ת"א 31888-10-13 פסנטין נ' מוססקו ואח'

בפני תביעה שעניינה פרסום לשון הרע נגד התובעת.

התובעת שימשה בזמנים הרלוונטיים, שנת הלימודים 2012-2013, כמנהלת ביה"ס התיכון ויצו קנדה בנתניה (להלן: בית הספר).

בכתב התביעה נטען כי ביום 22.8.13 פורסמה ע"י הנתבע 1, שהינו עיתונאי (להלן: הנתבע), כתבה בפורטל האינטרנט netanyanow.co.il, תחת הכותרת "חשד: מנהלת בית ספר זייפה ציוני מגן" (להלן: הכתבה האינטרנטית). בכתבה נכתב כי העיתון "השבוע בנתניה" חושף פרשה קשה לפיה 23 מורים חתומים על מכתב החושף מערכת יחסים קשה בין המורים למנהלת וחשדות למעשים חמורים. בכתבה הועלו טענות המורים, לפיהן התובעת פעלה לשינוי ציוני המגן של התלמידים וכן הפעילה לחץ על המורים להעלות את הציונים.

עוד נטען, כי כתבה זו פורסמה שוב, בתוך מסגרת, ביום 29.8.13 בגליון השבועי של העיתון "השבוע בנתניה" בהוצאת הנתבעת 2 (להלן: המקומון), כאשר כותרת הכתבה הינה "מנהלת בית ספר ויצו קנדה התפטרה מתפקידה" (להלן: כתבת ההמשך).

נטען כי הרקע לדברים הינו ניהול התובעת את בית הספר, במסגרתו ביקשה לבצע שינויים בבית הספר שלא היו לרוחם של חלק מהמורים. עקב מורת רוחם של המורים, החל מסע הכפשות נגד התובעת, שהתבטא במכתבים אנונימיים שנשלחו למשרד החינוך, מינהל החינוך בעיריית נתניה (להלן: העיריה) וגורמים נוספים, והסלים בחופשת הקיץ לפגישה שקיימו שמונה מורות מבית הספר עם מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, כדי להתלונן על התובעת, לרבות העלאת טענות של "זיוף" או שדרוג ציוני מגן ללא סמכות.

התובעת טוענת כי בסופו של מסע ההכפשות, ועל רקע הפרסומים, התפטרה מתפקידה לאור הטענות הקשות שהועלו כנגדה – טענות אשר לדידה הינן טענות חסרות שחר.

נטען כי הפרסומים הנ"ל אינם אמת ומהווים לשון הרע והוצאת דיבתה של התובעת.

התובעת טענה כי הנתבעים 1-2 פרסמו את הדברים ללא שנבדקו על ידם כנדרש ובכך התרשלו, והפרסומים מהווים לשון הרע.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה לתחולת הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.