ת"א 28622-10-13 מדלין נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בהחלטה מיום 21.9.14 הוריתי על מינויה של מומחית מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. נוכח התיעוד הדל שעמד בבסיס החלטת המינוי כמו גם הכחשת האירוע ונסיבותיו, הוריתי כי התובעת היא שתישא בשכר טרחת המומחית.

התובעת הגישה בקשה להשית את שכר המומחית על הנתבעת בשל חסרון כיס. טענת חסרון הכיס נטענה בעלמא, לא נתמכה בתצהיר ואף לא צורף כל מסמך לתמיכה בבקשה.

בדיון שנתקיים, ניתנה לתובעת אורכה להגשת מסמכים לתמיכה בבקשתה והתיק נקבע לתזכורת פנימית, אולם מסמכים כאלה לא הוגשו על-ידי התובעת.

לאור האמור, ובהסתמך על הטעמים שעמדו בבסיס החלטת המינוי, לא מצאתי לנכון לשנות מהחלטתי ולהטיל את מימון חוות הדעת על הנתבעת.

התובעת הוסיפה ועתרה למינוי מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. בדיון שנערך הציגה ב"כ התובעת תמונה צבעונית לשם תמיכה בבקשה. ב"כ הנתבעת מצדו טען כי מעיון בתמונה אין כל ראיה לכך שנותרה צלקת בעקבות הפציעה בתאונה. כן ציין הוא כי מדובר בתובעת בת 63 וכי גם אם נותרה צלקת, דבר המוכחש, הרי שאין לכך כל משמעות מבחינת הפיצוי.

לאחר ששבתי ועיינתי בתמונה שהוגשה, לא מצאתי לנכון, בשלב זה, למנות מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. בתעודת חדר המיון נרשם, כאמור, כי לתובעת נגרמו "פצעים שטחיים" בלבד. מן התמונה קשה להבחין בקיומה של צלקת, אין זה ברור מתי צולמה התמונה וקיים ספק אם מדובר בצלקת שהותירה נכות. בכל אופן, במידה שהתובעת עומדת על בקשתה, יהא צורך בהתייצבותה לדיון ובהתרשמות בית המשפט מן הצלקת באופן בלתי אמצעי. למותר לציין, כי במידה שתפקיד התובעת את שכר טרחתו של האורתופד – הוא יוכל לחוות דעתו בשאלת הנכות הפלסטית, ככל שקיימת כזו.