ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
27236-09-14
20/01/2015
|
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
תובעים:
מאור אדרי
|
נתבעים:
1. ג'רני הפקות בע"מ
2. ירום כהן
|
| החלטה |
לפני בקשת, נתבע 2 לסילוק התביעה כנגדו על הסף בהתאם לתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולחיוב התובע בהוצאות הבקשה. לטענתו, אין כתב התביעה מגלה עילת תביעה כנגדו – העדר יריבות בין הנתבע 2 לתובע, כך לדבריו. עוד לטענתו, גם אם יוכיח התובע את מלוא העובדות שנטענות בכתב, לא יהיה התובע זכאי לקבל סעד ממנו, שכן הנתבע 2 הנו אישיות משפטית נפרדת ואיננו צד להסכם השיווק בין נתבעת 1 והתובע. לכן, לטענתו, אין יריבות בינו לבין התובע, שכן כל הפעולות שביצע הנתבע 2 , בוצעו במסגרת פועלה של נתבעת 1, שמהווה אישיות משפטית נפרדת.
לטענת הנתבע 2, הדרך היחידה לתביעה כנגדו, הינה לטעון שמתקיימים התנאים להרמת מסך ההתאגדות או לחיובו האישי של נתבע 2 כמנהל התאגיד או בעל מניותיו.
התובע בתגובתו עותר לדחיית הבקשה וטוען, שנתבע 2 לא טען בכתב ההגנה כי איננו קשור לאירועים מושא התביעה. לדבריו, שתי ערכאות שדנו בתביעה של נתבעת 1, ראו בנתבעים גוף אחד ולכן לא ניתן להפריד בין נתבעת 1 לנתבע 2. לגרסתו, התביעה שבכותרת קשורה למערכת יחסים עכורה בין הצדדים ולעובדה שהנתבעים עשו שימוש בתמונתו של התובע ללא היתר, למרות שהובהר להם כי איננו מעוניין להיות קשור איתם ובניגוד לדרישתו להסרת התמונה מאתר האינטרנט.
כן נטען כי לאור מעורבותו האקטיבית של נתבע 2 בביצוע ההפרות הנטענות , יש לראותו כמי שאחראי באופן אישי להפרות, במנותק מהנתבעת 1.
נתבע 2 בתשובתו טוען, כי התובע מעלה בתגובתו טענה מפתיעה ( סעיף 26 לתגובה ) כאילו הנתבע 2 אחראי באופן אישי להפרות הנטענות לאור מעורבותו האקטיבית בהפרות, ולכן לטענת נתבע 2 דינה להדחות שכן על התובע היה להעלות אותה בכתב התביעה.
הנתבע 2, בתשובתו טוען כי אומנם פעל לקבלת אישור נציגי התובע לעשיית שימוש בשמו ובתמונתו של התובע , אולם לטענתו עשה זאת מתוקף היותו מנהל הנתבעת 1.
דיון:
בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון נדרש כי העדר העילה/העדר יריבות, יעלה באופן ברור מכתב התביעה. ראה לעניין זה , ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש.מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128 ( 1989 ) שם נקבע:
"די בספק בדבר האפשרות שהתובענה תתקבל כדי לדחות בקשה לסילוק על הסף"
וע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן,פ''ד לז(4) 721, 724 (1983) שם נקבע :
"טעמו והגיונו של הכלל בדבר המחיקה על הסף בהעדר עילה, כמו גם טעמה והגיונה של ההלכה בעניין זה, הם שהעדר העילה - או העדר היריבות - צריך להיות ברור וגלוי מכתב הטענות עצמו, ודי בספק בעניין זה כדי להכשיל בקשת מחיקה על הסף (ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן,פ''ד לז(4) 721, 724 (1983)".
