואי דאז ולא מזלזול בבית המשפט. כמו כן, טענותיו לגופו של עניין, ככל שתוכחנה, עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה.

אשר על כן ולנוכח האמור, בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובשים לב שבית המשפט מעדיף בירור מחלוקות לגופן על פני מתן פסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של מי מבעלי הדין, אני מורה על ביטול פסק הדין, תוך חיוב המבקש בהוצאות בסך 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, מיום קבלת ההחלטה.