אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 32094-12-14 צ'רלטון בע"מ נ' הטרסה החדשה בע"מ ואח'

ת"א 32094-12-14 צ'רלטון בע"מ נ' הטרסה החדשה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 13/04/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
32094-12-14
06/04/2016
בפני השופטת:
אילת דגן

- נגד -
תובעת:
צ'רלטון בע"מ
עו"ד כצנלסון-להב
נתבעים:
1. הטרסה החדשה בע"מ
2. שמעון אסף אטדגי
3. מישל חיים עקביא
4. גלית ברכה כהן

עו"ד הלא ח'יר
פסק דין
 

 

 

  1. התובעת, חברה בע"מ, המפיקה שידורי ספורט המשודרים בערוצי ספורט בשם ספורט 1, ספורט 2, ספורט1HD המשודרים בחברות הכבלים הוט, יס, ואפיקי שידור 54 ,53 ,513 ובענייננו, בערוץ 9. לטענתה, היא בעלת הזכויות לשידור משחקי היורו 2012 בישראל. בתביעתה היא עותרת לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין הפרת זכות היוצרים המתבטאת בהקרנה פומבית ושידור משחקי היורו לשנת 2012 של משחקי הכדורגל בבית העסק של הנתבעים ששמו המסחרי "טרסה" הנמצא בטיילת חוף נהריה, מבלי שהתקבל רישיון לכך, ומבלי ששולם כל סכום עבור השימוש בזכויותיה.

     

  2. ביתר פירוט, טוענת התובעת כי נודע לה שבמועדים שונים נעשו בבית העסק של הנתבעים ביצועים ו/או הקרנות ו/או הצגות ציבוריות ו/או פומביות של משחקי היורו 2012 ולאור זאת שלחה נציג משרד חקירות על מנת לבקר בבית העסק במועד אקראי. בפועל, נשלח חוקר שתיעד ביום 14.6.12 יצירה מוגנת שבוצעה בעסק ע"י מקרן גדול שהוצב בשטח השולחנות שמחוץ לחלק הסגור של המסעדה.

     

    התובעת טוענת כי לאחר שגילתה את דבר ההפרה פנתה במכתב התראה לנתבעים ויידעה אותם בדבר הפרת זכויותיה ואף העמידה לרשותם את האפשרות לרכוש מידיה את הרישיון להקרין את משחקי היורו בתחומי בית העסק. חרף פניה זו, הנתבעים לא רכשו רישיון הקרנה פומבית מהתובעת.

     

  3. הנתבעת 1 היא חברה בע"מ, מפעילה את המסעדה "הטרסה" שבטיילת חוף נהריה. נתבעים 2-4 הינם בעלי מניות ומנהלי נתבעת 1.

     

  4. הנתבעים טוענים כי אין כל עילה נגד נתבעים 2-4 שהם בעלי המניות של נתבעת 1, וככל שיש עילה כלשהי, הרי שיש להפנותה כלפי נתבעת 1 וכלפיה בלבד.

     

  5. הנתבעים מכחישים קיומה של זכות יוצרים לתובעת, את זכויות הבלעדיות ואת זכותה למכור רישיון שידור פומבי בנסיבות המקרה דנן.

     

  6. עובדתית מכחישים הנתבעים כי שידרו ו/או העמידו לרשות הציבור את משחקי היורו לשנת 2012 (סעיף 7ב לכתב ההגנה) או משחק ששודר ביום הנטען שתועד, ואת טענת השימוש ביצירות דרמטיות של התובעת.

    הם טוענים עובדתית, כי ציבור הסועדים המגיע למסעדה, כלל לא מגיע על מנת לצפות בשידורי כדורגל.

     

    עוד הם טוענים, לחילופין, כי גם אם הייתה הקרנה אחת מסוימת, שאינה הפרה לטעמם, הרי שאין להסיק מכך כי כל עונת היורו 2012 שודרה בבית העסק שלהם, ועל כן אין זכאות לקבלת פיצוי בגין יותר ממשחק אחד, שבו לכאורה הייתה הפרה, המוכחשת כאמור.

     

  7. הצדדים הגישו תצהירים בתמיכה לטענותיהם.

     

  8. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהל מחלקת עסקים של התובעת, מר אלכס וינשטיין, (ת/2) לפיו נשלח חוקר על מנת לתעד את הפרת זכויותיה של התובעת. מר וינשטיין מסביר בתצהירו את המסגרת המעגנת את זכויותיה של התובעת לשידור המשחקים, להפקתם ולבלעדיות שיש לה מ- UEFA. החוקר הפרטי, מר אורן סלומינסקי, ביקר בעסק ביום 14.6.12, הבחין ותיעד את המקרן שבבית העסק בחלק שאינו מקורה, על הטיילת, משדר את משחק הכדורגל שהתקיים באותו יום בערוץ 9 ולטענתו בית העסק היה פתוח לציבור הרחב שחלקו צפה במשחק תצהירו סומן ת/1.

     

  9. הנתבעים הגישו תצהיר אחד של נתבע 2, מר אסף אטדגי, ולפיו יש מקרן בחוץ, רחוק, ולא קשור לסועדים, ואילו בחלק המקורה של המסעדה יש טלוויזיה קטנה שאולי אחד העובדים הפעיל לשניות ספורות לעצמו.

     

  10. לבקשת הנתבעים, הוריתי לתובעת להמציא את ההסכם של התובעת עם UEFA, באנגלית ועם תרגום לעברית מאושר ע"י נוטריון. מסמך זה הוגש וסומן ת/3.

     

    דיון והכרעה

     

  11. בהכרעה בתיק זה יש לקבוע עובדתית תחילה אם הייתה הקרנה פומבית בבית העסק של הנתבעת, לפחות אחת, של משחק כדורגל במסגרת ליגת יורו 2012, אם לאו. ככל שהמסקנה תהא חיובית, יש לבחון את המצב הנורמטיבי ויישום הדין על המקרה על מנת לקבוע אם היה בכך משום הפרה המזכה את התובעת בפיצוי.

     

  12. אשר לעצם ההקרנה –מר אטדגי טען בתצהירו (נ/1) כי בתקופה הרלבנטית הייתה מותקנת בבית העסק טלוויזיה ביתית שמקרינה שידורים ללא שמע והנתבעת הייתה מנויה על שרותיה של חברת "יס". בסעיף 6 לתצהירו הוא מעיד כי בחודשי הקיץ פעל מחוץ למתחם המקורה מקרן שהקרין קליפים ומוזיקה להנעמת זמנם של הסועדים במסעדה. הוא טוען בתצהירו כי המקרן לא נועד לצפייה בשידורים כלשהם, והיה במרחק ובמיקום שבכלל לא אפשר לציבור הסועדים בשולחנות המסעדה לצפות בו.

     

  13. לאחר שעיינתי בתצהיר מר אטדגי ובחקירתו הנגדית, תוך השוואת הדברים להצהרות באי כוחו ולעדות החוקר, כמו גם לסרטון שהוצג בפני, אני קובעת כי ביום 14.6.12 אכן הוקרן בערוץ 9, במסעדת הטרסה משחק כדורגל שהתקיים באותו יום, בשידור ישיר במסגרת ליגת יורו 2012.

     

    הצהרתו של מר אטדגי כי המקרן לא נועד לצפייה ובכלל לא אפשר צפייה, חסרת הגיון פנימי, שכן ברור שהמקרן הוצב לטובת לקוחות או לקוחות פוטנציאליים של המסעדה (שאחרת מדוע הונח והוקרן?), וכפי שניתן לראות בצילום אף במרחק שמאפשר צפייה מתוך השולחנות שבחוץ.

     

    הטענה הסתמית שבכתב ההגנה לפיה היתה טלוויזיה קטנה ללא שמע בתוך המסעדה ששימשה את אחד הטבחים או המלצרים, אף היא אינה רלבנטית שכן לא על מסך זה מדובר, אלא על המקרן שנועד לטובת הציבור הרחב המוזמן להגיע למסעדה.

     

    מחקירתו הנגדית של מר אטדגי עולה כי הוא בכלל לא נכח באותו ערב 14.6.12 במסעדה ולכן לא יכול היה לומר כמה סועדים היו, היכן הוצב המקרן והאם הקרין את שידור משחק הכדורגל, אם לאו. כל עדותו היא עדות כללית, מתחמקת ואינה שופכת אור על ההתרחשות.

    ודוק: תצהירו של מר אטדגי הוא היחיד שהוגש מטעם כל הנתבעים, והנתבעת לא מצאה להביא תצהיר של אף אחד אחר שיכול לשפוך אור מידיעה אישית או להזים את עדות החוקר לפיה ראה במו עיניו את הקרנת המשחק ואף תיעד זאת. הימנעות זו של הנתבעת להביא את מי שעבד באותו ערב ויכול לשפוך אור על השאלה העובדתית שבמחלוקת, פועלת מבחינה ראייתית לרעתה ולטובת אימוץ עדות החוקר שלא נסתרה.

     

    החוקר אמנם לא אומר בתצהירו איזה משחק התקיים באותו יום (מי נגד מי) הוא לא אומר אם זה שידור ישיר אם לאו. הוא גם לא אומר בתצהירו אלו תוצרי הפקה של התובעת ניתן לזהות ב11 שניות של הצילום. ניתן היה לצפות כי עבודת החוקר או לפחות תצהירו יהיה יותר מפורט ויכיל פרטים חיוניים לענין. אוסיף אף כי לטעמי 11 שניות התיעוד מספיקות בקושי ומן הראוי כי מי שמבקשת להוכיח את עצם השידור המפר, תשקיע יותר משאבים בהגשת הראיות התומכות לרבות תצהיר מפורט.

    עם זאת, בסרטון ניתן לראות את הכיתוב: ספרד אירלנד ותוצאה :1:0. זאת ועוד רווח והצלה קמה לתובעת שעה שמלאכתה נעשתה בידי ב"כ הנתבעים שהודתה בישיבת קדם משפט מיום 17.6.15 כי המשחק הוקרן במקרן של המסעדה ביום הנטען (הודאה העומדת בסתירה לתצהיר אטדגי).

     

  14. אני קובעת, אפוא, כי באופן עובדתי הוכח שביום 14.6.12 הוקרן משחק כדורגל בשעות הערב מתוך ליגת יורו 2012 בעסק של נתבעת 1.

     

  15. הוכח כי התובעת פנתה לנתבעים בכתב לאחר הקרנת המשחק ב-14.6.12 וביקשה להסדיר את עניין הרישיון ולשלם. הנתבעים לא מכחישים את אותה פניה, אלא שלטענתם מלכתחילה לא קמה לתובעת זכות לקבלת כל סכום שהוא, ועל כן לא הציעו כל פיצוי או רכישת רישיון.

     

    המצב המשפטי

     

  16. לטענת התובעת היא קיבלה מ-UEFA את הזכות לערוך להפיק ולשדר בישראל משחקי כדורגל מליגת היורו 2012.

    בשאלה המשפטית מתבססת התובעת על חוק זכויות יוצרים, תשס"ח – 2007.

    ודוק: טענת התובעת לזכות היוצרים בשידור המשחק ובהקרנתו בהקרנה פומבית נסמכת על מעמדה הנטען כמפיקת השידור המפר, במסגרת חוק זכות יוצרים. היא אינה טוענת לזכות בעלת אופי הסכמי שניתנה לה מטעם UEFA לשדר את משחקי הליגה בישראל אלא לזכות עצמאית ביצירה עצמאית פרי עמלה.

     

    ההסכם בין התובעת ל- UEFA הוגש לבקשת הנתבעים, הגם שהתובעת הצהירה שוב ושוב כי תביעתה נסמכת על זכותה בגין הפרת זכות יוצרים מכוח הפקתה העצמאית ולא מכוח זכויות שידור שהוענקו לה מ UEFA. מכל מקום ולאחר שהוגש ההסכם וסומן ת/3 ניתן לדלות ממנו פרטים שישפכו אור על זכויותיה הראשוניות של התובעת.

    בהסכם זה שנחתם ביום 16/6/11 בין צ'רלטון ל-UEFA נקבע כי תמורת סכום מסוים שאותו משלמת התובעת ל UEFA היא זכאית להפיק ולשדר 12 משחקים מהליגה האירופית לשנת 2012 ולהעניק רישיון משנה למשדרי טלוויזיה לצפייה חופשית בתנאים מסוימים (שאינם רלבנטים לענייננו) (סעיף 2.1 (א) (ב) להסכם).

    סעיף 3 להסכם מקנה בלעדיות לתובעת ביחס לזכויותיה לפי סעיפים 2.1 (א) (ב) בשטח ישראל. ערפל זה התפוגג אפוא ביחס לזכותה הראשונית של התובעת לקבלת חומר הגלם.

     

  17. חוק זכות יוצרים, התשס"ח 2007- מגדיר, בסעיף 11, מהי זכות יוצרים, כך:

    זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

    3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

    4) שידור כאמור בסעיף 14 - לגבי כל סוגי היצירות;

    5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 - לגבי כל סוגי היצירות.

    סעיף 14 לחוק זכות יוצרים מגדיר "שידור" בהאי לישנא: "שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור."

    סעיף 15 לחוק שכותרתו "העמדה של יצירה לרשות הציבור" קובע כי: "העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם." והמשמעות היא כי מי שמבקש להקרין לציבור יצירה, צריך לקבל הסכמתה של בעלת הזכות.

     

  18. כבר נקבע בפסיקה שמשחקי ספורט יכולים להיות מושא לזכויות יוצרים, וראה ע"א 2173/94 TELE EVENT נ' ערוצי זהב פ"ד נה (5) 529).

    בע"א 9183/09 THE FOOTBALL ASSOCIATION LEAGUE LIMITED נ' פלוני (ניתן ב13.5.12) נאמר מפי בית המשפט העליון: "הליגה מצלמת, כאמור, את משחקי הכדורגל שלה, מביימת, מפיקה ועורכת את הצילומים, ואף מוסיפה להם גרפיקה ומוסיקה. אמנם, משחקי הכדורגל כשלעצמם אינם כשירים להיות מושא לזכות יוצרים. אירוע ספורט עצמו הוא התרחשות של עובדות במציאות, אשר כידוע אינן מוגנות בזכויות יוצרים. אלא שזכות היוצרים עשויה לחול על האופן המסוים בו אירוע הספורט מתועד ונערך. אופן התיעוד והצילום של אירוע ספורט כרוך בלא מעט יצירתיות, וכך בוודאי באשר לבימויו והפקתו של הצילום, כמו גם אופן העריכה. כל אלה עולים, ככלל, לכדי "יצירה מקורית" הזוכה להגנת דיני זכויות היוצרים".

     

    ראו גם ת.א 32439-12-10 (שלום-רשל"צ) צ'רלטון נ' יהודית הררי (ניתן ביום 9.1.13 ) שם קבע בית המשפט ששידורי הספורט של התובעת הם יצירה מקורית הזוכה להגנה מכוח דיני זכויות יוצרים, שאינה יכולה להיות שנויה במחלוקת. וראו גם ת.א 1190-07-13 (שלום תל אביב) צ'רלטון נ' א.י.פיצה שותפות ואח' (ניתן ביום 6.11.14), שם קבע בית המשפט כי זכותה של התובעת לקבל תמורה עבור הזכות לצפות בשידוריה קמה מכוח זכות כפולה: זכות היוצרים ביצירה והרישיון שרכשה מעת UEFA.

     

  19. דין הוא כי על תובעת, הטוענת כי שידור ששידרה עולה לכדי יצירה מקורית, להוכיח "כי בשידוריה מתקיימת מידה לא מבוטלת של "ביטוי אישי", ו"מקוריות", לאור המיומנות המקצועית הנדרשת בהפקות כגון אלה". ה"פ 931/92 (מחוזי ת"א)tele event נ' ערוצי זהב, פ"מ תשנ"ד (2) 328, 338.

     

  20. אשר להיות השידור שידור מפר בשל פומביותו, בתא 12223/03 הארגון היציג של המבצעים בישראל ואח' ני יורוטקס טקסטיל בע"מ (פורסם בנבו), קבע בית המשפט כי המבחן לפומביות נגזר מאופיו של המקום ומהעובדה שיש בו אנשים מזדמנים ולא קבועים. כך, קבע בית המשפט, כי שידור פומבי של שירים מהרדיו בחנות נעליים מהווה הפרת זכויות יוצרים.

     

    בת.א 14226-09/09 צ'רלטון בע"מ נ' פיצוציית לב הרצל (ניתן ביום 5.2.12) נקבע ששידור פומבי דומה במהותו להשמעה פומבית של יצירות מוזיקליות וכי בכל המקרים שמדובר בבתי עסק שמבחינת אופי הקהל מדובר בקהל אקראי שיכול לבוא בשערי המקום ללא הבחנה, מדובר במקומות ציבוריים.

    וראו גם ת.א (תל אביב) 2378/07 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות נ' החלל המופלא שם נקבע כי : "בתי המשפט בארץ פסקו לא אחת כי השמעת מוסיקה באולמות אירועים נחשבת כהשמעה פומבית. הלכות אלו חלות במידה שווה על השמעת מוסיקה בכל מקום פומבי אחר, כמו למשל בית קפה, מלון, חנות, מרכז מסחרי וכד'"

     

  21. ומשם לכאן ולענייננו, בשאלה אם הקרנת המשחק ביום 14.6.12 ששודר בערוץ 9 מהווה יצירה מקורית/דרמטית של התובעת, נחה דעתי כי התובעת הרימה את הנטל.

     

     

     

  22. מר וינשטיין הסביר בתצהירו (ת/2) ובחקירתו הנגדית כי השידור של משחקי היורו 2012 בארץ מורכב משני חלקים: חלק אחד הוא התמונה והקול של המשחק עצמו, המהווה למעשה חומר גלם והחלק השני הוא יצירתה של התובעת כהפקה, היינו ניווט השידור כולל שדרן ופרשן שנמצאים במגרש בחו"ל ומעבירים לצופה הישראלי את הדברים בשפה העברית, לכך מתווספת גרפיקה בשפה העברית, אולפן והסברים.

    לשאלת ב"כ הנתבעים אם כשהשידור הוא בערוץ 9, האם יכול להבחין הצופה שמדובר ביצירה של התובעת, משיב מר וינשטיין: "השידור בצ'רלטון הוא גם בערוץ 9. בסוף השידור כתוב שהמשחק הופק ע"י צ'רלטון בע"מ. מעבר לזה, כל השידורים, אם בערוצים הפתוחים או ערוצי התובעת בתשלום, הם כאלה שמוגנים בזכויות יוצרים. לכן מבחינת בתי העסק לא משנה אם מדובר בערוץ 1 או בערוץ 9 או אם שמים דיסק מוזיקה שקנו בחנות או משמיעה בגלגל"צ, מדובר בהשמעה פומבית.." (עמ' 10 לפר' ש' 21-24).

     

  23. מר וינשטיין הבהיר בתצהירו את מהות והיקף ההפקה, כשבהפקה זו לוקחים חלק מספר רב של אנשים, משתתפים, מפיקים, עוזרי הפקה, אנשי תוכן, אנשי גרפיקה. לכל אחד מטעם התובעת יש את התפקיד שלו. לפני המשחק מכינים מסמך הפקה מראש, כולל אופציות להארכה ופנדלים, ובמהלך המשחק יש שינויים בזמנים ועדכונים בהתאם. המסמך יושב על הרשת, אבל הוא דינאמי. התובעת ואנשיה הם שמפיקים את המעברונים ואת הקליפים במח' הגרפיקה. חלק מהעלויות הן מטבע הדברים העובדה שיש לשלוח שדרן ופרשן לחו"ל, עם צוות הפקה נוסף לשם, כדי לשדר. מר וינשטיין הבהיר כי בסרטון של החוקר ניתן לזהות שמדובר לא בשידור ישיר סתם, אלא בשידור שיש בו התערבות, כך, בצד שמאל במסך כתוב בעברית "ספרד נגד אירלנד" ורואים תוצאה "1:0". אמנם בסרטון לא שומעים קול, אבל הקול של הפרשן והשדר נמצאים בתוך אותו שידור.

    לתמיכה בפעולות ההפקה הוגש מסמך הפקת השידור נשוא התיק עליו העיד החוקר(נספח 2 לתצהיר מר וינשטיין). בנספח זה מופיע התאריך, כל דקה או שניה רלבנטית במשחק, שם השדר רמי וויץ, שם הפרשן: ניר לוין, הלוקחים חלק בשידור, מעברים לאולפן, טיזרים, מוסיקה, הובלה לפרסומות, גרפיקה, כותרות, תרגום, דיון וניתוח באולפן. מדובר ב-178 פעולות הנוגעות להפקת משחק ספציפי זה.

     

  24. לשאלת ב"כ הנתבעת אם בנסיבות העניין בו הוקרן שידור מערוץ 9, הרי שבעל הזכויות, אם בכלל, זה ערוץ 9 ולא התובעת – מבהיר מר וינשטיין שאין אלה פני הדברים, מאחר ובהסכם של התובעת מול ערוץ 9 (שצורף כנספח 1 לתצהירו) מצוין מפורשות שהתובעת שומרת לעצמה את כל הזכויות בגין ההפקה ואת כל הזכויות במסחור, ואילו ערוץ 9 הוא פלטפורמה בלבד (עמ' 12 לפר' ש' 24-27).

     

  25. ההסכם בינה לבין UEFA מעניק לתובעת את הזכות למסחר ולהפיק ולעשות ביצירה פעולות הפקה, ואותה הפקה היא זכותה הקניינית. חומר הגלם, היינו המשחק עצמו, שייך לUEFA, ברם ההפקה תוך השימוש בחומרים אלה, היא הזכות שבידי התובעת.

    אילו היה מוזרם השידור ללא כל התערבות והפקה עצמאית של התובעת, אלא בסטרימינג, הרי שהתובעת לא הייתה טוענת לזכות יוצרים, שכן אותו חומר גלם של צילום המשחק לא נעשה על ידה, ברם אלו לא פני הדברים בשידורי היורו ליג 2012 ששודרו בישראל, בהם ניתנה לה הזכות להשתמש באותם חומרי גלם, לעשות הפקה ולרכוש בכך זכות יוצרים.

     

  26. כדי ליהנות מאותה הפקה של התובעת, יש לרכוש רישיון ולשלם בעדו. אדם פרטי יכול אולי לצפות בביתו גם ללא רכישת רישיון ככל שפלטפורמה כמו ערוץ 9 רכשה את הרישיון, ברם בית עסק, מאידך, שמזמין לקוחות וחושף את העוברים ושבים לאותה הפקה, חייב לשלם מכוח הדין.

     

  27. מר וינשטיין אף מבהיר לשאלת ב"כ הנתבעים אם היה איזשהו פרסום כי מדובר בזכות של התובעת, ששבועיים לפני תחילת משחקי היורו התובעת פרסמה בכל אמצעי התקשורת את היותה בעלת הזכויות על משחקי היורו ואת הצורך להסדיר רישיון גם בערוצים הפתוחים (עמ' 15 לפר' ש' 3-5).

    מכל מקום, בין אם בעלי העסק ראו או לא ראו את הפרסומים, אין בכך כדי להעלות או להוריד, שכן הם חבים בתשלום לפי חוק זכויות יוצרים לבעל היצירה, ואי ידיעת החוק אינה פותרת אותם מחובה זו המוטלת בסעיף 47 לחוק.

     

    עוד אוסיף, כי העובדה שהתובעת נתנה אפשרות לנתבעים להסדיר את הרישיון ללא תשלום מעבר לסכום הרישיון הרגיל, וזאת לאחר שנתפסו בקלקלתם, מעידה כי הנתבעים ידעו אודות חובתם אך עמדו במרים, סירבו לשלם וגררו את התובעת להליך משפטי מיותר.

     

  28. גם השאלה שניסו הנתבעות להעלות, והיא האם ניתנה לתובעת או לא ניתנה בלעדיות בשידור המשחקים ע"י UEFA, היא ניסיון להסטת הסוגיות הצריכות הכרעה, שכן לא רק שלא הוצג כל גוף אחרי הרשאי לשדר את המשחקים זולת התובעת, אלא שגם אם כך היה, הנתבעת לא הוכיחה כי שילמה את זכויות היוצרים בגין ההפקה, למאן דהו אחר. כל שהיא טוענת זה שהיא לא צריכה לשלם לאף אחד, וטענה זו מנוגדת לדין ולזכויות היוצרים שבחוק. מכל מקום, ולאחר עיון בהסכם עם UEFA נראה כי גם סוגיה זו קיבלה מענה ולפיו יש לצ'רלטון בלעדיות בישראל.

     

  29. סופו של דבר, ההסכם בין התובעת לUEFA אמנם לא רלבנטי לעילת התביעה כאן, שכן התביעה פה היא מכוח היותו של השידור הפקה עצמאית והפרת זכותה של התובעת באותה יצירה שיצרה, ברם ההסכם חשוב במובן זה שהוא מראה שלא מדובר בתובעת פירטית שניכסה לעצמה זכויות שלא כדין וגובה עליהן כספים, אלא שקיבלה היתר מUEFA לקבל את חומרי הגלם וליצור יצירה עצמאית משלה, תוך שזכויות היוצרים ביצירה העצמאית תוקננה לתובעת.

    התובעת הוכיחה כי מדובר בתהליך מורכב שהופך את השידור משידור חי שמגיע מUEFA ליצירה עצמאית מונגשת לצופה הישראלי באמצעות כיתוב בעברית, שידור ופרשנות, גרפיקה ושאר דברים בעברית וככזו, יש לקבוע כי מדובר ביצירה מקורית הזכאית להגנה לפי חוק זכויות יוצרים.

     

    הפיצוי הראוי

     

  30. את זכותה להפיק ו/או למסחר את משחקי הליגה 2012 רכשה התובעת תוך ששילמה תמורה לUEFA. על כך יש להוסיף כי השקיעה בהפקה, הוסיפה שדרן, פרשן, גרפיקה ושידורי אולפן, ההופכים את שידורי הספורט ליצירה דרמטית שנוצרה על ידי התובעת עצמה.

    הואיל והתובעת היא בעלת זכות היוצרים במשדרים אלו, הרי שיש לקבל רשותה כדי להקרינם. הנתבעת לא קיבלה רישיון לשידור פומבי לא מראש ואף לא לאחר ההפרה משניתנה לה הזדמנות (בדיעבד) לעשות כן ועל כן זכאית התובעת לפיצוי לפי החוק.

     

  31. שידורם של משחקים על ידי הנתבעים, ללא רכישת רישיון, גרם לתובעת לנזק כספי מהטעם שנמנעה ממנה הכנסה בגין מכירת הרישיון לנתבעים.

    מסעדת "הטרסה" היא בית עסק למטרת רווח לכל דבר ועניין ושידור המשחק הועמד לרשות הציבור וללקוחות המזדמנים שנמצאים בבית העסק ואין סיבה לאפשר לו עשיית עושר ולא במשפט תוך הפרת זכותה של התובעת.

     

  32. אשר לאחריותם של נתבעים 2-4 –בקשת התובעת לייחס להם אחריות לא נובעת מקונסטרוקציית הרמת מסך, אלא מאחריות נזיקית של בעלי מניות ומנהלי החברה בפועל, שהם אלו שביצעו במו ידיהם את העוולה או נתנו לעובדיהם הוראה לעשות כן, (ואין ראייה שלא אלו פני הדברים שכן הנתבעים לא טרחו להביא עדות של מי שהפעיל את המקרן באותו ערב כדי שיספר בהוראת מי עשה כן), ועל כן לא ראוי לאפשר להם להסתתר תוך היתממות אחרי מסך החברה. בנסיבות העניין קמה להם אחריות אישית כמעוולים ישירים ולא אחריות מכוח אחריות החברה שהם אורגנים שלה. אין ספק כי בהינתן השידור המפר ומשיכת קהל, נוצרה אפשרות לנתבעים 2-4 להפיק תועלת ישירה מהשאת רווחי החברה בעקבות אותו שידור בעסק. בנסיבות אלו נכון יהיה לחייב את כל הנתבעים יחד ולחוד.

  33. התובעת הצהירה כי מחיר רישיון עמד על 15,000 ₪ + מע"מ. הנתבעת לא הזימה ראיה זו.

    הפרת הנתבעת את זכותה של התובעת הצריכה הוצאת חוקר פרטי, עורך דין והוצאות משפט. כאמור, ניתנה לנתבעים הזכות לתקן את העוולה, אך הם בחרו לא לשלם, לכפור בזכותה של התובעת ולנהל הליך הוכחות מיותר.

     

  34. חוק זכות יוצרים קובע בסעיף 56 (א) פיצוי סטטוטורי על כל הפרה, בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

    בקביעת הפיצויים צריך בית המשפט לשקול בהתאם לסעיף 56 (ב) לחוק, בין השאר, את חומרת ההפרה, הנזק שנגרם לתובע, הרווח שצומח לנתבע בשל ההפרה ותום ליבו של הנתבע.

     

  35. בענייננו, יש לקחת בחשבון לא רק את המסר למעוולים פוטנציאליים, אלא כאמור את התנהלות הנתבעים שהייתה חסרת תום לב, את העובדה כי הכחשתם העובדתית בעצם שידור המשחק הוזמה, את המסקנה ההגיונית שהיא בגדר ידיעה שיפוטית שלא זקוקה להוכחה והיא כי הקרנת השידור נועדה למשוך ציבור להיכנס למסעדה, ולהפיק רווחים שלא כדין על חשבון התובעת.

    אני אף נוטה להטיל ספק בכך שהשידור בו נתפסו הנתבעים בקלקלתם היה ההקרנה היחידה במהלך העונה, אם כי התובעת לא הוכיחה עניין זה, שכן צירוף מקרים תמוה הוא שבדיוק ביום היחיד שבו הפרו הנתבעים זכותה של התובעת ושידרו את המשחקים, הגיע חוקר.

     

  36. בנסיבות שפורטו בפסק הדין, נראה שאין להסתפק במחיר הנומינלי שהתובעת גובה מהמתקשרים שמשלמים כדין (15,000 ₪), שכן אם נסתפק בכך הרי שיהיה בכך מסר למעוולים הפוטנציאליים שכדאי להמשיך לעוול, להפר זכויות ולקחת את הסיכון שלא להיתפס, שכן גם אם יתפסו, ישלמו רק את המחיר שצריכים היו לשלם מלכתחילה.

    לאחר ששקללתי את הגורמים שבחוק, נכון יהיה לטעמי להורות על שילוש סכום הרישיון במסגרת הפיצוי הסטטוטורי שבחוק, ללא הוכחת נזק, בסך 45,000 ₪.

     

  37. אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת סך 45,000 ₪. הנתבעים ישפו את התובעת בהוצאותיה (אגרה והוצאות תרגום נוטריוני של הסכם UEFA לפי קבלות שתמציא לנתבעים) ובנוסף יישאו בשכ"ט עו"ד של התובעת בסך כולל של 7,500 ₪.

     

    ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ו, 06 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ