אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע' נ' מועצה מקומית כפר יאסיף ואח'

ע' נ' מועצה מקומית כפר יאסיף ואח'

תאריך פרסום : 12/12/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
29305-05-13
06/12/2017
בפני סגן הנשיא:
נווה ערן

- נגד -
תובע:
ע.ע.
נתבעות:
1. מועצה מקומית כפר יאסיף
2. כלל חברה לביטוח

פסק דין

 

 

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

 

התובע טוען, כי ביום 16.7.11 בשעה 19:00 או בסמוך לכך כאשר שיחק כדורגל במגרש הקט רגל הנמצא במרכז כפר יאסיף, נפל כתוצאה משקיעה של כ- 10 ס"מ שהיתה בתוך המגרש, דבר שגרם לפגיעה בידו השמאלית וכתוצאה משבבי זכוכית שהיו על המגרש נחתכה כף ידו השמאלית ונגרם לו נזק גוף.

 

הנתבעת הכחישה מכל וכל את חבותה.

 

לאור פערים שהתגלו בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לתיק בית המשפט על ידי הצדדים, מינה בית המשפט את המומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית וכירורגית כף היד פרופ. שטהל אשר נתן את חוות דעתו ביום 7.9.15.

 

על פי חוות דעתו של פרופ. שטהל, נותרה לתובע כתוצאה מן התאונה, נכות בכף ידו השמאלית כדלקמן:

עבור הגבלה בתנועות 5% לפי סעיף 44 (2) לתקנות המל"ל במחציתו.

עבור הפרעה תחושתית 2.5% לפי סעיף 31 (4) (א) (1) הפעלת הסעיף במחציתו.

סה"כ נכות כוללת בשיעור 7.5% או משוקללת בשיעור 7.37%.

 

הצדדים לא העידו את פרופ. שטהל על חוות דעתו ומכאן שחוות דעתו היא המחייבת לצרכי הפיצויים, היה והתביעה תתקבל.

 

בית המשפט ידון תחילה בשאלת הנסיבות והאחריות ולאחר מכן בשאלת הנזק, ככל שיחליט בית המשפט כי יש מקום להטיל אחריות על הנתבעת.

 

סיכומי התובע:

התובע ציין כי ישנם עדים רבים שיכולים לתמוך בגרסתו.

יצויין כי בעת התאונה היה התובע יליד 6.5.1994 בן 17 שנים בזמן המקרה.

 

העידו שני חבריו של התובע למשחק הכדורגל, העדים הם אמג'ד רזוק וטארק חטיב.

הנ"ל תמכו בגרסתו של התובע.

העיד בנוסף העד מר ג'מיל ג'ריס האחראי על המתקנים במועצה המקומית כפר יאסיף מבחינת שמירת ותחזוקת המגרשים ועל פי עדותו המגרש לא היה טוב, היו בו שקיעות וזכוכיות. העד העיד כי יש גידור סביב המגרשים אך המגרש פתוח הלכה למעשה, מי שרוצה יכול לגשת ולשחק.

העד העיד, כי יומיים לאחר ארוע התאונה פנה אליו אביו של התובע אשר הוא זה שפינה ברכבו הפרטי את בנו התובע למרכז רפואי בן חיאן שם קיבל טפול רפואי ראשוני וסיפר לו על פגיעתו של התובע. הנ"ל הודיע למר עיסא אלבאחי שהוא אחראי מטעם הנתבעים על המקום.

 

התובע טוען כי הנתבעים כשלו בנסיונם להראות כי ארוע התאונה נגרם בנסיבות אחרות וגם לא לא נגרם כביכול בתאריך שנטען, היינו ביום 16.7.11.

עניין רישום תאריך התאונה במרשמים ובמוסדות אחרים, נחזה להיות אמיתי אלא אם יוכח אחרת על ידי מי שטוען לאי נכונות הרישומים. יכול להיות שנפל בלבול בתאריך אבל התובע עמד בנטל הראיה והוכיח את תביעתו במידה הנדרשת לאחר שעדותו נתמכה בעדים ואף בעדותו של מר ג'מיל ג'ריס נציג המועצה כאמור לעיל.

 

דו"ח החקירה שהוצג על ידי הנתבעת נסמך כל כולו על עדותו של מר נ.ע., אשר טען כי התאונה נגרמה בנסיבות אחרות לגמרי וזאת על ידי העלאת טענות בכך שהתובע היה מעורב בכלל בתאונה על "ווספה" עליה רכב.

במהלך חקירתו של מר נ.ע. התברר, כי העד הנ"ל התכוון למרדף אשר נעשה על ידי משטרת התנועה אחרי תובע בהיותו נרדף על ה"ווספה" במועדים שונים מאלו של התביעה. במעמד הדיון הוצג בפני העד סרטון שבו רואים, כי המשטרה מבצעת מרדף אחרי בחור בכביש 70, העד הנ"ל אישר כי הכוונה של מעורבות התובע לעניין ה"ווספה" כפי שנטען בדו"ח החוקר שהוצג מטעם הנתבעים ובעצם המרדף שבוצע עת נתפס התובע נוהג ב"ווספה" ללא רשיון תקף ולא לתאונה כלשהי שעבר התובע ב"ווספה" כנטען בדו"ח החקירה.

משכך, הכוונה היתה למרדף "ווספה" ולא לתאונת "ווספה". לפי תעודת עובד ציבור שהוצגה ארוע המרדף היה בשנת 2013 כלומר אנו מדברים על שנתיים לאחר ארוע התאונה נשוא כתב התביעה.

 

לטענת התובע היתה עדותו ועדות עדיו אמינה ועקבית ולא נסתרה.

התובע טוען כי אין לייחס לו כל רשלנות תורמת בעקבות תאונה זו.

 

סיכומי הנתבעות:

הנתבעות לעומת זאת בסיכומיהן אשר כפי שטען התובע בצדק ניתנו על פני מספר רב של עמודים מזה שהורה עליהם בית המשפט וכדי לאזן אפשרתי לתובע זכות תגובה לסיכומי הנתבעות, טענו כי דין התביעה להדחות. עדותו של התובע מהווה הלכה למעשה עדות יחידה של בעל דין והיא עומדת בסתירה מוחלטת למסמכים רפואיים ראשוניים לאחר התאונה. מתיעוד רפואי ראשוני עולה, כי תאריך ארוע התאונה ושעת התרחשותו אינם הגיוניים שכן יוצא כי הטפול הרפואי הראשוני ניתן לתובע לפני התאונה. לטענת הנתבעות עובדה זו מטילה צל כבד על הארוע וכפי הנראה התובע נפל בנסיבות אחרות והוא מנסה כעת ל"הלביש" את פגיעתו על קיום מפגע כזה או אחר הקיים במגרש השייך למועצה – הנתבעת.

התובע לא הסביר במהלך חקירתו הנגדית את הסתירה המוחלטת בין תאריך ושעת ארוע התאונה ולטענת הנתבעות הדבר מגביר חשד כי מדובר בארוע מבוים.

על פי המסמך הרפואי הראשוני, התובע הגיע למוקד הרפואי בן חיאן בכפר יאסיף ביום 16.7.11 שעה 03:21 לפנות בוקר, דהיינו לפני התאונה שעל פיה נטען ארעה בתאריך 16.7.11 בשעה 19:00.

התובע הסביר זאת בכך שהוא נשאר במרכז הרפואי 5,6 שעות ולכן הרישום נעשה בשעה מאוחרת יותר, קרי 03:21 לפנות בוקר. אבל גם אם נאמין להסבר בלתי הגיוני זה (לאור העובדה שהרישום נעשה לפי שעת ההגעה ועם פתיחת התיק הרפואי) הרי היו רושמים תאריך הגעה 17.7.11 ולא 16.7.11.

הטענה שבמרכז הרפואי בן חיאן התבלבלו שנטענה על ידי התובע לא פותרת את העובדה שגם בתעודת חדר המיון של בית החולים רמב"ם לשם הגיע התובע מיד לאחר שחרורו ממרכז רפואי בן חיאן בכפר יאסיף, נרשם כי הוא הגיע בתאריך 16.7.11 בשעה 04:09.

 

זאת ועוד, הנתבעות מפנות את בית המשפט לכך כי במרכז הרפואי בן חיאן לא הוזכר ולו במילה אחת כי התובע נפל במגרש. שני העדים שהובאו מטעם התובע הם חבריו ובעלי אינטרס מובהק ומטרתם לעזור לו לבסס תביעה שקרית.

לגבי העד אמג'ד רזוק הוא לא ראה את התובע על פי עדותו כשנפל והוא לא ידע מי התקשר לאביו של התובע לאחר המקרה. הוא לא ידע מי נסע יחד עם התובע ואביו מהמגרש לאחר התאונה, הוא לא זכר אם התובע היה בקבוצה שלו או בקבוצה הנגדית במהלך המשחק. הוא לא זכר מי עמד בשערים בזמן המשחק. הוא אישר למרות מה שכתוב בתצהיר כי לא ידע לאן לקח אביו של התובע אותו.

 

לגבי העד טארק חביב – העד לא ידע לתאר את גודל השקיעה במגרש שנטען כי התובע נפל בתוכה.

 

לגבי העד נ.ע. – שהינו קרוב משפחתו של התובע – הנ"ל אישר כי נחקר על ידי חוקר של חברת הביטוח. הנ"ל מפרט כי התובע נפגע עקב נפילת קטנוע. ניכר היה לטענת הנתבעות כי עד זה היה מבוהל במהלך מתן עדותו, מודע לכך כי עדותו עלולה לפגוע בסכויי קבלת התביעה של התובע והופעלו עליו לחצים.

התובע הציג לעד סרטון לגבי מרדף משטרתי אחרי מישהו שלא ניתן לדעת אם הוא התובע, אם לאו והעד אישר כי לתאונה זו התכוון. מדובר בעד שהיה מבוהל ובשל לחצים בחר לשנות את עדותו ולכן יש להתעלם ממנה.

 

ככל שבית המשפט לא יקבל עמדה זו של הנתבעות, מבוקש לדחות את התביעה על רקע של העדר אחריות. לא ברור על איזו שקיעה מדובר, מה גודלה ומה המימדים שלה, לא ברור אם ישנו קשר סיבתי בין נפילת התובע ובין אותה שקיעה, לא ברור באיזה שברי זכוכית מדובר והיכן הם היו ממוקמים, האם בתוך השקיעה או מחוצה לה. בכל מקרה מצב המגרש היה מוכר היטב לתובע ולחבריו ואם היו שקיעות או שברי זכוכית יכלו להמנע ולשחק או לדאוג לנקיון המגרש. מדובר במשחק וולונטרי ולכן יש להטיל אשם תורם גבוה מאוד על התובע ככל שתתקבל התביעה.

 

תגובת התובע לסיכומי הנתבעות:

בניגוד לעמדת הנתבעות, טוען התובע כי עמד בנטל הראיה.

לטענת התובע נסיונן של הנתבעות להראות כי ארוע התאונה לא קרה באותו תאריך הנטען דהיינו 16.7.11 אלא במועד אחר אינו יכול להיות סיבה מצדיקה לדחיית התביעה. קיימת סבירות כי נפל בלבול בתאריך ואף יכול להיות מהתובע עצמו.

אי נכונות הרישום אין בה כדי להצדיק את דחיית התביעה שעה שהתובע יכול לעמוד בנטל המונח עליו להוכחת תביעתו.

תעודת עובד הציבור מציגה כי ארוע המרדף בו היה מעורב התובע עם ה"ווספה, היה בשנת 2013, כשנתיים לאחר ארוע התאונה הנדונה ואינו קשור למקרה זה.

שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לפגיעתו של התובע לא נסתרה על ידי הנתבעות ואף לא על ידי הרופאים שבדקו אותו, בין אם על ידי הרופא מטעם הנתבעות וגם המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

 

לאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להתקבל אך זאת בנכוי 30% רשלנות תורמת.

 

להלן נימוקי בית המשפט בהגעה לתוצאה האמורה:

1. שתי טענות מרכזיות הועלו על ידי הנתבעות בטענתן כי אין מקום לקבל את תביעת התובע ויש לדחות את תביעתו וזאת מעבר לטענות נוספות שידונו על ידי.

טענה ראשונה נוגעת לכך שעל פי דוח חקירה שהוצג בפני המבוסס רובו ככולו על עדותו של קרוב משפחה של התובע נ.ע. שאף העיד בביהמ"ש, נפגע התובע במהלך נסיעה על "ווספה" ללא רשיון תקף. הוצג סרטון שאין בו כדי להוכיח שהתובע הוא זה שרכב על האופנוע במהלך המרדף המשטרתי ואולם תעודת עובד הציבור שהוצגה בהמשך המתייחסת לארוע המרדף מלמדת שמדובר היה בארוע משנת 2013, דהיינו שנתיים אחרי התאונה נשוא כתב התביעה מתאריך נטען 16.7.11 ולכן הנסיון לטעון כי נזקיו של התובע הם כתוצאה מתאונת "ווספה" לא הוכחו.

נכון שהעד בהחלט הרגיש אי נוחות במהלך החקירה לאור העובדה שמדובר בקרוב משפחתו של התובע שביקש להרחיק את עצמו מהעדות שנתן לחוקר, אך בסופו של יום לא היה בעדותו כדי ללמד על כך כי התובע נפגע באותה תאונה שבמהלכה היה מרדף משטרתי.

הטענה השניה והיא לטעמי יותר משמעותית והיא התייחסה לתאריך הטיפול בתובע אשר פונה לטענתו על ידי אביו ברכבו הפרטי למרפאת בן חיאן ואשר לימדה על פי התעוד הרפואי כי הנ"ל הגיע למקום בשעה 03:21, שעה שהתאונה התרחשה בתאריך 16.7.11 בשעה 19:00 לטענת התובע . ודוק, היה צריך לציין את התאריך 17.7.11 במסמך הרפואי. המסמך השני מבית החולים רמב"ם אליו הופנה התובע מתייחס להגעה בתאריך 16.7.11 בשעה 04:09. בעניין זה נשאל התובע וענה בבית המשפט כדלקמן:

"ש. כשהגעת לבן חיאן ב- 16.7. כתוב ..."עקב נפילה ופגיעה מזכוכית. למה לא הזכרת שנפלת במגרש?

ת. במקרים שכאלה לא שואלים איפה הייתי. קודם מטפלים בי. שאלו אותי למה אני ככה ומה יש לי אמרתי מהזכוכית. לא אמרתי שנפלתי במגרש.

ש. כתוב שהתאונה היתה ב- 03:21, איך אתה מסביר את זה שהגעת ביום 16.7. בשעה 03:21?

ת. ... נתנו לי זריקות וכמה דברים. חיכו שיבואו הרופאים עכבו שם.

ש. כלומר עד שהגעת לשם לקח לך 5,6 שעות. כמה זמן היית במרפאה?

ת. שש שעות .

ש. אז יכול להיות כבר 17.7. ולא 16.7?

ת. יכול להיות שהם התבלבלו.

ש. גם במיון כתוב 16.7 שעה 04:09 גם שם התבלבלו?

ת. שעה נסיעה".

 

אין ספק שישנה כאן בעיה עם התעוד הרפואי.

למעשה הטענה של הנתבעות כי התובע נפגע בתאונה אחרת שהתרחשה בסמוך לשעה 03:21 בבוקר והלביש על תאונה זו את התאונה שהתרחשה לטענתו במגרש בשעה 19:00. התובע לעומת זאת טוען כי היה כאן בלבול שבא לידי ביטוי גם בציון תאריך שגוי כאשר אם מדובר היה ב – 03:21 היה צריך להיות מצוין 17.7.11 שכן הוא שהה מספר שעות בטיפול במרכז רפואי בן חיאן.

 

אודה על האמת הדבר מציב קושי שכן התיעוד הרפואי הראשון אשר חוזר על עצמו גם בבי"ח רמב"ם אינו תומך בגרסתו של התובע.

עם זאת שמעתי את גרסתו של התובע והתובע נתן הסברים שהניחו את דעתי. במיוחד לאור העובדה שנתתי אמון בעדותו של התובע ובשני העדים מטעמו שעדותם היתה עקבית ולא נסתרה כי התובע נחבל ונפגע במגרש ולא במקום אחר.

 

העדים התייחסו לכך שהתובע נפגע בנסיבות אותם תאר, לרבות כתוצאה מהמצאותה של שקיעה וזכוכיות ומשכך אני נותן אמון כי התובע נפגע בתאונה זו.

 

 

2. אומנם העד הנוסף שהוא נציג המועצה לא ראה את התובע נפגע, אבל הוא תאר את מצבו של המגרש לרבות העובדה שהמגרש היה פרוץ שהיה בו שקיעות וזכוכיות. העד תאר גם כי היתה פניה אליו מצד אביו של התובע אשר תאר בפניו את האירוע וזאת בסך הכל יומיים לאחר המקרה.

ספק בעיניי אם מדובר במקרה מבויים או שקרי כפי שטענו הנתבעות. לאחר פרק זמן קצר ביותר כבר העלה אביו של התובע את העניין בפני גורם מוסמך של המועצה אשר יכול היה להעביר את הפניה גם לגורמים מעליו, דבר שלא ברור אם נעשה.

 

צריך לזכור גם כי כאשר נטען על ידי הנתבעות כי מדובר באירוע מבויים או שקרי דהיינו כי נעשתה קנוניה להוציא ממנה כספים, הדבר מחייב נטל ראיה גבוה יותר ממאזן הסתברות ולא התרשמתי חרף התיעוד הרפואי כי עמדה בנטל שכזה.

 

3.למרות שאני נכון לתת אמון באירוע בכללותו, אני סבור שיש להטיל על התובע רשלנות תורמת ורשלנות תורמת גבוהה אשר אעריך אותה ל – 30% ואסביר:

התובע הכיר גם הכיר את מצבו של המגרש. הוא שיחק שם וידע היטב שמדובר במגרש פרוץ, מגרש שיש בו שקיעות ויש בו זכוכיות. מגרש שהוא עלול להיפגע בו.

התובע לקח על עצמו סיכון בכך שנכנס למגרש שכזה ושיחק בו עד שנפל.

עדויות העדים מטעם התובע עצמו יש בהם כדי לחזק מסקנה זו ולכן הגם שהתובע נפל במגרש ונגרם לו נזק, יש לקחת בחשבון כי הכיר את הסיכונים במשחק הכדורגל במגרש שכזה על כל המשמעויות הנובעות מכך.

 

על כן מכל סכום שייפסק לו יופחת 30% רשלנות תורמת.

 

 

 

 

 

 

לאחר שבית המשפט אמר את דברו בנושא האחריות, אני עובר לשאלת הנזק:

לאחר שעברתי על התייחסויות הצדדים וסיכומיהם בנושא הנזק להלן ראשי הנזק המוצעים לפיצוי: 1. כאב וסבל – 25,000 ₪.

2. הפסד השתכרות בעבר ו/או הפסד השתכרות של ההורים בשים לב לעובדה שמדובר היה בקטין בזמן הארוע בן 17 גלובלי – 15,000 ₪.

3. הפסד השתכרות בעתיד – הצדדים חלוקים הן לעניין הנכות התפקודית והן לעניין בסיס השכר כאשר התובע טוען לבסיס שכר ממוצע במשק. אני אקח 5% נכות תפקודית משכר ממוצע במשק על פי מקדם היוון לצרכי חישוב ומדובר בסכום של 144,000 ₪ לאחר שלקחתי בחשבון את כל טענות הצדדים אחשב לתובע 70% מהשכר האמור והסכום הינו 100,000 ₪. סכום זה ישקף גם את סך הפגיעה בתנאים הסוציאליים לעתיד.

4. עזרת צד ג' ו/או הוצאות לעבר ולעתיד- 7,000 ₪.

 

סה"כ 147,000 ₪ כאשר מסכום זה יש לנכות 44,100 ₪ שהוא 30% רשלנות תורמת.

על כן הסכום שיפסק לתובע 102,900 ₪ בתוספת 15% שכר טרחת עו"ד + מע"מ והחזר אגרה.

 

את הסכום האמור ישלמו הנתבעות לתובע תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית

כחוק .

ביתרת האגרה החלה יישאו הנתבעות.

 

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ