ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
17919-09-14
18/09/2016
|
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
תובעים:
1. מאיר בראונר 2. אורפאו בראונר 3. דבורה מוסקטו 4. מבקשים:
1. מאיר בראונר
2. דבורה מוסקטו
3. אורפאו בראונר
4. אלברט זרקו
|
נתבעים:
1. 1. לוידר קבלנים בע"מ
2. יצחק לוי
3. עו"ד יצחק פרוינד 2. משיבים: עיריית הרצליה
|
החלטה |
לטענת התובעים, התעורר צורך בקבלת היתר לפיצול סעדים בעקבות הודעת המשיבים במהלך דיון בתיק מקביל שנערך ביום 17.7.16, במסגרתו הצהיר ב"כ המשיבים, כי חלה התקדמות בקידום הרישום וכי בכוונת המשיבים לבצע רישום החנויות נשוא התביעה שבכותרת ולכלול ברישום, הערת אזהרה על חריגות בניה. כן נדרש מינוי כונס נכסים לצורך ביצוע הרישום ללא רישום הערות אזהרה.
לפני בקשת התובעים לפיצול סעדים, כך שהתביעה שבכותרת תתוחם לנזק שנגרם לתובעים בגין אי רישום החנויות על שמם, מיום חתימת ההסכם ועד ליום זה, ואילו בהמשך יותר להם לתבוע את נזקים שיגרמו מרישום החנויות עם הערה על חריגות בנייה.
נתבעים 1-2 מתנגדים לבקשה ועותרים לדחייתה, שכן לשיטתם מדובר בניסיון הטרדה והתדיינות אינסופית שכל כולו שימוש לרעה בהליכי משפט בחוסר תום לב. לטענתם, מדובר בניסיון של התובעים לתקן את טעויותיהם ולבצע מקצה שיפורים לאחר שהשטיח נשמט להם מתחת לרגלים כהגדרתם בעקבות קיומה של האפשרות לרשום את החנויות.
נתבע 3 בתגובתו מתנגד לבקשה ועותר לדחייתה, כיוון ולשיטתו לא מתקיימים התנאים הקבועים בתקנות לקבלת היתר לפיצול סעדים, שכן התביעה שבכותרת מתייחסת לשני ראשים כהגדרתם, הפרת הסכם שבן התובעים לנתבעים 1-2 ועילת רשלנות נגד נתבע 3. לטענת הנתבע, העילה שבגינה מבוקש פיצול סעדים, הינה אותה עילה שבתביעה שבכותרת, דבר השולל לדבריו את האפשרות לפצל את סעדי התובעים, היות שחל איסור לפצל סעדים שונים לתביעות נפרדות.
טוען נתבע 3 כי מדובר בבקשה מניפולטיבית שהמניע האמיתי, כהגדרתו, הוא חוות דעת שמאי נטולת משקל ובלתי מקצועית שהוגשה לתיק, והתובעים הבינו כי הימרו, כך הנתבע, "על הסוס הלא נכון" ולכן הנם מגישים בקשות שנועדו לתיקון הכישלון. לפי הנתבע, מטרת הבקשה היא לתקן את "הקלקולים" שלהם בתביעה הנוכחית.
לטענת הנתבע, מתנגדים התובעים לרישום הערת אזהרה על השטחים שנבנו בסטייה מהיתר, מחד ומתנגדים להריסתם, מאידך.
התובעים בתשובה לתגובת נתבעים 1-2 טוענים, כי מדובר בניסיון להשמיצם ולפגוע בהם במקום להתייחס עניינית לבקשה. בהמשך חוזרים התובעים על טענותיהם ומוסיפים כי לשיטתם אין בתגובת נתבעים 1-2 מענה לבקשתם ומהעובדה שעיקרה של התביעה שבכותרת הנה איחור בן 24 שנים ברישום, איחור שגרם להם, כך לשיטתם לנזקים, לכן יש להתיר את הרישום.
לתגובת נתבע 3 משיבים התובעים, כי אין ממש בטענת הנתבע כאילו מדובר בניסיון לביצוע מקצה שיפורים פסול. לטענתם, מדובר בשתי עילות שונות או בשני ראשי נזק שונים שבגין כל אחד מהם הנם זכאים לסעד עצמאי ומשראש הנזק השני טרם התגבש ולא הובאו ראיות בגינו ואין לדעת תוצאותיו .
כן טוענים התובעים, כי לצורך הבקשה לפיצול סעדים יש לדון רק בעילת הרישום ואת עילת הדיון בפגם להשאיר לדיון עתידי אם וכאשר יידרש.
דיון:
תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעות כדלקמן: