אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 15816-06-12 שמואליאן נ' ברק עו"ד ואח'

ת"א 15816-06-12 שמואליאן נ' ברק עו"ד ואח'

תאריך פרסום : 13/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
15816-06-12
08/01/2015
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
התובע:
מורד שמואליאן
עו"ד עוז כהן
הנתבעים:
1. אשר ברק
2. בנימין שור

פסק דין
 

 

הנתבעים, שהם עורכי דין, ייצגו את התובע בתביעה שניהל נגד אחרים. התובע זכה בתביעה. הנתבעים נקטו בעבור התובע בהליכי הוצאה לפועל לגביית הכספים שנפסקו לטובתו. הכספים נגבו במלואם. טענתו העיקרית של התובע בתביעה שלפניי היא כי הנתבעים "עשקו אותו" ו"הוליכו אותו שולל" והשאירו בידיהם סכומים העולים על הסכומים שהגיעו להם בקשר עם הייצוג בהתאם להסכמים שנעשו בין הצדדים.

 

מבוא

 

  1. כתב התביעה הוגש באורח מבולבל, חלקי וחסר. לא צורפו אליו מסמכים מהותיים. תחשיב הסכומים המגיעים לתובע לטענתו נעשה באורח בלתי סדור, בלתי ברור ותוך ערבוב סכומים. סכומים בלתי מבוטלים נתבעו בכפל. נתבעו גם סכומים שלא יכולה היתה להיות כל מחלוקת שהועברו לידי התובע כדין ושלא היה כל בסיס לתובעם. בסופו של יום, לאחר שנפרשה לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה – כפי שהובאה בעיקר על ידי הנתבעים – צומצמה עד מאד יריעת המחלוקת וזו נסבה, לאמיתו של דבר, אך על חלק קטן מהסכומים והעניינים שנכללו בתביעה.

     

  2. כפי שנראה להלן, בהתאם להסכם שנעשה בין הצדדים זכאים היו הנתבעים לשכר טרחה שנקבע כשיעור מסוים מהסכומים שיתקבלו על ידי התובע בפועל כתוצאה מהתביעה בה ייצגו אותו הנתבעים נגד אחרים. לאחר שצומצמה יריעת המחלוקת נותרה על כנה השאלה האם בעת חישוב השיעור היחסי המגיע לנתבעים יש להביא בחשבון גם את סכומי שכר הטרחה וההוצאות שנפסקו לטובת התובע או לא. כפי שיובהר בהמשך, גם מחלוקת זו הצטמצמה משהנתבעים הסכימו במהלך הדיון, בהגינותם, להשיב לתובע סכומים מסוימים. כן נותרה על הפרק השאלה האם הנתבעים חייבים היו לנקוט הליכי הוצאה לפועל לגביית סכומים שנפסקו לטובת התובע והאם זכאים הם לשכר טרחה בקשר להליכי גבייה מסוימים שנקטו עבור התובע.

     

  3. בטרם נעמוד על עיקרי העובדות הרלבנטיות, נתייחס בקצרה לעדויות שנשמעו.

     

  4. במהלך המשפט נשמעו עדויותיהם של התובע ושל שני הנתבעים, הנתבע 1 (להלן: "עו"ד ברק") והנתבע 2 (להלן: "עו"ד שור").

     

  5. עדותו של התובע, כמו גם התנהלותו בכללותה, לא עוררו רושם מהימן. התגלעו סתירות משמעותיות בעדותו ובינה לבין התמונה הברורה שעלתה מהמסמכים. התגלו סתירות בין העדות לבין דברים שעליהם הצהיר התובע הן בתצהיר עדותו הן בתצהיר התשובות שנתן לשאלון שנמסר לו (ראו, למשל, ע' 10, ש' 2-7 לפרוטוקול, ו-נ/1, וכן ע' 14, ש' 5-7 ביחס לסתירות בעדותו בנוגע למו"מ שקדם להסכמה בינו לבין הנתבעים). התובע לא ידע להסביר באורח ממשי את הסכומים אותם תבע. הוא לא ידע להסביר מדוע לא צירף לתביעתו מסמכים מרכזיים (ע' 11, ש' 29-30 – ע' 12, ש' 1 לפרוטוקול). הוא התעקש במהלך עדותו גם על טענות בקשר לסכומים שהוברר לחלוטין שלא יכולה להיות ביחס אליהם כל מחלוקת, סכומים שבסופו של יום נזנחו – ובצדק – בסיכומיו (ראו, למשל, ע' 11 ש' 1-14 ביחס לטענתו כי הנתבעים לא פעלו לגביית מלוא אגרת המשפט ששילם, טענה שעליה עמד חרף אסמכתא ברורה שהוצגה לו). פעמים רבות היו תשובותיו מתחמקות ובלתי ענייניות. הוא לא ידע להתמודד עם האסמכתאות שהוצגו לו בקשר עם סכומים כאלה ואחרים. תחת להשיב ולהסביר באורח ענייני התחמק וטען, שוב ושוב, ביחס לסכומים שונים או לסתירות בדבריו כי מדובר ב"דברים קטנים" (ע' 12, ש' 24-25 לפרוטוקול) "לא מהותיים" (ע' 9, ש' 14-15 לפרוטוקול) או "לא חשובים" (ע' 14, ש' 6 לפרוטוקול). במקרים רבים אחרים משהוצגו לו קשיים העולים מגרסתו פטר עצמו באומרו כי הוא "לא יודע" (למשל, ע' 9, ש' 9-10, ע' 11, ש' 5 לפרוטוקול) וזאת ביחס לסכומים שהוא עצמו תבע. לא אחת, בחר התובע לחזור כסיסמא ובאופן בלתי ענייני על טענתו כי אינו יודע משום הנתבעים נמנעו מליתן לו פירוט ביחס לסכומים שהתקבלו בידיהם ושהועברו לידיו (ע' 11, ש' 11, ע' 12, ש' 4-4 לפרוטוקול), אף שהוכח כי קיבל מענה לפניותיו וכי נמסר לו דו"ח כספי מפורט ביחס לכספים (ראו ע' 12, ש' 28-32 לפרוטוקול, וכן נספח 3 לכתב ההגנה של עו"ד שור). הוא אף לא ידע להסביר מדוע לא חזר בו מחלק מהטענות, למצער לאחר שהוגשו כתבי ההגנה שבהם הוצגו אסמכתאות ברורות שהיה בהן כדי לשמוט את הקרקע מתחת לחלק מהטענות. לעיתים נמנע התובע מהתייחסות או התמודדות עם הדברים בטענה סתמית כי הנתבעים הם שצריכים לספק תשובות (ע' 13, ש' 5-6, ע' 10 ש' 2-3 לפרוטוקול). התובע אף בחר שלא לספק גרסא כלשהי ביחס לעניינים מרכזיים שהעלו הנתבעים בהגנתם, למשל ביחס להשתלשלות העניינים בכל האמור בהסכמות ביניהם ובשינויים שהוכנסו בהן. המסקנה העולה מן האמור היא כי, ככלל, לא ניתן לסמוך על עדות התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ