נסראלדין ואח' נ' ישראל (עציר) ואח'

לפניי תביעה ע"ס 250,000 ₪ שהוגשה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), ותביעה שכנגד ע"ס 500,000 ₪ בטענה לרשלנות המשטרה, עוולות נגישה, השגת גבול, תקיפה, לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

רקע ועיקר טענות הצדדים בכתבי הטענות

1. התובע והנתבע שכנגד, רס"ר מחמד נסראלדין (להלן: "נסראלדין"), הינו שוטר במשטרת ישראל אשר בזמנים הרלוונטיים שירת בתחנת בני ברק. הנתבע והתובע שכנגד מר ישראל אור (להלן: "אור") התגורר בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברחוב XXX בעיר רמת גן המצויה בתחום שיפוטה של תחנת בני ברק.

    

2. ביום 23.3.20 לאחר השעה 23:00, התקבלו דיווחים במשטרת ישראל על אודות מפגע רעש מדירתו של אור. בעקבות הדיווח הגיע נסראלדין ביחד עם עוד 3 שוטרים לדירה. הנ"ל ביקשו מאור שיפתח את הדלת, אשר תחילה התמהמה ולאחר מכן ניאות לפתוח אותה. לאחר חילופי דברים בין נסראלדין לבין אור הסתיים האירוע לא לפני שנסראלדין הודיע לאור שהוא יקבל דוח בדואר בגין מפגע רעש בהתאם להוראות החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 ולתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992 (להלן: "תקנות למניעת רעש").

    

3. מיד לאחר מכן, אור העלה בעמוד ה'אינסטגרם' שלו סרטונים שונים שצילם בזמן האירוע והוסיף מלל כדלקמן: "חבורת שוטרים בדיחה, שוטר ליצן... נסראלדין חמודי אין שכל אין דאגות... הזיה המשטרה שיש לנו בארץ, הרשימה משתלטת עלינו... אמר שישלח לי דוח, יש יותר מטומטם ממנו... שישלח דוח, איזה מטומטם... איזה אפס הוא... כנראה האפס הזה מקבל בונוסים על הדוחות... תנו לי חומר ומידע, אעיף את הליצן הנוכל מהמשטרה, מילה שלי... נסראלדין חמודייייי... דיבור של מזדיין חסר מקצועיות.... צריך ללמד לקח את השוטר הפח הזה... זו השעה שהליצן חמודי צולם אצלי בבית חחחח ענק... אתם בדיחה... 00:00 בלילה מטריד אותי עם ארבע שוטרים הוא על שקריו יתבע באופן אישי, מילה שלי... שוטר ביחידה המבצעית נסראלדין חמודי חחח... סרטון ממצלמות בכניסה לבית שלי איזה שוטרים אפסים... חבורת שוטרים בדיחה שוטר ליצן... בקיצור הלך עם הזנב בין הרגליים נסראלדין חמודיייי... גנוב או לא גנוב? נסראלדין חמודיייי הלכת עם הזנב בין הרגליים אתה ושלושת השוטרים שלך, העיקר שאמרת שהדוח ישלח בדואר חחח יש לליצן הזה אינסטגרם?... נסראלדין חמודי אתה בושה למשטרה, דחוף לפשוט מדים... שוטר אפס מי שנתן לך מדים בושה למדינה אתה נסראלדין חמודייי... נסראלדין חמודי אתה לא שוטר אתה יכול להיות בצוות של מני ממטרה".

    

4. מדובר בסדרה של פרסומים שהועלו במספר של "סטוריס" באינסטגרם, והם יכונו להלן: "הפרסומים המכפישים" (נספחים 7-20 לכתב התביעה).

    

5. בעקבות הפרסומים המכפישים, נסראלדין הגיש ביום 24.3.20 תלונה במשטרה בגין פגיעה בפרטיות, בילוש והטרדה, איומים והעלבת עובד ציבור. אור אם כן היה דרוש חקירה ונעשו ניסיונות לאתרו טלפונית אך ללא הועיל. ביום 1.4.20 התייצבו שוטרים בדירתו של אור במטרה לעכבו ואולם הוחלט של לעכבו ותחת זאת להורות לו להתייצב לחקירה.

    

6. בנוסף לאירוע דנן, התקבלו במשטרה תלונות נוספות של שכנים על רעש מהדירה ועל כן שוטרים הגיעו במספר הזדמנויות לדירה. אחת מהן הייתה ביום 8.4.20, עוד לפני התייצבות אור לחקירה, אז הגיע השוטר עמיד חירבאוי (להלן: "חירבאוי") אשר הבחין שאור דרוש חקירה שאינו מתייצב לחקירה. לאחר דין ודברים סוכם שאור יתייצב מרצונו לחקירה.

    

7. ביום 16.4.20 התקבלה תלונה נוספת על רעש מהדירה והשוטרת שהוזעקה למקום נתנה דו"ח בהתאם.

    

8. ביום 19.4.20 הגיעו שוטרים לדירה לצורך עיכובו בשל היותו דרוש חקירה. לאחר דין ודברים סוכם שהלה יגיע מרצונו לחקירה.

    

9. בסופו של דבר, ביום 21.4.20 התייצב אור לחקירה בתחנת המשטרה (נספח י"ב לראיות המדינה). יוער שעם תום החקירה הוחלט על גניזת התלונה של נסראלדין ועל סגירת התיק, מהסיבה ש"נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין".

    

10. לאחר מכן היו עוד תלונות על רעש מדירתו של אור והמשטרה הגיע לדירה בשל כך במועדים כדלקמן: 2.5.20, 16.5.20, 13.6.20, 26.6.20, 24.7.20, וביום 7.8.20. במסגרת האירוע מיום 7.8.20, השוטר דרור גלאי נכנס לדירה ובמסגרת דוח הפעולה שרשם ציין שהיו בדירה מעל 40 איש עם מוזיקה בבריכה. אור עוכב ונלקח לתחנת המשטרה לבירור.

     

11. ביום 27.4.20 הוגשה תביעת נסראלדין, תביעה ע"ס 250,000 ₪ מכוח חוק איסור לשון הרע.

     

12. ע"פ האמור בכתב התביעה, נסראלדין הגיע לבניין בו מתגורר אור בשל תלונה על מפגע רעש, ובנוסף לכך דובר על תקופת הקורונה בה הייתה אסורה התקהלות של אנשים. כבר כשהגיעה הניידת למקום, מאבטח הבניין אמר שבמסיבה היו כ-40 אורחים שכבר עזבו את המקום. נסראלדין עלה לקומה בה מצויה דירת אור וניסה להבין מהיכן בקע הרעש עד שהגיע לדלת דירתו של אור, ודפק מספר פעמים תוך שהוא מזדהה כשוטר. אור ענה בזלזול שהוא לא בבית.

     

13. ע"פ המתואר בכתב התביעה, לאחר דין ודברים אור ניאות לפתוח את הדלת תוך שהוא מדבר בחוצפה ובבוטות וגירש את נסראלדין מהדירה. בסיום האירוע כאשר אור הנמיך את רעש הטלוויזיה, קיבל אזהרה שיישלח לו דוח בגין רעש, ובסיום האירוע עזבו נסראלדין ויתר השוטרים את הדירה. הודגש שע"פ החוק, כל רעש בלתי סביר, בין אם מהטלוויזיה ובין אם מאירוע רב משתתפים, הוא אסור ולשוטר יש סמכות להטיל קנס בגינו וכי גם התרשמות אישית של גורם האכיפה מספקת לעניין.

     

14. כשעה לאחר עזיבתו את הדירה, העלה אור את הפרסומים המכפישים לרשת האינטרנט באמצעות עמוד האינסטגרם שלו. לטענת נסראלדין, מכאן החל "מחול שדים" שגרם להתנהגות לא אחראית המתבטאת בפרסומים מזיקים סביבו. גולשים רבים שיתפו את הפרסום, וכאשר גולשת כתבה שהיא חשבה שמדובר בחשפנים אור ענה לה "ואז הסתכלתי על חמודי והבנתי שלאאאא" משמע אור גם רמז על כיעורו של נסראלדין. הדברים הגיעו לכדי הסתה לפגוע בנסראלדין ובהוראת מפקדיו הוא הונחה להגיש תלונה במשטרה.

     

15. אור לא התייצב לחקירה אלא לאחר שנשלחו לו מספר זימונים.

     

16. לטענת נסראלדין האירוע והפצת הפרסומים המכפישים גרמו לו עגמת נפש רבה והוא נזקק לשירות הפסיכולוגי המשטרתי. לטענתו הפרסומים המכפישים עולים כדי לשון הרע כהגדרתם בחוק איסור לשון הרע. ההתייחסות המבזה כלפי נסראלדין שפעל במסגרת מילוי תפקידו תוך התייחסות לעובדה שהוא בן מיעוטים גרמה לו השפלה רבה. בנוסף הפרסומים המכפישים ייחסו לו תכונות של אדם שקרן, אלים, ליצן, חסר אישיות, וכן כללו השוואה מבזה לדמות הסאטירית 'מני ממטרה'.

     

17. מדובר בהשפלה מתמשכת שגם זכתה לתהודה רבה. נסראלדין לכן עתר לפיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לחוק איסור לשון הרע, בכפל פיצויים בשל הכוונה לפגוע. בנוסף עתר לפיצוי בגין נזק נפשי, כאב וסבל לפי החלק הכללי בפקודת הנזיקין בשל הקושי לקבוע אומדן לנזק בלתי נתפס זה, לפי אומדנה של ביהמ"ש, ברם בשל שיקולי אגרה התביעה הועמדה ע"ס 250,000 ₪ בלבד.

     

18. ביום 2.11.20 הגיש אור את כתב הגנתו וכן כתב תביעה שכנגד, במסגרתם נטען שעסקינן באיש עסקים מכובד, מוכר ומוערך בעל מוניטין עסקי ציבורי ובינלאומי רב, אשר מתגורר בדירה יחד עם בתו הקטנה בת ה-5.

     

19. לטענת אור, נסראלדין הגיע בשעת לילה לביתו מפני שנשמעו רעשים מהדירה הסמוכה בה נחגג אירוע, אך השוטרים דפקו על דלת דירתו למרות שהרעש היחיד שבקע ממנה היה מהטלוויזיה שהייתה בווליום נמוך. אור חשש ממגפת הקורונה ושהה בבידוד מוחלט משך שבועיים וחשש לפתוח לארבעת השוטרים.

     

20. כאשר אור פתח את הדלת, נסראלדין הבין שהוא החל בהאשמות שווא נגדו והבין שלא נערכה אצלו שום מסיבה, וכי לא היה שום רעש בלתי סביר מביתו, אולם לא רצה להיראות חדל אישים וכשוטר שאינו מוצלח לידו חבריו השוטרים, ולכן אמר לאור שישלח לו בדואר דוח בגין הקמת רעש בלתי סביר וזאת בגין הטלוויזיה שהייתה בווליום נמוך אבל בסמוך לדלת הכניסה.

     

21. ע"פ האמור בכתב ההגנה, נסראלדין הינו שוטר מתוסכל שביקש לעזוב את המשטרה הן בשל השכר והן בשל השחיקה מהעבודה. לטענת אור, בעת האירוע נסראלדין התקרב אליו באופן שעורר את חשדו כאילו הוא מנסה להעביר מסר כלשהו מעבר לעניינים שבתחום אחריותו. בדיעבד הסתבר לו שככל הנראה נסראלדין לא היה מרוצה ממצבו הכלכלי וניסה "לסגור דיל" עם אור, כפי שהסתבר שעשה עם אזרחים אחרים.

     

22. אור הבין שפגש בשוטר מטריד ומאיים ולא ישר, כשהוא מוטרד במרחב הפרטי שלו ונחשף לסכנת הקורונה, קיבל יחס משפיל בחסות חבריו ש"צחקו על חשבונו", קיבל איום על קבלת דוח של רעש שלא היה ולא נברא ועד התבקש להתנצל. אור לכן נתן ביטוי לחמתו במסגרת עמוד האינסטגרם שלו.

     

23. הודגש שיש לקרוא את הפרסומים המכפישים, שנאמרו ברוח הסערה, בקונטקסט המתאים והשלם שכלל גם תיאורים כדלקמן: "באו 4 שוטרים לתת לי דוח על רעש אני לבד בבית צופה בטלוויזיה בערוץ 13 בשעה 23:45 בלילה... הזיה המשטרה שיש לנו בארץ... אני מקווה שאף אחד מהם לא חולה בקורונה... איים לפרוץ לי את הדלת אם אני לא פותח תוך דקה וחצי כאשר דיברתי מהמצלמה עד שיעדכן למה הגיע... כאשר פתחתי את הדלת ראה שאני לבד בבית ובכל זאת אמר שישלח לי דוח... 4 שוטרים בשעה כזו באו אלי כי חשבו שיש פה מסיבה מרובה באנשים ולפזר אותם כאשר הבינו שהם טעו אז אמר שישלח דוח...".

     

24. לטענת אור מדובר בביקורת לגיטימית שמשך פרסומה היה 24 שעות בלבד. מחול השדים החל כאשר נסראלדין החל לרדת לחייו של אור ויצר אווירת מלחמה בתחנת המשטרה בבני ברק שם הוא משרת.

     

25. לטענת אור, הפרסומים המכפישים אינם מזכים את נסראלדין בפיצוי כלשהו, אין בהם השפלה או ביזוי או פגיעה במשטרה או פגיעה בכבודו של נסראלדין, אין פה השפלה כלשהי בעיני הבריות, ובנוסף לנסראלדין אשם תורם של 100% בכל אשר אירע. התביעה קנטרנית וטורדנית והוגשה בחוסר תום לב. מדובר בתביעת השתקה. מדובר בפרסום מותר, יש בפרסום אמת ועניין ציבורי, לאור עומדות גם הגנות תום הלב, הפרסום היה ביקורת לגיטימית על המשטרה ועל נסראלדין, הפרסום היה כדי לגנות פעולות חמורות שנעשו מצד נסראלדין עוד קודם לכן. בכל מקרה יש להתייחס לעובדה שנסראלדין ניצל לרעה את סמכותו כשוטר.

     

26. כטענה חלופית נטען שבמקרה של קבלת טענות התביעה, יש להקל ולהתחשב בפיצוי משום שהפרסום לא היה כי אם אקט של מחאה כנגד פגיעה בזכויות יסוד; אור לא התכוון לפגוע בנסראלדין באופן אישי אלא רק להטיח ביקורת מוצדקת במשטרה; אור היה משוכנע באמיתות הפרסום, שגם הוסר לאחר מספר שעות; גם לנסראלדין יש מקום בחשיפה המוגברת של הפרסום; וממילא נסראלדין אינו "צח כשלג", מדובר באדם תאב כוח, כבוד ושררה אשר החוק אינו נר לרגליו.

     

27. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, אור הגיש כתב תביעה שכנגד. כנטען בכתב התביעה שכנגד, מאז ביקורו של נסראלדין באישון ליל בדירה וההבטחה שלו לשלוח דוח בגין רעש, באופן רשלני וחסר בסיס תוך חריגה מסמכות, ולאחר שלא הצליח "לסגור דיל" מושחת, חייו של אור השתנו והוא נרדף פעם אחר פעם ע"י נסראלדין ושוטרים אחרים מתחנת בני ברק, בעת שמפקדיו מעודדים ותומכים בהגשת תלונות שווא נגד אור וכן מעודדים ביקורים בלתי פוסקים מצד שוטרי התחנה, תוך התחקות ומעקבים אחריו, איומים, דרישות למעצר, ואף מעצר ללא סיבה והבאתו לחקירה תוך סיכון חייו ושלומו, וכן הטרדות חוזרות ונשנות בסופי שבוע ובימים ובשעות שונות, תוך יידוע שומרים ודיירים בבניין במטרה לבייש את אור, תוך רמיסת כל זכות בסיסית וניסיון להציגו כאחרון העבריינים.

28. כנטען בכתב התביעה שכנגד, ביום 8.4.20 הגיעו מספר שוטרים לביתו של אור, כשהם להוטים ונרגשים, בלי מסיכות על הפנים או אמצעי מיגון, אזקו את אור באזיקים כעבריין נמלט כאשר בתו הקטנה בבית, עיכבו אותו והביאו אותו לחקירה בתחנת בני ברק, בעת שהמדינה נמצאת במצב חירום. בעקבות שיחה של ב"כ אור בזמנים הרלוונטיים, נשלח אור לביתו עם זימון נוסף להגיע לחקירה ליום 21.4.20.

     

29. גם לאחר אירוע זה המשיכו שוטרים להגיע כל כמה ימים לדירה ואז כבר לא נותר מקום לספק כי נסראלדין והמשטרה שמו להם למטרה משותפת להטריד את אור.

     

30. כן נטען שלאור היה תיק תעבורה במסגרתו חתם ביום 17.12.19 על כתב התחייבות להימנע מעבירה והתיק היה צריך להיסגר. אלא שהתיק הועבר לפתע לתחנת בני ברק והמשטרה דאגה למחוק את אותה התחייבות כך שהנתבע לפתע היה כמפר חוק, וביום 2.6.20 אף הוצאה נגדו פקודת מאסר. אור הפקיד את רישיון הנהיגה כנדרש ולמרות זאת לא בוטלה פקודת המאסר וביום 24.7.20 הוא עוכב ונעצר לתדהמתו ברחוב ביאליק בר"ג, כאשר במקביל שוטרים הגיעו לביתו לעצור ולעכב אותו פעם נוספת ורק לאחר 20 דקות עזבו כאשר הבינו שהנושא כבר בטיפול.

     

31. ביום 31.7.20 המשיכה מסכת ההתעללויות כאשר הגיעו 4 שוטרים לעצור את אור שנאלץ להסביר להם שכבר חתם על התחייבות אולם הסתבר שהם לא העבירו את ההתחייבות לביהמ"ש והכל במטרה להמשיך ולהתנכל לו.

     

32. ביום 6.8.20 הגיעו לדירה בשעות שונות סה"כ כ-50 שוטרים לעצור את אור. למחרת ביום 7.8.20 ולפני כניסת השבת הגיעו שוב לדירה כ-20 שוטרים אשר ביצעו פלישה לבניין, עצרו את אור, אזקו אותו והביאו אותו לתחנת בני ברק שם הוכנס לתא מעצר למשך מספר שעות תוך סיכון בריאותו. אור חתם על התחייבות פעם נוספת ששוב לא הוגשה לביהמ"ש ולכן ביום 9.8.20 הגיש בקשה לביטול פקודת מאסר שאכן בוטלה ביום 10.8.20.

     

33. התביעה שכנגד הוגשה מכוח עילת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין, עוולת התקיפה לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין, עוולת הנגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין, השגת גבול בניגוד לאמור בסעיף 447 לחוק העונשין, וכן פגיעה בפרטיות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. כמו כן נטען להפרת חובות חקוקות וללשון הרע.

     

34. אור עתר במסגרת כתב התביעה שכנגד לפיצוי בסך כולל של 500,000 ₪.

     

35. יוער שביום 23.11.20, בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד, הגיש אור תלונה במח"ש נגד נסרלאדין בטענה שהאחרון עומד מאחורי השוטרים שהגיעו לדירה והעיכוב שלו בתחנת המשטרה כאמור לעיל, ושביום 4.3.21 נסגרה התלונה במח"ש בהיעדר תשתית המלמדת על יסוד סביר לחשד ביצוע עבירה פלילית (התלונה וההחלטה על סגירתה צורפו כנספחים כ-כ"א לתיק מוצגי המדינה).

     

36. בנוסף לתלונתו של אור, וכפי שיפורט בהרחבה בגוף פסה"ד, הוגשה במח"ש תלונה נוספת נגד נסראלדין, הפעם ע"י מר אייל פורת (להלן: "פורת").

     

37. במסגרת כתב התשובה וכתב ההגנה שכנגד שהגיש נסראלדין נטען שאור הוא זה שנצמד לנסראלדין למרות דרישתו המובהקת שיתרחק, כפי שהדבר תועד במצלמת הגוף שנשא נסראלדין. נסראלדין הדגיש שיש נגדו אפס תיקים במשטרה או בכלל, ושהטענות על ניסיון לקבל כספים במרמה הן שקר מוחלט. עוד נטען שאור נהג באופן כזה המהווה קינטור.

     

38. במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעם משטרת ישראל ומדינת ישראל נטען שכבר במעמד האירוע אור התנהג באופן בוטה ומזלזל כלפי השוטרים וכי מטרת התביעה שכנגד היא הרתעת השוטרים ממילוי תפקידם ולחץ על נסראלדין לסגת מתביעתו. הודגש שבזמן אמת לאור לא הייתה שום טענה כלפי המשטרה וגם בחקירה הוא הדגיש שאין לו שום טענה כלפי המשטרה, וכאשר פרסם את הפרסומים המכפישים עשה זאת בסערת נפש ושבדיעבד הוא היה נוהג אחרת.

     

39. עוד נטען שהמדינה פעלה באופן סביר למילוי חובתה וניהלה את החקירה נגד אור באופן מקצועי ללא חריגה מהוראות הדין. כ"כ נטען שלאור לא עומדת עילת תביעה גם בשל הכלל של "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".

     

40. כן נטען שאור היה זכאי להגיש בקשה לביטול הקנס שניתן לו בגין הרעש או לבקש להישפט הימנו. אי מיצוי ההליך הפלילי חוסם אותו אפוא מלנסות לתקוף את עצם קבלת הדו"ח כפי שהלה מנסה לעשות בתביעה שכנגד.

     

41. ע"פ האמור בכתב ההגנה שהוגש מטעם המדינה, גם סגירת התלונה במח"ש שהגיש אור נגד נסראלדין לא יכולה להתברר במסגרת התביעה הנזיקית שהגיש אור.

     

42. לגופו של עניין הודגש כי חרף ההצגה המגמתית והמטעה של נסיבות האירועים, עולה כי לא הייתה התנהלות בלתי סבירה מצד השוטרים, נהפוך הוא, למרות שאור התנהג באופן בוטה ומזלזל הם שמרו על איפוק ונהגו באופן מקצועי לאורך כל הדרך.

     

     

     

     

    דיון והכרעה

    התביעה העיקרית

43. לא יכולה להיות מחלוקת שהביטויים בפרסומים המכפישים עולים כולם כדי לשון הרע בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.

     

44. לייחס לאדם, כל שכן לשוטר, תכונות של טמטום, אפסות, נוכלות, ליצנות וחוסר מקצועיות, וכן ההתייחסות המבזה למוצאו של נסראלדין כבן מיעוטים במסגרת האמירה ש"הרשימה משתלטת עלינו", או היותו של נסראלדין "בושה למשטרה" – כל אלה הן אמירות פוגעניות ומכפישות ומקימות עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע.

     

45. לא יכולה להיות גם מחלוקת שאלמנט הפרסום בהתאם לסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מתקיים בעניינו. במועד חקירתו הנגדית לאור היו כ-20,000 עוקבים באינסטגרם ואולם לטענתו במועד העלאת הפרסומים המכפישים היו לו רק כ-500 עוקבים. בנוסף, לטענתו, כל פרסמום כזה, כל סטורי, הינו חד פעמי ונחשפים אליו כמה עשרות אנשים לכל היותר: "ולא כל הפרסומים הגיעו ל-500, חלקם הגיעו גם לכמה עשרות כי זה פרסומים שהיו בהמשך" (עמ' 188 לפרוטוקול).

     

46. משמע גם לשיטתו של אור, עשרות אנשים נחשפו לכל אחד מהפרסומים המכפישים ושעה שע"פ הדין די בכך שגם אדם בודד אחד ייחשף לפרסום מכפיש, אלמנט הפרסום מתקיים בגין כל הפרסומים המכפישים.

     

    הגנת 'אמת דיברתי' לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע 

47. לטענת אור עומדת לו הגנת אמת דיברתי ביחס לפרסומים. הטענה נטענה באופן כוללני בכתב ההגנה ואף במסגרת הסיכומים, אולם לאחר שמיעת עדותו וחקירתו הנגדית של אור ניתן לצמצם את הדיון בטענת ההגנה של אמת דיברתי ביחס לחלק מהפרסומים המכפישים ולא לכולם.

     

48. לטענתו של אור, מיד כאשר פתח את דלת הדירה נסראלדין נצמד אליו והוא הבין שמשהו אינו כשורה: "... כי ישר הבנתי שהשוטר הזה הוא מושחת ושהוא נוכל לגבי כל ההתנהגות שלו. והיה לי ברור שהוא עושה את זה בעוד מקומות ..." (עמ' 169 לפרוטוקול). כפי עדותו של אור, בזמן אמת הוא יכול היה לקלוט בחושיו המתורגלים שנסראלדין הוא שוטר מושחת: "... ושהוא עומד לי בכניסה לבית כמו איזה לצערי כמו איזה גנגסטר, וכל השוטרים האחרים נמצאים איזה 3-4 מאחוריו כי הם לא רוצים שום קשר לסיפור הזה. אז זה נראה היה לי כל זה היה זה הכל, כן פרשנות שלי, ובתור איש עסקים שכבר נתקלתי כבר, ניסו לסחוט אותי כבר כמה פעמים" (עמ' 163 לפרוטוקול).

     

49. על כן אור העלה את הפוסטים המכפישים לאינסטגרם, תוך שהוא מתייג את משטרת ישראל ומבקש מציבור העוקבים לשתף אותו בסיפורים זהים על אודותיו של נסראלדין.

     

50. בחלוף הזמן אור הרכיב את הפאזל שלטענתו מוכיח את מה שהוא קלט בחושיו באותו מפגש ראשוני עם נסראלדין, שמדובר בשוטר מושחת עפ"י הטענה. הפרשייה המרכזית שעל בסיסה אור ביסס את הטענה הנה מערכת היחסים של נסראלדין עם פורת, ובמילותיו של אור: "...כמו שהמשטרה בעצם בסופו של דבר מצאה את זה והרשיעה את ההתנהגות שלו..." (עמ' 169 לפרוטוקול).

     

51. ואולם טענותיו של אור בדבר שחיתות של נסרלאדין משוללות כל יסוד.

     

52. הפרשייה המרכזית שעל בסיסה עמדה כל הטענה הינה מערכת היחסים של נסראלדין עם פורת, שעל טיבה וטבעה ניתן ללמוד מהכרעת הדין שניתן בבית הדין למשמעת של המשטרה במסגרת הליך ביד"ם 39/22 בעניינו של נסראלדין (הוגש לתיק ביהמ"ש ביום 5.6.24). במסגרת הכרעת הדין נסראלדין הורשע ע"פ הודאתו בכך שנטל הלוואה מפורת בסך 10,000 ₪ מבלי לעדכן את מפקדיו על דבר ההלוואה ועל עצם חברותו עם פורת, אותו הכיר במסגרת תפקידו כסייר ביחידת השיטור העירוני.

     

53. בניגוד מוחלט לטענת אור, הרשעתו של נסראלדין בדין המשמעתי לא כללה עבירות של קבלת שוחד או מעשי שחיתות כלשהם, ויתרה מכך, אף נקבע ש"לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשם הוא זה שיזם הגשת תביעה אזרחית בגין אותו שיימינג כנגד האחר והוא בתגובה דאג שאייל (פורת, ר.פ.א) יתלונן במח"ש כנגד הנאשם, תלונה שרובה התבררה כעורבא פרח כאשר מטרתו הייתה להתנקם בנאשם שבפנינו. הנאשם נחקר במח"ש בגין ביצוע עבירות חמורות מאוד, ההליך המשפטי ארך כ-3 שנים, על אי הוודאות שבשלביו".

     

54. במסגרת חקירתו הנגדית לפניי, נסראלדין הסביר לגבי פורת שבשנת 2018 הוא קיבל תלונה על רעש ושבמקום להצהיר על ניגוד עניינים ולא לטפל במקרה, הוא התקשר ישירות לפורת וביקש ממנו להפסיק עם הרעש. "זה האירוע היחידי שהכרתי, שפגשתי את אייל פורת והיה ניגוד עניינים עם הבן אדם הזה. זה הטעות שלי. מפה עד להגיע למח"ש, סמים, זונות, שוחד, קבלת טובות הנאה, זה שמיים וארץ. היה יחסים של חברים, ביקשתי ממנו כסף, הלווה לי, נתתי לו צ'ק החזרתי את הכסף. כל זה קרה במסגרת חברית, ולא היה שום דבר. הטעות היחידה שלי שטיפלתי באירוע של ניגוד עניינים" (עמ' 104 לפרוטוקול).

     

55. עדותו של נסראלדין מתיישבת עם האמור בהכרעת הדין בהליך המשמעתי ובכלל זה העובדה שהוא מסר צ'ק ביטחון לפורת עבור ההלוואה ושבסופו של יום הוא גם פרע את ההלוואה, גם אם באיחור וגם אם לאחר שפורת נאלץ לפנות אליו בעניין.

     

56. עדותו גם מתיישבת עם האמור בהכרעת הדין שחטאו בפרשייה המדוברת מסתכמת בנטילת הלוואה מאדם שההיכרות עימו נעשתה במסגרת אכיפת החוק, ועל כך ורק על כך נסראלדין הורשע והוענש בנזיפה חמורה ובקנס כספי של 1,000 ₪.

     

57. מלבד זאת נסראלדין הביא ראיות למכביר שהוא שוטר ראוי ומוערך, כפי שגם משתקף בהכרעת הדין המשמעתית,: "עיינו במסמכים המתארים את טיב שירותו של הנאשם. רישומו המשמעתי של הנאשם אינו מכביד. מעיון בהערכותיו התקופתיות של הנאשם עולה כי בשנת 2019 הוערך הנאשם בציון "תפקוד גבוה בהרבה מהדרישות 2", בשנת 2021 הוערך בציון "תפקוד גבוה בהרבה מהדרישות 2", בשנת 2022 הוערך בציון 7 (מתון 7). עוד מצאנו לנכון להפנות לעדותם של כל ארבעת מפקדיו, בעבר ובהווה, שהעידו בפנינו על טיב שירותו של הנאשם ועל אופיו".

     

58. אור אם כן כשל בהוכחת טענת ההגנה שלו שנסרלאדין הוא שוטר מושחת או לא ישר כדבריו, ולמעשה הטענה כולה התגלתה כ"עורבא פרח" כפי שנקבע בהכרעת הדין המשמעתית. לעניין זה יש לציין כי פורת לא זומן לעדות ולא העיד בתובענה שלפניי.

     

59. פן נוסף של הגנת אמת דיברתי ניתן לייחס לטענה של אור שלא היה מקום ליתן לו קנס בגין רעש וכי העובדה שנסראלדין החליט שהוא כן ישלח לו דוח בגין רעש הופכת אותו לשוטר לא מקצועי.

     

60. כבר עתה יש לציין כי כפי שהסתבר בדיעבד, בסופו של יום כלל לא נשלח דוח בגין רעש ביחס לאירוע דנן (ראה למשל עמ' 41 לפרוטוקול), ואולם מכיוון שאור לא ידע זאת בזמן אמת, אזי שעל פניו היה מקום להביע טרוניה על קבלת דוח שלכאורה אינו מוצדק. ואולם בין טרוניה מדודה ועניינית לבין הטחת עלבונות סיטונאית אין דבר ולא חצי דבר, לא כהבעת דעה ולא בחסות של טענת אמת דיברתי.

     

61. במסגרת ניהול ההליך התברר שאור היה נוהג לארח מסיבות בדירת הפנטהאוז שלו באופן קבוע, כמעט שבועי, וכי במספר רב של פעמים התקבלו תלונות על רעש. כך למשל העיד המאבטח של המגדל בו התגורר אור, מר אנדריי סוקולוצקי (להלן: "סוקולוצקי"): "הייתי עובד שם בתור מאבטח שנה וחצי כזה, מכיר את ישראל אור, ברור, הוא היה גר בפנטהאוז בקומה הכי אחרונה. בגדול מה יש לי לספר עליו, היה הרבה רעש, היו מזמינים אותי לקומה, שכנים היו מזמינים משטרה" (עמ' 12 לפרוטוקול).

     

     

     

62. כאן המקום להדגיש שמצאתי את עדותו של סוקולוצקי מהימנה, ודווקא בגלל עדותו הכנה שהוא זוכר את עיקרי האירוע אך לא את הפרטים הקטנים שאפפו את האירוע, כלשונו רק 30%. בניגוד לטענת אור, אין מדובר בעדות פריכה או לא רלוונטית, להפך, סוקולוצקי היה המאבטח בבניין והוא חף מאינטרסים בנוגע לתוצאות ההליך. עדותו התייחסה לעיקרי האירועים ולא מצופה מאדם שאינו מעורב באופן ישיר בסכסוך לזכור את כל הפרטים באופן מדויק. התרשמתי שעדותו כנה ומהימנה.

     

63. גם בערב המפגש בין נסראלדין לאור התקיימה מסיבה בדירתו של אור, שאומנם פוזרה לפני שנסראלדין הגיע לדירה. יוער שבמסגרת סיכומיו, אור טען ש"כלל לא הייתה "מסיבה" בדירה באותו לילה" (סעיף 43 לסיכומים), אלא שטענה כה מרכזית הייתה צריכה להיטען באופן מפורש בכתב ההגנה ובתצהיר העדות הראשית, ולא כאמירת אגב על מסיבה אפשרית שהתקיימה בדירה השכנה, אך גם לגוף הטענה, מחומר הראיות עולה, במאזן הסתברויות כנדרש בהליך אזרחי, כי התקיימה בדירתו באותו ערב מסיבה קולנית שכאמור הסתיימה לפני שהגיעו השוטרים שהוזעקו על ידי השכנים.

     

64. יתרה מכך, לאור יש מצלמות אבטחה שמצלמות את מסדרון הקומה. תמוה שאור לא מצא לנכון להגיש סרטון שיוכיח שלא הייתה מסיבה בביתו עובר להגעת נסראלדין והשוטרים לדירתו, לא לכתב ההגנה, וגם לא לתצהירים, והוא אף לא ביקש לצרף את הסרטון במסגרת בקשתו "למתן הוראות משלימות בעניין הגשת ראיות" (בקשה אשר דחיתי ואשר בגינה הוגש רע"א 4298-04-24, או לבקשתו לצירוף ראיות נוספות – בקשה אשר גם אותה דחיתי ואשר בגינה הוגש רע"א 59694-10-24).

     

65. במסגרת הליך ההוכחות התרתי לב"כ אור להציג סרטון שצולם ממצלמת האבטחה בדלת הדירה של אור, סרטון שמתעד את הגעת נסראלדין ושלושת השוטרים באירוע מושא התביעה (עמ' 25 לפרוטוקול). אם היה בכוחו של אור להציג את הצילומים מהשעה 23:00, ברי שהוא יכול היה להציג את הצילומים משעות מוקדמות יותר, לצורך העניין משעה 20:00, ואז ניתן היה לקראות האם התקיימה אצלו מסיבה, אם לאו.

     

66. מכאן גם שאין משקל רב לחקירה הנגדית של ב"כ אור לסוקולוצקי, אשר בסיומה עלו מספר סימני שאלה באשר לזכרונו של העד אם הייתה מסיבה באותו הערב והאם היא הייתה אצל אור או אצל השכן והאם הוא עלה לדירה ביחד עם השוטרים בערב זה או בערב אחר. בסופו של יום, מכלול הראיות מעלה שהייתה מסיבה בערב זה אצל אור, וכי לאור הייתה ראיית זהב שהוא לא הגיש ודי בכך כדי לקבוע שאור קיים מסיבה בביתו בערב האירוע וכי השוטרים הוזעקו לאכוף את הדין בגין רעש שאור אחראי לו.

     

67. אור אם כן מצא עצמו בסיטואציה שבה שוטרים דופקים על דלת ביתו בשל תלונה על רעש למרות שהמסיבה פוזרה זה מכבר. במקום לנהוג כאדם נורמטיבי – לפתוח את הדלת ולהתנצל על הרעש שהיה ונגמר ועל העובדה ששוטרים בזבזו את זמנם שהינו משאב ציבורי יקר – אור נהג בתוקפנות ובזלזול כלפי השוטרים ואף סירב לפתוח את הדלת כשהוא צועק "אני לא בבית". כפי שהוא הודה במסגרת חקירתו הנגדית, כבר האקט הראשוני דנן לא היה ראוי: "אולי זה צחוק ציני שלי כזה שאני אומר בוא נעשה קצת איזה סתלבט כזה" (עמ' 164 לפרוטוקול).

     

68. ולאחר שהשוטרים עזבו, ולאחר שנסראלדין סינן לעברו שהוא בכל זאת יקבל דוח בדואר בגין רעש, אור עטה על עצמו את גלימת הקדוש המעונה ויצא למסע הכפשות חסר פרופורציות ברשת האינסטגרם נגד נסראלדין.

     

69. אפילו אם לא היה מקום למתן דוח בגין רעש, ואיני קובעת זאת, ועובדה היא שדוח כזה לא ניתן, אור לא הוכיח שנסראלדין הינו שוטר לא מקצועי או לא ראוי. צפייה בסרטון שצולם במצלמת הגוף של נסראלדין מוכיחה דווקא ההיפך: אל מול אזרח מחוצף ויהיר, נסראלדין נהג באיפוק מירבי, וגם הפעיל שיקול דעת ביחס לאירוע ולתלונת הרעש, כך למשל הוא לא נכנס לדירה כדבריו בעדותו: "כי התרשמתי, כי לפי השיחה איתו התרשמתי ואחרי מה שאמר לי המאבטח, שהם כבר התפזרו ואז חסכתי את הכניסה לבית" (עמ' 54 לפרוטוקול).

     

70. נסראלדין נחקר בחקירתו הנגדית חקירה צולבת ביחס לנהלי המשטרה לתלונות רעש; נוהל הפעלת מצלמת גוף; מדוע בדק את דירת השכן לפני שבדק את דירתו של אור; וכיו"ב שאלות שמטרתן לקעקע את מקצועיותו ואמינותו של נסראלדין, אלא שגם לאחר חקירתו הנגדית לא הופרכה מקצועיותו או אמינותו של נסראלדין. כל הפעולות שנסראלדין נקט בזמן אמת היו סבירות, הגיוניות ומתבקשות נוכח התלונה על הרעש שהתקבלה. אין שום פסול בבדיקה של מקור הרעש האם מדירת השכן או מדירתו של אור, ומקובלים עליי הסבריו לגבי תקלות אפשריות בהפעלת מצלמת הגוף, הגם שאין מחלוקת שזו הופעלה.

     

71. אשר לאופן מילוי הדוח, דוח הפעולה מולא באופן ראוי ומספק גם אם לא באופן מושלם. כפי שהעיד נסראלדין מדובר במשמרת עם עשרות אירועים.

     

72. אין שחר לטענה של אור כאילו נסראלדין ידע מי הוא וכי הוא סימן אותו כפוטנציאלי לקבלת שוחד ועל כן הלך דווקא לדירה שלו כדי לחפש אותו ולאיים עליו בדוחות רעש. הגרסה המופרכת הזו נולדה רק לאחר השיחה של אור עם אייל פורת והגשת תלונת הכזב נגד נסראלדין במח"ש (נספח ח' לתצהיר נסראלדין), תוך עיוות הקשר האמתי שהיה בין פורת לנסראלדין.

     

73. אין כל פסול בכך בבקשותיו של נסראלדין לממונים עליו לעבוד בצפון בסמוך לביתו, לקבל היתר לעבודה נוספת ולשפר את תנאי ההעסקה שלו, ואין בכך כדי לבסס באופן כלשהו את טענתו של אור כי בשל מצב כלכלי רעוע נסראלדין פנה לקבלת כספים באופן פלילי מאזרחים תמימים.

     

74. יוצא אפוא שטענת ההגנה של אור של 'אמת דיברתי' ביחס לפרסומים המכפישים – נדחית.

     

    הגנות תום הלב לפי סעיף 15 לחוק

    אור טען להגנת תום הלב בהתאם לסעיף 15 לחוק כדלקמן:

    (2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום.

    (3) הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר.

    (4) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות.

    (10) הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;

     

75. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ניתוח הפסיקה והספרות המקצועית הגעתי לכלל מסקנה שהתבטאויותיו של אור אינן יכולות לחסות תחת סעיפי הגנת תום הלב. תחילה לסעיפי ההגנה שנטענו בכתב ההגנה;

     

76. במסגרת סעיף 16(א) לחוק איסור לשון הרע נקבעה חזקת תום הלב ולפיה חזקה על הפרסום שהוא נאמר בתום לב כל עוד ובתנאי שהוא לא חרג מגדר הסביר.

     

77. שלל ההתבטאויות המכפישות כולן חורגות מגדר הסביר. לטפול על אדם, לא כל שכן על שוטר, שהוא בדיחה, ליצן, ללא שכל, מטומטם, אפס, נוכל, דיבור של מזדיין, חסר מקצועיות, שוטר פח, שקרן, בושה למשטרה – כל אלה אמירות שבבירור חורגות מגדר הסביר.

     

78. לטענת אור יש לקרוא את הפרסומים המכפישים בקונטקסט המתאים וביחד עם יתר המלל בפרסום: "באו 4 שוטרים לתת לי דוח על רעש אני לבד בבית צופה בטלוויזיה בערוץ 13 בשעה 23:45 בלילה... הזיה המשטרה שיש לנו בארץ... אני מקווה שאף אחד מהם לא חולה בקורונה... איים לפרוץ לי את הדלת אם אני לא פותח תוך דקה וחצי כאשר דיברתי מהמצלמה עד שיעדכן למה הגיע... כאשר פתחתי את הדלת ראה שאני לבד בבית ובכל זאת אמר שישלח לי דוח... 4 שוטרים בשעה כזו באו אלי כי חשבו שיש פה מסיבה מרובה באנשים ולפזר אותם כאשר הבינו שהם טעו אז אמר שישלח דוח...".

     

79. אלא שגם למקרא הפרסומים המכפישים ביחד עם יתר המלל ובהתייחס לקונטקסט, מדובר באמירות שחורגות מגדר הסביר. כאמור לעיל, אפילו אם לא היה מקום למתן דוח בגין רעש, מדובר בתגובה בלתי פרופורציונלית בעליל אשר מכפישה את שמו הטוב של נסראלדין, תוך ביזוי מוצאו ולעג על תפקודו כשוטר, וחמור מכך, תוך יחוס נופך פלילי של נוכלות לתפקודו המקצועי.

     

80. ככל שהיה לאור עניין אישי כשר, הרי שהמקום להביאו היה לפני הממונים על נסראלדין או למי שאמונים על טיפול בתלונות מסוג זה במשטרה. בפרסום הסרטונים המכפישים לא היה דבר שנועד להגן על עניין אישי של אור, כשר או לא כשר, אלא השתלחות מכפישה כלפי נסראלדין.

     

81. בנוגע להבעת דעה, שעה שהדברים נאמרו בצורה נחרצת כאילו הם עובדה, אזי שהיכולת ליהנות מהגנת תום הלב נחלשת. במסגרת רע"א 817/23 עמותת חוזה חדש נ' ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר (מיום 30.5.23 פורסם בנבו) חזר ביהמ"ש העליון על ההלכות העוסקות בהגנת הבעת דעת: "אפתח אפוא בהתייחסות להגדרת הקטגוריות – עובדה ודעה – אשר מבין שתיהן עלינו לברר מהי הקטגוריה המתאימה לפרסום שבו עסקינן. ככלל, עובדה עניינה בנתונים אובייקטיביים, בתיאור מציאות מסוימת; היא יכולה להיות אמיתית או שקרית, וניתן לאששה או להפריכה. דוגמה לכך היא פרסום כי נפתחה חקירה משטרתית בעניינו של פלוני (ראו:ע"א 3199/93קראוס נ' ידיעות אחרונות בע"מ, פ"ד מט(2) 843, 857 (1995) (להלן:עניין קראוס)). דעה, לעומת זאת, היא התרשמות סובייקטיבית, והיא אינה נכנסת לתבניות נוקשות של אמת ושל שקר. דעה עשויה להיות משכנעת, סבירה, הגיונית, וכן גם להפך. דוגמה לדעה היא למשל החיזוי כי פלוני צפוי להרשעה בדינו, בשים לב לחומר הראיות שנאסף נגדו (שם, עמוד 858). במקרים רבים, הבחנה בין דעה לעובדה היא קלה ופשוטה, אך לא אחת מתעוררת מורכבות לא מבוטלת בניסיון לסווג נכונה את הפרסום, עד כי"ישנם מקרים שבהם ההבחנה נראית לא רק קשה אלא כמעט בלתי אפשרית" (גנאים, קרמניצר ושנור, עמוד 88; וראו גם:ע"א 259/89הוצאת מודיעין בע"מ נ' ספירו, פ"ד מו(3) 48, 55 (1992); עניין קראוס, עמוד 856).

     

     

     

82. "אם כן, כיצד נבחין בין עובדה לדעה? כפי שנזכר לעיל, כאשר בית המשפט עוסק בפרשנות פרסום, אשר נטען כי מהווה 'לשון הרע', "השאלה היא מה משמעותן של המילים בעיני האדם הרגיל: אין זה ענין של פרשנות במשמעותה המשפטית [...] [האדם הרגיל] מסוגל הוא לקרוא והוא קורא בין השורות לאור הידע הכללי שלו ונסיונו בחוויות העולם. מה שהאדם הרגיל מסיק, ללא ידע מיוחד, נקרא, בדרך-כלל המובן הטבעי והרגיל של המילים" (ע"א 723/74הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לא(2) 281, 300 (1977); עניין עזור, פסקה 30). דברים אלה משמשים את בתי המשפט תדיר, לצורך העמידה על משמעותם של פרסומים; נוסף על כך, הם רלבנטיים גם לשאלה שמתעוררת בענייננו-אנו בדבר סיווג הפרסומים, היינו: לגבי השאלה אם מדובר בקביעת עובדה, או שמא בהבעת דעה (ראו: עניין קראוס, עמודים 857-856; ע"א 7380/06 חטר-ישי נ' גילת, פסקה 40 [פורסם בנבו] (2.3.2011)).

     

83. האדם הסביר אשר נחשף לפרסומים המכפישים קורא אותם כאמירות שהן עובדות נחרצות ולא כהבעות דעה. למעשה המקום היחיד שבו אור מסייג את דבריו באופן שמתיימר להפוך את האמירה להבעת דיעה הוא בדברים: "כנראה האפס הזה מקבל בונוסים על הדוחות". המילה "כנראה" אינה מרפאה את הפגם שבפרסום לשון הרע עובדתי.

     

84. לאור לא עמדה שום חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם את הפרסומים המכפישים.

     

85. במסגרת כתב ההגנה נטען ש"הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות פעולות חמורות שנעשו מצד התובע עוד קודם לכן". במסגרת הסיכומים חודדה הטענה תוך הישענות על סעיף 15(10) לחוק איסור לשון הרע שעניינו גינוי לשון הרע שפורסמה קודם לכן. הגם שהדברים לא נטענו בצורה מפורשת בכתב ההגנה, לצורך הדיון נאפשר את הטיעון שמייחס לשון הרע לאמירה של נסראלדין שאור יקבל דוח על רעש.

     

86. נזכיר שארבעת השוטרים הגיעו לדירה בשל תלונה על רעש, בשל אירוע חברתי שהתקיים ופוזר עוד קודם הגעת השוטרים למקום. אור טען בשפה רפה כי מי שקיים את המסיבה היה השכן בדירת הפנטהאוז הצמודה, ואולם אור לא הביא ראייה כלשהי לטענה זו, וכאמור לעיל, הוא לא הציג את ראיית הזהב שהייתה בידו, צילומי האבטחה מדלת דירתו, מהם היינו יכולים ללמוד היכן התקיימה המסיבה באותו הערב, רגע לפני שהשוטרים ובהם נסראלדין הגיעו לדירה.

     

87. בחומר הראיות עולה כי במועד האירוע, סבר נסראלדין כי הוא ימלא דוח בגין האירוע. משכך הוא הודיע על כך לאור בנוכחות השוטרים בלבד. בכך אין משום לשון הרע, אלא מילוי חובתו לומר לאור שבכוונתו למלא דוח. בכך אין שינוי גם אם מאוחר יותר מסיבה שלא הובררה דיי צרכה לא נשלח לאור דוח.

     

88. לאור האמור לעיל לא עומדת לאור ההגנה הקבועה בסעיף 15(10) לחוק איסור לשון הרע.

     

89. אם בכך לא סגי, אזי שמעל כל הפרסומים המכפישים מתנוססת חזקת חוסר תום הלב הקבועה בסעיף 16(ב) לחוק איסור לשון הרע:

    (ב)חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה:

    (1)הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו;

    (2)הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא;

    (3)הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על-ידי סעיף 15.

     

90. כל הפרסומים המכפישים ללא יוצא מן הכלל אינם אמת ואור לא נקט בפעולה כלשהי כדי להיווכח אם אמת הם או לאו.

     

91. בנוסף, נהיר וברור שאור התכוון ע"י הפרסומים המכפישים לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים בסעיף 15, כפי שיפורט בהרחבה בעניין גובה הפיצוי. מכאן שיש לדחות את טענות אור בשל חזקת חוסר תום הלב המתקיימת בעניינו.

     

92. נוכח כל האמור לעיל אני קובעת שלאור לא עומדת הגנת תום הלב לפי סעיפי ההגנה השונים כמפורט לעיל.

     

    גובה הפיצוי

93. ברע"א 4740/00 לימור אמר ואח' נ' אורנה יוסף ואח' (מיום 14.8.01 פורסם בנבו) נקבע כדלקמן: "הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים: לעודד את רוחו של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע; לתקן את הנזק לשמו הטוב; למרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע". בנוסף נקבע ש"על בית-המשפט לעשות מאמץ תוך בחינת כל מקרה לגופו, להעריך את היקף הפגיעה בשם הטוב ולקבוע אותו פיצוי אשר יהא בכוחו, ככל האפשר, להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נתון לולא פורסם לשון הרע".

     

94. במקרה דנן עסקינן במספר גדול של פרסומים מכפישים, כל פרסום מכפיש הופץ כסטורי נפרד, ולכל אחד מהסטוריס נחשפו לפחות עשרות אנשים.

     

95. יחד עם זאת ועל-פי אמות המידה שנקבעו ברע"א 2855/20 פלונית נ' פלוני (מיום 6.10.22 פורסם בנבו), את הפרסומים המכפישים יש לראות כפרסום אחד לצורך חישוב הפיצוי: כל הפרסומים המכפישים פורסמו בטווח זמן של שעות בודדות; כל הפרסומים נעשו באותה מדיה ועל כן הנחשפים הפוטנציאליים לפרסומים מוגבלים לאותו מאגר של נמענים, במקרה דנן לעוקבים של אור באינסטגרם נכון למועד פרסום הסטוריס; ומעל כל אלה מדובר בסדרה של פרסומים שעוסקים באותו עניין וישנה אף חפיפה חלקית בין הפרסומים מבחינת האמירות המכפישות.

     

96. המחוקק העמיד את סכום הפיצוי במסלול ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪. סכום הפיצוי המקסימלי שנקבע בחוק איסור לשון הרע משוערך לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן לעומת המדד הבסיסי של חודש ספטמבר 1998, בהתאם להוראות סעיף 7א(ה) לחוק איסור לשון הרע, עומד על קצת למעלה מ-80,000 ₪.

     

97. את הביטויים המכפישים ניתן לחלק ל-2 קטגוריות עיקריות: ביטויים שהם בבחינת קללות, אשר הנחשף להן ידע לשים אותן בקונטקסט המתאים, קרי קללות שנועדו לפגוע ולהעליב ושברי שאין בהן אמת; וקטגוריה שניה אמירות שמקפלות בתוכן אמירה ערכית או עובדתית, שהנחשף להן עלול לחשוב אותן לכאלה שיש בהם משום אמת.

     

98. אל הקטגוריה הראשונה נשייך את האמירות המכפישות הבאות: אין שכל, מטומטם, אפס, דיבור של מזדיין, ליצן, מני ממטרה.

     

99. מדובר באמירות מעליבות ופוגעות, אולם כאלה, אשר בהתאם להלכה הפסוקה, אינן נתפסות מעבר לקללות שנאמרו בסערת רגשות ובסמוך מאוד לאירוע ובהתאם ניתן לראותן כאמירות שנאמרו "בעידנא דריחתא". כפי שנקבע בפסיקה לגבי קללות שנאמרות בלהט הרגע, כל עוד מדובר בקללות "סתם" ולא בקללות שמכוונות באופן אישי לגופו של הנמען, ככלל אין קובעים פיצוי.

     

100. יחד עם זאת, האמירות "חסר מקצועיות, שוטר פח" הן אמירות שהן מעבר לקללה הרגעית שנאמרת בלהט הרגע, יש בהן התייחסות ישירה למקצועו של נסראלדין כשוטר וייחוס חוסר מקצועיות. מדובר אפוא באמירות המצדיקות פיצוי כספי, גם אם על הצד הנמוך.

      

101. הקטגוריה השנייה כוללת כאמור אמירות שמקפלות בתוכן אמירות ערכיות ולכאורה עובדתיות וכאלה שהנחשף להן עלול לחשוב אותן לאמת. במסגרת קטגוריה זו יש לכלול את האמירות המכפישות הבאות: הרשימה משתלטת עלינו, נוכל, שקרן, "כנראה האפס הזה מקבל בונוסים על הדוחות", בושה למדינה.

      

102. מדובר באמירות שפוגעות הן במקצועיותו של נסראלדין והן באופיו כאדם ומייחסות לו מעשים לא מוסריים ואף פליליים. ההתייחסות למוצאו כבן מיעוטים נעשתה במטרה לבזות ולהשפיל. האמירות כאילו מדובר בשוטר שקרן ונוכל מהוות אמירות פוגעניות במיוחד הנושקות לתחום הפלילי.

      

      

103. מדובר באמירות המצדיקות פיצוי כספי ראוי בגין הפגיעה בשמו הטוב של נסראלדין ועגמת הנפש הרבה שנלוותה לכך. מדובר בפרסום שקיבל תהודה הן בתחנת המשטרה בה הועסק והן בכתבה בעיתון מעריב.

      

104. בהתייחס למכלול האמירות והנסיבות אני מעמידה את הפיצוי בגין הפרסומים המכפישים בסך כולל של 40,000 ₪.

      

105. אור טען שיש להקל בפיצוי הכספי מכמה טעמים, אלא שאין לקבל את טענתו לגבי אף אחד מהטיעונים שהוא העלה.

      

106. כפי שפורטו הדברים שלעיל ברי כי אין עסקינן בזוטי דברים.

      

107. באשר לטענת אור כי נסראלדין הוא דמות ציבורית - נסראלדין הינו שוטר וניתן להעלות ביקורת עניינית כלפי אופן תפקודו. כמפורט לעיל, הפרסומים המכפישים אינם עומדים בסטנדרט של ביקורת לגיטימית ועניינית, מדובר בהשתלחויות חסרות רסן שחלקן גזעניות ולא נוגעות לתפקודו. כן יש לציין כי בניגוד לאנשי ציבור למשל, נסראלדין כשוטר אינו רשאי להתעמת ברשתות החבריות ובתקשורת עם אור.

      

108. אשר לטענות בדבר רשלנות תורמת - התנהלותו של נסראלדין במהלך האירוע הייתה מקצועית וסבירה ואף למעלה מכך. המשטרה הגיעה לדירה בשל תלונה על רעש ובהמשך למסיבה שאור קיים, אגב עבירה על איסור התקהלות בשל הקורונה, ולמרות דיבורו המתריס של אור, נסראלדין שמר על קור רוח וענייניות, שבאו לידי ביטוי בין היתר בעובדה שהוא לא נכנס לדירה והסתפק בקבלת פרטיו של אור שנמסרו לו בעל-פה רק לאחר סיג ושיח מזלזל מצדו של אור.

      

109. אשר לטענה שנסראלדין לא הגיש תביעה נגד העיתון מעריב שפרסם כתבה אודות הפרסומים המכפישים – בנסיבות העניין אין בכך פסול ואין לכך רלוונטיות לתביעה כנגד אור. אור הוא מחולל האירוע, הוא המעוול הראשי והוא הכתובת הראויה לדרישה לקבלת פיצוי בגין הפרסומים המכפישים.

      

110. יחד עם זאת יש להדגיש שאור אינו אחראי לפרסום של האירוע במעריב.

      

111. הוכח שאור התכוון להזיק ולגרום לנסראלדין נזק, במובן זה שנסראלדין זכאי לכפל פיצויים בהתאם לקבוע בסעיף 7א.(ג) לחוק איסור לשון הרע. האינדיקציה הראשונה לכך שלאור הייתה כוונה לגרום לנסראלדין נזק נעוצה בדברים שהוא רשם בזמן אמת בפרסום המכפיש: "והוא על שקריו יתבע באופן אישי". אור הגדיל לעשות ואף ביקש לקבל מעוקביו דיווחים על מקרים דומים שאירעו להם ביחס לשוטר "בן מיעוטים", והכל במטרה לאסוף עליו חומר שבו יעשה שימוש בתביעתו העתידית.

      

112. כפי שביאר המלומד שנהר (אורי שנהר, דיני לשון הרע, מהדורה שנייה, 2024, פורסם בנבו), בקביעת כפל פיצויים יש להתחקות אחר כוונתו של הנתבע אשר באה לידי ביטוי בהתנהגות זדונית (שנהר, עמ' 794). במקרה שלפניי ההתנהגות הזדונית של אור אשר מוכיחה את כוונת הזדון שלו נחשפה כבר במסגרת הפרסומים המכפישים אז הצהיר שהוא מעוניין בכך שנסראלדין יפשוט את מדי השוטר (שנהר, עמ' 795).

      

113. הפרסומים המכפישים כללו האשמות חמורות ביותר הנוגעות לתחום הפלילי, דבר שמצביע גם כן על כוונה לפגוע (שנהר, עמ' 795).

      

114. בנוסף, אור לא מצא לנכון להתנצל על הפרסומים המכפישים.

      

115. לא ניתן גם להתעלם מהעובדה שאור הגיש תביעה נגדית מופרכת, כפי שיובאר בהמשך, תביעה שאינה אלא תביעת השתקה.

      

116. אור לא הסתפק באלה ופנה למח"ש ביחד עם פורת והגיש תלונת כזב כנגד נסראלדין, שכפי שצויין בהכרעת הדין המשמעתית המפורטת, הייתה "עורבא פרח" וגרמה לנסראלדין עגמת נפש רבה בשל הימשכות החקירה 3 שנים, חקירה שכללה האשמות שווא כבדות משקל בדבר שימוש בסמים, קבלת דבר במרמה וכיו"ב.

      

117. העובדה שנסראלדין פנה למפקדיו בבקשה להגדיל את הכנסתו אינה הופכת אותו באופן אוטומטי לאדם שיפשע, יגנוב או יפעל לקבל דבר במרמה. כל טענות אור בעניין משוללות יסוד.

      

118. נסראלדין הוכיח כי הוא זכאי לכפל פיצויים בהתאם לאמור בסעיף 7א.(ג) לחוק איסור לשון הרע. יחד עם זאת אין לפסוק לנסראלדין פיצוי נוסף מכוח דיני הנזיקין וזאת בשל כלל 'ייחוד העילה'.

      

119. אשר על כן אני מעמידה את הפיצוי על סך כולל של 80,000 ₪.

      

      

     התביעה שכנגד

120. האירוע מיום 23.3.20: לטענת אור, נסראלדין הגיע במכוון לדירתו מכיוון שהוא שמע על אור, שהינו אדם מוכר, ומכיוון שהוא שיער שיהיה לו מספיק כסף כדי שיוכל לסחוט ממנו תשלומים שלא כדין, בין היתר בהתחשב בעובדה שהוא מתגורר בדירת פנטהאוז במגדל יוקרתי.

      

121. מדובר בטענות שווא פרי דמיונו. כפי שפורט בהרחבה במסגרת התביעה העיקרית, נסראלדין והצוות שליווה אותו הגיעו לדירה של אור בעקבות תלונה על רעש. דוח הפעולה שנרשם בעקבות האירוע מספק ולא מצאתי בו פסול. העובדה שהוגש בטעות ללא העמוד הראשון (נספח ג לתצהיר המדינה) אינה מאיינת אותו ולא מעלה שום סימן שאלה באשר לאמינותם של השוטרים שהגיעו לאירוע, ובפרט שעיקר הדוח – פירוט האירוע – הוגש.

      

122. במסגרת דוח הפעולה שהוגש נרשם כדלקמן: "הגעתי למקום יחד עם הפקח אדם וצוות 305 בן ואלישע, במקום נשמע רעש חזק מהדירה הנ"ל דפקתי בדלת מספר פעמים ואז בעל הבית ענה ברמקול ומסר שהוא לא במקום והוא לא בבית, אך בעל הבית נשמע מעבר לדלת, במקום נשמע רעש של מוזיקה, ביקשתי ממנו שיפתח את הדלת מאחר ויש רעש, החשוד סירב בהתחלה שיפתח את הדלת, ואמר שהוא לא פותח, ואז הודעתי לו כאשר הייתי מעבר לדלת שאם לא יפתח אני מזמין למקום כיבוי אש שיפרצו את הדלת, ואז אחרי כדקה בעל הבית פתח את הדלת, הודעתי לו שהוא מקבל דוח איכות הסביבה על רעש והדוח יגיע אליו בדואר במהלך הימים הקרובים, החשוד תושאל אם בגג יש אנשים, מאחר והיה דיווח שיש במקום התקהלות, בבירור החשוד היה לבדו בבית, דווח למוקד".

      

123. אין בפעולות נסרלאדין והשוטרים שהיו עימו כל פסול או פגם, וכפי שפורט בהרחבה במסגרת התביעה העיקרית, הנ"ל הגיעו לדירה של אור בעקבות תלונה על רעש בגין אירוע חברתי שהתקיים בדירת אור. בנוסף, בסמכותו של נסראלדין היה ליתן דוח רעש בגין רעש וכפי שנרשם בדוח הפעולה "גרימת רעש ע"י שירה או צעקה או ע"י הפעלת כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה או מכשירי קול וכיו"ב...".

      

124. יובהר כבר עתה שלמשטרה עומדת תקינות המעשה המנהלי, כך שעל אור, שממילא מוטל עליו נטל הוכחה כתובע, לעבור את המשוכה הנ"ל על מנת להוכיח כי המשטרה התרשלה, כל שכן כי היא התנכלה אליו במכוון.

      

125. כן יובהר שלא מוטל על המדינה לזמן את השוטרים שהיו מעורבים באירועים השונים ושמילאו את דוחות הפעולה. הדוחות מולאו במסגרת עבודת השוטרים וככל שאור חפץ בכך, יכול היה לבקש לזמן אותם או מי מהם לעדות על מנת לחקור אותם בחקירה נגדית כדי להפריך את האמור בדוחות הפעולה. אור נמנע מזימון השוטרים למרות שכל פרטיהם היו מצויים בדוחות הפעולה.

      

126. למעשה, מלבד עדותו של אור, שהינה עדות יחידה של בעל דין, לא הובאו עדויות אחרות ולא הובאו ראיות מפריכות ודי היה בכך כדי לדחות את התביעה שכנגד. ואולם גם לגופו של עניין יש לדחות את טענות אור, הן ביחס לאירוע מיום 23.3.20 והן ביחס ליתר האירועים המוזכרים בתביעה שכנגד, כפי שיפורט להלן.

      

127. העיכוב מיום 1.4.20: בעקבות פרסום הסטוריס המכפישים ברשת האינסטגרם, נסראלדין כאמור הגיש תלונה נגד אור בגין העלבת עובד ציבור. נעשו מספר ניסיונות ליידע את אור לגבי חובתו לסור לתחנה כדי למסור את גרסתו, כפי שהדבר מופיע במזכרים מימים 25.3.20 ו-27.3.20 (נספח ה לתצהיר המדינה), ואולם כל הניסיונות העלו חרס שעה שאור "סינן" שיחות ולא ענה לשיחות נכנסות.

      

128. או אז, ביום 14.4.20, הגיעו לדירתו של אור השוטרים אברהם יפה ופדורנקו בוגדן, ועל-פי האמור בדוח הפעולה שמילאו (נספח ו לתצהיר המדינה), גם הם ניסו ליצור קשר טלפוני עם אור בטרם הגיעו לדירתו, גם כן ללא הצלחה. הוסבר לאור שהוא מעוכב בשל אי התייצבות לחקירה, ולאחר שציין בפני השוטרים שהוא לבד עם בתו הקטינה ושאין מי שישמור עליה, הוסכם שבמקום לקחת אותו למשטרה הוא יתייצב למחרת בשעה 12:00 בתחנה.

      

129. כמפורט בדוח הפעולה, למרות התחשבות השוטרים במצבו, אור נהג גם בהם בחוצפה, אחז בטלפון הנייד שלו עם פלאש וסינוור את פניהם. הוא ניאות לחדול מכך רק לאחר שהוזהר במפורש מפני מעצר.

      

130. מכל האמור לעיל עולה שהמשטרה נהגה ללא רבב באירוע דנן ואין לאור כל עילת תביעה בגין האירוע דנן.

      

131. האירוע מיום 8.4.20: ביום 8.4.20 הגיע לדירה השוטר חירבאוי בשל תלונה על רעש. כמפורט בדוח הפעולה שמילא (נספח ז לתצהיר המדינה), "הגעתי לכתובת הנ"ל עקב קריאה של השכן שהוא המודיע על הקמת רעש. בקומה 27 שמעתי רעש חזק של מוזיקה מדירה. דפקתי בדלת נפתחה ע"י גבר, בשיחה איתו מסר לי כי הוא סוגר את המוזיקה ואף התנצל על הרעש וביקשתי ממנו שימסור לי פרטיו וזוהה במסוף עם תמונה שמו ישראל אור. הסברתו לו שאני מזהיר אותו לגבי הרעש ולא ארשום דוח קנס נגדו והוא סגר את הדלת. לפני עזיבתנו הבחנתי שיש כנגדו הכרזה במסוף והוא דרוש חקירה בגין העלבת עובד ציבור, שיימינג ולא מתייצב לחקירות ושיש לעכבו לתחנה. דפקתי חזרה נפתחה על ידי החשוד והסברתי לו שהוא דרוש חקירה ושאני עומד לבדוק את העניין מול הקצין תורן לאחר שטען שהגיש בקשה לתחנה דרך העו"ד ועוד מסר שהיה אמור להתייצב ביום חמישי ועקב מחלה לשלושה ימים שהייתה לו לא יכל להגיע לחקירה. בבדיקה עם קצין תורן מסר לי לעכב אותו לתחנה. לאחר מכן נכנס והתלבש מאחר ועמד בפתח הדלת עם תחתונים בלבד. במהלך השיחה עם ישראל טען כי הוא חושש מלהגיע לתחנת בני ברק עקב הקורונה והסברתי שהתחנה נמצאת באזור התעשייה בבני ברק ולא בתוך העיר. ביקשתי ממנו שיביא עמו מסיכה והוא טען שאין לו. הנ"ל התלווה אלינו לניידת ולאחר שנכנס לרכב ובמהלך הנסיעה מסר לי שהוא אמור להיות בבידוד עקב כך שהיה בקרבת חולה קורונה. לשאלתי למה לא ציין בפני עוד כשהיינו בפתח דירתו הוא טען ששכח. המעוכב הובא לתחנה להמשך טיפול. נכנסתי לחוקר שלומי וציינתי בפניו לגבי העניין עם הקורונה והוא מסר לחשוד הזמנה לסור לחקירה לתאריך אחר וביקש ממני שאחזיר את ישראל לדירתו. ישראל הוחזר על ידי בחזרה לכתובת ברחוב XXX. עזבנו את המקום".

      

132. אור לא המציא ראיות כלשהן שיפריכו את האמור בדוח הפעולה ואף לא ראיות שיתמכו בטענתו שהוא היה חולה או שהיה חשוף לחולה קורונה כפי שטען בזמן אמת בפני השוטר. כל פעולות המשטרה היו נכונות והגיוניות ולמקרא הדוח אין צל של חשד שהפעולה שנעשתה בזדון כנגדו או בדבר התרשלות כלשהי של המשטרה.

      

133. העובדה שאור נלקח למשטרה ושוחרר מיד לביתו בעקבות טענתו שהוא נחשף לחולה קורונה מעידה שהמשטרה הפעילה שיקול דעת רחב וראוי גם ביחס לסכנת ההידבקות ושהיא פעלה באופן מידתי כאשר העדיפה את בריאות הציבור והשוטרים על פני חקירה מיידית של אור.

      

134. אור, שכבר היה במשטרה, יכול היה להיחקר ולסיים עם העניין, אולם בשל טענתו – שנטענה ללא כל אסמכתא ושלמעשה העמידה את השוטרים במצב של אין ברירה – הוא שוחרר לביתו עם זימון לסור לתחנת המשטרה ביום 21.4.20 (נספח ט לראיות המדינה).

      

135. כבר בנקודה זו אנו יכולים להבחין שאור לא היה עקבי בגרסאותיו וכי העובדה שהוא נאלץ פעם אחר פעם להתמודד עם היותו דרוש חקירה נובעת בראש ובראשונה מהניסיונות שלו לדחות את הקץ בכל הקשור להתמודדות עם ההשלכות של הפרסומים המכפישים שפרסם באינסטגרם.

      

136. חירבאוי הגיש תצהיר עדות במסגרתו ציין שלא זכור לו אם הייתה חובה בזמן הרלוונטי לעטות מסיכה אבל הוא תמיד הקפיד לעטות מסיכה כשהחובה הייתה קיימת. חירבאוי נחקר בחקירה נגדית שלא העלתה שום ממצא ולא הפריכה במאום את עדותו.

      

137. האירוע מיום 16.4.20: ביום 16.4.20 התקבלה תלונה נוספת על רעש מהדירה. ע"פ האמור בדוח הפעולה (נספח י לראיות המדינה), "הגעתי לכתובת ושם אכן נשמע רעש חזק צלצלתי מספר רב של פעמים בפעמון אך לא היה מענה, באיזשהו שלב הרעש של המוזיקה הוגבר יותר ולאחר מכן נסגר. המשכתי לצלצל בפעמון גם לאחר שהרעש פסק אך לא היה מענה, חייגתי לשומר בשנית וביקשתי ממנו מספר טלפון של בעל הדירה, ישראל אור... לא ניסיתי לצעוק מכיוון שהדירה מוכרת לי מאירועים קודמים ומדובר בדירה גדולה מאוד ובנוסף לא רציתי להרעיש לדיירים".

      

138. באירוע דנן לא היה מתן דוח ואף לא אינטראקציה בין אור לבין השוטרים שהוזעקו למקום. מכאן שאירוע זה אינו מקים עילת תביעה כלשהי.

      

139. האירוע מיום 19.4.20: ביום 19.4.20 הגיעו השוטר אבידר דוד עם הפקח פדורנקו בוגדן לדירתו של אור, וכמפורט בדוח הפעולה (נספח י"א לראיות המדינה) הדבר נעשה לטובת "סיוע לבעל סמכות חוקית ... לאתר חשוד בדירתו לצורך חקירה". במסגרת הפירוט צוין ש"...הודעתי לו שהוא מעוכב לצורך חקירה ע"פ בקשת חקירות, לציין כי כל האירוע מתועד במצלמת גוף, הנ"ל מסר שהוא לא מעוכב ולא מגיע איתי ושאני אעשה מה שאני רוצה, הסברתי לחשוד כי אני איש משטרה ומודיע לו בזאת כי במידה ולא יתלווה אלי אצטרך לעצור אותו, הנ"ל אמר אז תעצור אותי ואז ציין כי לטענתו המשטרה מטרידה אותו בכך שהביאו לו כבר זימונים, הגיעו אליו שוטרים היה כבר בתחנת משטרה ונתנו לו זימון ל-21.4.20, וגם היום הביאו לו זימון למחר, הסברתי לו שאני כרגע מבצע התייעצות, הנ"ל נשאל מספר פעמים האם הוא מגיע בתאריך 21/4 בשעה שנקבעה לו, אמר כן אני מגיע, כמו כן החשוד החל לנסות להקניט ולזלזל בכך שאמר "אני מקווה שאתה יודע לקרוא או לפחות אחד מכם" תוך כדי טון מזלזל, הסברתי לאותו חשוד שלא יזלזל באינטליגנציה שלי ויבין כי עליי לוודא שהוא יגיע לחקירה ובמידה וקיבל זימון לוודא שהוא יגיע ואם לא באותו תאריך אז היום, לאחר שהבין והוסבר קיבלתי הנחיות שניתן לעזוב...".

      

140. אירוע זה אינו מקים עילת תביעה כלשהי. השוטר והפקח שהגיעו לדירה פעלו בסבירות ובמידתיות, לא התרשלו במאום וממילא לא נגרם לאור כל נזק. וודאי שלא הייתה פה השגת גבול או נגישה או הוצאת לשון הרע או פגיעה בפרטיות. מדובר באנשי אכיפת החוק שהגיעו לדירה בשל צו זימון לחקירה.

      

141. גם באירוע דנן אור נהג באופן מתריס ולמרות זאת השוטר שמר על איפוק ונהג באופן ענייני. פעם נוספת אנו רואים כיצד תרגילי ההשהיה והדחייה של אור הם המקור ל"הטרדות" של גורמי אכיפת החוק ושאם הוא היה מתייצב בהזדמנות הראשונה להיחקר, הייתה נמנעת ממנו האינטראקציה הזו עם גורמי אכיפת החוק.

      

142. האירוע מיום 2.5.20: ביום 2.5.20 התקבל במשטרה דיווח על רעש. ע"פ דוח הפעולה (נספח י"ג לראיות המדינה) לדירה הגיעו שוטרים שעלו לדירה "ואכן מעבר לדלת נשמע רעש של מוסיקה מתוך הדירה. דפקתי מספר פעמים על הדלת והמוזיקה כובתה. פתח לי את הדלת חבר של בעל הדירה רועי עבדו... לדבריו בעל הדירה נמצא בקומה העליונה, התבקש לקרוא לו וזה אמר ואני מצטט "בואו אתם יכולים להיכנס לדירה ולעלות", עלינו לקומה העליונה אכן עדיין נשמע מוסיקה ומספר אנשים על הגג. כמו כן מסר כי בעל הדירה כנראה נמצא באחד החדרים, התבקש לקרוא לו אף זה בסוף מסר כי הוא יצא. מסר את שמו ישראל אור. לציין כי הנ"ל מוכר לי מאירועים קודמים. כמו כן נמסר לרועי כי הדוח ירשם כנגדו ופעם הבאה שנגיע נשקול להחרים ציוד ולעכב לתחנה. עזבתי המוסיקה כובתה".

      

143. אירוע זו מוכיח פעם נוספת שהשוטרים שהיו באינטראקציה עם אור פעלו באופן מידתי והגיוני בנסיבות העניין. גם אירוע זו אינו מצמיח עילת תביעה כלשהי, בין בגין רשלנות ובין בגין העוולות האחרות הנטענות בכתב התביעה.

      

144. יתרה מכך, אירוע זה מדגים פעם נוספת כיצד אור מפר פעם אחר פעם את התקנות למניעת רעש, וכיצד פעם אחר פעם השכנים שלו נאלצים לקרוא לרשויות אכיפת החוק כדי להפסיק מסיבות ומוסיקה בשעות הלילה (האירוע דנן אירע סביב השעה חצות).

      

145. האירוע מיום 16.5.20: שבועיים בדיוק לאחר מכן התקיימה מסיבה נוספת בדירתו של אור ובשעה חצות וחצי לערך הגיעו שוטרים שנקראו לאכוף את התקנות למניעה רעש. ע"פ האמור בדוח הפעולה (נספח י"ד לראיות המדינה), "... בדרכי למקום האירוע יצרתי קשר עם המודיע, מסר כי כן עדיין שומע רעש אבל הנמיך, לציין כי ניגשתי לבניין פגשתי את המאבטח בכניסה הוא נשאל אם קיבל דיווח על הפנטהאוז אם שומעים רעש משם, לציין כי עליתי למעלה נשמע רעש חלש של מוזיקה שלא מפריעה, דפקתי בדלת מספר פעמים אך לא היה מענה מהדירה, לציין כי ירדתי למטה לבדוק מי גר בדירה... עליתי למעלה שוב, לא נשמע רעש, שקט. בשיחה חוזרת עם המודיע ללא מענה ממנו".

      

146. גם אירוע זה אינו מקים כל עילת תביעה. השוטרים פעלו באופן מידתי וראוי, וכפי שעולה מדוח הפעולה, היה רעש חריג שלבסוף הופסק.

      

147. אירוע זה אינו מלמד הרבה להוציא אולי את העובדה ששוטרי תחנת בני ברק נאלצו פעמים רבות מדי לסור אל דירתו של אור כדי לאכוף את התקנות למניעת רעש.

      

148. האירוע מיום 13.6.20: כמפורט בדוח הפעולה (נספח ט"ו לראיות המדינה), התקבלה בשעה 1:40 לפנות בוקר פניה על "מסיבה חזקה ורועשת". השוטר שהגיע למקום ציין בדוח הפעולה כי "עליתי לקומה 27 יצאתי מהמעלית לא שמעתי רעש של מוסיקה מהקומה, חייגתי למודיע על מנת לדעת אם הוא שומע עדין את הרעש מסר שכן, אמרתי לו כי אני מגיע אליו לשמוע את זה, פגשתי במודיע ברחוב XXX מול הבניין, ומשם נשמע רעש של מוסיקה ובאס חזק בעקבות שזה מקומה גבוה לא ידעתי אם זה מהבניין הנ"ל או מפאבים שיש באזור הבורסה, ביצעתי סריקות על כל הפאבים באזור הבורסה כולם היו סגורים, לאחר מכן חזרתי לרחוב XXX בשנית פגשתי בשומר אשר מסר "שוב הגעתם לישראל אור" אמרתי לו יש שם מסיבה מסר כי הגיעו כ-8-9 אנשים ושאלו היכן הוא גר ועלו למעלה, כמו כן עליתי לדירה שוב וכאשר התקרבתי לדלת היה ניתן לשמוע שאכן יש מוסיקה וצעקות מהדירה הנ"ל מקומה למעלה, דפקתי בדלת וצלצלתי בפעמון מספר רב של דקות אך ללא מענה ולא פותחים את הדירה, כמו כן נשמע הכלב שלו נובח בדירה ולאחר מכן לקחו אותו ולא נשמע נביחות שוב, ירדתי שוב לשומר בלובי שאלתו אם יש לו את המספר נייד שלו, ניסיתי לחייג אליו... כ-3 פעמים אך ללא מענה מצידו, השומר אמר כי בזמן אחרון זה קורה באופן קבוע הוא לא עונה לטלפון ולא לדירה, ביקשתי ממנו שינסה לחייג שוב ניסה הפעם מספר דקות והזדהיתי כאיש משטרה וביקשתי מהנ"ל שיפתח את הדלת אך לא מענה, כמו כן נשלח לו דוח על גרימת רעש בדואר פרטי בעל הבית ישראל אור פרטיו בשאילתות מעלה, כמו כן הנ"ל מוכר לי מאירוע קודם שהוא מתגורר בכתובת הנ"ל".

      

149. גם אירוע זה אינו מקים עילת תביעה. השוטרים פעלו באופן מידתי וסביר ואף למעלה מכך. השוטרים כילו את זמנם בניסיון להתחקות אחר מקור הרעש שכן המסיבה התקיימה בקומת הגג ולא ניתן היה לשמוע את הרעשים מבעד לדלת ולכן נאלצו לבצע סריקה באזור ולבדוק אם הרעש מגיע מאחד הפאבים בסביבה. לאחר מכן חזרו השוטרים לבניין ווידאו עם המאבטח שמתקיימת מסיבה בדירתו של אור.

      

150. העובדה שהשוטר אימת עם מאבטח הבניין שישנה מסיבה בדירה של אור די היה בה כדי לתת את הדוח על הרעש. אור היה יכול בזמן אמת לכפור בדוח ע"פ דין. אין משמעות לתביעה דנן שהוגשה לאחר שניתן הדוח כדין.

      

151. הדוח אינו מלמד במאום על קונספירציה או על רדיפה, אלא על כך שפעם אחר פעם אור מפר את תקנות הרעש, נוהג במשטרה בזלזול וגורם לבזוז משאבי ציבור.

      

152. האירוע מיום 26.6.20: שוב התקבלה תלונה על רעש בשעה חצות ו-45 דקות, שוטרים שהגיעו לדירה שוחחו עם המאבטח ואז הסתבר "שיש לו חוזה עם בעל הדירה ממנה נשמע רעש של מוזיקה, בדר"כ הוא מחויב לעדכן אותו טלפונית ברגע שמגיע אליו מישהו" (דוח הפעולה צורף נספח ט"ז לראיות המדינה). כן הסתבר שלאור יש מצלמה ללובי כך שהוא רואה כאשר שוטרים מגיעים לאכוף את התקנות למניעת הרעש. כך ממש!

      

153. גם באירוע דנן אור לא ענה לטלפונים ולא פתח את הדלת וכפי העולה מדוח הפעולה, אור לא קיבל בגין מסיבה זו דוח.

      

154. גם אירוע זה אינו מקים עילת תביעה כלשהי וגם אירוע זה מלמד פעם נוספת עד כמה החוק וההגינות אינם נר לרגליו של אור.

      

155. האירוע מיום 24.7.20 ופקודת המאסר מתיק התעבורה: ע"פ האמור בדוח הפעולה (הוגש כנספח י"ז לראיות המדינה), ביום 24.7.20 התקבל דיווח טלפוני אנונימי בשעות הבוקר על "אדם נראה חשוד לבוש שחור יושב בספסל לא במטרה לנוח אלא מתצפת, מסתכל ימינה שמאלה בעל חזות מאיימת...". השוטר שהגיע למקום ציין בדוח הפעולה שהוא ניגש לאותו חשוד שהזדהה "פרטיו ישראל אור ת"ז... לציין כי קיים לנ"ל פקודת מאסר עם חלופת התחייבות עצמית, הוסבר לו שהוא מעוכב בשטח עד שיביאו את הצו אליי ויחתום על התחייבות עצמית במקום. צוות הגיע למקום הביא לי את הצו, הוסבר לו תוכן הצו, הנ"ל חתם על הצו ושוחרר בשטח. דווח למוקד".

      

156. לטענת אור האירוע דנן מהווה הוכחה נוספת לכך שהייתה התנכלות מכוונת אליו מצד המשטרה ובפרט מצד מתחנת בני ברק בה שירת נסראלדין. גם טענה זו יש לדחות מכל וכל.

      

157. המשטרה הוזעקה למקום מכיוון שעובר אורח חשד שאור יושב על ספסל ומתצפת, ועל כן עלה צורך לבדוק את זהותו. מדובר בפעולה סטנדרטית של המשטרה. רצה הדבר ואותו אדם שעורר את חשדו של האזרח היה אור, ומסיבות שלחלוטין אינן תלויות במשטרה אלא באור עצמו ובו בלבד – עמדה כנגד אור פקודת מאסר עם חלופה להתחייבות עצמית וזאת בגין תיק תעבורה שבו הורשע.

      

158. אור כזכור לא הגיש תיק מוצגים ואת תיק התעבורה ביקש להגיש בשלב מאוחר של ההליך, בקשה אותה כאמור לעיל דחיתי ושבגינה הוגש ערעור שנדון ברע"א 59694-10-24. העובדה שלא הונחו לפניי מסמכי תיק התעבורה אינה מאיינת את העובדה שאור הוא האחראי הבלעדי לכך שהוא עבר עבירת תנועה שבגינה הוא הורשע ושבמסגרת גזר הדין נקבעה חלופת מאסר.

      

159. חשוב מכך, באחריות אור היה לוודא שההתחייבויות העצמיות ששלח לכאורה לביהמ"ש לתעבורה נקלטו ע"י מזכירות ביהמ"ש ושהן מנותבות לגורם השיפוטי לצורך מתן הכרעה. כפי שעלה מהעדויות, לא זה ולא זה נעשה, כך שבמסוף המשטרתי אור היה במצב של עילה לעיכוב בשל הפרה של צו שיפוטי.

      

160. העובדה שהשוטר עיכב את אור ביום 24.7.20 אינה תולדה של קנוניה כלשהי אלא תולדה של התנהגות מחשידה של אור והפרה של צו ביהמ"ש. העובדה שהשוטר עיכב את אור ושהוא דאג לקבל טופס התחייבות כדי שאור יוכל לחתום עליו בפניו מצביעה, פעם נוספת, על התנהלות שקולה ועניינית של המשטרה ולא שום דבר אחר.

      

161. האירוע נוסף מיום 24.7.20: אור חזר לביתו והפעיל מוזיקה, פעם נוספת, תוך חריגה של התקנות למניעת רעש. בשעה 14:22, כמפורט בדוח הפעולה (נספח י"ח לראיות המדינה) התקבלה הקריאה על רעש ומסיבה, והשוטר שהגיע למקום רשם בדוח הפעולה כי: "בטרם הגעתי למקום האירוע יצרתי קשר עם המודיעה אשר מסרה כי הם לא מפסיקים לעשות רעש, הגעתי למקום עליתי לקומה 27. שם שמעתי רעש מהדירה בצד ימין, ניגשתי לדלת דפקתי מספר פעמים, פתח לי בחור אשר טען שהוא יקרא לבעל הדירה, לאחר מכן בעל הדירה ניגש אלי לכניסה, פרטיו יחזקאל... הוסבר לנ"ל שעליו להפסיק את העבירה של הרעש הוסבר לו את מהות העבירה ושהוא יקבל דוח בדואר בגין העבירה, מסר אין אזהרה, הוסבר לו שלא, ונמסר להנ"ל במידה והרעש יחזור נצטרך לעכבו לתחנה, מסר אין בעיה.

     בעודי במקום שמעתי מהדירה שנמצאת בצד שמאל רעש חזק ניגשתי לדירה דפקתי בדלת פתח לי בעל הדירה פרטיו ישראל אור. במקום הוסבר להנ"ל את מהות העבירה ושעליו להפסיק את הרעש הנ"ל מסר שהוא לא מפסיק, הוסבר לו שבמידה והוא לא יפסיק הוא עלול לעוכב (כך במקור – ר.פ.א) לתחנה, מסר אין בעיה, נמסר להנ"ל שהוא מקבל דוח בגין הרעש ויגיע אליו בדואר. לטענת הנ"ל חוגגים למישהו מהמשפחה יום הולדת. ביציאתי מהמקום הבחנתי כי הבחור חב מעצר ניגשתי בשנית לדלת ומסרתי לישראל כי הוא מעוכב במקום לצורך בדיקה לגבי צו מעצר, לטענת הנ"ל שוטרים היו אצלו והחתימו אותו היום, כמו כן במקום בבדיקה מול רגב 402, השוטרת שירן מסרה כי השוטר רותם היה אצלו היום והצו לא רלוונטי. במקום ישראל הביא מצלמה וצילם אותנו, אני ושותפי, במקום שוחרר לאחר הבדיקה מול רגב 402...".

      

162. השוטרים הוזעקו לבניין בשל תלונות על רעש וכפי שהסתבר היו 2 אירועים, גם בדירה של אור וגם בדירה של השכן. לטענת אור מדובר היה במסיבת יום הולדת תמימה בלי הרבה רעש מכיוון שאימו אינה אוהבת רעש. שוב אור הסתפק בעדותו היחידה חלף הבאת עדים שהיו במסיבה, וחזקה על השוטר שנתן את הדוח שעשה זאת כדין ובהתאם לתקנות למניעת רעש, האוסרות בין היתר על רעש בשעות המנוחה בין 14:00 ל-16:00. גם במקרה דנן נמסר לאור שהוא יקבל דוח בדואר, והגם שלא ברור אם דוח נשלח בסופו של יום או לא, בכל מקרה היה על אור לפעול לביטול הדוח כפי שנקבע בדין ואין משמעות להגשת תביעה כתחליף לכך.

      

      

163. פעם נוספת אנו רואים שהמשטרה הגיעה לדירה לא בשל התנכלות מכוונת אלא בשל קריאות של שכנים בגין רעש חריג ולא חוקי. בנוגע לעובדה שהשוטר ביקש לעכב את אור, השוטר פעל באופן סביר והגיוני כאשר בירר מול המסוף את הטענה של אור שהוא חתם שעות ספורות לפני כן על ההתחייבות.

      

164. ונזכיר; האחריות להודיע לביהמ"ש על ההתחייבות החתומה היא על אור, לא על השוטר שעיכב אותו והחתים אותו על ההתחייבות במקום לקחת אותו למעצר.

      

165. לאחר שאור זכה לביקורים תכופים של המשטרה בגין הפרה של תקנות הרעש, ולאחר שעוכב מספר פעמים בגין אי התייצבות לחקירה על העלבת עובד ציבור, ולאחר שהוא עוכב עתה בשל הפרה של צו ביהמ"ש – היינו מצפים שאור ייקח אחריות על מעשיו ועל ענייניו המשפטיים, ואולם למגינת הלב אור המשיך בהפרות ובהזנחת ענייניו.

      

166. האירוע מיום 7.8.20: ביום 7.8.20 אור קיים מסיבה רבת משתתפים בדירת הפנטהאוז שלו בשעות הערב המוקדמות, ע"פ דוחות הפעולה (צורפו כנספח י"ט לראיות המדינה) התקבלו תלונות על רעש חריג בשעה 17:30 לערך.

      

167. מכיוון שהתקבלו מספר תלונות של אזרחים שונים, למקום הגיעו מספר צוותים עם מספר ניידות. כפי המתואר בדוחות הפעולה, מיד התברר שמדובר במסיבה שבה עשרות משתתפים, לפחות 20 ע"פ דוח פעולה של השוטרת אלינור דבורה דוידסון, ו-40 ע"פ דוח הפעולה של השוטר דרור גלאי. נוכח ריבוי המשתתפים, הוחלט שכל הצוותים שהוזנקו למקום יפעלו לפזר את האירוע, ולא רק צוות אחד.

      

168. וכך נכתב בדוח הפעולה של השוטרת אלינור דבורה דוידסון: "במהלך המשמרת התקבל האירוע הנ"ל שנפתח מספר רב של פעמים עקב אותה סיבה של גרימת רעש מהדירה הנ"ל, ככלל מדובר באירוע סדרתי מהדירה הזו יש גרימות רעש ומסיבות סדרתיות. תחילה כשנפתח האירוע הוא טופל ע"י צוותי שיטור ר"ג ולאחר מכן כשנפתח שוב הוא שוכפל לשיוט ר"ג צוות 303 דרור גלאי והפקח, וכמו כן אנחנו נקראנו לסיוע עקב ידיעה שבמקום יש מספר רב מאוד של משתתפים בניגוד לצו הקורונה וכמו כן עקב גרימת רעש מהמקום. טרם הגעתנו קצין תורן רגב 111 ירון לונדון עודכן בפרטי האירוע מסר שמגיע גם הוא. בעת הגעתנו בכניסה לבניין חיכו לנו צוות 303 ורגב 111, בבדיקה במסוף מדובר בדירה ע"ש הבחור ישראל אור ת"ז..., שע"פ המסוף נמצא מוכרז כדרוש חקירה של תחנת בני ברק. עלינו כלל הצוותים ביחד לקומה 27 שם במסדרון הבחנו באדם ששאל אם אנחנו מחפשים את המסיבה בגג, נמסר לו שכן והוא הכווין אותנו לגרם המדרגות, מסר שצריך לעלות ושם הכניסה. עלינו ביחד איתו אכן בכניסה לגג מדובר במרפסת של בית התקיימה מסיבה מרובת אנשים יותר מ-20, הייתה עמדת דיג'יי וכלל המתארחים לא שמרו על טווחי ביטחון או חבישת מסיכות וזאת בניגוד לתקנות. קצין ירון לונדון הנחה לכלל המשתתפים לעזוב את המקום עקב אי קיום ההנחיות ולאחר מכן נכנס לבית ביחד עם צוות 303. בינתיים אני ושותפי חסון המתנו למעלה במסיבת הגג במטרה לוודא שהמשתתפים אכן מתחילים להתפזר. לאחר מספר דקות התנתקנו ממסיבת הגג ואני ושותפי חסון ירדנו למטה בבית... עם בעל הבית שפרטיו ישראל אור שנכח עם עוד 2 ממשתתפי המסיבה, לדבריו הוא בכלל לא קשור למסיבה והוא לא אחראי עליה אלא יש אדם שארגן את זה והוא רק נתן את ביתו לטובת כך. הוסבר לו ע"י קצין תורן ירון לונדון שהוא מעוכב לתחנה לצורך חקירה עקב הכרזתו במוסף כדרוש חקירה. במקביל בניסיון לברר אודות מה הוא דרוש דרך המחשב של היומנאי ודרך הזירה לא נמצא עקב איזו סיבה הוא דרוש. ישראל דיבר עם עורך דינו ועדכן אותו במתרחש, לאחר מכן סייענו להוריד את ישראל למטה לניידת וללוות אותו לתחנה לקומה השנייה ולאחר מכן כפי הנדרש הוא הועבר לאחריות רגב 303 דרור המשך טיפול...".

      

169. אור טען שהגעת הצוותים הרבים מעידים שהייתה התנכלות מכוונת אליו, תוך שהוא מתעלם מהעובדה שפעם נוספת הוא הפר את התקנות למניעת רעש ואת תקנות הקורונה, ומההיקף הרחב של המסיבה. החלטת הקצין התורן ירון לונדון להפעיל את כל הצוותים שהוזנקו למקום אינה מלמדת במאום על רשלנות או התנכלות מצד המשטרה. מדובר בשיקול דעת מקצועי שהוא יותר מסביר בנסיבות העניין. אירוע רב משתתפים דורש מספר גדול של שוטרים.

      

170. באשר לעיכובו של אור לתקנה, הרי שמדובר בעניין מוצדק לצורך בירור. באשר לצו ביהמ"ש לתעבורה וההתחייבות להימנע מביצוע עבירה – אפילו אם אור חתם בפני השוטר ביום 24.7.20 על ההתחייבות, כאמור באחריותו של אור לוודא שהצו החתום נקלט בביהמ"ש לתעבורה כך שביהמ"ש יוכל להורות לרשויות האכיפה על ביטול סטטוס "דרוש חקירה".

      

171. כפי העולה מהעדויות השונות (עמ' 196 לפרוטוקול) רק ביום 10.8.25 אור הודיע לביהמ"ש לתעבורה על ההתחייבות. מכאן שביום 7.8.20 הייתה הצדקה לעכב את אור. העובדה שהוא נלקח לתחנה, חלף בדיקה במסוף כפי שנעשה ביום 24.7.20, אינה מצביע על התרשלות או התנכלות של המשטרה. מדובר בשיקול הדעת של השוטר ברגע הנתון, שיקול דעת שנבחן לא בדיעבד אלא בעת קרות האירועים.

      

172. אור, שהפר פעם נוספת את התקנות למניעת רעש ואת תקנות הקורונה ושלא השכיל ליידע את ביהמ"ש לתעבורה על ההתחייבות החתומה, הוא האחראי הבלעדי לכך שנלקח ביום 7.8.20 לעיכוב בתחנת המשטרה.

      

173. נוכח האמור גם האירוע מיום 7.8.20 אינו מקים עילת תביעה כלשהי לאור.

      

174. התביעה שכנגד נגד המדינה: מטעם המדינה העידו ונחקרו בחקירה נגדית דרור גלאי, ליאור עוזר עמיד חירבאוי וחקירתם הנגדית לא העלתה כל ממצא שיפעל לטובת אור.

      

175. בניגוד לטענת אור, לתצהירו של ליאור עוזר יש משקל בהיותו סגן מפקד תחנת בני ברק וממלא מקום מפקד התחנה, וכפי עדותו, תפקידו "לנהל את הדברים מלמעלה" (עמ' 203 לפרוטוקול). ע"פ עדותו וחקירתו הנגדית, לא הייתה שום קנוניה או קונספירציה או פעולה מכוונת נגד אור, וכל הפעולות נעשו בשל הפרות חוזרות ונשנות של החוק ואי התייצבות לחקירות. חקירתו של ליאור עוזר הייתה מהימנה ולא הופרכה במאום.

      

176. דוחות הפעולה שנרשמו מדברים בעד עצמם ואפילו אם אור היה חוקר בנגדית את עורכי הדוחות, ואפילו אם היה מצליח להצביע על אי אילו פגמים פרוצדורליים, עדיין הייתה עומדת עדותו היחידה אל מול שלל הראיות המוכיחות שעסקינן באדם שפעם אחר פעם הפר את החוק.

      

177. יותר מפעם אחת צוין בדוחות המשטרה שאור מוכר למשטרה ושגם דירתו מוכרת כמוקד של הפרת תקנות למניעת רעש, ודברים אלה עולים בקנה אחד עם עדותו של המאבטח סוקולוצקי שהעיד שהמסיבות היו בביתו של אור ולא אצל השכנים: "ברור שזה היה אצלו, כי הייתי בא כמה פעמים כבר לדירה שלו והייתי מעיר לו, לפני שהייתי מזמין משטרה" וגם ש"היו הרבה שכנים מתחתיו מהצדדים שהיו מתקשרים, תזמין שמטרה דחוף וזה, כאילו עד שעה אחת בלילה הוא עשה רעש" (עמ' 12 לפרוטוקול).

      

178. כל הטענות שאור העלה הן טענות שנטענו בעלמא ללא כל אסמכתא, ראיה או חיזוק בעדות. לעומת זאת, טענות ההגנה של המדינה מוצקות ומבוססות בראיות ובעדויות העדים שהעידו.

      

179. נוכח כל האמור לעיל, התביעה שכנגד נגד המדינה, נדחית.

      

180. התביעה שכנגד נגד נסראלדין: לאחר שבחנו אירוע אחר אירוע ולאחר שקבענו לגבי כל אחד מהאירועים ללא יוצא מן הכלל שאין הם מצביעים על קנוניה או על התרשלות, דין התביעה שכנגד נגד נסראלדין, להידחות. מדובר בתביעה שנעשתה תוך ניסיון ל"תפירה גסה" של אירועים שאין להם קשר לנסראלדין.

      

181. כפי שהסביר ליאור עוזר, שעדותו מהימנה, שיקול הדעת ביחס לאיזה תחנה תטפל באיזה אירוע, מתקבל באופן ענייני ומבצעי. העובדה ששוטרי תחנת בני ברק חקרו את אור ביחס לתלונת נסראלדין אינה מצביעה על התרשלות מצד המשטרה או על קנוניה (עמ' 214-216 לפרוטוקול).

      

182. אשר לטענת אור בדבר המזכר אותו הביא שוטר כלשהו לידיעת נסראלדין, דבר שלשיטתו של אור מוכיח שנסראלדין גייס תחנה שלמה של משטרה שתפעל כנגד אור, הרי שבטענה זו אין ממש. מחומר הראיות לא עולה תשתית ראייתית שכזו, לא עולה כי נסראלדין ניסה להסית שוטרים אחרים כנגד אור, או אפילו שהוא עצמו פעל שלא כדין כנגד אור. בנוסף עולה מחומר הראיות ובין היתר מעדותו של סגן מפקד התחנה שלא הייתה כל קנוניה או ניסיון לקנוניה של מי מתחנת המשטרה כנגד אור.

      

183. למעשה, התביעה שכנגד שהוגשה נגד נסראלדין אינה אלא תביעת השתקה של אדם בעל יכולות ואמצעים שבמקום להתמודד עם תביעה מוצדקת שהוגשה נגדו בגין לשון הרע, מגיש תביעה בסכום גבוה של חצי מיליון ₪, וכפי שעלה מספר פעמים במסגרת ההליך שלפניי, במטרה ששתי התביעות ידחו באופן ההדדי. דומה גם כי תביעה שכנגד זו עלול להיות בה משום אפקט מצנן על גורמי האכיפה במילוי תפקידם כנגד אור.

      

184. לאור האמור לעיל, נדחית התביעה שכנגד אשר הוגשה נגד נסראלדין.

      

     סוף דבר

185. בתביעה העיקרית, הנתבע ישראל אור ישלם לתובע מחמד נסראלדין את הסכומים הבאים:

     1. סך של 80,000 ₪ בגין לשון הרע בהתאם לסעיף 7א.(ג) לחוק איסור לשון הרע.

         

     2. אגרת תביעה כפי ששולמה.

         

     3. הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

         

186. התביעה שכנגד נדחית.

     1. התובע שכנגד ישראל אור ישלם לנתבעת שכנגד 2 מדינת ישראל הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

         

     2. התובע שכנגד ישראל אור ישלם לנתבע שכנגד מחמד נסראלדין (בנוסף לסכומים שנפסקו בתביעה הראשית), הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

         

187. לעניין ההוצאות אציין מלבד סכומי התביעה והתביעה שכנגד ותוצאות פסק הדין כדלקמן: לנוכח היקף המחלוקת שנוצרה, בעיקרה בשל טענות ההגנה והתביעה שכנגד, שנדחו כולם, התקיימו 5 דיוני הוכחות ; נסראלדין נחקר בחקירה נגדית ממושכת ; העילות של התביעה שכנגד שעניינן באירועים רבים הנפרדים מהאירוע נשוא התביעה העיקרית וכפי שפורט לעיל, הצריכו בירור עובדתי נוסף ונפרד מהאירוע נשוא התביעה העיקרית ; התביעה שכנגד נדחתה מכל וכל, וכאמור הינה תביעת השתקה.

      

188. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יתווספו להם דמי פיגורים מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

      

     ניתן היום, י"ג חשוון תשפ"ו, 04 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.