פלונית נ' ד"ר פרמון ואח'

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף בטענה לרשלנות רפואית בטיפולי שיניים שבוצעו לתובעת על ידי הנתבע 1, רופא שיניים. על כתב התביעה המתוקן (להלן: "כתב התביעה") הנתבעת 2, ביטחה את הנתבע 1 בביטוח אחריות מקצועית.

על פי כתב התביעה ביום 3.11.2021, פנתה התובעת מרפאת השיניים של הנתבע 1 לצורך שיקום לסת תחתונה.

על פי כתב התביעה, התובעת עברה הליך שיקום קודם שבוצע על ידי ד"ר אמיר גוזמוואי, שביצע שתלים בשתי הלסתות. השתלים שבוצעו בלסת התחתונה דו-צדדי מאחור נפלו.

בעקבות כישלון השתלים בלסת התחתונה, פנתה לנתבע 1, אשר המליץ על תוכנית שיקום בעלות של 86,000 ₪, הכוללת בין היתר שתלים בשני הצדדים האחוריים של הלסת התחתונה.

חוות הדעת מטעם הצדדים

מטעמה של התובעת הוגשה חוות דעת מומחה, ד"ר מרק ה.קסון, אשר בדק את התובעת ביום 25.7.2022.

ד"ר קסון קבע בחוות דעתו בין היתר, כי הרשומה הרפואית שערך הנתבע 1 לקויה, בטרם ביצוע השתלים, לא בוצעה פעולת הכנה ראשונית פריודונטאלית הנדרשת, למרות שעל פי רישומיו של הנתבע 1 היה מודע לקיומה של מחלת חניכיים כרונית מתונה בלסת התחתונה, והשאיר בפה מוקדי זיהום. כאשר לדלקת כרונית השפעה על הפרוגנוזה של השתלים עם הזמן. בוצעה החדרת שתלים בו זמנית עם השתלת עצם בניגוד לפרקטיקה המקובלת. על פי צילומי הרנטגן השתלים דו צדדית הוחדרו בצורה לקויה. הנתבע 1 ביצע את השתלים בלא שדאג לכך שרקמה מקורנת תעטוף את השלים בצידם הבוקאלי כנדרש.

ד"ר קסון קובע בחוות דעתו כי איכות הטיפול השיקומי שביצע הנתבע 1, היה לקוי. בחוות הדעת קובע כי צילומי הפוטו מדגימים כי על השתלים שביצע בלסת תחתונה מימין, בוצע גשר חרסינה בן 4 יחידות. לאחר הרכבתו של הגשר התלוננה התובעת על כאבים חזקים. עיון בתמונת הפוטו עם הגשר, לאחר שהורד מהפה, מלמד שבנוסף לכתרי החרסינה היה חלק נוסף בחלקם התחתון שנבנה בצמוד לרכס האלוואולרי ללא שום אמברוזות וללא שחרור סביב השתלים, מה שגרר לחץ בלתי נסבל על החניכיים.

עוד קובע כי בבדיקה קלינית שערך לתובעת נמצא חוסר סגר משמאל, אין מגע בין הגשר על השתלים משמאל לכתרים בלסת העליונה וזאת בניגוד לכללים השיקומיים.

מומחה התובעת קובע בחוות דעתו כי עלות טיפול המתקן הדרוש כיום בלסת התחתונה הינו בסך של 102,000 ₪. כמו כן, סבור כי התובעת נותרה עם נכות בשיעור 20% לצמיתות, בגין הפגיעה בפרקי הלסת דו-צדדית, הגורמת לכאבים חזקים בפתיחת הפה, וכן, בלעיסת מזון.

מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת מומחה, ד"ר דניאל ניצן, מומחה בכירורגיית פה ולסת, אשר בדק את התובעת ביום 15.11.2022.

ד"ר ניצן דוחה בחוות דעתו את הממצאים והמסקנות שפורטו בחוות דעת מומחה מטעם התובעת. קובע כי לא נפל כל פגם ברשומה הרפואית. בעניין הטענה להעדר הכנה פריודונטלית, מסביר כי התובעת סבלה ממחלת עור שלפוחיתית אשר בדרך כלל יש לה ביטוי בחניכיים, אשר לא הובאה לידיעת הנתבע 1 בשאלון הרפואי, כאשר הנתבע לא היה מודע שהתובעת נוטלת טיפול ביולוגי. בעת הטיפול מצב החניכיים לא דרש הכנה פריודונטלית. ד"ר ניצן קובע בחוות דעתו כי בניגוד לנטען, מקובל לבצע החדרת שתלים בשלב אחד עם השתלת עצם. ולא היה כל דופי בסוג השתלים שבוצעו על ידי הנתבע, ואלה הוחדרו בצורה תקינה.

משהתובעת לא היתה מרוצה, ביצע הטיפולים שביקשה אחרי שהתובעת חתמה על מכתב שהשתלים במיקום 46,47 מוסרים לבקשתה לאחר שהוסבר לה כי יכול להיות שהכאבים והרגישות ימשיכו. ד"ר ניצן, מציין בחוות דעתו כי במועד בדיקתו, השיקום בלסת התחתונה מימין היה חסר, כך שאינו יכול להתייחס לאיכות השיקום, שעה שאינו קיים עוד בפיה. עוד קובע כי לא ניתן לבקר איכות השיקום על סמך פוטו, כפי שעשה ד"ר קסון, שעה שהשיקום אינו בפיה של התובעת.

ד"ר ניצן קובע כי לא נגרם לתובעת נזק כתוצאה מהטיפול שבוצע ע"י הנתבע. דוחה הטענה לפיה נותרת תוצאה מהטיפול עם נכות , מבהיר כי סעיף 73(2)(א)(3) לתקנות המל"ל, אינו רלוונטי למקרה, והקושי בטחינת מזון, הינו משום שחסרות שיניים בלסת התחתונה מימין, חוסר עמו הגיעה התובעת ואינו תוצאה של הטיפול.

חוות דעת מומחה בית המשפט

נוכח הפערים שבין חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים מונה מטעם בית המשפט המומחה, פרופ' אבינועם יפה, מומחה למחלות חניכיים ושיקום פה, אשר בדק את התובעת ביום 6.6.2023 ונתן את חוות דעתו.

מומחה בית המשפט, פרופ' יפה בפרק "סיכום ממצאים", קובע בין היתר בחוות דעתו :

"דר' פרמון גם מדבר על עצם דקה ורקמת חניכיים עדינה, הערות אלה שדר' פרמון עצמו מציין היו צריכות להדליק נורות אדומות זוהרות. דר' פרמון מנסה להתמודד עם בעיה ביולוגית באמצעים טכנולוגיים שאינם עולים בקנה אחד עם הממצאים הקליניים, דר' פרמון מציין החדרת שתלים ובניית עצם והנחת ממברנה, את כל זה צריך לכסות עם רקמה שלמעשה לדבריו דקה ועדינה- ממצא המבטיח כישלון, חשיפת הממברנה, חשיפת העצם וכישלון השתל, דר' פולק מציין שסביב השתלים בצד שמאל אין כל רקמה keratinized כלומר אין כל רקמה מגינה סביב השתלים, רקמה שמאפשרת תחזוקה ראויה. חמישה ימים לאחר הפרוצדורה מדברים על נפיחות רבה "שהשתפרה" מעיד על "ריפוי מעולה" ב 27.12.21. בהסתכלות בסי טי מיום 21.3.2023 על השתלים שהוחדרו בצד שמאל של הלסת התחתונה עמדת שן 34 חתכים 72 עד 76 (בסי טי) מראה אובדן עצם ניכר בצד הלינגואלי של השתל. שתל בעמדה 35 חתכים 79-82 מציג אובדן תמיכה גרמית ניכר. שתל בעמדה 36/37 חתכים 90 עד 92 רואים שהשתל פורץ את דופן העצם לכיוון לינגואלי עובדה שצוינה על ידי דר ערן פרמון טרם תחילת טיפולו. על מנת לבחון את עמדת השתלים בצד ימין טרם הוצאו/יצאו ניתן לבחון בסי טי מיום 8.6.22 שתל בעמדה 46 חתכים 14.15 השתל הוחדר לינגואלית וכמעט פרץ את העצם הלינגואלית בקצה האוקלוסאלי שתל קצר מאד כמעט ללא תמיכת עצם.

השתל בעמדת שן 45 חתכים 19,18 גם הוא ממוקם לינגואלית מאד כמעט ללא תמיכת עצם עומד לפרוץ את הפלטה הלינגואלית של העצם. שתל בעמדת שן 43/44 (שלא החדיר דר' ערן פרמון) שעליו ציין דר פרמון "יצא בקלות ללא עצם סביבו דברידמנט קפדני, קידוח והחדרת השתלים 44,46,47. "

מומחה בית המשפט, פרופ' יפה, קובע בין היתר במסקנות חוות דעתו:

"לפי תאורו של דר' פרמון טרם התחלת ההשתלה שבבדיקתו זיהה רקמה "עדינה" חסר עצם. למרות זאת הוא מחדיר שתלים קצרים (כי אין עצם) מתהדר בעוצמת אחיזה של 50 ניוטון מיד לאחר השתלה, שזהו אינו מדד המעיד על ההמשך המידי, ובבדיקה בסי טי ניתן לראות שחטא היוהרה פגע גם בדר' ערן פרמון החדרת שתלים בעמדה לקויה אובדן עצם עוד בטרם חלף זמן, עצם שמלכתחילה לא הייתה בנמצא, ניסיון לבצע אוגמנטאציית עצם עם רקמה "דקה ועדינה" מעידה על או חוסר ידע או על חוסר ניסיון או על יוהרה.

דר' ערן פרמון לאחר הכישלון המכאני (החדרת שתלים "שתל איכותי נובל או שטראומן) ואוגמנטאציית עצם, נתלה בנגעים ממנה סובלת הגב' ... (התובעת- הערת הח"מ) שאינם הסיבה לכישלון.

הסיבה לכישלון הייתה ידועה מראש, רקמה עדינה ודקה וחסר עצם.

אני מצר על התייחסות חוות הדעת הן של ההגנה והן של התביעה לסמנטיקה של רישומים צילומי הסי טי מדברים בעד עצמם. היה כאן טיפול כושל ולא ראוי.

אין לבצע אוגמנטאציה באזור מודלק ובאותו יום לבצע השתלה גם ככל שהדברידמנט (הוצאת הרקמה הדלקתית) תהיה "יסודית". יש כאן טיפול לא ראוי.

הגב' ... (התובעת-הערת הח"מ) צריכה לקבל את מלוא הכסף שהפקידה בידיו של דר ערן פרמון הטיפול בגב'... (התובעת- העתרת הח"מ) מחייב טיפול מולטידיסיפלינארי, של כירורגים, פריודונטים ומשקמים מהשורה הראשונה.

הטיפול שלה אם אכן ברצונה בשיקום קבוע הנו טיפול מורבידי עם עליות ומורדות והצלחה שאינה מובטחת. יהיה צורך בהשתלת רקמת חניכיים לקבלת אזורים עם רקמת חניכיים מקורענת (Keratinized tissue) יהיה צורך באוגמנטאציית עצם, המתנה ארוכה וצילומי סי טי.

איני חושב שיש טעם לתת הערכת מחיר לטיפולים לה זקוקה הגב' ....(התובעת-הערת הח"מ). היא הייתה זקוקה לטיפולים אלה טרם ניגש דר' פרמון לטיפול ההרפתקני שלו.".

הראיות בתביעה נשמעו ביום 3.2.2025. בדיון נחקרו בחקירה נגדית על חוות דעתם המומחה מטעם התובעת, ד"ר מ.קסון, המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר ד.ניצן, והמומחה מטעם בית המשפט, פרופ' אבינועם יפה.

כמו כן, נחקרו התובעת והנתבע 1, בחקירה נגדית על תצהיר עדותם הראשית, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

עסקינן בתביעה בטענה לרשלנות רפואית בטיפול שיניים רשלני, שבוצע ע"י הנתבע 1 לתובעת, לשיקום דו-צדדי אחורי של הלסת התחתונה של התובעת.

 נוכח הפערים שבין חוות ה שהוגשו מטעם הצדדים, מונה מטעם בית המשפט, פרופ' אבינועם יפה לצורך מתן חוות דעתו.

מומחה בית המשפט קובע בחוות דעתו כי הטיפול שביצע הנתבע היה כושל ולא ראוי, אשר כתוצאה מכך הסתיים בכישלון. המומחה מסביר בחוות הדעת כי נוכח כישלון הטיפול זכאית התובעת להשבת עלות הטיפול שילמה לנתבע, ואין מקום לתת הערכת מחיר לטיפול שיקום, שכן היא הייתה זקוקה לטיפולים אלה עוד בטרם הגיעה לטיפול אצל הנתבע.

התובעת בסיכומיה מבקשת מבית המשפט לאמץ את קביעותיו של המומחה מטעמה ד"ר קסון, אשר לטענתה אומצו אף בחוות דעת מומחה בית המשפט.

מנגד הנתבעת טוענת בסיכומיה, כי לאחר החקירה הנגדית של מומחה התביעה והמומחה מטעם בית המשפט, פרופ' א.יפה, נסתרו חוות הדעת, כך שאין לאמץ את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהן, אלא יש לקבל את אלה שנקבעו בחוות דעת מומחה ההגנה, ד"ר ד.ניצן, לפיו הטיפול הרפואי שניתן לתובעת היה ראוי ובהתאם לפרקטיקה רפואית המקובלת וכי לא הרימה את נטל השכנוע בשאלת האחריות ואף לא לגבי הקשר הסיבתי.

הלכה ידועה היא, כי לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעת מומחה שמינה – ראה לעניין זה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (פורסם בנבו 31.12.88):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת.

אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."

מומחה בית המשפט, פרופ' יפה, פרט בחוות דעתו הכשלים שנפלו בטיפול השיניים שביצע הנתבע, אשר היוו לדעתו המקצועית טיפול לא ראוי החורג מפרקטיקה מקובלת של רופא סביר אשר הביאו לכישלון טיפול השיניים שביצע הנתבע. גם לאחר חקירתו הנגדית הארוכה והממצה שערך בא כוח הנתבעים, לא מצאתי כי עלה בידי ההגנה לסתור את הממצאים והמסקנות שביסוד חוות הדעת שערך פרופ' יפה, מומחה בית המשפט.

הכנה פריודונטלית

על פי חוות דעתו של פרופ' יפה, טרם הטיפול זיהה הנתבע, ד"ר ערן פרמון כפי שעולה מהערות שרשם ברשומה הרפואית שערך, קיומה של רקמת חניכיים דקה ועצם דקה. על פי חוות הדעת היה הדבר צריך להדליק כלשונו "נורות אדומות זוהרות", שכן השתלת שיניים בנסיבות אלה הינו ממצא המבטיח כישלון, חשיפת הממברנה, חשיפת העצם וכישלון השתל.

הנתבעת בסיכומיה טוענת כי הטענה לפיה רקמת החניכיים היו דקים ועדינים, אשר הצריכה טיפול מקדמים של השתלת חניכיים טרם ביצוע ההשתלות, מהווה הרחבת חזית שכן לא נטענה בכתב התביעה ואף לא בחוות דעת המומחה מטעם התובעת ד"ר קסון.

אין בידי לקבל הטענה בדבר הרחבת חזית, שכן, הטענה לפיה בלסת התחתונה רקמת החניכיים היתה דקה ועצם דקה עלתה ברשומה הרפואית שערך הנתבע עצמו, כפי שמציין פרופ' יפה בחוות הדעת.

טענת התובעת להיות החניכיים עדינים ודקים, ללא רקמה מקורנת, עלתה בסעיף 13.4 (ה) לכתב התביעה המתוקן, מתייחס לעניין זה, בציינו כי היה חוסר חניכיים מקורנות סביב השתלים, ביצע השתלים בלא שדאג לכך שרקמה מקורנת תעטוף אותם בצד הבוקאלי כנדרש. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ד"ר איינהורן, מומחה חניכיים שבדק את התובעת במכתבו מיום 15.6.22, וממכתב פרופ' פולק מיום 12.6.22, כמו גם עלתה בסעיפים 14 (ו'-ז') לחוות דעת מומחה התובעת ד"ר קסון.

פרופ' יפה מפנה בחוות הדעת למכתב דר' פולק אל הנתבע מיום 12.6.2022, בו ציין כי סביב השתלים בצד שמאל אין כל רקמה keratinized כלומר אין כל רקמה מגינה סביב השתלים, רקמה המאפשרת תחזוקה ראויה. בעדותו בבית המשפט מסביר כי העדר רקמה פוגעת באפשרות לשמירה על היגיינה נאותה וחושפת השתלים לעששת.

על פי חוות הדעת הנתבע ניסה להתמודד עם הבעיה הביולוגית (עצם דקה ורקמת חניכיים דקה) באמצעים טכנולוגיים שאינם עולים בקנה אחד עם הממצאים הקליניים.

החדרת שתלים קצרים ובניית עצם והנחת ממברנה. כל זה צריך לכסות עם רקמה שלדבריו דקה ועדינה, ממצא המבטיח כישלון, בשל חשיפת הממברנה, חשיפת העצם וכישלון השתל.

פרופ' יפה עומת בחקירתו הנגדית עם הטענה כי חניכיים עדינות ודקות אינן מהווה "התווית נגד" לביצוע טיפול של החדרת שתלים.

פרופ' יפה, חזר על קביעתו בחוות דעתו לפיה במצב הקליני של התובעת בה היו חניכיים עדינים ודקים ועצם דקה, הייתה התוויה נגד ביצוע השתלים, שכן נדרשת היתה הכנה מתאימה לפני שמבצעים שתלים. טיפול מקדים של השתלת רקמת חניכיים (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 25-28, עמ' 15 ש' 18-22, עמ' 15 ש' 26-29).

פרופ' יפה העיד בחקירה הנגדית כי ביצוע השתלה במצב בו החניכיים עדינים ודקים והעצם דקה, רוב הסיכויים שיהיה כישלון. (עמ' 15 ש' 30-35).

בחקירה נשאל פרופ' יפה כיצד מסביר שלאחר שהסתיים הטיפול במרפאת הנתבע, ד"ר לדרמן ביצע שתלים, ללא טיפול הכנה - השתלת חניכיים. ונשאל האם ד"ר לדרמן רשלן בשל כך. פרופ' יפה, השיב כי לדעתו המקצועית מדובר בטעות בהחלטה. (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 11-14). הפנה בתשובתו לעובדה שד"ר לדרמן נדרש להוסיף עוד תפרים, כלומר היה קרע של הרקמה הדקה. (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 1-6) . עובדה התומכת בקביעתו של המומחה כי חניכיים דקות עם עצם דקה, יוצר סיכון גדול לכישלון השתל.

בהמשך חקירתו נשאל פרופ' יפה, פעם נוספת האם חניכיים דקים מהווים התווית נגד להשתלה. פרופ' יפה עמד על תשובתו, לפיה במצב כזה ישנה התווית נגד ביצוע השתלה.

השיב :

"אם רקמת החניכיים הדקה ואין קרטינאיז אין מה שנקרא ציפוי קרטיני של החניכיים באזור שאתה רוצה לעשות השתלה זה קונטרא אינדיקציה לעשות את זה.". (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 16-21).

בחקירה הנגדית הטיח בא כוח הנתבעים בפרופ' יפה, כי כל הרופאים שביצעו השתלה בתובעת עם חניכיים דקים טועים ורק הוא צודק מבלי שתמך הדבר בספרות רפואית, הפנה המומחה בתשובתו לספרות הרפואית שפרסם יאן לינדי. (עמ' 18 ש' 11-20).

הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי הפניית פרופ' יפה לספרות, מהווה הרחבת חזית שכן ספרות כזו לא פורטה בחוות הדעת. יש לדחות הטענה ולו בשל העובדה שמומחה בית המשפט נשאל בחקירה הנגדית, בעניין "איפה הספרות ?" התומכת בטענתו. ומכאן, שבא כוח הנתבעים עצמו פתח לפניו השער להתייחס לעניין זה.

פרופ' יפה העיד כי מדובר בידע רפואי יסודי ומקובל המצוי בתחום מומחיות המקצועית כמומחה למחלות חניכיים ושיקום הפה, אשר אינו מצריך הפניה לספרות רפואית. בנסיבות, מדובר במומחה מטעם בית המשפט, אשר מוחזק כגורם מקצועי נייטרלי, המשמש כידו הארוכה של בית המשפט, כאשר לא נסתרה טענת המומחה בעניין זה. עיון בחוות דעת מומחה הנתבעים ד"ר ניצן עצמו, אין כל הפניה לספרות רפואית הסותרת קביעות אלה של מומחה בית המשפט.

בניגוד לטענת הנתבעים בסיכומיהם, כי לא נמצאה פתולוגיה בחניכיים, עיון במכתבו של

ד"ר פולק מומחה חניכיים שבדק את התובעת מיום 12.6.22, נרשם כי פנתה אליו בעקבות כאבים בשתלים בצד שמאל תחתון, כאשר בבדיקה נמצא כי "...השתלים יציבים אך ללא רקמת חניכיים מקורנת ולכן דלקתיים."

ד"ר איינהורן, מומחה לחניכיים אליו פנתה התובעת לאחר שסבלה מכאבים, פרט ממצאי בדיקתו מיום 15.6.22( שאף היא נערכה סמוך לסיום הטיפול אצל הנתבע) נמצא בלסת התחתונה בה בוצע הטיפול : "סימני דלקת חניכיים, אודם נפיחות, דימום ורגישות למגע מחדר מפושטים לאורך הלסת התחתונה." (ראה: סעיף 7(ו) לחוות דעת ד"ר קסון).

הבדיקה הקלינית שביצע ד"ר קסון, נערכה ביום 25.7.22, לאחר שהופסק הטיפול אצל הנתבע ולאחר שכבר הוצאו השתלים שביצע הנתבע מפיה. ממצאי הבדיקה הקלינית עולה, שבשלב זה לאחר שהוצאו השתלים, ככל הנראה חלה הטבה וריפוי של הדלקת, ללא ממצא של דלקת חניכיים באזור שטופל, למעט רגישות בוקאלית לשתל 35.

על כן, בנסיבות בהן הוכח לבית המשפט כי התובעת סבלה מדלקת חניכיים בעקבות השתלים שבוצעו ע"י הנתבע כפי שנמצא על ידי רופאים מומחים למחלות חניכיים, שבדקו אותה, לא ניתן לקבל את טענת הנתבעים לפיה העדר קיומה של דלקת חניכים שולל קיומו של קשר סיבתי בין מצב החניכיים לבין התוצאה של כישלון טיפול השתלת השיניים.

בנסיבות, לא נסתרה קביעתו של מומחה בית המשפט פרופ' יפה בחוות דעתו לקיומו של קשר סיבתי בין העדרה של הכנה פריודונטלית בטרם בוצעו השתלים בפיה של התובעת לבין כישלון הטיפול.

מומחה בית המשפט פרופ' יפה קובע בחוות דעתו כי אין לבצע אוגמנטאציה (השתלת עצם) באזור מודלק ובאותו יום לבצע השתלה. מציין כי גם ככל שהדברידמנט (הוצאת הרקמה הדלקתית ) לא תהיה יסודית, מדובר בטיפול לא ראוי ולא מקצועי.

בחקירתו הנגדית העיד כי כאשר מדובר הרמת סינוס פתוחה, לא מקובל לעשות השתלת עצם יחד עם השתל באותו מועד אלא להמתין מספר חודשים בין השתלת העצם לשתל על מנת שהעצם תקלט, וכאשר מבצעים הרמת סינוס סגורה, ובתנאי שיש כמות עצם מינימלית שתייצב את השתל שלא תהיה תזוזה, אז מקובל לבצע שתי הפעולות באותו מועד. (עמ1 10 לפרוטוקול ש' 1-17).

בחקירתו אישר כי בהשתלה שביצע ד"ר לדרמן לתובעת, כמו גם רופאים אחרים, נוהגים לבצע השתלת עצם והחדרת שתל באותו טיפול, אף שאינה מקובלת עליו מקצועית.

18. בחקירתו הנגדית נשאל פרופ' יפה בעניין התווית נגד ביצוע השתלת עצם באזור מודלק אחרי עקירה וסילוק הזיהום. המומחה אישר כי ישנה התווית נגד במקרה כזה. הסביר כי כשעוקרים שן ועוד יש דלקת מאבדים די הרבה עצם במהלך הזה, ולא יכולים לצפות כמה עצם תאבד. לכן, לא רצוי לעשות את זה במקרים של דלקת, אלא להמתין מספר שבועות ואז לעשות הערכה מחדש כמה עצם עומדת לרשותך ורק אז לעשות את ההשתלה. (עמ' 11 ש' 1-10).

     

19. מחוות דעתו של פרופ' יפה עולה כי פרק זמן קצר (כ- 7 חודשים בשתלים בצד ימין וכ- שנה ו-5 חודשים בצד שמאל) לאחר טיפול השתלים שביצע הנתבע, נמצא אובדן עצם ניכר סביב שתלים אלה, עובדה התומכת בקביעתו כי לא היה מקום לביצוע ההשתלה בטרם שבוצעה הכנה פריודונטלית מתאימה כפי שפורט בחוות דעתו.

     

    בחוות דעתו נרשם : "...ובבדיקה בסי טי ניתן לראות ...החדרת שתלים בעמדה לקויה אובדן עצם עוד בטרם חלף זמן, עצם שמלכתחילה לא הייתה בנמצא..."

     

    בחוות הדעת מפנה פרופ' יפה ל CT מיום 21.3.2023 (נערך כשנה וחמישה חודשים לאחר הטיפול) על השתלים שהוחדרו בצד שמאל של הלסת התחתונה עמדת שן 34 חתכים 72עד 76 (בסי טי) מראה אובדן עצם ניכר בצד הלינגואלי של השתל. שתל 35 חתכים 79 עד 82 מציג אובדן תמיכה גרמית ניכר. ולגבי השתלים שביצע הנתבע בצד ימין של הלסת התחתונה, מציין, כי בהסתכלות ב CT מיום 8.6.2022 ( כ- שבעה חודשים לאחר הטיפול), כי שתל בעמדת שן 46 חתכים 14,15 השתל הוחדר לינגואלית וכמעט פורץ את העצם הלינגואלית בקצה האוקלוסאלי שתל קצר מאוד כמעט ללא תמיכת עצם. השתל בעמדת שן 45 חתכים 18,19 גם הוא ממוקם לינגואלית מאוד כמעט ללא כל תמיכת עצם עומד לפרוץ את הפלטה הלינגואלית של העצם.

     

     

20. הנתבעים טוענים בסיכומיהם, כנגד כך שמומחה בית המשפט לא תמך קביעתו בספרות רפואית. מעדותו של פרופ' יפה עולה כי מדובר בסוגיה המצויה בידיעה המקצועית של מומחה בתחום רפואת השיניים אשר אין כל חובה לתמוך אותה בהפניה לספרות הכללית של רפואת שיניים. הטענה בעניין זה עלתה עוד בחוות דעת מומחה התובעת, כך שככל שהנתבעת חלקה על טענה זו, יכולה היתה להפנות בחוות דעתה לספרות רפואית התומכת בטענתה. משלא עשתה כן הנתבעת, לא נסתרה קביעת מומחה בית המשפט אף בעניין זה.

     

21. מומחה הנתבעים ד"ר ניצן קובע בחוות דעתו כי על סמך התיעוד הרפואי שהוצג לו (מכתבו של ד"ר איינהורן מיום 15.6.22), עולה כי התובעת סבלה ממחלה עור שלפוחיתית ששמה בולוס פמפיגואיד, אשר יש בדרך כלל ביטוי בחניכיים. כמו כן, במכתבו של ד"ר איינהורן נרשם כי התובעת מסרה לו כי סבלה ממחלת עור בשם "מליכן פלנוס" אשר אף היא יכולה לגרום לשלפוחיות ,כיבים, נגעים אדומים בחניכיים.

     

    הנתבעים טוענים כי מחלה זו לא הובאה ע"י התובעת לידיעתו (לא צוינה בשאלון הרפואי שמילאה התובע והוגש כראיה) ולא גילתה דבר קבלת טיפול תרופתי כנגד מחלה זו.

    המומחה מטעם הנתבע, ד"ר ניצן, קובע בחוות דעתו כי במצבה הנתון של המחלה, "...אין צורך בהכנה פריודונטלית- נהפוך הוא- טיפול כזה עלול להחמיר את מצב המחלה בחניכיים.".

     

    מהראיות שהובאו הוכח כי התובעת פנתה ביום 27.4.22 לד"ר אסנת גרינשטיין-קורן, מומחית ברפואת הפה, אשר קבעה בסיכום רפואי שערכה – נספח 2 לתצהיר התובעת), כי מצבה הדנטלי הינו ממקור דלקתי ריאקטיבי לשתלים, ולא כטענת הנתבעים בשל מחלת העור ממנה היא סובלת.

     

    אין בידי בית המשפט לקבל קביעה זו של מומחה הנתבעת מהטעמים הבאים.

     

    מומחה הנתבעת לא הפנה בחוות דעתו או בחקירתו לספרות רפואית התומכת בקביעתו זו.

     

    בעוד שמומחה בית המשפט, פרופ' יפה, קובע בחוות דעתו בצורה מפורשת כי "...הנגעים ממנה סובלת הגב'...(התובעת – הערת הח"מ) שאינם הסיבה לכישלון.

    ומוסיף וקובע בחוות דעתו : "הסיבה לכישלון הייתה ידועה מראש, רקמה עדינה וחסרת עצם.". (ההדגשה במקור).

    גם לאחר חקירתו הנגדית של פרופ' יפה, לא מצאתי כי עלה בידי הנתבע לסתור את קביעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט בעניין זה.

     

22. התובעת מעידה כי לאחר הטיפול שביצע הנתבע סבלה מכאבים וחוסר נוחות קשה כאשר הנתבע שבדק אותה פתר עצמו ואמר שהכאבים לא מהשתלים אלא שהיא צריכה להתרגל לשיקום. הכאבים המשיכו ובצר לב פנתה מיוזמתה ביום 27.4.22 לד"ר קורן, מומחה ברפואת הפה, ששלל הקשר שבין מחלת העור וקבע כי הכאבים ממקור דלקתי ריאקטיבי לשתלים. (סיכום רפואי ד"ר קורן נספח 2 לתצהיר התובעת).

     

23. על פי תצהירה בתאריך 12.5.22 כשלא יכולה היתה לשאת עוד בכאבים פנתה למרפאתו של הנתבע בבקשה להוצאת הגשר. הנתבע סרב בתוקף לאחר שבדק את התובעת וטען שהכל בסדר. בעקבות כך פנתה למכבידנט בדחיפות שיעזרו עם הכאבים ויוציאו את הגשר, אולם אלה סרבו, והסבירו שהם מנועים "לגעת" בעבודה של רופא אחר. רק בערב רופא מהרצליה ד"ר חסן פול , הסכים לקבלה, והוציא את הגשר ונתן מרשם אנטיביוטיקה לדלקת, אשר הביא להקלה מידית.

     

24. על פי תצהירה של התובעת ביום 8.6.22 פנתה לד"ר איינהורן, מומחה למחלות חניכיים, שהפנה את התובעת לערוך צילומים, והתייחס לממצאים אשר הדגימו אובדן גרמי 40-50% בשתלים 45,46 ואובדן גרמי 30-40% בשתל 35. (מכתב סיכום רפואי ד"ר איינהורן צורף כנספח 3 לתצהיר התובעת).

    בתאריך פנתה למומחה חניכיים נוסף פרופ' ד. פולק, אשר המליץ על הוצאת שתלים 46,47. (מכתב פרופ' פולק צורף כנספח 5 לתצהיר התובעת).

    על פי תצהירה ביום 13.6.23 פנתה התובעת לנתבע, ד"ר פרמון עם המלצת פרופ' פולק, להוצאת השתלים, כאשר במועד זה עשה את חיבור הכתרים הזמניים.

    על פי תצהיר עדותה של התובעת, פנייה נוספת לנתבע נעשתה ביום 16.6.22, כאשר הנתבע הסכים להוצאת שני שתלים בצד ימין רק בכפוף לכך שהתובעת תחתום על מכתב שקרי שנאלצה לחתום עליו בו נרשם בין היתר שהדבר נעשה לבקשתה ובניגוד לדעתו המקצועית של הנתבע וכי לא תהיה זכאית לקבלת החזר כספי. (המכתב צורף כנספח 6 לתצהיר התובעת).

     

25. הנתבע בסיכומיו טוען כי הוצאת שתלים 46,47 נעשתה נוכח דרישתה של התובעת להוצאתם, אף שהנתבע היה סבור כי לא נפל כל פגם המצדיק הוצאתם ונסמך על מכתבה של התובעת עליו חתמה מיום 16.6.22 לפיו לא תהא זכאית להשבה כספית.

     

    לא נסתרה עדותה של התובעת כי נאלצה לחתום על המכתב נוכח התנייתו של הנתבע את הוצאת השתלים בחתימה וכי לא מדובר בוויתור שניתן בהסכמה ומרצון חופשי, ולפיכך, נעדר ויתור זה תוקף משפטי מחייב.

     

26. ד"ר איינהורן מציין במכתבו מיום 15.6.22, כי נמצא אובדן עצם של 40-50% סביב שתלים אלה, סובלת מדלקת חניכיים וכאבים. פרופ' פולק אשר בדק את התובעת, התרשם שהתובעת סובלת מכאבים בשל דלקת חניכיים. במכתבו מיום 12.6.22, המליץ על הוצאת שתלים 46,47.

    תיעוד רפואי זה יחד עם קביעותיו של פרופ' יפה בחוות דעתו בעניין שתל בעמדה45 ו- 46, לפיו CT הדגים כי הוחדר לינגואלית כמעט ללא תמיכת עצם, תומך במסקנה כי מדובר בשתלים אשר נכשלו והוצאתם היתה נדרשת.

    מומחה בית המשפט, פרופ' יפה נחקר חקירה נגדית ארוכה על ידי בא כוח הנתבע בעניין שתלים אלה, וגם לאחר חקירתו לא נסתרו קביעותיו ומסקנות חוות דעתו.

     

    27. מומחה בית המשפט קובע בחוות דעתו כי הטיפול השתלים שביצע הנתבע הסתיים בכישלון. מחוות דעתו עולה כי הנתבע התרשל בביצוע הטיפול הרפואי, שכן נדרש היה לבצע פעולת הכנה פריודונטלית טרם ביצוע ההשתלה, אובדן עצם בטרם חלף זמן, ניסיון לבצע אוגמנטציית עצם עם רקמה "דקה ועדינה" של החניכיים מקום בו נדרש היה צורך בהשתלת חניכיים טרם ביצוע החדרת השתלים, מעידה על חריגה מסטנדרט רפואי מקובל.

         

        קביעתו זו של מומחה בית המשפט, לפיה הנתבע התרשל בטיפול שביצע אשר הביא לתוצאה של כישלון ההליך הרפואי והצורך לבצעו מחדש, לא נסתרה גם לאחר חקירתו הנגדית בבית המשפט, אשר מצאתי לאמצה.

         

        הנזק

         

    28. מומחה בית המשפט קובע בחוות דעתו כי התובעת זכאית להשבה הכספים ששילמה לנתבע עבור הטיפול הרפואי שנכשל ולא פיצוי בגין עלות תוכנית שיקום, שכן היא הייתה זקוקה לטיפולים אלה עוד בטרם ניגשה לנתבע.

         

        קביעה זו של מומחה בית המשפט פרופ' יפה, לא נסתרה.

         

        בנסיבות המקרה, בהן לא נמצא כי הטיפול שביצע הנתבע גרם להחמרה ו/או פגיעה במצב הדנטלי של התובעת וכי הטיפול המשקם לו היא נזקקה לאחר שהסתיים הטיפול שביצע הנתבע הינו זהה לזה שנדרשה לו מלכתחילה טרם פנייתה לנתבע, זכאית התובעת להחזר מלוא סכום עלות הטיפול שכשל, אולם אינה זכאית בנוסף לעלות השיקום.

         

        הצדדים אינם חלוקים כי עלות הטיפול עמדה על סך 86,000 ₪.

        אשר על כן, מחייב את הנתבע לשלם לתובעת החזר סכום ששולם בסך 86,000 ₪, כשהוא משוערך להיום והינו בסך 95,000 ₪.

         

    29. התובעת זכאית לפיצוי ראש נזק לא ממוני של כאב וסבל ואי נוחות שנגרמה לה כתוצאה מהטיפול הרשלני שביצע התובע אשר נכשל. סכום הפיצוי נגזר בין היתר מהיקף הטיפול שבוצע מספר השתלים שבוצע על ידי הנתבע וכשל, והצורך לבצע טיפול שיקומי חדש.

        בנסיבות המקרה מצאתי להעמיד את סכום הפיצוי בגין כאב וסבל על סך של 45,000 ₪.

         

    30. התובעת מבקשת לפסוק לה פיצוי בגין ראש נזק של הוצאות רפואיות ונסיעות, אשר הוציאה על צילומים פנורמיים, בדיקות דימות אחרות ורכישת משככי כאבים עד להוצאת השתלים בסך 7,970 ₪. התובעת צרפה לתצהירה כנספח מס' 10, קבלות בגין הוצאות רפואיות אלה.

         

        בנסיבות מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי בסכום גלובלי בגין הוצאות הרפואיות שהוציאה ונסיעות בסך של 10,000 ₪.

         

    31. התובעת מבקשת בסיכומיה לפסוק לה פיצוי בסך 90,000 ₪, בעילה של פגיעה באוטונומיה, בטענה כי הנתבע ביצע טיפול שיקום מורכב אשר לא שיפר מצבה, טיפול שנדון לכישלון. טוענת כי לו היתה נפרשת לפניה חומרת מצבה כהווייתה היתה נמנעת לחלוטין מקבלת כל טיפול.

         

        אין מחלוקת כי התובעת חתמה על טפסי הסכמה לקבלת הטיפול.

         

        מעדותה של התובעת בבית המשפט עולה כי הטיפול בוצע בידיעתה ובהסכמתה ולאחר שחתמה על שאלון בריאות טופס הסכמה לטיפול כירורגי במשתלים דנטליים.

         

        עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי התובעת כלל אינה טוענת בו לפגיעה באוטונומיה ודי בכך על מנת לדחות טענתה בעניין זה. התובעת אף לא הוכיחה קיומה של פגיעה באוטונומיה, כי הנתבע ביצע טיפול דנטלי בלא שהוסבר לה טרם הטיפול מהות הטיפול הרפואי ונתקבלה הסכמתה מדעת לבצע את הטיפול. על כן, התביעה בראש נזק זה נדחית.

         

        סיכום

         

    32. לאור המפורט לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצויים בגין ראשי הנזק שכדלקמן:

         

        1. החזר עלות טיפול השיניים כשהוא משוערך להיום בסך של 95,000 ₪.

        2. פיצוי בגין כאב וסבל בסך 45,000 ₪.

        3. הוצאות רפואיות ונסיעות בסך 10,000 ₪.

            

           סה"כ סכום הפיצוי הינו בסך 150,000 ₪.

            

    33. אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסך 150,000 ₪ בצירוף אגרת בית משפט, שכ"ט עו"ד בשיעור 18.3% מסכום הפיצוי, החזר עלות חוות דעת התובעת בכפוף להצגת קבלה, והחזר בסך 3,510 ₪, בגין חלקה בתשלום חוות דעת מומחה בית המשפט.

        סכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, וככל שלא יעשה כן, יישא החוב הפסוק ריבית שקלית כחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

         

         

        המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

         

         

         

         

         

         

         

         

        ניתן היום, י"ז אלול תשפ"ה, 10 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.