התובעת והנתבעים 11-1 הם בעלי דירות בבית משותף. התובעת עתרה לסעד זמני שיאסור על הנתבעים 2-1, בין היתר, לבצע עבודות בנייה על גג הבית. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נסבה על השאלה אם יש לתובעת זכויות בנייה ואם הבנייה המיועדת תפגע בתובעת בכך שתבוא על חשבון זכויותיה.
בדיון שהתקיים ביום 15.9.16 (לפני כבוד השופטת מ' אילני) הגיעו הצדדים להסכמה לפי יינתן צו מניעה זמני שיאסור על ביצוע עבודות בנייה לתקופה של 75 ימים שבמהלכה יבואו הצדדים בדברים. לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות. בקשה חדשה שהוגשה למתן סעד זמני הועברה לטיפולי.
בדיון שהתקיים היום הוברר כי אין בידי הצדדים להגיע להסכמות. בית המשפט התבקש ליתן החלטה בבקשה.
דין הבקשה להתקבל בעיקרה.
עילת תביעה לכאורה –
התובעת טענה כי יש לה זכויות בנייה וכי אלה לא נרשמו, מחמת טעות, בתקנון הבית המשותף ובצו הרישום. הנתבעים 1-2 ו-5 (הנתבעים) טענו בתגובתם כי אין לתובעת זכויות בנייה וכי ככל שהיו לה כאלה הן נוצלו עד תום בבניית תוספת שלא כדין (ס' 3 ו-6 לתגובה מיום 15.9.16).
לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות שהוגשו על שצורף להם, סבורני כי עלה בידי התובעת להראות כי עומדת לה זכות תביעה לכאורה וכי הונחה תשתית לכאורית לכך שיש לה זכויות בנייה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.