אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31947-12-14 צ'רלטון בע"מ נ' קפה דודו מסביב לשעון בע"מ ואח'

ת"א 31947-12-14 צ'רלטון בע"מ נ' קפה דודו מסביב לשעון בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 28/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
31947-12-14
23/06/2016
בפני השופטת:
תמי לוי יטח

- נגד -
תובעת:
צ'רלטון בע"מ
נתבעים:
1. קפה דודו מסביב לשעון בע"מ
2. דוד אמאייב

פסק דין
 

 

 

לפני תביעה לפיצוי כספי על סך של 85,000 ₪, בגין הפרה נטענת של זכויות היוצרים של התובעת על

ידי הנתבעים. ההפרה אירעה לכאורה ביום 16.6.12, עת הוקרן משחק כדורגל מטורניר "יורו 2012"

בשידור ישיר, על גבי מסך טלוויזיה, בבית העסק של הנתבעים, וכל זאת ללא קבלת רישיון מהתובעת.

 

פסק דין זה ניתן על בסיס כל העדויות שנשמעו בפני בית המשפט ועל בסיס החומר שהוגש לתיק, לרבות כתבי הטענות, תצהירי הצדדים, וסיכומי התובעת.

הנתבעים לא הגישו סיכומים מטעמם לתיק, חרף מתן ארכה שניתנה להם לבקשתם. 

 

תיאור הצדדים:

 

1.התובעת, חברת צ'רלטון בע"מ, הינה חברה המפיקה שידורי ספורט המשודרים בערוצי ספורט בשם "ספורט 1", "ספורט 2", "ספורט 1 HD" המשודרים בחברת הכבלים HOT ובחברת הלווין YES, באפיקי השידור 53,54 ו- 513 והן בפלטפורמות שידור שונות.

לטענת התובעת, היא בעלת הזכויות לשידור משחקי ה"יורו 2012" בישראל, בערוצים ובאפיקי השידור הנ"ל.

 

2.הנתבעת 1 הינה הבעלים של בית עסק מסוג "פיצוציה" הידועה בשם המסחרי "קפה דוד מסביב לשעון" הנמצא בשד' הנשיא 7 בכרמיאל. הנתבע 2 הינו בעל המניות והמנהל של הנתבעת 1.

 

 

 

טענות התובעת

 

3.לתובעת זכויות יוצרים בשידורי הספורט מכח חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים" או "החוק"). לטענת התובעת הוכח, באמצעות תצהירו של מר וינשטיין, כי הינה משקיעה משאבים רבים בהפקת שידורי הספורט ודואגת להעצים את חוויית הצפייה של הצופים בישראל, מעמידה שדרים ופרשנים שילוו את המשחקים וישדרו את המתרחש במגרשים ומחוצה להם, עושה שימוש בניידות שידור, מצלמות, אמצעים גרפיים ועורכת את השידור באולפן ייעודי אליו הוספו כתוביות, קטעי וידאו, גרפיקה, סטטיסטיקות, מוזיקה ופרשנות בשפה העברית.

 

כל אלה הופכים את המשחקים המשודרים על ידה בערוציה ובפלטפורמות השונות ליצירה דרמטית, אשר היצירתיות והמקוריות שבה מתאפיינת ביצירת חוויית צפייה מיוחדת בשידורי ספורט, הכוללת עריכה ייחודית ומקצועית. התובעת רכשה את הזכות להפיק ולשדר את משחקי היורו מאיגוד התאחדות הכדורגל האירופאי "UEFA" והינה בעלת זכויות היוצרים במשחקים המופקים על ידה. לפיכך, התובעת הינה בעלת הזכויות הבלעדיות להענקת רישיון להקרנה, שידור והעמדה לרשות הציבור של משחקי הספורט המשודרים על ידה.

 

4.כפי שנקבע בפסיקה , הפקתם הטלוויזיונית של שידורי ספורט, הינה בגדר זכות יוצרים כהגדרתה בסעיפים 11, 14 ו- 15 לחוק זכויות יוצרים, ושידורי הספורט של התובעת הינם יצירה מקורית הזוכה להגנה של זכויות יוצרים. באשר למבחן הפומביות, המפורט בסעיף 15 לחוק הנ"ל, הרי שזה נגזר מאופיו של המקום ומהעובדה שיש בו אנשים מזדמנים ולא קבועים, גם אם מדובר בבית עסק קטן, וגם אם הלקוחות אינם מגיעים כדי ליהנות מהיצירה ו/או אם לבית העסק לא תצמח כל תועלת כלכלית מהשידור.

 

5.הפרת זכויות היוצרים של התובעת ע"י הנתבעים תועדה על ידי חוקר מטעם התובעת ביום 13.6.12. החוקר הציג סרטון בו צולם עסק הנתבעת 1, וממנו עולה כי הוקרן בבית העסק משחק כדורגל מטורניר יורו 2012, אשר הופק על ידי התובעת. כמו כן, החוקר העיד כי במועד הביקור, היה בבית העסק של הנתבעת 25 מקומות ישיבה בתפוסה מלאה, וכי באותה עת ישבו 7 אנשים וצפו בפועל במשחק. בית העסק היה פתוח לקהל הרחב והייתה בו תנועה ערה של אנשים שנכנסו ויצאו. שידור המשחק בבית העסק משך קהל והיווה אינטרס עסקי, כאשר גרם ללקוחות פוטנציאליים להעדיף לפקוד את בית העסק, על פני עסקים דומים.

 

6.תצהיר הנתבע 2, שהיה גם התצהיר היחיד שהוגש מטעם הנתבעים, אינו סותר את טענות התובעת , ועדות הנתבע 2 בחקירתו הנגדית, דווקא חיזקה את גרסת התובעת .

 

7.יש להטיל את האחריות על הנתבעת 1 והנתבע 2, בעל המניות והמנהל היחיד של הנתבעת 1, אשר החליט לשדר את המשחק, ללא רישיון.

הנתבעים לא ייחסו כל חשיבות לזכויות היוצרים של התובעת, על אף הפרסומים בעיתונות באשר לזכויותיה לשידור, והקרינו את שידוריה ללא רישיון. הנתבעים דחו הצעת התובעת, להסדיר רישיון הקרנה פומבית בדיעבד במחיר הקרן של הרישיון, ללא הוצאות וללא עלויות נוספות. בכך, אילצו הנתבעים את התובעת לנהל תביעה זו, מבלי שהעלו כל טענת הגנה ראויה ומבלי שטרחו לנסות ולהפריך את טענות התובעת, לרבות באמצעות עדים אשר יתמכו לכאורה בטענתם. המדובר בהפרה ישירה של זכות היוצרים ולכן, לא עומדת לנתבעים טענה של תום לב.

 

8.התובעת עותרת לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 56 לחוק זכויות יוצרים. התובעת מפנה לפסיקות בתי המשפט בנוגע לשיעור הפיצוי שנפסק, וסבורה כי יש לפסוק במקרה זה פיצוי גבוה שלא יחרוג מהפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק.

 

טענות הנתבעים

 

9.התובעת לא הוכיחה כי היא בעלת זכויות השיווק או השידור של משחקי ה"יורו 2012" או כי היא בעלת הזכות לשדר משחקים אלה בהתאם להסכמי רישיון תקפים.

 

10.הנתבעת 1 מנהלת עסק שהינו פיצוציה, ובו מותקנת טלוויזיה בתוך בית העסק ולא ברחבה שמחוצה לו. אי לכך, לא יכלו לקוחות העסק לצפות לכאורה במשחקי היורו, ובכל מקרה לא שודרו בטלוויזיה זו משחקי היורו. במסגרת ההתקשרות עם חברת הוט פתוחים לכל הצופים ערוצים כגון ערוץ 2, ולנתבעים אין כל שליטה על התכנים של ערוצים אלו. הנתבעים לא התחברו לערוצים בתשלום של התובעת.

 

11.התובעת פעלה בחוסר תום לב עת הגישה תביעה ללא צירוף מסמכים רלוונטיים וגם במועד ההפרה הנטענת, כאשר טענה כי החוקר ביקר באקראי בבית העסק וכי הנתבעים שידרו את המשחקים מספר פעמים ומנגד, לא התריעה ולא דרשה כי החוקר ימסור מיד מכתב דרישה על מנת להפסיק את השידור, אלא המתינה במטרה לטמון לנתבעים מלכודת, ולארוב להם כצייד הממתין לטרפו ולהכשילם.

 

 

12.למרות הטענה כי התובעת פרסמה בעיתונות את זכויותיה בשידורים, הרי שבעיר כרמיאל, כמעט כל בתי העסק אשר שידרו את ערוצי הספורט קיבלו כתבי תביעה מלפני שנתיים. חרף זאת, במשך שנתיים אלו, לא פנתה התובעת לנתבעים לצורך בירור השימוש שנעשה, אם בכלל.

 

 

דיון והכרעה

 

13.לשם הכרעה בתביעה זו, יש להידרש בראש ובראשונה לבחינת זכותה של התובעת עצמה לקבל לידיה ו/או לשדר את משחקי היורו. שנית, יש לבחון האם השידורים ששודרו על ידה בפועל, כוללים תוספת הפקה ייחודית משלה ומהווים יצירה מקורית ו/או דרמטית כהגדרתן בחוק זכויות יוצרים.

 

רק במידה והתשובה לשאלות הנ"ל הינה חיובית, יש לבחון האם בוצעה הקרנה פומבית בבית העסק של הנתבעת תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת, ואם כן- מה הוא סכום הפיצוי הראוי במקרה זה.

 

14.אשר לזכותה של התובעת לקבלת "חומר הגלם" של משחקי היורו ושידורו, הרי שהתובעת צירפה לתצהיר שהוגש מטעמה את ההסכם שבין התובעת ל- UEFA (נספח 3 לתצהיר מר אלכס וינשטיין).

בהסכם זה שנחתם ביום 16/6/11 בין צ'רלטון ל-UEFA נקבע כי תמורת סכום מסוים שאותו משלמת התובעת ל UEFA היא זכאית להפיק ולשדר 12 משחקים מהליגה האירופית לשנת 2012 ולהעניק רישיון משנה למשדרי טלוויזיה לצפייה חופשית בתנאים מסוימים (שאינם רלבנטיים לענייננו) (סעיף 2.1 (א) (ב) להסכם).

סעיף 3 להסכם מקנה בלעדיות לתובעת ביחס לזכויותיה לפי סעיפים 2.1 (א) (ב) בשטח ישראל.

מכאן, נחה דעתי כי לתובעת מוקנות זכויות ראשוניות לקבלת "חומר הגלם" של משחקי היורו ולשדרו ככל שהיא מעוניינת בכך.

 

 

 

 

 

 

15.עתה יש להידרש לשאלה, האם משחקי היורו אשר שודרו על ידי התובעת מהווים יצירה מוגנת של התובעת.

 

16.סע' 4 לחוק זכויות יוצרים קובע:

"4.(א)זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

(1)יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2)תקליט;

ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.

(ב)לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."

 

17.אכן, כטענת התובעת, השאלה האם הפקה ושידור של משחקי ספורט מהווה יצירה מקורית הזכאי להגנת זכות יוצרים, נדונה והוכרעה בבית המשפט העליון בדנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele Event Ltd (16.6.2004) ושוב בעא 9183/09 ‏ ‏The Football Association Premier League Limited‏ נ' פלוני (13.5.12), שם נקבע:

 

"..אירוע ספורט עצמו הוא התרחשות של עובדות במציאות, אשר כידוע אינן מוגנות בזכויות יוצרים. אלא שזכות היוצרים עשויה לחול על האופן המסוים בו אירוע הספורט מתועד ונערך. אופן התיעוד והצילום של אירוע ספורט כרוך בלא מעט יצירתיות, וכך בוודאי באשר לבימויו והפקתו של הצילום, כמו גם אופן העריכה. כל אלה עולים, ככלל, לכדי "יצירה מקורית" הזוכה להגנת דיני זכויות היוצרים. ואכן, בפרשת טלאיבנט נקבע כי צילום והפקה של אירועי ספורט מוכרים כיצירה המוגנת בזכות יוצרים."

 

18.על אף האמור, אין די בקביעה כללית זו ועל התובעת להוכיח, כל מקרה לגופו, כי ביצירה הנטענת מתקיימים המאפיינים ההופכים אותה ליצירה מקורית וכי לתובעת זכות ביצירה זו. בית המשפט ניזון מהראיות שהובאו בפניו ויש לבחון האם הוכיחה התובעת, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", כי השידור נשוא התביעה, הינו יצירה מקורית שלה.

 

19.במקרה דנן, וכפי העולה מתצהירו של מר וינשטיין מטעם התובעת, לרבות נספחיו, לאחר קבלת הזכות ל"חומר הגלם" המצולם של משחקי הכדורגל "יורו 2012", השקיעה התובעת השקעה רבה בהפקת תוכניות שונות ואפשרה צפייה במשחקי היורו רק לאחר עריכת "חומר הגלם" באולפניה, תוך שהיא מוסיפה לו אמצעים גרפים, הסברים, כתוביות, קטעי מוסיקה, פרשנות בשפה העברית של המשחקים באמצעות שדרנים ופרשנים ועוד. לשם ביצוע האמור, התובעת נדרשת לאולפן, להעסקת שדרנים, פרשנים ובעלי מקצוע נוספים. כלל הפעילות הנ"ל הופכת את שידור משחק הכדורגל ליצירה מקורית המופקת על ידי התובעת.

לביסוס הטענה בדבר פעולות הפקה על גבי "חומר הגלם" שהתקבל בידי התובעת, הוגש מסמך הפקת השידור המפרט את כל פעולות ההפקה והעריכה שהוספו על ידי התובעת, לרבות הוספת טיזרים, מוסיקה, הובלה לפרסומות, גרפיקה, תרגום, כותרות, דיון וניתוח באולפן ועוד. (ראה נספח 2 לתצהיר מר וינשטיין מטעם התובעת).

 

20.טענות אלו של התובעת, לא נסתרו על ידי הנתבעים, ויותר מכך, הנתבעים בחרו שלא לחקור את מר וינשטיין במסגרת החקירה הנגדית בעניין זה.

אומנם הנתבע 2 לא היה מיוצג על ידי עורך דין במסגרת הליכים אלו, ועם זאת, נוכח הטענות שהועלו במסגרת כתב ההגנה במסגרתן הוכחשו זכויותיה של התובעת בשידור משחקי היורו, היה מצופה כי יבקש לחקור בעניין זה את העד מר וינשטיין.

 

21.ויתור על חקירה נגדית בנושא אשר לכאורה שנוי במחלוקת בין הצדדים, עשויה להוביל למסקנה לפיה אין עוד מחלוקת באותו הנושא. יתר על כן, אי החקירה בנושא השנוי במחלוקת, אף עשויה לחזק את גרסת העד באותו נושא אודותיו לא נחקר כאמור, ונלקחת בחשבון במסגרת הערכת הראיות.

 

ראה יעקב קדמי, על הראיות, חלק רביעי, הוצאת תש"ע- 2009, עמ' 1949.

 

22.לאור כל האמור, ובשים לב לראיות התובעת בדבר השקעתה בהפיכת שידורי משחקי הכדורגל ליצירה מקורית, ובהעדר חקירה נגדית הסותרת טענות התובעת בעניין, אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל להוכחת מקוריות יצירתה וזכותה ביצירה זו.

 

23.לאחר שהגעתי לכלל מסקנה לפיה לתובעת הזכות לשדר את משחקי יורו 2012, וכי השידורים ששודרו בפועל הינם יצירה מקורית של התובעת, יש להוסיף ולבחון האם בוצעה הקרנה פומבית בבית העסק של הנתבעת, תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת.

 

24.סע' 11 לחוק זכויות יוצרים מגדיר מה היא "זכות יוצרים ביצירה" וקובע:

11.זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

...

(3)ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

(4)שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;

(5)העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות..."

 

סע' 13 לחוק קובע, כי: "ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר."

שידור הוגדר בסע' 14 לחוק זכויות יוצרים כ: "העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור."

סעיף 15 לחוק קובע כי: מלבן 2"העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם."

סע' 47 לחוק קובע כי: "העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'."

 

25.לא אחת נקבע כי המבחן לפומביות השידור, הינו אופיו של הציבור שנחשף ליצירה והיותו ציבור לקוחות מזדמן, מתחלף ואקראי, שיכול לבוא לשערי המקום ללא הבחנה (ראה תא (ת"א) 6327-09-11‏ ‏ הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' קר ויז'ן ישראל בע"מ והאסמכתאות המופיעות שם; ת.א (מחוזי-תא) 2378/07 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות נ' החלל המופלא (24/11/11) והאסמכתאות המובאות שם וכן, ת"א 14226-09-09 צ'רלטון בע"מ נ' פיצוציית לב הרצל בע"מ (5/2/12)).

 

26.במקרה דנן, וכפי העולה מסרטון הווידאו שהוצג על ידי החוקר מטעם התובע, אכן הוקרן משחק כדורגל של יורו 2012 בבית העסק של הנתבעים ביום 16.6.12. עדותו של החוקר והמוצג בסרטון התובע, לא נסתרו בעדות התובע:

 

ש.מפנה לתצהירך בס' 6 אני שואל אותך ראית את הסרט שהצגנו היום לביהמ"ש, זיהית את בית העסק שלך נכון?

ת.נכון.

ש.ראיתי שם טלוויזיה ושמשדרים משחק ולקוחות צופים?

ת.כן.

ש.בכ"ז אתה מגיע לכאן ונותן תצהיר ואומר שלא מותקנת טלוויזיה?

ת.אני לא שם טלוויזיה בחוץ, שמתי את זה רק בשביל לנסות להבין מה זה הכדורגל הזה, ראינו שזה לא זה ומאז אין לי טלוויזיה בחוץ אם החוקר היה מצלם יותר טוב היה רואה שהיא מונחת על שולחן זמני . " (עמ' 5, ש' 17-26 לפרוטוקול).

 

מהסרטון שהוצג בפני בית המשפט והודאתו של התובע בעדותו, עולה כי הטלוויזיה הונחה ברחבה של בית העסק וכי זו שימשה לצפייה של קהל הלקוחות שהיה במקום. העובדה כי רק 5-7 אנשים שהו במקום, אינה מפחיתה מפומביות ההצגה.

 

27.משהגעתי למסקנה לפיה היצירה המקורית של התובעת שודרה בבית העסק של הנתבעת 1, בשידור פומבי לקהל לקוחות העסק, ללא רשותה של התובעת, הנני קובעת כי מדובר בהפרה של זכות היוצרים של התובעת.

 

28.הנתבע העלה הטענה בדבר העדר פרסום לפיו לתובעת זכויות יוצרים בשידורי היורו, קודם לשידור המשחקים. בהתייחס לאמור, הבהיר מר וינשטיין הן בתצהירו והן בעדותו, כי לפני תחילת משחקי היורו התובעת פרסמה באמצעי התקשורת (בערוצים בתשלום ובערוצים הפתוחים) אודות היותה בעלת הזכויות על משחקי היורו והצורך לרכוש רשיון כתנאי להקרנה. לתצהיר מר וינשטיין אף צורפו כתבות אודות הסכם שגובש בין התובעת לבעלי המסעדות לרכישת רישיון להקרנה בעלות מוזלת.

יש להבהיר כי, בין אם בעלי העסק ידעו אודות הפרסומים הנ"ל, אם לאו, אין בכך כדי להעלות או להוריד מזכויותיה של התובעת לפי חוק זכויות יוצרים ומחובתם לשלם בעד הרישיון. ודוק, חוק זכויות יוצרים אינו מתנה את הזכות לקבלת פיצוי בגין הפרת זכות היוצרים בידיעה קונקרטית של המפר אודות זכות היוצרים.

 

29.מבלי לגרוע מהאמור יצוין כי במקרה דנן התובעת אף אפשרה לנתבעים להסדיר את רכישת הרישיון בסכום הקרן, אף לאחר שנגלתה הפרת זכויות היוצרים על ידם. הנתבעים סירבו לשלם את עלות הרישיון, גם לאחר שידעו כאמור על ההפרה הנטענת כלפיהם ועל זכויותיה של התובעת. כפועל יוצא, לא הייתה לתובעת ברירה אלא להגיש תביעה זו.

 

30.מכל מקום, יש להבהיר, כי ההפרה שהוכחה בפועל הינה הפרה חד פעמית בלבד. התובעת לא הוכיחה ואף לא טענה כי ניסתה לבדוק האם הנתבעים ממשיכים לבצע הפרה של זכויותיה, גם לאחר המועד הנטען. לטענת הנתבע, הטלוויזיה הוצבה באופן חד פעמי ולא באופן קבוע, וטענה זו לא נסתרה כאמור על ידי התובעת.

 

31.באשר לאחריות הנתבע 2 ובכל הנוגע לעצם הוצאת הטלוויזיה מחוץ לבית העסק והקרנת משחקי היורו, יצויין כי גרסת הנתבעים, ובפרט הנתבע 2 הייתה גרסה משתנה.

 

בכתב ההגנה ובתצהיר מטעם הנתבע 2, טען הנתבע 2 כי ישנה טלוויזיה בתוך בית העסק בלבד, וכי הטלוויזיה כלל לא הוצאה לרחבה שמחוץ לבית העסק. (ראה סעיף 6 לתצהיר הנתבע 2, וכן סעיף 3 ט' לכתב ההגנה).

 

עדותו של הנתבע 2 נשמעה, לאחר הצגת סרטון הווידאו המלמד על הקרנת משחקי היורו ברחבה שמחוץ לבית העסק של הנתבעת 2. בעדותו, שינה הנתבע 2 את גרסתו האמורה בתצהיר ובכתב ההגנה, והודה כי הוציא (הוא עצמו) את הטלוויזיה מחוץ לבית העסק כדי לנסות ולהבין "מה זה כדורגל".

 

מאוחר יותר, שינה שוב את גרסתו וניסה להתנער מאחריותו הישירה והעיד כי :

"העובד שלי הוא זה שהוציא את הטלוויזיה, אם הייתי מתכנן את זה הייתי עושה לזה פרסום, שלטים כדי להרוויח מהשידורים האלה. המטרה הייתה לא להרוויח אלא שהעובד שלי החליט להוציא את הטלוויזיה כדי שגם הוא יצפה במשחק".

 

32.אינני מקבלת את גרסת הנתבע 2, באשר לטענה כביכול העובד מטעמו הוא זה שהוציא את הטלוויזיה החוצה, ללא קבלת אישורו. כל זאת, הן משום שעדותו של הנתבע 2 לא הייתה עקבית, ושונתה מספר פעמים בהתאם לנוחותו של הנתבע 2, והן משום שהנתבע 2 כלל לא הוכיח הטענה בנוגע לעובד מאחר ונמנע מלהעיד אותו בעניין זה, ובאופן תמוה לא מסר פרטים מזהים כלשהם אודותיו.

 

33.לאור האמור, אני קובעת כי הנתבע 2 הוא זה אשר הוציא את הטלוויזיה לרחבת בית העסק ופעל להקרנת משחקי היורו לקהל לקוחות העסק ו/או הוא שנתן את ההוראה לעובדיו להוצאת הטלוויזיה ולהקרנת משחקי היורו.

 

34.בעניין אחריות הנתבע 2 כבעלים של הנתבעת 1 להפרת זכויות יוצרים על ידי החברה נקבע כי:

 

" אשר לשאלת אחריותם של מנהלים ובעלי מניות להפרת זכות יוצרים שביצעה חברה שבשליטתם או בניהולם, נקבע כי היותו של אדם מנהל ובעל מניות בחברה, ואף היותו אורגן של החברה - אין בהם, כשלעצמם, כדי להטיל עליו אחריות אישית למעשה עוולה או הפרה שביצעה חברה: יש צורך להוכיח כי אותו מנהל ביצע בעצמו את העוולה או ההפרה, עבור החברה, או למצער השתתף בביצוע העוולה כמסייע, כשותף או כמשדל. מנגד, מנהל, או אורגן אחר של החברה, שהיתה לו מעורבות אישית בביצוע העוולה או ההפרה, איננו יכול להסתתר מאחורי אישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד, וניתן לתבוע אותו במקרה שכזה יחד עם התאגיד.." ת.א (מחוזי-תא) 2378/07 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות נ' החלל המופלא (24/11/11).

 

לאור המפורט לעיל ולאור ההלכה הפסוקה, אני קובעת כי האחריות להפרת זכויות היוצרים של התובעת הינה של הנתבעים , ביחד ולחוד.

 

35.שיעור הפיצוי:

התביעה הוגשה על סך של 85,000 ₪ מכח סע' 56 לחוק זכות יוצרים שזו לשונו:

(א)הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב)בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)היקף ההפרה;

(2)משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

(3)חומרת ההפרה;

(4)הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5)הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

(6)מאפייני פעילותו של הנתבע;

(7)טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

(8)תום לבו של הנתבע..."

 

36.בתי המשפט נמנעו מלפסוק פיצוי בגובה עלות רכישת הרישיון. קביעה שכזו עלולה לתמרץ מעוולים פוטנציאליים להמשיך ולהפר את זכויות היוצרים ביודעם כי ממילא, לא יחויבו לשלם למעלה ממה שהיו משלמים מלכתחילה.

 

כך נקבע בפסק הדין בעניין החלל המופלא שצוטט לעיל:

"יש לדחות את טענת הנתבעים, ממנה משתמע כי יש לפסוק את הפיצוי בהתאם לסכום התמלוגים השנתי שהיה משולם לתובעת אלמלא ההפרה (960 ₪ בגין מרפאה אחת, וראה גם דרישת התשלום של התובעת לשנת 2010 בנספח 10ד' לתצהיר רונית). טענה דומה נדחתה על ידי כב' השופט ש' לוין בע"א 4500/90 הרשקו נ' אורבך, פ"ד מט(1) 419, 430 (1995), באומרו: "באימוץ גישתם של המערערים יהיה, בנסיבות העניין, משום מתן פרס למערערים, שאין הם ראויים לו, ומשום מתן עידוד למפרים פוטנציאליים של זכויות יוצרים, שאם המחבר יסרב לתת להם רשיון לניצול זכויותיו יוכלו להפר אותן ללא כל סנקציה מעבר לסכום שממילא הם היו מוכנים לשלם תמורת מתן הרישיון". אכן, הנזק הממשי שנגרם לתובע הינו אחד הגורמים שיש להביאו בחשבון לעניין סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 56(ב)(4) לחוק, אך הוא בפירוש איננו היחיד. ההלכה היא כי פיצוי ללא הוכחת נזק משקף את "ההיבט ה'עונשי' הרתעתי של הפגיעה בזכויות", וכי "שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת פיצויים סטטוטוריים אינו מוגבל לשיעור הנזק הממשי שהוכח"..."

 

יחד עם זאת, עיון בפסיקה, לרבות בזו אליה הפנתה התובעת, מעלה כי עלות הרישיון מהווה אחד מהשיקולים וכך גם, בין היתר, חומרת ההפרה ומשך הזמן בו בוצעה.

 

37.במקרה שבפניי, השתכנעתי כי מדובר בהפרה של זכויות היוצרים של התובעת אגב הקרנה אחת ויחידה של משחקי היורו. מהסרטון שהוצג בפני עולה כי מדובר בבית עסק קטן ובו שהו לא יותר מ- 7 אנשים. התובעת טענה כי עלות רכישת רישיון למקום כגון זה, הינה 5,000 ₪, אך לא הוצג כל מסמך התומך בטענה זו. גם במכתב ההתראה שצורף לתצהיר מר וינשטיין, לא צוינה עלות רכישת הרישיון. מעיון בקטעי הפרסום שצורפו לתצהיר עולה, כי עלות רכישת מנוי לעסק שבו 50 מקומות ישיבה, הינה 7,000 ₪. בית העסק נשוא התביעה הינו פיצוציה, ועל פי תצהיר החוקר מר אביב כץ, המקום יכול להכיל עד 25 מקומות ישיבה בתפוסה מלאה.

 

בנסיבות אלו ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים שיש לשקול בקביעת הפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי הדין וההלכה, הנני מעמידה את הפיצוי על כפל עלות רישיון ההקרנה .

 

סוף דבר

 

38.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים.

 

הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (15.12.14) ועד לתשלום בפועל.

 

39.כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט כולל אגרה בסך של 2,300 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח +מע"מ.

 

הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.

 

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ו, 23 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ