ת"א 23550-07-11 לוי נ' גבעון ואח'

לפניי תביעה נזיקית של לקוח, הוא התובע, כלפי עורך דינו, הוא נתבע 1, ובה טענה לרשלנות מקצועית בכל הנוגע למועד הגשת תביעת רשלנות רפואית, אשר נדחתה בעיקרה בסופו של יום, מחמת התיישנות. במסגרת זו טען נתבע 1, בין היתר, כי המועד שבו פנה אליו התובע לראשונה היה סמוך מאוד למועד בו לטענת התובע התיישנה תביעתו, וכי לא ניתן היה להיערך בפרק זמן זה להגשת תובענה בגין רשלנות רפואית, לאור מורכבותה וקשייה. בתגובה לכך הגיש ב"כ התובע תצהיר מטעם בתה של לקוחתו בעניין אחר, שבו מסרה פרטים אודות תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בשם אמה בידי ב"כ התובע בפרק זמן קצר ומהיר. זאת, אחר שהפניה אל עורך הדין נעשתה בסמוך למועד התיישנות (ת"א 5882-02-11; להלן – התיק האחר). בתביעה זו זכתה האם בפיצוי כספי ניכר.

בעקבות זאת, פנה נתבע 1 ביום 9.11.14 בבקשה לזימונו של ב"כ התובע, עו"ד גלבוע, כעד מטעמו של נתבע 1, תוך דרישה כי זה יציג בעדותו את מלוא המסמכים הנוגעים לתיק האחר. בתגובה לבקשה זו ובכל הנוגע למסמכי התיק האחר, ציין עו"ד גלבוע כי מדובר ב-11 קלסרים עבי כרס, וכי אין הוא מתנגד להמצאת מסמכים ממוקדים מן התיק, ובלבד שאינם חוסים בחסיון עו"ד-לקוח. בהחלטה מיום 20.11.14 הוריתי לנתבע 1 למקד את בקשתו מבעוד מועד ולציין אלו מסמכים מבקש הוא כי יובאו בידי עו"ד גלבוע לעדותו.

ביום 14.1.15 העיד ב"כ התובע, עו"ד גלבוע, מטעם נתבע 1. בתחילת עדותו ציין, כי הביא עמו את מלוא המסמכים מן התיק האחר. במהלך הדיון לא ביקש נתבע 1 לעיין במסמכים אלו.

ביום 20.1.15 פנה נתבע 1 בבקשה, שהוגשה במסגרת התיק שלפניי, לעיין בתיק האחר במזכירות בית המשפט. ביום 25.1.15 נדחתה הבקשה ונתבע 1 הופנה אל התיק האחר, על מנת לבקש במסגרתו את העיון, שכן בתיק האחר ישנם גם צדדים נוספים, אשר נדרשת שמיעת עמדתם.

ביום 26.1.15 פנה נתבע 1 בבקשה לזימון עדים בתיק שלפניי וביניהם המזכירה הראשית של בית המשפט זה, אשר באמצעותה התבקשה הבאת התיק האחר לפניי. בהחלטה מיום 6.2.15 נדחתה בקשה זו, אחר שהתברר כי הבקשה לעיון בתיק האחר נדחתה בידי המותב שדן בתיק האחר, כך שזימונה של המזכירה הראשית לא היה אלא עקיפת החלטת בית המשפט בתיק האחר. עם זאת ציינתי באותה החלטה, כי טוב יעשו הצדדים אם יבואו ביניהם בדברים בעניין העיון במסמכי התיק האחר, כפי שהם בידי עו"ד גלבוע, על רקע קושי שמצאתי בדרישת עו"ד גלבוע להפניה למסמך ספציפי.

ביום 22.2.15 שב נתבע 1 ופנה בבקשה לאפשר לו עיון בתיק האחר כפי שהוא אצל עו"ד גלבוע. עו"ד גלבוע מצדו התנגד לבקשה וטען, כי הימנעותו של נתבע 1 מלעיין במסמך כלשהו בדיון מיום 14.1.15 מלמדת כי מדובר בבקשת סרק, שנועדה אך לסרבל. הוא הוסיף וציין, כי לא יוכל לאפשר עיון גורף במסמכי התיק האחר, משום שהתיק כולל גם מסמכים חסויים, וכי אם יופנה ספציפית למסמכים שאינם חסויים, לא יתנגד להעמדתם לעיון.

אכן, הימנעותו של נתבע 1 מלבקש עיון באיזה מן המסמכים שהתבקש עו"ד גלבוע להביא עמו למועד עדותו, אף שמהמסמכים הובאו כמבוקש עוד ביום 14.1.15, אומרת דרשני באשר להצדקה העניינית לעיון. בהינתן מידת הרלוונטיות המוגבלת של התיק האחר לתיק דנן, כעולה מן האמור, אינני סבורה כי קיימת תשתית מספקת לדרישת עיון גורף בכל מסמכי התיק, אשר נטען כי חלקם חסויים. בנסיבות אלו, על מנת לבסס טענת רלוונטיות היה על נתבע 1 להתייחס לסוגי מסמכים שונים, שעשויים להיות רלוונטיים, ואזי, במידת הצורך, ניתן היה לבחון טענת חיסיון, ככל שהייתה עולה, לגבי איזה מהם, וליתן הוראות באשר להיקף העיון. ברוח זו הוריתי עוד ביום 20.11.14, לפני שעו"ד גלבוע העיד מטעם נתבע 1, כי עליו למקד את דרישת העיון מבעוד מועד – בטרם עדותו של עו"ד גלבוע, שהתבקש להצטייד במסמכים במועד עדותו. בפועל, כאמור, במועד עדותו של עו"ד גלבוע הודיע הוא, כי הביא עמו את מלוא מסמכי התיק האחר, ונתבע 1 לא ביקש מצדו כי יוצג סוג מסמכים כזה או אחר מן התיק, או כי יוצגו כלל המסמכים.

נוכח דרישת העיון הגורפת, ואחר שלנתבע 1 ניתנה הזדמנות להסדיר את העניין זה מכבר, עוד בטרם עדותו של עו"ד גלבוע, ומשבמועד עדותו הביא עמו עו"ד גלבוע את כל המסמכים המבוקשים, בלא שהתבקש דבר בעניינם, אינני סבורה כי הונחה תשתית לבקשה דנן כמות שהיא בשלב זה, והיא נדחית.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ה, 03 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.