אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 28551-01-13 זפקו נ' שורקה

ת"א 28551-01-13 זפקו נ' שורקה

תאריך פרסום : 02/03/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
28551-01-13
20/02/2017
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
תובעים:
שרה זפקו
נתבעים:
אפרים שורקה
פסק דין
 

 

התביעה דנן הוגשה על סך 250,000 ₪ בעילת לשון הרע.

 

תמצית טענות התובעת

1.התובעת שימשה מנהלת שיווק בחברת "שבעת הכוכבים", דיור מוגן בהרצליה, החל משנת 2003 . לאחר 4 שנים, הנתבע רכש את החברה ומיד שהפך לבעלים, הציע לתובעת לשמש כמנהלת הבית, בנוסף לתפקידה כמנהלת שיווק. עם הזמן קיבלה התובעת סמכויות ניהוליות שונות ורבות שהם כתוצאה מעבודתה, יושרה ושמה הטוב. בשנת 2010 פוטר מנכ"ל הרשת והתובעת מונתה תחתיו למנכ"ל הבית. לטענתה, היא מילאה את עבודתה בצורה הטובה ביותר, זכתה להערכה רבה, צברה מוניטין רב כאשת מקצוע.

 

2. טוענת הנתבעת, שהנתבע, בחוסר תום לב, רקם מזימה זדונית לפגוע בתפקידה והפיץ עליה דברי שקר וכזב במטרה לפגוע בה, ופגע בשמה הטוב. לטענתה, הנתבע אמר, בין היתר, שהיא עשתה דברים שלא ייעשו ואשר גובלים בפליליים, שהיא זייפה חתימות של דיירים וגנבה, ולכן פוטרה.

לשון הרע זו שהוציא הנתבע כנגד התובעת, גרמו לה נזקים עצומים וכולם דברי כזב. דברים אלה נאמרו בחודש מאי 2010 סמוך לפיטורי התובעת, בנוכחות אנשים במסגרת אסיפה שנערכה לכלל העובדים של בית הדיור המוגן. הנתבע אמר בפני אנשים, שהתובעת גנבה ולכן אינו מוכן להשיבה לעבודה לאחר פיטוריה. לאחר מכן, אחת הדיירות אף שאלה אותה אם הפיטורים נובעים כתוצאה מהגניבה שביצעה. טוענת התובעת, כי הנתבע אמר גם למי שרכש ממנו את בית האבות כי לא ניתן להחזיר את התובעת לעבודתה כיוון שגנבה כסף.

לטענתה, לאור דברי הבלע של הנתבע, היא מתקשה למצוא עבודה ונגרמה לה עוגמת נפש רבה.

 

3. בחקירתה העידה שגם פרוטוקול השימוע פורסם לעובדי המקום. עוד העידה התובעת, כי היא הסיעה את הוריה ברכב של מקום העבודה, שקודם לכן היה רכבה הפרטי, באישור גבי בר-און ששימש כמנהל. כן העידה, שהנתבע הגיש נגדה תלונה במשטרה והגישה את מוצג ת\1 שהוא הודעת הפרקליטות לבית המשפט בתיק שבו הוגש כתב האישום נגדה, ובסמוך לתחילת מועד ההוכחות התגלו למאשימה עובדות חדשות, הנוגדות לראיות בתיק שלא היו בפניה עם הגשת כתב האישום, ושיש בהן כדי לשנות את השיקולים הנוגעים לניהול התיק. בהסכמת הצדדים, המאשימה חזרה בה מן האישום ולכן כתב האישום בוטל. לגרסתה, הכנסת חיילי שב"כ לבית הדיור המוגן נדון בבית הדין לעבודה והוריה שילמו עבור ארוחות שאכלו במקום. היא הכחישה את כל טענות הנתבע, ובין היתר, את הטענה ששילמה כסף ביתר לפדיקוריסטית שטיפלה ביושבי המקום.

 

4. התובעת טוענת שדברי הגנאי .ההאשמות וההבטחות המכפישות שהופנו כלפיה, פגעו בשמה הטוב ובמוניטין של התובעת ע"י הנתבע. לטענתה, הנתבע ביצע עוולת לשון הרע בזדוניות ובחוסר תום לב משווע, מתוך כוונה להרע ולהזיק מתוך ידיעה ברורה כי אין בדברים שנאמרו בפומבי במסגרת האסיפה על ידו כל אמת. לטענתה, מילים אלו מהווים השפלה פומבית , פגיעה בשם הטוב, ולשון הרע באופן הבוטה והפוגע ביותר. רמסו באמירות חסרות שחר ואמת, את שמה והמוניטין הטובים שיצאו לתובעת.

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בסך 250,000 ₪ , חרף זאת שנזקיה מוערכים בסכומים גבוהים יותר, והכל מטעמי אגרה.

 

תמצית טענות ההגנה:

 

5. הנתבע מכחיש את כל האמור בכתב התביעה וטוען שהתובעת לא ביצעה את עבודתה כראוי, הטילה אימה והפעילה מניפולציות נגד דיירי הבית. עובדי המקום פנו אליו ודיווחו לו על מעשיה הפסולים של התובעת. לאור האינפורמציה שהגיעה אל קובי ג'אן (נציג הנתבע) מהדיירים והעובדים, התגלה לו שהתובעת שיכנה עובדים זרים ביחידת מגורים במקום למשך כשנתיים, מבלי שגילתה זאת לאיש מהממונים ומבלי שהם שילמו על כך, היא עשתה שימוש ברכב החברה להסעת הוריה והעמידה את עובדי החברה כנהגים פרטיים של הוריה, הוריה השתמשו במתקני בית הדיור המוגן. עוד לטענתו, התובעת התקשרה בשם "שבעת הכוכבים" עם חברת "לחם בר בע"מ" שזכתה במכרז, אך התברר שמחיריה גבוהים ממחירי השוק וכי בעל השליטה בה הוא הגיס של התובעת. התובעת התקשרה עם שרה בן שושן למתן שירותי פדיקור לדיירים והתגלו אי התאמות במספר הדיירים שקיבלו את הטיפול בפועל לבין התשלום ששולם לגברת בן שושן. כן הסתבר, כי שולם לה עבור טיפולים גם כאשר כלל לא הגיעה למקום. לטענת הנתבע, חלק מהדיירים טענו שחתימותיהם זויפו. לטענתו, מעשה התובעת גרמו להפסדים של מאות אלפי שקלים כל שנה ושמיליוני שקלים בעת מכירת המניות.

 

6. הנתבע טוען שמעולם לא פרסם דברי בלע על התובעת מתוך כוונה לפגוע בה, אלא התנצל מראש בטרם בדק את השמועות שהגיעו אליו. לטענתו התובעת הכפישה את המנכ"ל שכיהן באותה תקופה, גבי בר-און, וכך פילסה את דרכה לתפקיד המנכ"ל. לטענתו אין לתובעת כל מוניטין ו\או שם מקצועי ומכחיש את כל טענות התובעת וטוען שמעולם לא אמר את הדברים הנטענים על ידה.

 

7. בחקירתו אישר, שלתובעת אין זכות חתימה על שיקים של בית הדיור המוגן, היא לא מחזיקה כספים של המקום, וההתנהלות הכספית עוברת דרך מנהל הכספים ומנהל החשבונות. עם זאת ".....ייתכן שהייתה לה סמכות לחתום על חוזים אם כי אינו יודע". לגרסתו, קובי ג'אן שהוא אחיין של בת זוגתו, הובא על ידו לעבוד ולאחר פיטורי התובעת כינס אסיפת עובדים, כדי להסביר להם לגבי השמועות שהיו ולהרגיע את הרוחות. לטענתו, פרוטוקול ישיבת השימוע שנערך לתובעת לא פורסם על ידו ואת התלונה במשטרה נגד התובעת הגיש קובי ג'אן בשמו, ועל פי ייפוי כח שמסר לו. לדבריו הוא מעולם לא פרסם ולא הוציא כל כתבה נגד התובעת.

 

8. קובי ג'אן בתצהירו טען, כי במסגרת תפקידו מאז שהחל לעבוד באפריל 2010 הוא בדק את ניהול הבית ומצא, שניתן לחסוך כספים רבים בהעסקת חברת ניקיון ושמירה והצעות אחרות של ספקים, אך התובעת דחתה את הצעותיו. פעולות התובעת המתוארות בכתב התביעה נודעו לו מהעובדים, נושא זה נבדק על ידו ועל ידי הנתבע ולכן הוחלט לערוך לתובעת שימוע, לטענתו הנתבע הקפיד לא להשמיץ את התובעת בפני אחרים.

בחקירתו, השיב שהתובעת פוטרה כחודש וחצי לאחר שהוא החל את עבודתו בבית הדיור המוגן. לגבי אסיפת העובדים נשאל

ש. אתה מאשר שבאסיפה הנתבע הודיע שמחליט לפטר את התובעת?

לא, הוא טען שיש , סיפרתי מה שגיליתי , והוא היה מוטרד מהנושא , הוא אמר לעובדים שזה יום עצוב, המצב שהגיע הבית ואם הדברים יתבהרו כשהם אז זה יום עגום.. מה שהצגתי בפניו, החל מגיוס האנשים לעבודה של בני משפחת התובעת, איחסון של שני אנשים בבית האבות במשך שנתיים, לגבי הפדיקוריסטית שקבלה תשלום בלי עבודה, וכל זאת הוא אמר לעובדים באסיפת עובדים ואלו עיקרי הדברים. (עמוד 22 שורות 6-11)

 

לאור תשובתו זו, שאל אותו הנתבע בחקירה נוספת

 

חקירה חוזרת:

ש.נשאלת על שתי פגישות האחד עם דיירים, ואמרת שלא השמצתי ולאחר מכן אמרת שהיתה אסיפה של העובדים , ואתה אומר שבישיבה?

ת.זה לא מה שאמרתי וגם אם אמרתי זה לא היה בהקשר הזה ולא לעובדים .

ש.האם בפגישה אמרתי לעובדים שהתובעת עשתה כך וכך?

ת.לא

ש.מי אמר למי על המעשים – אני לעובדים או העובדים אליי , האם אני אי פעם אמרתי לעובדים?

ת.אני חוזר ואומר בכל אסיפה אחרת – הנתבע לא השמיץ , ואם אמרתי זה היה בטעות.

ש.האם אתה בכל דרך שהיא ישירות או בעקיפין הוצאת פרסום על התובעת בגוגל?

ת.מעולם לא. (עמוד 24 שורה 23 עד עמוד 25 שורה 5)

 

 

דיון

 

המסגרת הנורמטיבית

9. חופש הביטוי שהינו אחת מחירויות היסוד של האדם בישראל, עלול להתנגש עם ערכים אחרים שראויים להגנה, ואחד מהם הינו ההגנה על השם הטוב, שהינה זכות מוכרת במשפט הישראלי שראויה להגנה. האיזון בין שתי זכויות אלה הינו בחוק איסור לשון הרע. (ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא). הפסיקה קבעה שיש לאזן בין שתי זכויות יסוד, חופש הביטוי שהינה זכות על והזכות לכבוד ולשם טוב, אשר מבטיחה מרחב קיום מירבי לחירות הביטוי אך מבלי לדחוק את ערך כבוד האדם. נקבע שחופש הביטוי אינו יכול להצדיק פגיעה בשם טוב כשמדובר בפרסומים שאינם מקיימים את הרציונאל שמאחורי ההגנה על חופש הביטוי. על הביטוי אשר במחלוקת להיות לתכלית ראויה ובמידתיות ורק כך יושג האיזון בין חופש הביטוי לבין כבוד האדם. (רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר).

 

10. 1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול: (אחת מארבעת החלופות)

  1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

  2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

  3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

  4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו נטייתו המינית או מוגבלותו;

    בסעיף זה "אדם" יחיד או תאגיד;

    "מוגבלות"- לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

    2. (א) פרסום, לעניין לשון הרע- בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות תנועה צלילי וכל אמצעי אחר

    (ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות;

    (1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע

    (2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

    על פי ס' 7 לחוק כדי שיהיה פרסום לשון הרע – צריך שיתקיימו : "פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית". פרסום יכול להיות בין בע"פ, בכתב, בדפוס , בתנועה ובכל אמצעי אשר מהווה את הפרסום.

     

    11. השלב הראשון שקבעה הפסיקה בע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי לבחינת השאלה אם הפרסום מהווה לשון הרע הינו: "ראשית, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר. פרשנות זו יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפרסום המפורשים, והן על האמור "בין שורותיו". בע"א 740/86 תומרקין נ' העצני, "ההלכה היא שאין חשיבות לשאלה מה הייתה כוונתו של המפרסם מחד, ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים. מאידך, המבחן הקובע מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים". בע"א 466/83 שאהה נגד דרדריאן [פורסם בנבו] נקבע, שהמבחן אם פרסום מהווה לשון הרע אינו מבחן סובייקטיבי, אלא אובייקטיבי במהותו, לא קובע מה חושב הנפגע, אלא כיצד עלולה החברה לקבל את הדברים שבפרסום.

     

    12. בע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי קבעו 4 שלבים לניתוח העוולה האזרחית של פרסום לשון הרע :

    "מהלך הניתוח של טענת הפגיעה בשם הטוב, המולידה עוולה בנזיקין ומזכה בפיצוי, בנוי מארבעה שלבים. ראשית, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר. פרשנות זו יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפרסום המפורשים, והן על האמור "בין שורותיו", כפי שמכלול זה עשוי להתקבל ולהתפרש בעיני האדם הסביר (סעיף 3 לחוק). שנית, יש לבחון האם על פי משמעות זו, מהווים הדברים "לשון הרע" על פי סעיף 1 לחוק, והאם אופן אמירתם מהווה "פרסום" כמשמעותו על פי מבחני סעיף 2 לחוק. בשלב שלישי, יש לבחון את תחולת ההגנות השונות על הפרסום, על פי סעיפים 13 עד 15 לחוק, אשר תחולת מי מהן עשויה לשלול את אחריותו של המפרסם לפרסום לשון הרע. גם שלב זה עשוי לכלול רכיב המתייחס לפרשנות הביטוי ולסיווגו, למשל, כביטוי של עובדה או ביטוי של דעה, לשם התאמתו להגנה הרלבנטית. בשלב הרביעי, אם ממלא הפרסום את תנאי שלושת השלבים הקודמים, רביעי נבחנת שאלת הסעדים, ובתוכם שאלת הפיצוי הראוי לתובע. על כל ארבעת שלבים אלה חולש עקרון האיזון החוקתי בין הזכות לשם טוב ולפרטיות לבין הזכות לחופש ביטוי...".

     

    13. בע"א 751/10 פלוני נגד דיין נקבע: "תרשים הזרימה בתביעת לשון הרע

    הוא כלהלן: בשלב הראשון נבחנת השאלה אם הביטוי מהווה לשון הרע על פי

    אחת מארבע החלופות בהגדרה על פי סעיף 1 לחוק, והאם מתקיים יסוד

    הפרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק. רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא

    ובוחנים אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות (פרסומים מותרים)

    הקבועות בסעיף 13 לחוק. אם נכנס הפרסום לד' אמות אחת החסינויות – דין

    התביעה להידחות. אם לא כן, אנו עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הפרסום

    מוגן על פי אמת המידה הקבועה בסעיף 14 לחוק על שתי רגליה – אמת

    בפרסום וענין ציבורי. אם הפרסום אינו נהנה מהגנה זו, יש להמשיך ולבחון

    אם הפרסום מוגן בתום ליבו של המפרסם, בגדר אחת מהחלופות הקבועות

    בסעיף 15 לחוק במשולב עם חזקות תום הלב בסעיף 16. היה ונתברר כי

    הפרסום אינו נהנה מהגנת סעיף 14 או מהגנת סעיף 15, או אז עוברים לשלב

    הרביעי של הסעדים". כן נקבע (פסקה 7 לפסה"ד), כי בחינת כל אחד מהשלבים

    לא נעשית באופן "סטרילי" במנותק מהשלבים האחרים, כי יש יחסי גומלין בין

    השלבים השונים והקו התוחם ביניהם איננו חד כפי שעשוי להשתמע.

     

    14. לבחינת ההגנות יש קשר הדוק לעוצמתו של הפרסום הפוגע. בפסקה 7 לפסק דינו של כבוד השופט עמית בפסק דין אילנה דיין צוין, כי ניתן לומר שיש "מקבילית כוחות" בין השלבים השונים – ככל שהביטוי או הפרסום הפוגע הוא עוצמתי יותר, כך יידרש יותר בשלב ההגנות הקבועות בסעיפים 1415 לחוק ולהיפך.

     

     

    מן הפרט אל הכלל

    15. התובעת הגישה את התביעה דנן, בגין פרסום לשון הרע במסגרת אסיפת עובדי ומנהלי בית הדיור המוגן "שבעת הכוכבים" בו הועסקה עד לפיטוריה וכן בגין התלונה שהגיש יעקב ג'אן , בשם התובע, למשטרה.

     

    אסיפת העובדים

    אין חולק שאסיפת העובדים התקיימה לאחר פיטורי התובעת כך העיד הנתבע (ע' 18 ש' 27 – ע' 19 ש' 10:

    ש.אתה מאשר שבסמוך לפיטורי התובעת כינסת אסיפה שבה נכחו עובדי או מנהלי בית האבות?

    ת.כן, זה היה אחרי הפטורין

    ש.למה כנסת את האסיפה?

    ת.על מנת להסביר ואני בדרך לא עושה, כי היו שמועות ולהרגיע רוחות והיה בלגאן וכל העובדים מתלוננים חלקם נותנים תצהירים, ואני אמרתי בוודאות וכולם שמעו כי היו שם הרבה חברה שהתחילו לצחוק והיו מרוצים מזה שהיא לא תבוא , אמרתי שהתובעת לא חוזרת לעבודה , ואלון יכסה את מקומה , ולכל אלה שצחקו , אמרתי שיירגעו וזה לא יום שמח לאף אחד ואין פה שום מנצחים . מעולם וגם לא דרכי.

    ש.שאלו אותך שאלות ומישהו ביקש נימוק למה היא פוטרה ?

    ת. ניסיתי ,

    ש.מי אמר לך למה היא למה היא פוטרה ?

    ת.מפנה ל8 אלה שנתנו הצהרות

    ש.האסיפה היתה בחודש מאי ?

    ת.יכול להיות , אבל זה היה אחרי הפיטורין

    ש.ההצהרות באו אליך לפני הפטורין?

    ת.זה היה ב25/5, והאחד ב26/5, והשימוע היה ב26/5. והפטורין ששלחנו לה ב28/5.

    ש.למה אתה צריך את ההצהרות האלה?

     

     

    . 16הנתבע בס' 21 לתצהירו טוען:

    מי שפקח את עיניי לתפקודה הלקוי והתנהלותה הרודנית של גב' זפקו כלפי הדיירים, הינם

    הדיירים עצמם (אשר ממוצע הגילאים היה בזמנו 83 ) ועובדי שבעת הכוכבים, אשר הלינו על

    מעשיה הפסולים (בלשון המעטה), הטלת האימים, הפעלת מניפולציות, ושימוש אסור ופסול

    בסמכותה כגון ;;

    א. שיכון שני בחורים זרים ביחידת מגורים בשבעת הכוכבים במשך כשנתיים, ללא

    תשלום ובתירוץ אבסורדי כי קיבלה הנחייה לעשות זאת משרותי הביטחון

    הכללי. כאשר סך השווי הכולל בגין שהייתם הוערך על ידי התובעת עצמה בסך

    ,,. של כ 200,000-

    ב. שימוש פרטי ברכב החברה לצרכיה האישיים - תוך שימוש בעובדי החברה

    כנהגיה הפרטיים של הוריה לפעולות אלו.

    ג. מתן שימוש לקרוביה ומכריה במתקני שבעת הכוכבים ללא תשלום לדוגמא:

    טיפולים הידרותרפיים, מכון הכושר, בריכת השחייה וכיוצב'.

    ד. בחירת גיסה כספק לאספקת עוגות וקינוחים על אף שהצעתו הייתה גבוהה

    עשרות מונים מהמחיר הסביר בשוק, וללא מכרז כנדרש.

    ה. אי הסדרים כספיים חמורים.

    ו. זיוף חתימות דיירים.

    הכול כפי שמופיע בהצהרותיהם של לא פחות משמונה עובדי שבעת הכוכבים אשר ניתנו בזמן

    אמת לפני יותר משש שנים, עובדים שעבדו תחתה והיו תלויים בה למחייתם.

    הצהרותיהם של שמונה מעובדי שבעת הכוכבים מצ"ב כנספחים 2-9 לתצהיר זה

     

    17. אלא שנספחים 2-9 , אליהם מפנה הנתבע כתצהירי עובדי המקום, הינם מסמכים חתומים שלא בפני עו"ד, ללא אימות חתימה, והחתומים עליהם, לכאורה, לא התייצבו לחקירה, כך שאינם חלק מהריאות בתיק. נקבע בדיון ההוכחות כי אלה אינם חלק מהראיות התיק. יתרה מכך עפ"י עדות הנתבע (ע' 27) מישהו הכתיב לעובדים את מה שמפורט באותם מסמכים, כך העיד הנתבע:

    ש.מפנה להצהרה מיום 8/6/10 נספח 5 - ?

    ת.בזמן השימוע לא היה לי את הנספח הזה

    ש.מי כתב את ההצהרות?

    ת.לא ידוע . אני לא אספתי אותם . מתאר לעצמי שאחת הפקידות ב7 הכוכבים . לא יודע מי הכתיב לה, אולי השותף שלי , אולי קובי גאן .

    ש.היה תהליך שהכתבתם לפקידה את ההצהרות?

    ת.לא. ההצהרות שונות וכל אחד מדבר על מה שהוא יודע

    משכך, הנתבע לא הוכיח שמי מהעובדים פנה אליו לגבי מעשים פסולים של התובעת.

     

    18. עד ההגנה מר יעקב ג'אן העיד, (ע' 22 ש' 6 – 23 ש' 3):

    ש.אתה מאשר שאחרי שהתובעת פוטרהכנסתם אסיפה של עובדי בית האבות ומנהלי בית האבות ?

    ת.מנהלי בית האבות,

    ש.אתה מאשר שבאסיפה הנתבע הודיע שמחליט לפטר את התובעת?

    ת.לא, הוא טען שיש , סיפרתי מה שגיליתי , והוא היה מוטרד מהנושא , הוא אמר לעובדים שזה יום עצוב המצב שהגיע הבית ואם הדברים יתבהרו כשהם אז זה עגום. מה שהצגתי בפניו, החל מגיוס האנשים לעבודה של בני משפחה של התובעת , אחסון של 2 אנשים בבית האבות במשך שנתיים, לגבי הפדיקוריסטית שקבלה תשלום בלי עבודה, וכל זאת הוא אמר לעובדים באסיפת העובדים, ואלו עקרי הדברים

    ש.מי גילה לך את כל הדברים ?

    ת.שהתחלתי לבדוק ונתקלתי בחומה אטומה וגליתי שיש בעיה כלשהי ואני לא מקבל, יותר נכון לא מקבלים אותי , שזה אלמנטרי, המשכתי לבדוק ובאו אליי עובדים וטענו ששרה ביקשה מהם לא לנדב לי מידע .

    ש.מפנה לסעיף 21 לתצהיר של הנתבע, הוא ציין ואני מצטט מתוכו, הוא מתאר אי סדרים כספיים חמורים , זה גם דברים שאמרת לו?

    ת.כן זה דברים שאמרתי לו. לא זוכר שאמר באסיפה, אבל לדעתי היו הסדרים לא חוקיים

    ש.הוא אמר זיוף חתימות דיירים?

    ת.זיוף דיירים היה , כי אני בדקתי. לא זוכר אם אמר זאת כי עברו 7 שנים אחורה

    ש.הוא אמר שהיא גנבה כסף?

    ת.מעולם הוא לא אמר , הוא נזהר בלשונו. וגם שאני שאמרתי את הדברים , הוא לא האמין לי

    ש.אמרת שנכנסת וגילת בפחות מחודש, בין כמה היית באותה עת?

    ת.בן 24 שנה .

    ש.היית עם כזה נסיון ?

    ת.כן. לא צריך נסיון עתיר

    ש.איזה בדיקות עשית לגלות אי סדרים?

    ת.כאשר באתי ושאלתי איך מתנהלים דברים לגבי הפדיקוריסטית ואמרו מה הסדר שצריך להיות ובדקתי בפועל שהדברים לא כך , ודיירים לא חתומים , יש 50 טיפולים , אבל מקבלת עבור 100 טיפולים . כמו ספק מזוןאיך סופק לחם בר? ומנהלת התפעול ענתה לי שלא בוצע מכרז ולא עשו השוואות מחירים .ה שוויתי מחירים ומצאתי מה שמצאתי .אני לא דירקטוריון "

     

    19. בחקירתו החוזרת השיב יעקב ז'אן לשאלות המכוונות ,(ע' 24-25):

    ש.נשאלת על שתי פגישות האחד עם דיירים, ואמרת שלא השמצתי ולאחר מכן אמרת שהיתה אסיפה של העובדים , ואתה אומר שבישיבה?

    ת.זה לא מה שאמרתי וגם אם אמרתי זה לא היה בהקשר הזה ולא לעובדים .

    ש.האם בפגישה אמרתי לעובדים שהתובעת עשתה כך וכך?

    ת.לא

    ש.מי אמר למי על המעשיםאני לעובדים או העובדים אליי , האם אני אי פעם אמרתי לעובדים?

    ת.אני חוזר ואומר בכל אסיפה אחרתהנתבע לא השמיץ , ואם אמרתי זה היה בטעות.

    ש.האם אתה בכל דרך שהיא ישירות או בעקיפין הוצאת פרסום על התובעת בגוגל?

    ת.מעולם לא.

     

    20. יעקב ג'אן סתר עצמו בעדותו, כאשר באחת אמר כי הנתבע אמר באסיפת העובדים את

    הדברים שיעקב ג'אן מסר לו כגון: "אחסון של 2 אנשים בבית האבות במשך שנתיים, לגבי

    הפדיקוריסטית שקבלה תשלום בלי עבודה, וכל זאת הוא אמר לעובדים באסיפת העובדים, ואלו

    עקרי הדברים" ובחקירה חוזרת טען שלא זה מה שהוא אמר.

     

    21. אני מקבלת את עדותו של יעקב ג'אן בחקירה הנגדית, לפיהם, הנתבע אמר באסיפת העובדים,

    כל מה שיעקב ז'אן סיפר לו, כפי שהאחרון פרט בעדותו: מה שהצגתי בפניו, החל מגיוס האנשים

    לעבודה של בני משפחה של התובעת , אחסון של 2 אנשים בבית האבות במשך שנתיים, לגבי 

    הפדיקוריסטית שקבלה תשלום בלי עבודה, וכל זאת הוא אמר לעובדים באסיפת העובדים, ואלו

     עקרי הדברים. לאור עדותו של יעקב ג'אן, כי הנתבע אמר באסיפת העובדים את המפורט לעיל,

    אין לקבל את טענת הנתבע ברישא ובס' 1 לסיכומיו, שהתובעת לא הוכיחה שהדברים נאמרו.

    הדברים שנאמרו הינם לשון הרע בפרט לגבי תפקידה של התבועת בבית הדיור המוגן. מדובר

    בפרסום בפני עובדי הדיור המוגן, שאין להם כל בסיס. לדברי הנתבע ויעקב ג'אן, דברים אלה

    נמסרו לנתבע ע"י יעקב ז'אן. הנתבע לא הביא ולו שמץ של ראיה, שמי מהעובדים אמר לו או

    ליעקב ג'אן, את הדברים שפרסם בפני העובדים.

     

    התלונה במשטרה

    22. אין חולק כי בעקבות התלונה שהוגשה כנגד התובעת במשטרה, הוגש נגדה כתב אישום, ולבקשת הפרקליטות האישום בוטל לאור ראיות חדשות שהובאו בפני הפרקליטות.

    מהעדויות עולה, כי הנתבע הוא שהגיש את התלונה, באמצעות יעקב ג'אן. הנתבע העיד לגבי התלונה במשטרה, (ע' 19 ש' 27 – ע' 20 ש' 8):

    ש.למה יזמת תלונה במשטרה נגד התובעת?

    ת.לא הגשתי תלונה במשטרה ומעולם לא חתמתי על תלונה . אבל זה נעשה באישורי מי שניגש למשטרה זה היה יעקב גאן .

    ש.חתמת על יפוי כח ביום 17/4/11, ייפת את כוחו של יעקב זאן להגיש תלונה במשטרה נגד התובעת ?

    ת.כן. ואני חתום על יפוי הכח 

    ש.אנו מדברים על אירועים ב5/10, יפוי הכוח נחתם ביום 17/4 שנה לאחר מכן, למה נזכרת אחר שנה להגיש תלונה על אי סדרים?

    ת.אני התנגדתי גם לזה וזו לא דרכי , אבל שכנעו אותי כולם שלא אעבור על זה בשתיקה.

    ש.מסרת הודעה במשטרה?

    ת.אני אישית מעולם לא . אולי שאלו אותי שאלות .

    ש.האם מסרת הודעה במשטרה וישבת מול חוקר ?

    ת.יכול להיות אבל אני לא זוכר

    ש.מפנה אותך להודעה במשטרה , זו חתימתך?

    ת.כן, וכנראה שהגשתי אותה.

    מוגש ומסומן ת/2

    ש.שהגשתם את התלונה קובי זאן חתם על מכתב שמתאר את כל הנושא , היית שותף לניסוח המכתב?

    ת.לא זוכר אבל יכול להיות 

    ש.אבל אין לנו מחלוקת שלפחות המכתב הזה בהסתמך על יפוי כוח שחתמת עליו?

    ת.כן הכל בידיעתי ובהסכמתי אבל לא אני התלוננתי . היו חקירות מהמשטרה ומהפרקליטות שאלו אותי , הגברת חסון מהפרקליטות אך מעולם לא פגשתי אותה , אבל היא יזמה את השיחות..........

    ש.אני מציע לך , שלמעשה התיק נגד התובעת במשטרה שהוגש כתוצאה מתלונתך נסגר מחוסר אשמה ?

    ת.לא נכון. ויש לי הוכחות על כך. .......

    ת.מעולם לא פירסמתי ולא הוצאתי שום כתבה או אחרת נגד התובעת , כפי שאפשר לראות המצג שמראה בא כוח התובעת מדובר על כל מיני היסטוריה. לא הוצאתי את התלונה וזה לא צריך להיות מצג , זה על אוטומטי ואין שום קשר , ואפשר להוציא זאת על כל אחד מכל מקום , במישרין או בעקיפין.

     

    23. עולה, שהתלונה במשטרה כנגד התובעת, הוגשה ע"י יעקב ג'אן, אך על פי ייפויי כוח מהנתבע ובשמו. לתלונה לא היו כל בסיס, והנתבע לא המציג ולו בדל של ראיה, לטענה, שמי מהעובדים או מדיירי הדיור המוגן אמר לו דברים ו/או העלה בפניו חשדות כלפי התובעת. משכך, התלונה למשטרה הוגשה שלא בתום לב.

    ב ת"א 7504-50-05 פלונית ב' ואח' נ' אלמוני ואח', ת"א 05505-05-00 פלונית ג' נ' אלמוני

    ת"א 05544-05-00 פלונית ד' נקבע: "מהאמור עולה, כי במועד הגשת התלונות למשטרה היו פלונית ב', פלונית ד' ופלונית ג מודעות לאי אמיתות תלונותיהן, וחרף האמור הוגשו התלונות, מן הסתם על מנת לסייע למנהיגתם פלונית א' במאבקה כנגד אלמוני, ומשכך, אין מנוס מהמסקנה, כי תלונותיהן הוגשו בחוסר תום לב ובידיעה כי אין מדובר בתלונות אמת, ולמעשה מדובר בלשון הרע שהינה ברת פיצוי"

     

    24. לגבי נטל ההוכחה של "תום לב", סעיף 16 לחוק איסור לשון רע קובע:

     

    "(א)הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות בסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב.

    (ב)חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה:

    (1)הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו;

    (2)הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא;

    (3)הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על-ידי סעיף 15".

     

    25. בע"א 184/89 יעקוב טריגמן נ' טיולי הגליל (רכב) 1966 בע"מ נקבע, כי כדי לבסס לכאורה

    הגנת תום לב, די לו לנתבע, להוכיח שתיים אלו:

    א."הפרסום נעשה על-ידיו באחת הנסיבות המנויות בסעיף 15לחוק,

    ב.והפרסום לא חרג מן הסביר באותן נסיבות, כאמור בסעיף 16(א) לחוק. "

    אולם, "אם הוכיח התובע אחת משלוש חלופותיו של סעיף 16(ב) לחוק, כי אז מתהפכת הקערה על-פיה וקמה חזקה הפוכה, שהפרסום נעשה שלא בתום לב, ואם הנתבע איננו סותר את העובדות עליהן נסמכת חזקה זו, כי אז יימצא חייב בדין".

     

    ברעא 10520/03‏ ‏ איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר, נקבע, כי :

    "מחוקק חוק איסור לשון הרע יצק תוכן למושג "תום הלב" בהקשר ללשון הרע באמצעות חזקות הוכחתיות שקבע, המצביעות, בין על דרך החיוב – מתי מתקיימת דרישת תום הלב, ובין על דרך השלילה –באלו נסיבות היא נשללת.

    סעיף 16 לחוק קובע..,,,

    הפן החיובי של החזקה בוחן האם ניתן לומר כי הפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, שאז חזקה שנתקיים במפרסם תום לב, אלא אם הוכח אחרת; הפן השלילי בוחן האם ניתן לומר כי המפרסם התכוון על ידי הפרסום לפגוע בנפגע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על ידי סעיף 15. הפן החיובי של חזקת תום הלב עניינו יסוד אובייקטיבי של סבירות הפרסום בהינתן נסיבותיו של הענין. הפן השלילי של החזקה עניינו יסודות סובייקטיביים ואובייקטיביים המשולבים זה בזה, הבנויים מכוונה סובייקטיבית של המפרסם לפגוע בנפגע, בדרך החורגת מן המידה הסבירה (האובייקטיבית) הנדרשת להגנת הערכים המוגנים בסעיף 15 "........."יסוד הסבירות בחזקת תום הלב מחייב בחינה של מידתה ואיכותה של הפגיעה, על רקע נסיבות המקרה, והערכה נורמטיבית האם הפגיעה ראויה להגנה (ע"א 5653/98 אמיליו פלוס נ' חלוץ פ"ד נה(5) 865, 900) (להלן – פרשת פלוס). להתנהגות המפרסם טרם הפרסום, בשעת הפרסום, ולאחריו משמעות בעלת משקל בהקשר לסבירות הפרסום.טיב הפרסום ותוכנו גם הם משליכים על סבירות הפרסום. פרסום שנועד כל כולו לפגוע,להעליב ולבזות עשוי להיחשב חורג מן הסביר, וחזרה על התבטאויות פוגעניות בהזדמנויות נוספות עשויה לשלול תום לב ".

     

    בעניינינו, התלונה במשטרה נגד התובעת הוגשה ללא כל בסיס, לא הוצגה כל ראיה שהתלונה הוגשה לאחר שנערכה בדיקה רצינית של רואה החשבון ו/או הנהלת החשבונות, מה עוד, שעפ"י עדות הנתבע, התובעת לא עסקה בכספים, אלא ניהול כספים היה בידי מי שהוסמך לכך, וזו לא התובעת.

     

    26. איני מקבלת את טענת הנתבע להגנת אמת דברתי כפי שמפורטת בס' 4 לסיכומיו.

    התובעת העידה בחקירתה לעניין סמכויותיה (ע' 7):

    ש. שאני אומר שאת השיחות עם בר שעשית, וכל הדברים , רובם אם לא כולם נעשתה על ידי בר והסיבה לכך בגלל שאני לא תושב ארץ ?

    ת.היה מנכל מעליי בשם ברון גבי ואני בסך הכל ניהלתי את הבית בתקופה הזו והיתה לי מעליי עוד היררכיה שהיה בקשר הנתבע ומי שהיה בניהול היה הזוטר שהתעסק במכירות . לי היה מנכל באותה תקופה. אני בסך הכל הייתי מנכל חודשיים

     

    27. ובע' 13 לפרוטוקול העידה התובעת

    ש.האם שיכנת 2 בחורים בדירה 123 , במשך שנתיים , ללא תשלום , לקופה , ?

    ת.כן, אבל בית המשפט פסק , כשלא רצית לשלם לי פיצויים ובבית הדין , טען שאני עשיתי נזק ל7 הכוכבים ולכן לא ישלם לי פיצויים . נדון נושא חיילי שב"כ ואז הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי על נזק שעשיתי לו בנושא זה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה והעבירה לך חזרה לבית הדין לעבודה ושם לא הגעת לדיון ואילץ אותך להגיע לפשרה , כי הכל התחיל איתך , כי לא רצית לשלם לי פיצויים ואתה לא רצית. בבית הדין נקבע לשלם לי פיצויים בפשרה , ועוד פעם הגשת תלונה במשטרה ואמרו שאני נקיה , אבל כל האינטרנט היה מלא עליי בדברי דיבה

    ש. לגבי הארוחות ב7 הכוכבים , וזה היה ללא תשלום?

    ת.הם שילמו . אתה יכול לשאול את בעל המסעדה

    ש.האם בחרת את גיסך כספק של כל העוגות למסיבות ב7 הכוכבים?

    ת.מלכה קליין בחרה אותו והיה על זה דיון במחוזי

    ש.האם שילמת למניקוריסטית גם קרובה שלך כספים מהחברה על דברים שלא עשתה לדיירים?

    ת.מעולם לא קרה ששילמתי כסף למי שמנהל מחלקה מסוימת לא חתם לי שמגיע לו. אני חותמת רק בסוף אחרי מנהל המחלקה ואחרי שאני בודקת . מלכה קליין מאשרת.

     

     

    28. הנתבע העיד מפורשות שלתובעת אין כל סמכויות להעברת כספים והכל עובר דרך הנהלת החשבונות:

    הנתבע בעדותו אישר את עדות הנתבעת לגבי סמכויותיה, שלא היו בעניין הכספים.:

    ש.מה הסמכויות של מנהל השיווק בבית אבות?

    ת.לנהל את השיווק והיו שם דירות שאנו משווקים בבתי אבות לאנשים מבוגרים עם כל מיני הסכמים שהם משלמים שכר דירה

    ש.זה התפקיד שבו הכרת את התובעת?

    ת.כן כמשווקת

    ש.יש לתובעת סמכויות בנושא כספים וחשבונאות בתור משווקת?

    ת.למיטב ידיעתי , על הכסף העיקרי זה בא מהשיווק.

    ש.יש לה שיקים ולחתום עליהם?

    ת.אין לה סמכות . מעליה עומד המנכל

    ש.בשלב מסויים הוא מונתה למנהלת הבית?

    ת.איך שהיא באה

    ש.יש לה סמכויות לחתום על התחייבויות בתור מנהלת?

    ת.כן. אני מאמין . ברור. היא לא מחזיקה כספים, היא גובה כספים וקובעת כמה לתת או לא , אם היא חרגה ונתנה יותר לזאת....... שיקים עוברים תחת ידיה שצריכים לעבור לחברה

    ש.למה זה עובר דרך מנהלת הבית ?

    ת.זה עובר דרך המנהלת שעשתה את העסקה , ואחר כך מנהלת הכספים ומנהל החשבונות. היו לה 2 תפיקידים , האחד מנהלת שיווק שנשאר, היא היתה גם מנהלת שיווק ומנהלת הבית , לדעתי היא החתימה על חוזים 

    ש.היה לה סמכויות חתימה בשם החברה?

    ת.אני לא חושב. זכויות חתימה על שיקים בבנק , לא

    ש.אם החברה מתקשרת בחוזה , ?

    ת.אני לא יודעת, אבל אני מאמין שהיתה לה סמכות לחתום על חוזים למרות שעד היום לא ראיתי חוזה כזה

    ש.תציג לנו פרוטוקול שהיא מורשת חתימה של החברה?

    ת.אין לי פה פרוטוקול שהיא מורשת חתימה על החוזים אבל היא לא מורשית חתימה בבנק. (ע' 16 – 17 לפרוטוקול).

     

     

    29. התובעת הכחישה את טענות הנתבע לארוחות ללא תשלום, להעסקת קרובי משפחה עפ"י

    בחירה שלה וכן העידה שהסעת הוריה הייתה באישור מנהל הדיור המוגן. כל אלה לא נסתרו ע"י

    הנתבע. הנתבע לא העיד את מי מאנשי הכספים בבית הדיור המוגן, כדי שיתמוך בגרסתו לגבי

    התנהלות התובעת.

    וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.

     

     

     

    30. התובעת אישרה שהלינה 2 אנשי שב"כ והנתבע העיד, (ע' 21 ש' 1-4):

    ש.למה סירבת לשלם לתובעת פיצויים?

    ת.לפי העדות שלך על ההקלטה , שהכניסה 2 בחורים בהוראות השב"כזה יותר מ200 אלף  שהיה צריך להיכנס ל7 הכוכבים ,

    דהיינו מדובר בהוראת השב"כ שבוודאי אינה יכולה להינתן ישירות לתובעת אלא באמצעות

    מנהלי המקום. בכל מקרה נושא הלנת אותם אנשים לא הובהר דיו. לא ברור מי הם אותם אנשים

    ובהוראת מי שוכנו במקום.

     

    31. ככלל, עדותה של התובעת הייתה אמינה, עניינית, הגיונית וסדורה. עדות הנתבע לגבי עצם

    אמירת הדברים, נסתרה בעדותו של עד ההגנה יעקב ג'אן.

    כאמור לעיל, קבעתי, כי הנתבע אמר באסיפת הדיירים שהתובעת גייסה בני משפחתה לעבודה,

    ובפועל, היא לא הייתה אחראית לגיוס האנשים, נושא אחסון של 2 אנשים, שעדותה שמדובר בשני

    אנשי שב"כ לא נסתרה, בבית האבות במשך שנתיים, לגבי הפדיקוריסטית שקבלה תשלום בלי

    עבודה, כפי שהעיד יעקב ג'אן, "......ואלו עקרי הדברים..." דהיינו נאמרו דברים נוספים, שלא

    הובאה לגביהם ראיה.

     

    32. אני מקבלת את התביעה וקובעת כי הדברים שאמר הנתבע לגבי התובעת באסיפת העובדים,

    כפי שפורטו בעדות יעקב ג'אן, מהווים לשון הרע, אשר פגעו בתובעת.

    התובעת לא הוכיחה את נזקיה, ולכן מדובר בפיצוי ללא ה וכחת נזק.

     

    הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪.

    כן ישלם לתובעת הוצאות אגרה ובנוסף שכ"ט בסך 5,000 ₪.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ