אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31801-10-10 עזבון המנוחה זילפרט (מאי) אירנה ז"ל נ' יאפה גרגורי ואח'

ת"א 31801-10-10 עזבון המנוחה זילפרט (מאי) אירנה ז"ל נ' יאפה גרגורי ואח'

תאריך פרסום : 24/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
31801-10-10
17/09/2015
בפני השופט:
יהושע גייפמן

- נגד -
התובע:
עזבון המנוחה זילפרט (מאי) אירנה ז"ל
עו"ד צבי נויהאוס
הנתבעים:
1. יאפה גרגורי
2. יאפה לודמילה

עו"ד איריס גורן
פסק דין
 

 

1.תובענה להצהיר על בטלות עסקת המתנה שנתנה המנוחה זילפרט (מאי) אירנה ז"ל [ להלן :"המנוחה"] לנתבעים 1-2 . מושא עסקת המתנה - דירת מגורים הידועה כגוש 7111 חלקה 68 תת חלקה 1 [ להלן : "הדירה"].

 

ב-2.7.10 נחתמו מסמכי עסקת המתנה בגינת המרכז הגריאטרי "הדסים" בבני ברק [הסכם מתנה נ/1, ייפוי כח בלתי חוזר נ/2 , תצהיר מתנה נ/3 , הצהרה למס שבח נספח ד'3 לתביעה].

 

במועד חתימת מסמכי המתנה היתה המנוחה כבת 88, התגוררה מזה 9 חודשים במרכז הגריאטרי הדסים [הועברה למוסד הגריאטרי ב-21.10.09, ובו התגוררה עד לפטירתה ב-21.7.14], הוגדרה כסיעודית ונעזרה בכיסא גלגלים [ראו גם עדות ד"ר דיסקין , שהעיד מטעם הנתבעים, בעמ' 172 שורות 16-18].

התובעת הותירה אחריה בן יחיד שהתגורר עם משפחתו בארה"ב . אמו של הנתבע 1 היתה נשואה לאחיה של המנוחה, ולאחר פטירתו נישאה לאביו של הנתבע 1. הנתבעת 2 הינה אשתו של הנתבע 1.

 

כחודש לאחר עריכת הסכם המתנה מונה למנוחה אפוטרופוס זמני לגוף [ מוצג י'9 של התביעה], וכ-3 חודשים לאחר מכן מונה למנוחה אפוטרופוס זמני לרכוש [מוצג כ"ו של התביעה].

 

2.כ-11 חודשים לפני עריכת הסכם המתנה סירבה המנוחה להיעתר לבקשת הנתבעים להעניק להם את הדירה לאחר מותה בתמורה לטיפול וסיוע שינתן לה על ידם .

 

המנוחה במכתבה לבן מ- 9.8.09 [ מוצג נ/7] ציינה : " אני והם [ הנתבעים י.ג.] כמעט שלא היינו בקשר . הם לאחר מותו של אבא [ בעלה של המנוחה י.ג.] אולי פעם או פעמיים ביקרו אצלי. היא לודה [ הנתבעת 2 י.ג.] התקשרה לעיתים רחוקות. ולפתע היא התחילה להתקשר. רוצה לדבר איתי ... הם אמרו ... מוכנים ... להסיע אותי בחינם לאן שאצטרך  ותמורת הדברים האלה הם מבקשים לא פחות ולא יותר את הדירה לאחר מותי ... סירבתי ... הם חשבו שיש לי אלצהיימר ושאסכים להצעותיהם מלאות החוצפה... אמרתי לה [לנתבעת י.ג.] שעלות הדירה בשכונה שלנו מעל מיליון שקל, ושאין... כל בסיס לתת להם את זה... שאני לא רוצה אפילו לשמוע מהם ".

 

בוריס ופרינסקי, האפוטרופוס לגוף שמונה למנוחה, העיד בחקירתו בעמ' 76 שורות 13-18 : " היא [ המנוחה י.ג.] אמרה שבאו אליה [ הנתבעים י.ג.] ... ישבו ודיברו לגבי הדירה, שביקשו ממנה לתת דירה במתנה. ש. ומה היא אמרה? שהיא מוכנה לתת? ת. בשום פנים ואופן . היא אמרה לי שבשום פנים ואופן היא לא מוכנה לתת להם".

 

הנתבעת 2 הודתה בחקירתה בעמ' 224 שורות 17-20:"ש. באוגוסט 2009 הגב'

אירנה מאי [המנוחה י.ג.] התנגדה בתוקף לתת לכם את הדירה בירושה אפילו תמורת הטיפול בה. ת. זה נכון".

 

ב-8.10.09, כחודשיים לאחר הסירוב הנ"ל, לקתה המנוחה באוטם שריר הלב, ועקב חוסר ממושך בזרימת דם וחמצן, אובחנה כסובלת מנזק מוחי. כתוצאה מפגיעה זו הועברה המנוחה ב-21.10.09 למרכז הגריאטרי "הדסים" בו שהתה עד לפטירה. המנוחה הוחתמה על מסמכי המתנה כ-9 חודשים לאחר שנגרם לה נזק מוחי, והיא אובחנה כסיעודית.

 

3. הונחו בפני ביהמ"ש ראיות למכביר המוכיחות שלא ניתן לייחס למנוחה גמירת דעת ליתן את המתנה ב-2.7.10, וזאת לאור מצבה המנטאלי של המנוחה לאחר שנגרם לה נזק מוחי. פועל יוצא מכך הוא, שיש להורות על בטלות המתנה שלא נרשמה במרשם המקרקעין. הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן :

 

ראשית,  הוצגו בפני ביהמ"ש מסמכים רבים מהתיק הרפואי והסוציאלי של המנוחה התומכים בקביעה זו.

 

21.10.09  סיכום אשפוז של בית החולים לעניין הטיפול במנוחה: "אושפזה בתמונה של אוטם לבבי עם פגיעה מוחית מחוסר חמצן ... מבולבלת וזקוקה להמשך טיפול במוסד סיעודי" [מוצג נ/10 ].

 

25.10.09  הערכת ריפוי בעיסוק למטופל. בדו"ח נאמר לעניין מצבה של המנוחה: " התמצאות בזמן חסר, שיפוט חלקי, זכרון קצר חסר, זכרון ארוך- חלקי, יחסים במרחב חסר" [ מוצג נ/30].

 

28.10.09 מסמך חתום ע"י ד"ר ילנה רובינוב. מופנה לבית משפט למשפחה לצורך מינוי אפוטרופוס לגופה של המנוחה. במסמך נאמר: "המטופלת התקבלה למוסדנו ב- 21.10.09 מבית חולים איכילוב... מבולבלת, לא מתמצאת בזמן ובמקום. הדיירת סיעודית מלאה. המטופלת זקוקה למינוי אפוטרופוס לגוף" [מוצג ת/2].

 

מידע רפואי סיעודי מ-28.10.09 . במסמך נאמר : " המטופלת רתוקה לכיסא

גלגלים, זקוקה לעזרה מלאה ברחצה, הלבשה, אינה שולטת על סוגרים ... לא מתמצאת בזמן ובמקום, מתקשה ביצירת קשר "[ מוצג נ/17].

 

2.11.09  בדו"ח סוציאלי נאמר: "מאז האירוע [ הפגיעה המוחית י.ג.] מבולבלת... התדרדרות פיזית וקוגניטיבית מהירה... אינה יכולה להביע את דעתה בעניין [ לעניין מינוי אפוטרופוס לגוף עבורה- י.ג.]" [ נספח ז' למוצגי התובע] .

 

18.11.09  ישיבת צוות רב מקצועי במרכז הגריאטרי. במסמך נאמר: " המטופלת מרותקת לכיסא גלגלים . זקוקה לעזרה מלאה... לא שולטת על סוגרים... לא מתמצאת בזמן ובמקום" [מוצג נ/21 ].

 

18.1.10  בדיקה רפואית יזומה במרכז הגריאטרי. במסמך נאמר: "אינה מתמצאת בזמן ובמקום " [ מוצג נ/20].

 

27.1.10  בדו"ח מטופל של המנוחה נאמר: "המטופלת לא מתמצאת בזמן ובמקום, מבולבלת " [ מוצג נ/26].

 

1.4.10   מסמך שנכתב ע"י המרפאה  בעיסוק . במסמך נאמר: " קיימת ירידה ברורה בזכרון בכל הרמות, בהתמצאות במקום ובזמן ... ציור שעון לקוי ... הדיירת זקוקה לעזרה רבה עד מלאה בכל התפקודים " [ מוצג נ/37 ]

 

18.4.10- בבדיקה רפואית יזומה נאמר: "אינה מתמצאת בזמן ובמקום...

מדברת ברור ולא לעניין " [מוצג נ/13].

 

10.5.10  בישיבת צוות רב מקצועי של המרכז הגריאטרי נאמר: " לא מתמצאת בזמן ובמקום , וירידה קוגניטיבית " [ מוצג נ/25].

 

21.6.10  ד"ר ילנה רובינוב מהמרכז הגריאטרי מציינת: " סיעודית מלאה ברחיצה, הלבשה. מסוגלת ללכת רק עם השגחה ... מבחן מיני מנטל 15.5.10 14/30 . המטופלת לא מתמצאת בזמן ובמקום. אינה מסוגלת להביע את דעתה על מצבה . אינה מסוגלת לקבל החלטות בעניינה " [ מוצג נ/12].

 

18.7.10 - בבדיקה רפואית יזומה נאמר: "אינה מתמצאת בזמן ובמקום... מדברת ברור ולא לעניין " [מוצג נ/22].

 

בדו"ח תיק מטופל של המנוחה נאמר: " מתקשרת ולא מתמצאת בזמן ובמקום ... לא מבינה הוראות ומה צריך לעשות " [ מוצג נ/26].

 

2.10.10 בדיקת מיני מנטל למנוחה בציון 13/30 [מוצג נ/11].

 

שנית, האח הראשי במרכז הגריאטרי , גנאדי מורשקובסקי , הצהיר בסעיף 6 לתצהירו, שלא נסתר: " הנני מכיר את החסויה לאורך כל אישפוזה במוסד, עוקב אחרי מצבה וכל זאת במסגרת תפקידי כאח ראשי במוסד... גם בחודש יולי 10' מצבה הרפואי סיעודי... מדובר בחסויה פגועה פגיעה דמנטית חסרת התמצאות בזמן ובמקום ".

 

עוד העיד האח גנאדי בעמ' 135 שורות 11-19: "במוסד שלנו [המרכז הגריאטרי "הדסים " - י.ג.]  350 דיירים. יש לנו 11 מחלקות ואנחנו ממיינים ... אנשים לפי המחלקות לפי רמה מנטאלית... יש לנו מחלקה של אנשים צלולים .ש. איפה היא [ המנוחה י.ג.] מוינה? ת. במחלקה ... של אנשים הכי דמנטיים... מחלקה ב'2 ... אם אנחנו מקבלים לשם אנשים בטעות, אנחנו אחרי כמה ימים מסדרים להם מקום אחר, כי קשה מאד לבן אדם צלול לחיות עם אנשים שהם... דמנטיים ".

 

האח גנאדי העיד בחקירתו בעמ' 129 שורות 27-32 ובעמ' 130 שורות 1-15, שהנתבעת 2 פנתה אליו במרכז הגריאטרי ושאלה אותו: "האם אני יכולה לתפוס אותה [את המנוחה י.ג.] במצב של צלילות, ולהחתים אותה [על מסמכי המתנה י.ג.] ואני אמרתי לה , שבשום פנים ואופן האישה [המנוחה י.ג.] לא יכולה להביע את דעתה ... אבל היא [ הנתבעת 2- י.ג.] אמרה שעורך הדין שלה הוא יסדר את העניינים, רק לתפוס אותה במצב של צלילות ... ש. מתי היא אמרה לך את זה? ת. יולי ... 2010 [ החודש שבו נחתמו מסמכי המתנה י.ג.] ...אני מיד הודעתי [על תוכן השיחה י.ג.] לגב' דורית [עו"ס במרכז הגריאטרי י.ג.] כי אני פשוט הזדעזעתי ".

 

שלישית, ד"ר ישעיהו בלוססקי, המנהל הרפואי של המרכז הגריאטרי הדסים, ומנהל המחלקה הגריאטרית בבית חולים בלינסון, בחוות דעתו מ-2.11.10 מציין: " מאז קבלתה לבית האבות ... הוערכה מספר רב של פעמים על ידי אנשי צוות שונים... היא הוגדרה בכל הבדיקות כחולה סיעודית... זקוקה לעזרה מלאה בכל הפעילויות ... נושאת טיטול קבוע ואינה שולטת בצרכיה... נמצאה בכל ההערכות כלוקה קוגניטיבית . היא אינה מתמצאת בזמן ובמקום. יש לה ליקויים קשים בזכרון לטווחים השונים... בהערכה נוספת בשימוש בטסט נוסף בשם FIM שנערך ב-12.4.10, שבו יש גם מרכיב קוגניטיבי ציון 2/7 כש-7 הינו תקין מקסימאלי , 1 הינו הנמוך ביותר ... גם אני בדקתי אותה [ את המנוחה י.ג.] ב-21.10.10 והתרשמתי בצורה ברורה שגב' מאי אירנה אינה במודע תקין , אין היא מבינה את מצבה, את הסיטואציה בה היא נמצאת. אין כלל לדון על יכולת שיפוט. הזכרון, החשיבה והחישוב לקויים ביותר. מצבה הקוגניטיבי הינו יציב וללא שינוי מאז קבלתה לבית האבות ולאורך כל השנה האחרונה עד לבדיקתי... כתוצאה מאותו אירוע לבבי [אוק' 09' י.ג.] נגרם נזק מוחי מהותי וכרוני ... הנזק המוחי הינו כרוני עם פגיעה קשה ביכולת הקוגניטיבית, וללא כל שינוי לטובה במהלך הזמן מאז שחרורה מבית החולים ועד היום ".

 

ד"ר בלוססקי ישעיהו העיד בחקירתו הנגדית: " לא רק שהיתה לי גישה [לתיק הרפואי של המנוחה י.ג.] אני הייתי גם אחד המטפלים שלה... הצוות שלי עבד איתה" [עמ' 42 שורות 23-28]; " האישה הזאת היתה אישה סיעודית במהותה... רתוקה לכיסא גלגלים, לא שלטה בצרכים שלה" [ עמ' 67 שורות 9-11]; " נוצר נזק מוחי קשה, מתמשך ללא שינוי מהותי... הנזק המוחי הינו כרוני, עם פגיעה קשה ביכולת הקוגניטיבית... ללא כל שינוי לטובה במהלך הזמן מאז שחרורה מבית החולים ועד היום" [ עמ' 73 שורות 13-16]; "אני יודע שלא היה הבדל גדול בחצי שנה, שבעה חודשים [ במצבה של המנוחה ממועד העברתה למרכז הגריאטרי י.ג.] היא הוצגה לי. ראיתי. דיברתי. בדקתי התרשמתי " [ עמ' 107 שורות 16-18]; " היא [ המנוחה י.ג.] לא השתפרה באופן קוגניטיבי באופן מהותי " [עמ' 109 שורות 31-32] .

 

רביעית, פרופ' שלמה נוי, המומחה מטעם ביהמ"ש, הדגיש בחוות דעתו: "באוק' 09' סבלה הנבדקת מאוטם שריר הלב... סבלה מנזק מוחי... כתוצאה מחוסר הספקת חמצן ... בעקבות האירוע סבלה ירידה קוגניטיבית במספר תחומי תפקוד קוגניטיבי : זיכרון, התמצאות, הפעלת שיקול דעת... התפקוד הקוגניטיבי המשיך להיות חמור מספיק כדי לפגוע בתפקודי היומיום...".

 

פרופ' שלמה נוי העיד בחקירתו : " התהליך של התדרדרות נשמר ... אין שיפור קוגניטיבי  כי עדיין יש בעיית התמצאות אבל יש שיפור תפקודי בינואר 10' " [ עמ' 245 שורות 20-22]; " זכרון לטווח קצר חסר. היתה לה בעיה " [עמ' 272 ושורה 13]; " התהליך פה הוא נזק מוחי לאחר חוסר חמצן . כשזה קיים ישנה ירידה קוגניטיבית " [עמ' 276 שורות 4-5]; " יש דיווחים כל הזמן על בעיה קוגניטיבית ... כל הזמן דיווח מתמשך ורציף שיש בעיה קוגניטיבית" [ עמ' 277 שורות 14-15]; " להערכתי התסריט שהיא לא כשירה הוא הרבה יותר סביר ב-2.7. [ 2.7.10 מועד עריכת מסמכי המתנה י.ג.] " [עמ' 295 שורות 1-2 ].

 

חמישית, הקביעה, שלמנוחה לא היתה גמירת דעת במועד מתן המתנה עקב מצבה המנטאלי כתוצאה מהפגיעה המוחית, נתמכת גם בכך שהמנוחה הוחתמה ב-2.7.10 על הצהרה למס שבח שלא ירשה את הדירה נשוא המתנה, ושאין לה דירה נוספת [ראו נספח ד'3 לתביעה, עמ' 3], בה בעת שהדירה היתה דירת ירושה, והיו למנוחה 9 דירות באותו בניין, כאשר דירת המתנה היא אחת מהן. ההצהרה המופרכת הנ"ל נתמכה בתצהיר של המנוחה שאומת ע"י עו"ד שערכה באותו מועד את הסכם המתנה.

 

אין כל סבירות, שבמצב מנטאלי תקין המנוחה היתה חותמת על תצהיר שדירת המתנה היא דירתה היחידה בעוד שבאותו בניין היו באותה עת בבעלותה 9 דירות , והוא הדין לעניין ההצהרה המופרכת שמקור הדירה אינו בירושה.  

 

ששית, עו"ד ראיסה רוזין, שערכה את מסמכי המתנה, העידה שלא ידעה על הנזק המוחי שנגרם למנוחה באוק' 09' כתוצאה מאוטם שריר הלב [ראו עדותה בעמ' 157 לפרוטוקול], ואם היתה מודעת לכך - לא היתה עורכת את מסמכי המתנה.עו"ד רוזין העידה בעמ' 166 שורות 24-28: "ש.אם היית יודעת בהתחלה שנגרם לה נזק מוחי, היית בכלל נכנסת לעניין הזה? ת. לא .ש. לא היית נכנסת לזה? ת. לא".

 

עוד הובהר בעדותה של עו"ד ראיסה רוזין, שהנתבעת 2 אסרה עליה לפנות להנהלת המרכז הגריאטרי על מנת לקבל אינפורמציה אודות מצבה של המנוחה. עו"ד רוזין העידה בעמ' 160 שורות 12-15: " היא [ הנתבעת 2-י.ג.] אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אכנס להנהלה של בית האבות, היא ביקשה ממני לא להתערב". אין ספק, שאם עו"ד רוזין היתה מקבלת אינפורמציה מהנהלת המרכז הגריאטרי אודות מצבה הרפואי של המנוחה - היא לא היתה מחתימה את המנוחה על מסמכי המתנה.

 

שביעית, אין להעדיף ניתוח של גרפולוגית אודות מצבה המנטאלי של המנוחה נכון לחתימת מסמכי המתנה על פני תיעוד רב, הן רפואי והן סוציאלי, ועדויות של רופאים שבחנו את הפגיעה המוחית, וקבעו שלא ניתן לייחס למנוחה במועד מתן המתנה את קיום יסוד גמירת הדעת. 

 

קביעות רפואיות, הנדרשות בענייננו, אינן בתחום מומחיותה של גרפולוגית.

 

שמינית, לעניין העדויות הרפואיות - בית המשפט מאמץ את קביעותיהם של פרופ' נוי, המומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר בלוססקי, המנהל הרפואי של המרכז הגריאטרי "הדסים" אשר בו התגוררה המנוחה, והאח הראשי של המרכז הגריאטרי, גנאדי מורשקובסקי, שנתמכו בתיעוד רפואי רב, ומעדיפם על פני חוות הדעת של ד"ר דיסקין, שנתגלו בה כשלים רבים.

 

ד"ר דיסקין, שנפגש עם המנוחה במועד עריכת הסכם המתנה, בהתאם לבקשת הנתבעים, לא ערך תרשומת של הבדיקה; לא פנה להנהלת המוסד כדי לעיין בתיק הרפואי של המנוחה; לא טרח לשוחח עם הצוות הרפואי במרכז הגריאטרי כדי לקבל אינפורמציה רפואית על המנוחה; לא ידע שלמנוחה נגרם נזק מוחי כתוצאה מאוטם שריר הלב; לא ערך למנוחה בדיקות מובנות כדוגמת בדיקת מיני מנטל; לא ראה את בדיקת המיני מנטל שנערכה למנוחה לפני ביקורו; לא ידע שהוגשה עוד קודם לכן בקשה למינוי אפוטרופוס למנוחה.

 

ד"ר דיסקין העיד בעמ' 166 שורות 30-31: " ש. ידעת שהיא עברה בכלל אירוע מוחי? ת. לא נראה לי ". עוד העיד בעמ' 193 שורה 3:" היו לי ספקות [ לעניין גמירת דעתה וכשירותה י.ג.] ".

לא ניתן לסמוך על שחזור נוסח השאלות שנטען שד דיסקין הציג למנוחה. השחזור נעשה כ-3 שנים לאחר שד"ר דיסקין פגש את המנוחה, מבלי שערך תרשומת של הפגישה. ד"ר דיסקין העיד בעמ' 181 שורות 8-11 : "ש. השאלות אתה רשמת אותן ... מזיכרון או היתה לך תרשומת? ת. מזיכרון .ש. לא היתה לך תרשומת של השאלות ? ת. לא ".

 

עוד העיד פרופ' נוי בעמ' 281 שורות 23, 29-32, שנוסח השאלות הנטען היה כללי מדי, והיה צורך לשאול את המנוחה שאלות ספציפיות יותר.

 

עוד נציין לעניין זה, שד"ר דיסקין בעדותו לא זכר תשובות שהשיבה לו המנוחה ופרטים נוספים, וייחס לכך את הזמן שחלף מאז. לפיכך גם מטעם זה לא ניתן לסמוך על נוסח השאלות בשחזור שביצע כ-3 שנים לאחר מכן. ד"ר דיסקין העיד בחקירתו: "ש. היא [המנוחה י.ג.] אמרה לך בן כמה הילד? ת. ... עכשיו אני לא זוכר .ש. אתה לא זוכר? ת. ... 3 שנים עברו" [ עמ' 163 שורות 17-20 ]; " ש. לא ביקשו ממך [ להיפגש עם המנוחה ב-2.7.10 לבדוק כשירות של עריכת י.ג.] צוואה אלא ביקשו ממך [ להיפגש עם המנוחה לבדוק כשירות של י.ג.] הסכם מתנה ? ת. אני לא יכול לזכור עכשיו 3 שנים [ לאחר מכן י.ג.] את הפרטים הקטנים האלה" [ עמ' 169 שורות 10-12]; " ש. היא ידעה עברית או לא ידעה עברית? ת. באמת שאני לא זוכר... 3 שנים אתה שוכח דברים" [ עמ' 176 שורות 23-25]; " היה עניין שהיא רצתה לתת את הדירה. פשוט לא זוכר בירושה או במתנה "[ עמ' 178 שורה 11]; "ש. אתה זוכר בודאות שהיא [ המנוחה י.ג.] אמרה אוהבת? ת. תשמע אחרי שנים, אני בודאות לא זוכר שום דבר" [ עמ' 181 שורות 24-25].

 

תשיעית, אין שום סבירות שהמנוחה, שהתנגדה להעניק את הדירה לנתבעים לאחר מותה גם בתמורה לטיפול בה, ואף הודיעה על כך בעל פה ובכתב לאנשים נוספים - תוך מתיחת ביקורת נוקבת על הצעת הנתבעים תסכים בחלוף 11 חודשים לתת את הדירה במתנה מידית, ללא התניה בטיפול, ותוך התחייבות לשלם את המיסים הנדרשים לצורך רישום המתנה ע"ש הנתבעים. הנתבעת 2 העידה לעניין זה בעמ' 228 שורות 26-27 : "ש. האם המתנה היתה מותנית בתנאי כשהם [הנתבעים י.ג.] יטפלו בה [במנוחה י.ג.] ? ת. לא היה שום תנאי".

 

אין לייחס חשיבות רבה למכתב [נ/39], שנטען שהמנוחה כתבה ב-6.7.10, כ-4 ימים לאחר החתימה על מסמכי המתנה. המכתב הופנה לבן היחיד של המנוחה, והוכח שהמכתב לא נשלח לבן. הנתבעת 2 העידה שהמכתב לא נכתב על ידי המנוחה בגפה אלא בנוכחותה. בהתחשב בכך שהמנוחה סבלה מפגיעה מוחית ולנוכח מצבה המנטאלי של המנוחה ביולי 10'- לא ניתן לשלול את הטיעון שנוסח המכתב הוכתב ע"י הנתבעת 2 למנוחה מבלי שהמנוחה הבינה את תוכן הדברים. הנתבעת 2 העידה לעניין המכתב נ/39: " לא נתנו את המכתב לאף אחד... ש. גם לא שלחתם את זה לבן ? ת. גם לא שלחנו " [עמ' 277  שורות 14-19 ]; "ש. את נכחת בזמן כתיבת המכתב, נכון? ת. אני הייתי" [עמ' 278 שורות 5-6]; "נתתי לה מחברת, ובמחברת הזאת היא כתבה... כתבה את המכתב, ואחר כך תלשנו את הדף..." [ עמ' 278 שורות 12-14] .

 

עוד נציין שבניסיון שנעשה ע"י הנתבעים כ-11 חודשים לפני עריכת הסכם המתנה [ קבלת הדירה בהורשה ] , יידעו הנתבעים את בנה של המנוחה, ואף ביקשו לקבל את אישורו להענקה זו. באותו מועד היתה האם עצמאית ותפקדה בביתה. לעומת זאת, בעסקת המתנה נשוא המחלוקת שנערכה ב-2.7.10 , התגוררה האם במרכז גריאטרי, היתה סיעודית, והנתבעים לא יידעו את בן המנוחה על העסקה, והסתירו זאת ממנו.

 

4.סוף דבר

 

[א]מוצהר בזה על בטלות המתנה שנתנה המנוחה לנתבעים 1-2 ב-2.7.10 המתייחסת לדירת המגורים הידועה כגוש 7111 חלקה 68 תת חלקה 1.

 

היות והמתנה לא נרשמה במרשם המקרקעין אין צורך ליתן צו להחזרת רישום הבעלות.

 

צו המניעה הזמני האוסר הדדית על ביצוע דיספוזיציה בדירה בטל.

 

[ב] לאור היקף העדויות שנשמעו והצורך לשאת בשכר עדים מומחים, הנתבעים 1-2 ישלמו ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ .

 

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ו, 17 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ