פ.א.י - שילת יזמות בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

1.לפניי בקשת התובעת להתיר לה פיצול סעדים בתיק שבכותרת. ראוי לציין כי הבקשה הוגשה יחד עם כתב התביעה, כבר ביום 13.11.17. מחמת תקלה לא ברורה, לא נדונה הבקשה בסמוך למועד הגשתה, ובית המשפט נתקל בה אגב אורחא רק ביום 22.4.18, וזאת לאחר שהדיון בתיק העיקרי הסתיים וטרם מתן פסק הדין.

2.התובעת בבקשתה ציינה בין היתר ובתמצית כי הגישה לבית המשפט תובענה למתן צו עשה כנגד הנתבע, אשר מונע ממנה ביצוע פעולות בנקאיות מסוימות בחשבונה (אל מול חברת קליר) וכי בכל יום שבו ממשיך המשיב למנוע פעילות זו ממשיכים ומתגבשים לתובעת נזקים כספיים שכן היא "מנועה מליתן שירותים ללקוחה הגדול ביותר ומפסידה את הרווחים הכספיים הגלומים במתן אותו שירות".

3.הנתבע בתגובתו מתנגד לבקשה. לטענתו התובעת אינה טורחת להסביר לבית המשפט מדוע היא אינה יכולה לכמת את תביעתה הכספית כנגד הנתבע עוד במועד הגשת התובענה לצו העשה. לשיטת הנתבע, הכלל הקבוע בדין הינו כי על התובע לרכז בכתב התביעה את מלוא הסעדים הנובעים מעילת תביעתו ואשר ברצונו לתובעם מהנתבע, וזאת על מנת למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר. עוד מציין הנתבע כי התובעת מודה כי ברצונה לקיים הליכים נוספים כנגדו. הנתבע בדעה כי מתן היתר לפיצול סעדים ייעשה במשורה ואין בידי התובעת להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק היענות לבקשתה ויכולה הייתה התובעת לכמת את נזקיה הנטענים ולו בערך (ר' בהרחבה סעיפים 3–17).

4.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, מצאתי כי ניתן ליתן החלטה מתאימה בבקשה אף מבלי להמתין לתשובת התובעת (ר' ההחלטה מיום 1.5.18).

5.בנסיבות העניין מצאתי להיעתר לבקשה. ההליך למתן צו עשה – ההליך העיקרי מושא התובענה – עומד טרם מתן פסק דין בעת הקרובה, וזאת לאחר שנשמעו כבר הראיות וסיכומי הצדדים. המדובר היה, אם כן, בהליך קצר ומזורז.

6.פרופ' יששכר רוזן-צבי בספרו ההליך האזרחי, מהדורת התשע"ה – 2015, מציין בעניין זה כי "הסמכות להעניק היתר לפיצול סעדים ניתנה לבית המשפט על מנת לאזן בין הצורך לקיים את התכליות העומדות בבסיס השתק העילה, קרי למנוע ריבוי משפטים והטרדת הנתבע פעמים מספר בשל עניין אחד, לבין הרצון שלא לפגוע בתובעים במקרים קונקרטיים ולאפשר להם לממש את מלוא זכויותיהם כאשר הם מנועים, מכוח הדין או מכוח הסכם, מלתבוע את כל הסעדים המגיעים להם במאוחד או כאשר יש תועלת חברתית במתן ההיתר לפיצול סעדים" (שם, 528, 529).

7.לטענת התובעת, העובדה שנבצר ממנה להעניק שירותים לחברת קליר גורמת לה לנזק כספי. סבורני כי נכון יהיה לאפשר לתובעת לפצל את סעדיה באופן שאם תזכה בתביעתה ויינתן צו המחייב את הבנק לאפשר לה פעילותה אל מול חברת קליר, תוכל היא לפעול בהליך של תביעה כספית לפיצוי בגין כלל נזקיה שנגרמו במהלך התקופה שלא נתאפשר לה להעניק את השירותים הכספיים לחברת קליר.

8.במובן זה, לפי שמימד הזמן הינו חלק מהותי מהגדרת הנזק הכספי שנגרם וממשיך להיגרם לתובעת וחישובו ולפי שלא ניתן היה לדעת במדויק מתי יסתיים ההליך המשפטי מושא התובענה, הרי שלא ניתן היה לצפות מהתובעת שתגיש תביעה כספית, ערוכה כהלכה, במועד הגשת התובענה לצו עשה ונכון יהא לאפשר לה לממש את זכויותיה הכספיות ולתבוע את כל הסעדים הכספיים המגיעים לה לאחר מתן פסק הדין.

9.סבורני בנסיבות תובענה זו כי מחד התובעת הצביעה על אינטרס לגיטימי בקבלת בקשתה ומאידך הנתבע לא הצביע על אינטרס נוגד כלשהו או על עוול דיוני או מהותי של ממש, שייגרם לו כתוצאה ממתן ההיתר לפיצול הסעדים.