ת"א 24714-09-11 שמעון בן חמו נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

מבוא

1. התובע, תושב בית שמש, חכר ממנהל מקרקעי ישראל, שלימים הפך לנתבעת מס' 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") את הזכויות במגרש הידוע כמגרש 19 בגוש 5206 חלקה 65 (להלן: "המגרש"), שעליו הקים מוסך לכלי רכב כבדים (להלן: "המוסך"). שטח המגרש שהוחכר לתובע הוא כ- 4,400 מ"ר.

    

2. לאחר קבלת החזקה במגרש, התובע התבקש לאפשר הצבת קו ביוב מרכזי מתחת לקרקע של חלק מהמגרש ובתמורה להסכמתו לכך המנהל וכן הנתבע מס' 2, משרד התעשייה והמסחר שלימים הפך למשרד הכלכלה (להלן: "משרד התמ"ת"), התחייבו כלפיו כי יוקצה לו שטח מקרקעין נוסף במגרש המצוי בסמיכות למגרש (להלן: "המגרש הסמוך"), וזאת כנגד תשלום חלקי של הוצאות הפיתוח. המדובר בשטח של כ-3,250 מ"ר שיתווספו לשטח המגרש, כך שהשטח הכולל לאחר תוספת השטח אמור היה להיות 7,650 מ"ר.

    

3. ראשיתם של ההליכים המשפטיים בהמרצת פתיחה שהוגשה על ידי התובע כנגד המנהל, משרד התמ"ת, החברה לפיתוח ותשתיות בע"מ (ח.פ.ת) (להלן: "ח.פ.ת."), עיריית בית שמש (להלן: "העירייה") וחברת הישגים, מנהלת אזורי התעשייה בית שמש - מטה יהודה בע"מ (להלן: "הישגים"), בגדרה דרש המבקש כי המנהל יחכיר לו את תוספת השטח שהובטחה לו - כ-3.5 דונם – על ידי הוספת אותו שטח של המגרש הסמוך למגרשו וללא קיום מכרז, וזאת בהתאם להבטחה השלטונית שקיבל, לטענתו. לצד הגשת המרצת הפתיחה הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני. בהחלטת כב' השופט (כתוארו אז) מ' דרורי ניתן צו כאמור שמנע מהמנהל את שיווק המגרש הסמוך ועמו שטח נוסף במכרז.

    

4. לבקשת התובע נמחקה ביום 12.5.12 המרצת הפתיחה נגד ח.פ.ת, העירייה והישגים. ביום 11.9.12 נתקבלה בקשת התובע ל"המרת" המרצת הפתיחה לתביעה "רגילה" ולהוספת עילה כספית לסעד האכיפה שנתבע מלכתחילה, וזאת מבלי לפגוע בטענות הנתבעים לקיומה של התיישנות ולהוצאות שנגרמו להם.

    

5. בכתב התביעה המתוקן מגדיר התובע את עילת התביעה שלו. הוא מתאר את העובדות מנקודת מבטו ולמד מהן על קיומה של התעמרות כלפיו מצד הגופים המנהליים – נאמני הציבור. התובע טוען כי הנתבעים התחייבו כלפיו באופן מפורש אך משעה שקיבלו את שביקשו, נמנעו במעשים או במחדלים בוטים מלקיים את חיוביהם תוך שהם מפנים אותו מאחד למשנהו ומעבירים אותו דרך ייסורים.