הרישיון ליבוא "קולגייט" ניתן על יסוד מסמכים מזויפים

פתח דבר

1.במוקד התובענה שבפניי טענת התובעות כי הנתבעת (באמצעות הבעלים בה) ייבאה לישראל משחת שיניים מתוצרת "קולגייט", כאשר רישיון היבוא ניתן לה מאת משרד הבריאות שלא כדין ועל יסוד מסמכים מזויפים. ועוד נטען כי בעשותה כן הסבה הנתבעת לתובעות נזקים שונים, ובעיקר פגיעה במוניטין ועשיית רווח על חשבונן.

התובעת מס' 1, Colgate-Palmolive Company, זו חברת "קולגייט" העולמית שמקום מושבה בארצות הברית (להלן: "קולגייט העולמית"); היא מוכרת כמי שמשווקת משחות שיניים מתוצרתה במדינות רבות, והיא אף הבעלים בסימן המסחר COLGATE ובסימן מסחר דומה בכיתוב העברי ("קולגייט") (ראו נסחי סימן המסחר, ת/4-ת/5). התובעת מס' 2, Colgate-Palmolive Industria e Comercio Ltda, היא חברת בת של קולגייט העולמית ומקום מושבה בברזיל (להלן: "קולגייט-ברזיל"); חברה זו היתה במועדים הרלוונטיים היצרנית של משחת השיניים נושא התובענה (קולגייט העולמית וקולגייט-ברזיל יחדיו יכונו להלן: "קולגייט"). התובעת מס' 3, ש. שסטוביץ בע"מ, היא חברה ישראלית המשמשת כיבואנית המורשית והבלעדית של מוצרי קולגייט לישראל (להלן: "שסטוביץ").

הנתבעת מס' 1, איינשטיין-צור יבוא-יצוא וסחר בינ"ל בע"מ, היא חברה ישראלית העוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי צריכה ותמרוקים, בין היתר מתוצרת קולגייט (להלן: "איינשטיין"). ודוק: מדובר ב"יבוא מקביל" למוצרים שמייבאת שסטוביץ – שהיא כאמור היבואנית המורשית של מוצרי קולגייט לארץ (על טיבו של היבוא המקביל ארחיב בהמשך הדברים). הנתבע מס' 2, צוריאל עובדיה (להלן: "עובדיה"), הוא הבעלים והמנהל של איינשטיין (יחדיו יכונו להלן: "הנתבעים").

רקע עובדתי

2.יבוא של משחת שיניים לישראל כרוך בקבלת רישיון מתאים ממשרד הבריאות. קיימים שני סוגים של רישיונות: רישיון ליבוא מוצר שקודם לכן טרם אושר לשיווק בישראל, ורישיון ליבוא מקביל של מוצר שכבר קיים בשוק. על מנת לקבל רישיון ליבוא מוצר חדש נדרש היבואן להציג בפני משרד הבריאות מידע שמקורו ביצרן של משחת השיניים – והכוונה למסמכים רשמיים המפרטים את הרכב המוצר ותכונותיו; תהליך קבלת רישיון ליבוא מקביל הוא פשוט יותר, ואינו כרוך בקבלת מידע כלשהו מן היצרן.

שסטוביץ מחזיקה במספר רישיונות מאת משרד הבריאות לשיווק משחות שיניים הנושאות את סימן המסחר "COLGATE" (ראו נסחים ממאגר התמרוקים של אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ת/3). במסגרת תהליך קבלת כל רישיון נדרשה שסטוביץ לדבריה להגיש למשרד הבריאות שורה של מסמכים מאת קולגייט, ובהם מידע סודי הנוגע לנוסחת הייצור, למרכיבים ולתכונות כימיות של המוצרים. גם איינשטיין מייבאת לארץ משחות שיניים של קולגייט – ואולם על פי רוב היא עושה כן ב"יבוא מקביל" (ראו עדות עובדיה בעמ' 37 לפרוטוקול ש' 6-4). המשמעות היא שאיינשטיין אינה רוכשת את המוצרים ישירות מקולגייט אלא מצד שלישי כלשהו בחו"ל, ואז מייבאת אותם לישראל; ואולם יודגש כי מדובר במוצרים אותנטיים, ולא בזיוף.

הגם שביבוא מקביל קיים גורם נוסף בין היצרן ליבואן שיש להניח כי גם הוא "גוזר" רווח מהמוצר, לא פעם קורה כי מוצר שמיובא ביבוא מקביל נמכר בשוק במחיר זול יותר מאותו מוצר המיובא על ידי היבואן המורשה ישירות מהיצרן. כך, משום שבדרך כלל עלויות היבוא המקביל הן נמוכות יותר באשר יבואן כזה אינו צריך לעסוק בפרסום המוצר, ואף אינו מחויב להגבלות שונות שמוכתבות על ידי היצרן (כמחיר המכירה, מקום ואופן המכירה וכיוצ"ב). גם תהליך קבלת רישיון היבוא הוא כאמור קצר ופשוט יותר כשמדובר ביבוא מקביל: רישיון יבוא מקביל ניתן על יסוד רישיון קיים של יבואן אחר, ועל כן אינו כרוך בהצגת מסמכים מאת היצרן בנוגע לטיבו והרכבו של המוצר. מכל מקום, מקובל לראות ביבוא המקביל כלי המסייע בשיפור התחרות בשוק ובהוזלת המחירים לצרכן.

בענייננו, ברי כי קולגייט ושסטוביץ אינן שבעות נחת מפעילותה העסקית של איינשטיין. מבחינתה של שסטוביץ, איינשטיין מתחרה בה בכל הנוגע להפצת משחות שיניים של קולגייט בשוק הישראלי. ומצידה של קולגייט, איינשטיין נהנית מהצלחת המותג "קולגייט" מבלי שהיא משקיעה ולו אגורה בפרסום שלו. ואולם יבוא מקביל כשלעצמו מותר על פי הדין, ומבחינה זאת אין בידי התובעות להביא להפסקת פעילותה של איינשטיין (ראו עדותו של גוברין בעמ' 9 לפרוטוקול ש' 14-6).

3.משחת השיניים שבמוקד הסכסוך שבין הצדדים היא מסוג "קולגייט פרופוליס" (להלן: "משחת הפרופוליס"). בשונה ממהלך הדברים הרגיל המתואר לעיל, שסטוביץ לא היתה הראשונה לייבא מוצר זה לארץ – ולמעשה היא לא ייבאה מוצר זה כלל. בנסיבות אלה, לא היה באפשרותה של איינשטיין לקבל רישיון ליבוא מקביל של משחת הפרופוליס הנסמך על רישיון שניתן זה מכבר לשסטוביץ. היה על איינשטיין ללכת אפוא "במסלול הארוך" ולהציג בפני משרד הבריאות את אותם מסמכים שמקורם בקולגייט-ברזיל (היצרנית), ומפרטים את הרכב משחת השיניים ופרטים נוספים לגביה. ואמנם איינשטיין הציגה לכאורה מסמכים כנדרש ממנה, ובחודש אפריל 2006 ניתן לה רישיון היבוא (להלן: "רישיון היבוא" או "הרישיון"). מצוידת ברישיון החלה איינשטיין לייבא את משחת הפרופוליס ולשווק אותה בארץ.