ת"א 26638-08-13 אלגזאר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

התובע, יליד 23.11.58, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 7.1.13, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

הצדדים ביקשו לקבל הצעת פשרה בכתב תחת קיום דיון לשם מתן ההצעה.

דר' אורי ספרן, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה, כי התובע נחבל בעיקר בראשו, והתלונן בהמשך על כאבי גב תחתון, צוואר וכאבי ראש. טופל בפיזיותרפיה ונוגדי כאב. בבדיקת הצוואר נמצאה הגבלה קלה מאוד בטווחי עמוד בשדרה הצווארי. אין עדות לפגיעה עצבית. בסיכומו של דבר, קבע המומחה כי מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 5% בהתאם לפריט 37 (5) (א) (מחצית) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. עוד נקבעה נכות זמנית מלאה לתקופה של חודש וחצי עד 28.2.13.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: מדובר בנכות קטנה יחסית בגין "הגבלה קלה מאוד" כלשון המומחה ; מדובר בנהג משאית ששכרו עומד על קרוב ל- 10,000 ₪, אשר נעדר בפועל מעבודתו מהתאונה ועד לסוף חודש פברואר 2013 ; התובע קיבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המכסים רק 75% מאבדן שכרו ; לאחר ההיעדרות חזר התובע לאותה העבודה ללא השלכה תפקודית ובמקרים כאלה אבדן שכר לעתיד מוערך באופן גלובאלי.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 8,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר – 5,000 ₪ מעבר לדמי הפגיעה ששולמו ע"י מל"ל.

• בגין אפשרות להפסדי שכר לעתיד – 18,000 ₪.

• בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 4,000 ₪.