גרוס ואח' נ' בן יעקב ואח'

לפני בקשת הנתבעים 2 ו- 7 להורות על ביטול פסק דין מיום 4.8.25 אשר ניטל בהיעדר הגשת כתב הגנה (להלן: "פס"ד").

אלו הן העובדות הדרושות לעניין:

התובעים הם בעלי זכויות במקרקעין הממוקמים בשכונת בת גלים שבחיפה (להלן: "מתחם"). לטענת התובעים, המתחם מורכב ממבני מגורים רעועים שאינם מוגנים מפני רעידות אדמה וללא מיגון לשעת מלחמה.

במסגרת תכנית התחדשות עירונית (להלן: "מיזם") החלה על המתחם, הידועה כתכנית "בינוי פינוי", על מנת להעניק לבעלי הזכויות במתחם, דירות משופרות וממוגנות, נדרשת על פי התביעה, הסכמת כל בעלי הזכויות במתחם.

לטענת התובעים, ניתנה הסכמתם של למעלה "מרוב מיוחס מבין בעלי הדירות", כנדרש בחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"). מוסיפים התובעים, כי הנתבעים מסרבים באופן בלתי סביר או מתעלמים מפניותיהם לתת הסכמתם למיזם.

מכאן התביעה במסגרתה מבוקש, בין היתר, לקבוע, כי סירוב הנתבעים למיזם הוא בלתי סביר ויש לתת צו עשה אשר יאפשר את ביצוע המיזם. עוד נדרשים הנתבעים לשלם לתובעים את נזקיהם הנטענים.

משלא הגישו הנתבעים כתב הגנה, נעתרה בקשת התובעים למתן פסק דין נגדם.

טענות הנתבע 2:

כתב התביעה הומצא לידיו ביום 6.5.25 והוא החל באיתור עורך דין. דא עקא, עקב מצב המלחמה הדבר לא עלה בידו. משכך, הגיש הנתבע 2 ביום 15.7.25, באמצעות הפקסימיליה, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. לבקשה זו, כך לטענת הנתבע 2, הוא לא קיבל כל מענה.

זאת ועוד, לאחר הגשת בקשת הארכה נאלץ הנתבע 2 לנסוע לחו"ל. מנסיעה זו חזר הנתבע 2 ביום 14.8.25.

בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, טוען הנתבע 2 שאלו טובים. לשיטתו, התביעה היא כוללנית וטורדנית. עוד טוען הנתבע 2 שעקרונית אינו מתנגד למיזם. אולם, לטענת הנתבע 2, זכויותיו נרמסו, שכן לא ניתנה לו זכות הייצוג למול היזם. עוד טוען הנתבע 2, כי לא ניתנה לו הזכות לטעון בכל הנוגע לסיווג הבניין ולסיווג הדירה, באופן המשפיע על ערך הדירה.

עוד מרחיב הנתבע 2 בכל הנוגע לזכות הגישה לערכאות, אשר נמנעה ממנו נוכח פסה"ד.

טענות הנתבע 7:

לטענת הנתבע 7, הוא לא הוזמן ולא עודכן בכל הנוגע למיזם. עם זאת, מבהיר הנתבע 7 שאינו מתנגד למיזם. לשיטתו, בינו ובין היזם קיימות שתי מחלוקות בלבד ואלו הן:

דרישה, לפיה היזם יישא בעלות שכר דירה חלופית באזור בת גלים, זאת עד למסירת החזקה בדירה במיזם.

הדרישה הנוספת היא, כי תינתן לו הזכות לבחור דירה חדשה שתהא דירת קרקע, בכפוף לכך שדירה כזו קיימת במיזם, זאת נוכח מצב הבריאותי של אחד מבעלי הזכויות במתחם.

עוד טוען הנתבע 7, כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לו כדין, אלא לידי עו"ד אבו יונס, אשר לא החזיק בידו ייפוי כוח. לטענת הנתבע 7, לעו"ד אבו יונס הייתה הרשאה לנהל מו"מ מטעמו בכל הנוגע למיזם אך לא מעבר לכך.

נוסף על כך, טוען הנתבע 7, כי הגשת התביעה, קל וחומר הגשת הבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה, נעשו בעוד מתנהל משא ומתן בין הצדדים, תוך הבנה שיש למצותו. כלומר, הגשת כתב התביעה והבקשה למתן פס"ד, לשיטת הנתבע 7, נעשו בניגוד להבנות.

תשובת התובעים:

בעניין הנתבע 2:

על הנתבע 2, המאשר שכתב התביעה הומצא לו, היה להגיש את כתב ההגנה עד ליום 15.7.25. בכל הנוגע לשדר הפקסימיליה שהנתבע 2 טוען ששלח לבית המשפט, נטען על ידי התובעים שהיה עליו לוודא קבלתו ולעקוב אחר מתן החלטה.

עוד טוענים התובעים, כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור, ללא נימוק.

נוסף על כך, טוענים התובעים, כי טענות ההגנה שבפי הנתבע 2 הן כלליות ללא ראשית טענה במה שונה דירתו מדירות אחרים ומדוע מגיעה לו, אם בכלל, תמורה אחרת מזו המגיעה לאחרים בעלי זכויות במיזם.

בעניין הנתבע 7:

לטענת התובעים, מבקש הנתבע 7 תמורה עודפת ובלתי שוויונית, שכן החוק אינו מתיר זאת. כמו כן, נטען על ידי התובעים שבמיזם אין דירות קרקע וממילא, גם אם היו כאלה, לא ניתן להבטיח כזו, שכן שוב מדובר בתמורה שאינה שוויונית.

התובעים מאשרים שהתנהל משא ומתן בין בא כוחם ובין הנתבע 7 באמצעות עו"ד אבו יונס. עם זאת, לשיטתם, מעולם לא הייתה הבנה, לפיה הם לא יפעלו, במקביל באמצעות הגשת כתב תביעה והגשת בקשה למתן פס"ד, ככל שלא יוגש כתב הגנה.

בכל הנוגע למסירת כתב התביעה לידי עו"ד אבו יונס, נטען על ידי התובעים שזה פעל כעורך דינו של הנתבע 7 ומשכך יש לראותו כמי שרשאי לקבל כתבי בי דין בשמו.

דיון והכרעה:

נתבע 2:

אין מחלוקת שכתב התביעה הומצא כדין לנתבע 2 ביום 6.5.25. משכך היה עליו להגיש את כתב ההגנה עד ליום 15.7.25. עם כל ההבנה למצב החירום ששרר אותה עת במדינה, הרי שהמועדים הוארכו בהתאמה.

כך גם אין להלום את טענת הנתבע 2, לפיה שלח לבית המשפט בקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה אך בקשה זו לא בוררה. עיון במערכת נט המשפט, מעלה שבקשה כזו לא התקבלה. היה על הנתבע 2 לעקוב ולוודא שהבקשה התקבלה וככל שלא ניתנה החלטה, היה עליו להגיש את כתב ההגנה במועד.

לעניין מועדים והקפדה עליהם ראו רע"א 46543-07-25 רצאבי נ' אמיתי (נבו, 31.725), שם נקבע, בין היתר, כך:

"לנימוקיהם המוצדקים של בתי המשפט דלמטה אוסיף כי פרוצדורה אזרחית, ובכללה

מועדים שנקבעים על ידי בתי המשפט, אינם בגדר "תכנית כבקשתך".

משכך, אין אלא לקבוע שבענייננו לא קמה לנתבע 2 עילת ביטול מחובת הצדק אלא מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

טרם דיון בשאלה האם יש לבטל את פסה"ד מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט, יש להסיר את טענת התובעים, לפיה הבקשה הוגשה באיחור. עיון במערכת נט המשפט מעלה שהנתבע 2 צפה בפסה"ד ביום 21.8.25. תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "תסד"א"), קובעת כי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יש להגיש תוך 30 יום מיום שפסה"ד הומצא.

כלומר, על הנתבע 2 היה להגיש את הבקשה לכל המאוחר עד ליום 16.10.25. הבקשה הוגשה ביום 5.10.25. על כן, בניגוד לטענת התובעים, הבקשה הוגשה במועד הקצוב.

בית המשפט אף מוכן לצאת מנקודת הנחה, לפיה אי הגשת כתב ההגנה במועד לא נבעה מזלזול בבית המשפט. מכאן שיש לבחון את שאלת סיכויי ההגנה הנטענים על ידי הנתבע 2. כפי שנקבע ברע"א 9565/09 מרגוליס נ' כ"ץ (נבו, 18.8.2010), על בית המשפט לבחון את סיכויי הגנה שכן אם אלה לא קיימים, אין כל טעם בביטול פסה"ד. עוד ראו לעניין זה רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (נבו, 22.5.2012), שם נקבע שעל בית המשפט לבחון שאין עסקינן בהגנת בדים.

בענייננו, טענות ההגנה, כפי שהועלו על ידי הנתבע 2, אינן מגלות כל הגנה. טענת הנתבע 2, לפיה לא נשמעו טענותיו לעניין סיווג הבניין והדירה לא פורטו כדבעי. הנתבע 2 לא הבהיר מדוע לדעתו, שווי דירתו שונה משווי דירות אחרות במתחם. דהיינו, הטענה הועלתה על דרך הסתם. נראה שגם אם הנתבע 2 היה מגיש כתב הגנה במועד והיה מעלה את שם את טענות ההגנה שלו, ניתן היה לתת פס"ד על אתר מכוח תקנה 63(ב)(16) לתסד"א.

אשר על כן, בקשת הנתבע 2, נדחית.

הנתבע 7:

כעולה מתקנה 158 לתסד"א מטרת ההמצאה, היא להביא לידי הנתבע את הידיעה אודות הגשת כתב התביעה ולהחיל עליו את מרות בית המשפט. תקנה 163(א) לתסד"א קובעת, כי ראוי שההמצאה תהא לידי הנמען עצמו.

תקנה 163(א) לתסד"א קובעת:

"ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג בידי עורך דין, יש להמציא לו במקומו; אם מינה לשם ההמצאה מורשה מטעמו – ניתן להמציא למורשה במקומו."

לעניין המצאה לידי עו"ד ראו רא"א 78645-12-24 Vital נ' לוסטיג (נבו, 29.4.2025) (להלן: "עניין לוסטיג"). בעניין לוסטיג נקבע, כי מקום בו עו"ד ניהל בשם מרשו הליך גישור ולא הציג ייפוי כוח מוגבל וזה פעל בשם הלקוח בעניין מושא התביעה, יש לראותו כמורשה לקבלת כתבי בית דין. עוד נקבע בעניין לוסטיג, שאין חובה כי ייפוי הכוח שהוענק לעוה"ד יהיה בכתב.

בענייננו, עיון באסופת המסמכים שהגישו הצדדים מעלה, כי עו"ד אבו יונס פעל בשם הנתבע 7 בכל הנוגע למיזם ולמתחם. מכל מקום, באף שלב לא הוצג ייפוי כוח מוגבל. כמו כן, ראו את מכתב עו"ד אבו יונס מיום 8.5.25 אשר נשלח בדואר אלקטרוני. במכתב זה מחה עו"ד אבו יונס על כך שכתב התביעה הומצא לו בעוד מתנהל משא ומתן בין הצדדים. באף שלב שם לא נטען שעו"ד אבו יונס אינו מורשה לקבל את כתב התביעה. דומה, כי טענת אי ההרשאה אינה אלא טענה כבושה.

נוסף על כך, לא עולה מאסופת המסמכים, כי הייתה הבנה בין הצדדים שכל עוד מתנהל משא ומתן לא תוגש תביעה.

זאת ועוד, ביום 17.8.25 הגיש עו"ד אבו יונס לתיק זה ייפוי כוח מטעם הנתבע 7. אין בייפוי הכוח כל הגבלה. ההיפך הוא הנכון. על פי ייפוי כוח עו"ד אבו יונס מייצג את הנתבע 7 בכל הנושאים הקשורים בהליך דנן.

25. מכאן שהמסקנה, היא שכתב התביעה הומצא לנתבע 7 כדין בעוד שכתב ההגנה לא הוגש במועד. משכך, פסה"ד ניטל בדין ולנתבע 7 לא עומדת טענת ביטול מחובת הצדק אלא מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

     

    לצורך הדיון בשאלת ביטול פסה"ד מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט, נקודת המוצא היא כי הנתבע 7 לא ביקש לזלזל בהליך השיפוטי. משכך, יש לבחון את סיכויי ההגנה. כפי שפורט בדיון בעניין הנתבע 2, על בית המשפט להידרש בשלב זה לסיכויי ההגנה.

     

26. טענות ההגנה של הנתבע 7 הן שהוא מבקש דירה בקומת קרקע במיזם, נוכח מוגבלות פיזית של אחיו המתגורר שם. עוד טוען הנתבע 7, שיש לשלם שכ"ד בגין דירה חלופית באזור המתחם, ללא ההגבלה בסכום.

     

    מאידך, מבהירים התובעים, שאין במיזם דירות קרקע. כלומר, אין כל תוחלת לדרישה כזו. בכל הנוגע לשכ"ד, מבהירים התובעים ששכר דירה משתלם לבעלי זכויות, בהתאם להסכם ודרישת הנתבע 7 היא לתמורה עודפת שאינה שוויונית.

     

27. הלכה למעשה טוען הנתבע 7 לחוסר כדאיות כלכלית פרטנית שלו. סעיף 2 לחוק קובע אימתי התנגדות למיזם תהא סבירה. בענייננו, הנתבע 7 לא הצביע כיצד עניינו נכנס בגדרי סעיף 2 הנ"ל. יתרה מזאת, הנתבע 7 לא הציג כל טעם מבורר מדוע הוא זכאי לשכ"ד בכל שיעור דווקא בשכונת בת גלים בה ממקום המתחם. זאת ועוד, בחינת הכדאיות הכלכלית נבחנת מנקודת מבט כללית של המיזם כולו ולא מנוקדת המבט הפרטנית. ראו לעניין זה ע"א 3511/13 שורצברגר נ' מרין (נבו, 27.4.2017), שם בפסקה 33.

28. כלומר, התוצאה היא שאין בידי הנתבע 7 טענת הגנה הראויה להישמע. משכך, דין הבקשה לביטול פסה"ד דחיה.

     

    התוצאה:

29. בקשות הנתבעים 2 ו- 7 לביטול פסה"ד, נדחית.

    נוכח התוצאה ושיעור ההוצאות שהושת על הנתבעים בפסה"ד, אין צו להוצאות.

     

    ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ו, 05 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.