ת"א 24587-12-14 שוחט נ' מדינת ישראל ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

עניינה של התובענה בלשון הרע שהוציאה לכאורה המבקשת כנגד המשיב בדיווח מטעמה באתר האינטרנט של משרד האוצר.

1.התובע- עו"ד ורו"ח בהשכלתו, ביקש להיכנס לרשימת "נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות. התובע עמד בקריטריונים הראשוניים שנקבעו לצורך כניסה לרשימה, אולם בהמשך שונו הקריטריונים ונוסף קריטריון נוסף הקובע ניסיון ניהולי של 15 שנים- בו לא עמד התובע. לפיכך, הגיש התובע עתירה לבית המשפט העליון ובה עתר כנגד מהלך "נבחרת הדירקטורים" כולו.

2.ביום 24.11.14 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט העליון. בסופו, ניתן פסד דינם של השופטים הקובע כי העתירה מיצתה עצמה ועל כן, דינה להימחק. עוד באותו היום, פורסמה באתר האינטרנט של משרד האוצר הודעה בזו הלשון-

"לאחר דיון בבית המשפט העליון, החליט בית המשפט לדחות את עתירתו של עו"ד עוזי שוחט בעניין הליך איתור מועמדים מקרב הציבור- נבחרת הדירקטורים. השופטים והעותר הסכימו כי הליך הקמת נבחרת הדירקטורים הינו חיובי במהותו ולפיכך המשך המינויים מקרב נבחרת הדירקטורים ממשיך...

מנהל רשות החברות אורי יוגב: החלטתו של בית המשפט מחזקת את חשיבות מהלך הקמת נבחרת הדירקטורים והצלחתו. זאת בהמשך לכך שרוב השרים מינו דירקטורים מתוך הנבחרת וממשיכים לעשות כך". 

3.לטענת התובע בכתב התביעה, פרסום זה הינו כוזב ואינו מבטא באופן ראוי את הלך הרוח בדיון בעתירה או את רוח פסק הדין. לשיטתו, הפרסום, אשר מציג את העתירה ככזו שנדחתה- ולמעשה נכשלה- מוציא דיבתו כעו"ד ורו"ח העובד מדי יום מול עובדי רשות המיסים, המתעדכנים בידיעות האתר, ובכך נפגע המוניטין שצבר משך שנים.

עוד טוען התובע כי לא חזר בו מהעתירה וכי שופטי בית המשפט העליון הבהירו כי העתירה מיצתה עצמה שעה שהשיג את המרב שהיה ביכולתו להשיג וכי הטעם למחיקתה היה בשל הצהרת הנתבעים כי הליך איתור הדירקטורים ישונה במהלך השנה העוקבת ועל כן, לא היה בה עוד צורך.

4.טענות הצדדים, בתמצית-

המבקשת עותרת לסילוק התביעה על הסף. לעמדתה, עיון בפרסום עצמו מצביע על כך כי אין בו כל לשון הרע ומשכך- יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה ומבלי שיהא צורך בשמיעת ראיות בעניין, וזאת על סמך התרשמותו של בית המשפט מן הפרסום ועל פי מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר, בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת.

עוד מציינת היא כי הפרסום מהווה "פרסום מותר" כמשמעותו בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, הזכאי להגנה מלאה מפני תביעה. יתירה מזו- הדיווח הינו דיווח אמיתי וראוי , המשקף את הלך רוח הדברים בדיון, והשגגה שנפלה בכתיבת המילה "נדחתה" הינו פרט לוואי טכני אשר אין בו כדי להשליך על אמיתות הדיווח.

5.בתגובתו, מעלה המשיב טענות הנוגעות לנהלי משרד האוצר לפרסום הודעה באתר האינטרנט שלו ומלין על כי לא מבוצעות הבדיקות הנדרשות טרם הפרסום. לשיטתו, יש חשיבות ציבורית בבירור התובענה על מנת להגן על אחרים העשויים להיפגע בעתיד כתוצאה מהתנהלות דומה. עוד הינו טוען כי יש לדחות את טענות המבקשת לעניין תוכן הפרסום וההגנה המשפטית מכוח החוק, משום שלא נתמכו בתצהיר. בנוסף טען כי יש לברר את טענותיו העובדתיות כי הפרסום היה כוזב ונעשה בכוונה לפגוע. לסיום, מפנה המשיב גם לזכות החוקתית לפנייה לערכאות.

6.בתשובתה, חזרה המבקשת על טענותיה ועל בקשתה לסילוק התביעה על הסף.

7.דיון והכרעה-

בתי המשפט אינם נעתרים לבקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים. הכלל הוא כי די כי כתב התביעה יגלה עילה, על מנת שבית המשפט לא ימחק את התביעה על הסף. בשלב זה, בו נבחנת קיומה של עילה- אין בית המשפט בודק את ראיות התובע "בציציות" . (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט- 2009, בעמ' 171).

לאחר שבחנתי, במשנה זהירות כאמור, את טענות הצדדים ובכללן את עילות התביעה אשר לפני, הנני מקבלת את בקשת הסילוק.