ברוכים ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח'

בפניי תביעה שהחלה את דרכה כתביעה למתן פסק דין הצהרתי להכרה בזכויות של דייר מוגן וכן בתביעה שכנגד לפינוי הנתבע מדירה.

ביום 5/9/15 ניתן פסק הדין בו קבעתי כי התביעה למתן פסק דין הצהרתי נדחית וכי יש לקבל את תביעת הפינוי שעה שהנתבע לא עמד בתנאים הקבועים בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב – 1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר").

על פסק הדין האמור הוגש ערעור והדיון הושב להכרעתי בשאלה האם הנתבע התגורר עם הדיירת המקורית במשך 6 חודשים עובר לפטירתה כמו גם בשאלה האם יש בחזקתו דירת מגורים נוספת.

רקע:

1. עניינה של התובענה שבפניי בדירה בת 3 חדרים ומרפסת, המצויה בקומה הראשונה בבניין שברחוב נס הרים 8, בשכונת קריית שלום בתל אביב, הידוע גם כחלקה 85 בגוש 6984 (להלן: "הבניין" ו-"הדירה", בהתאמה).

    

   על פי נסח הרישום, נמצא הבניין בבעלותה של קרן קיימת לישראל, רשות הפיתוח ומדינת ישראל. בעבר הייתה הדירה בניהולה של חברת עמידר (להלן: "עמידר").

    

2. בהתאם להסכם שכירות מיום 26/6/1968 שכרה הגב' נעימה ברוכים ז"ל את הדירה, כדיירת מוגנת (להלן: "המנוחה"). המנוחה נפטרה ביום 21/4/08 (להלן: "מועד פטירתה של המנוחה").

    

3. התובעת היא עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות (נוסח חדש), התשכ"ד – 1964 ולטובתה נרשמה, ביום 10/5/99, בנסח הרישום, הערת אזהרה לאחר הליכי הפקעה (להלן: "הנתבעת").

    

   עמידר העבירה לנתבעת את הטיפול בדירה כבעלים ואף שלחה למנוחה הודעה מפורטת בעניין ביום 27/4/06 (נספח ג' לכתב התביעה).