ת"א 22808-03-13 תקומה - יחיעם בע"מ ואח' נ' טויטו ואח'

1.בפני בקשת רשות מקרקעי ישראל לביטול החלטה המורה על זימונו של העד אילן דגני מטעמה,בטענה כי יש להורות על המצאת תעודת עובד ציבור ביחס למס' שאלות מצומצם,במקום להזמינו לעדות.

2.אכן צודקת הרשות כי על פי תקנה 178(א1) לתקנות, ככלל, לא תשלח הזמנה לעובד ציבור למתן עדות בעל פה אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור כמשמעותה בפקודת הראיות. (ראו בספרו של השופט אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה תשיעית בעמ' 306-305). עם זאת תעודת עובדת ציבור ניתנת על פי סעיף 23 לפקודה שקובע:

"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהיה חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות – בידי האחראי על היחידה שבה עבד".

"מסמך רשמי" משמעו מסמך שיוכל לשמש לאחר מכן למטרה רשמית. ראו י' קדמי בספרו "על הראיות" , חלק שני, הדין בראי הפסיקה, מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע-2009: "מסמך רשמי בהקשר זה- אינו מושג זהה ל"תעודה ציבורית"; ונראה, כי משמעותו דומה לזו שניתנה לו בהקשר לעבירה של זיוף "מסמך רשמי", שהיתה קבועה בסעיף 338 לפח"פ,1936..." על רקע זה נקבע: ספק בעיני אם ניתן לומר על רישומים בגין הוצאות שנעשו על-ידי המדינה שהם בגדר 'מסמך רשמי'- אינה ניתנת להוכחה באמצעות תעודת עובד ציבור..." (עמ' 944)

3.במקרה דנן, השאלות שבוקש להמציא לעד, מנוסחות לכאורה,באופן שמתאים לחקירה (למשל בדרך של "האם נכון"...) ולא תעודת עובד ציבור. אמנם הרשות טענה שחלק מהשאלות לא רלונטי,אולם, ב"כ התובעת הצליח לצמצם את כמות השאלות ל- 24 (ראו הודעתו לבית המשפט מיום 12.3.15) הנתבעים מנגד ביקשו לשלוח מספר שאלות מצומצם יותר (שבע שאלות- ראו הודעתם מיום 10.3.15).

4.מובן כי אין לחייב את הרשות, שאינה צד להליך להשיב על שאלון. מאידך, מכיוון שכנראה עסקינן בשאלות שהתשובות להן לא יכולות להינתן בתעודת ציבור והראיה שהרשות סירבה לפנייה שנערכה אליה בעניין, אין למנוע זימון העד מטעמה לעדות.

בהערת אגב אציין כי גם אם השאלות או חלקן יכולת להינתן במסגרת של תע"צ, עדיין יכול בעל דין רשאי לעתור לזמן את עובד הציבור לחקירה. סעיף 26(א) לפקודת הראיות קובע: "הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך". (ההדגשה הוספה- ר' א')

לאור ההוראה המפורשת בסיפא לסעיף 26 לפקודת הראיות, ככלל, על בית המשפט להיעתר לבקשה לחקור את נותן תעודת עובד הציבור. ראו ת"א (מחוזי) (י-ם) 464-07-12 עמליה סטריקובסקי נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל; "בכל הכבוד, לא ניתן ללמוד מתקנה 178 על שלילה מוחלטת של זכותם הדיונית של התובעים לחקור את עובדי הציבור (על התעודות שעשו), בכפוף לכללים הנוהגים בעניין חקירת עדים, בכלל. יש לקרוא את הוראת התקנה יחד עם סעיף 26(א) לפקודת הראיות, לפיו "...הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד ציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך". לשון אחר, תעודת עובד הציבור מהווה, נוכח מיהות העד ותוכן עדותו הצפוי, תחליף ראוי למתן עדות בעל-פה בגדר החקירה הראשית וברגיל, לא נדרש זימונו לחקירה וניתן להסתפק בתעודה שעשה. עם זאת, עומדת לבעל הדין שכנגד הזכות לחקירה נגדית של עובד הציבור - נותן התעודה, ואם יבקש את התייצבותו של עובד הציבור, בית המשפט ייעתר לבקשתו, לאחר מתן פירוט והנמקה ראויה, כבעניננו ולא יסרב לה אלא מטעמים מיוחדים (יעקב קדמי על הראיות 962-961 (2009))."

5.לאור האמור הבקשה נדחית.

יחד עם זאת מאחר שמס' השאלות צומצם כאמור,הרי ככל שהרשות תמצא לנכון להשיב לשאלות שהופנו אליה בכתב במסגרת תע"צ, כפי שהתבקש מלכתחילה,מובן שהזימון יבוטל.