ת"א 26635-10-14 רבינוביץ נ' תדמור

בקשה לביטול פסק דין. לאחר עיון בתגובה (לא הוגשה תשובה לתגובה) – ראיתי לדחות הבקשה.

1. בקשה לביטול פסק דין באין התייצבות, יש לבקש בתוך 30 יום ממועד ההמצאה של פסה"ד.

2. מבקש הביטול היה מיוצג עת הגיש בקשתו. עו"ד פרח הגיש בשמו בקשה בת 14 יום להארכת מועד למתן תגובה ביחס לנסיבות אי ההתייצבות. באותה בקשה שהוגשה ביום 31.12.15 , ציין הוא כי לעת הגשת הבקשה – נטל הייצוג. בהתאמה – נרשם אכן כמייצג. הייצוג ניטל אפוא לכל דבר וענין על פי מה שהוצג לביהמ"ש.

3. בהחלטה מיום 18.1.16 ציינתי שאין מקום להארכת מועד למתן ביאור בדבר נסיבות אי ההתייצבות, וכי במקום להשקיע אנרגיה דיונית בבקשה להארכת מועד בעניין שכזה, צריך היה להתייחס לגופו של ענין לסיבת אי ההתייצבות. זאת ועוד, ב 18.1.16 כבר חלפו ממילא מנין 14 ימי החסד שביקש ב"כ הנתבע, לבאר על שום מה לא התייצב הנתבע לדיון אליו זומן.

4. ההחלטה נצפתה במשרד ב"כ הנתבע ב 19.1.16.

5. פסק הדין ניתן רק חודש אח"כ, ב 18.2.16. גם הוא נצפה במשרד ב"כ הנתבע , עו"ד פרח, וזאת ביום בו ניתן. הוא הומצא לעו"ד פרח גם בדואר על פי אישור מסירה המלמד על המצאה במרץ.

6. המצאה לב"כ כמותה כהמצאה לנתבע עצמו . שלוחו של אדם כמותו לעניין זה. ביהמ"ש לא נכנס לעניינים שבין הנתבע לבא כוחו הקודם, אך על פני הדברים חלף משכבר המועד להגשת בקשת הביטול. די בטעם זה על מנת שתדחה. והרי משעה שמיוצג אדם – מבוצעות המסירות לבא כוחו.

7. לא זו אף זו, אם סיבת המחדל היא זו הנטענת כעת בבקשת הביטול, לא ברור על שום מה לא נטענה לא במועד שהוקצב למבקש לשם כך, ולא בכלל עד לשלב זה.

8. לא זו אף זו: אף ביחס לפרמטר סיכויי ההגנה מלא המבקש פיו מים. אמנם, משעה שמדובר על פסק דין באין התייצבות, הכלל הנו שיכול ביהמ"ש להתרשם מכתב ההגנה כדי ללמוד על סיכויי ההגנה. זאת להבדיל מפסק דין שניטל באין הגנה. אולם המבקש מתעלם מכך שפסה"ד לא היה פסק דין בן שורה או שתיים אלא נכנס ל"לפני ולפנים" ולא נעתר לבקשה כמות שהיא. בנסיבות אלה, היה על המבקש להתכבד ולהתייחס לסיכויי ההגנה בשים לב לסכום בו חויב, ולשיקולים שפורטו בפסק הדין ביחס לסכום זה.