ת"א 14634-06-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מצרפלס תעשיות בע"מ

הגיעה העת לשים לסוף לסוגיית האופן בו ייבדק הצינור נשוא התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות השונות שהגישו הצדדים, לא אוכל להימנע מלציין שגישתה של הנתבעת תמוהה בעיניי עד מאד.

המדובר בתביעת שיבוב בה נטען לכשל בצנרת שלפי הנטען יוצרה ע"י הנתבעת, כאשר הנתבעת טוענת, בין השאר, כי כלל לא מדובר בצנרת שלה. מגוון הטענות האפשריות ההדדיות שעשוי כל צד להעלות כנגד משנהו ככל שתותר בדיקת הצנרת ע"י הנתבעת ללא פיקוח התובעת, נרחב מאד בהיקפו.

הנתבעת משולה לבעל דין אשר מועלית כנגדו טענה בהקשר של זיוף מסמכים והוא מבקש לבדוק את המסמכים המקוריים שהאותנטיות שלהם מצויה בלב ההתדיינות לצורך הגשת חוות דעת מטעמו, אך עומד על כך שהמסמכים המקוריים יימסרו לידיו וייבדקו על ידו, ללא כל אפשרות פיקוח ובקרה ע"י הצד שכנגד. בעבר נזדמן לי לקבוע כי מסמכי מקור מעין אלה לא יימסרו לידי בעל דין לצורך בדיקה ללא פיקוח ובקרה של הצד שכנגד, לא רק מפני החשש שמא ייערכו שינויים, אלא בין השאר כדי שכל פעולה/בדיקה אשר בוצעה בהם תהא מונחת נגד עיני בית המשפט – ובעיקר נגד עיני מומחה מטעם בית המשפט – בשלב מאוחר יותר, כך שיוכל להביאה בחשבון. הוא הדין בענייננו. כשם שבבחינת מסמכי מקור יש חשיבות לפרטים טכניים שיכול ומי שאינו מומחה בתחום בחינת מסמכים וזיהוי כתבי יד אינו נותן עליהם דעתו, הדעת נותנת כי יכול וזהו מצב הדברים גם באשר לאופן הבדיקה של הצנרת נשוא התביעה (לדוגמא: חשיפה לחומרים, טמפרטורות, לחצים, ועוד כיוצא באלה).

אני קובע כי הבדיקה תתבצע בדיוק באופן הענייני שהוצע ע"י התובעת, בגדרי "תגובה לבקשה להמצאת צנרת" (בקשה מס' 6) מיום 18.5.15. עוד בסמוך לאחר הגשתה, ביקשתי מהנתבעת לנמק עמדתה ככל שהיא סבורה כי אין לפעול בדרך המוצעת. לא מצאתי בטענות הנתבעת הנמקה ראויה, או בכלל, אלא טיעון כללי בדבר "הנהוג והמקובל", שממילא לא הונחה תשתית עובדתית לתמיכה בו.

לנתבעת לא ייגרם כל נזק מבדיקת הצנרת בנוכחות נציג התובעת. לעילת התביעה של התובעת, לעומת זאת, עשוי להיגרם נזק של ממש כתוצאה מבדיקת הצנרת ללא בקרה.

הדיון בתיק זה נדחה מספר פעמים, בכל פעם בשל עיכובים בביצוע הבדיקה ע"י הנתבעת, כאשר בסופו של דבר מתברר כי הצנרת טרם נבדקה, למרות פניות בכתב מטעם התובעת שצורפו על ידה, אך בשל התנהלותה של הנתבעת. אני מורה כלהלן:

1.הנתבעת תבדוק את הצנרת, באופן אשר נקבע לעיל, תוך 90 יום מהיום כאשר ימי פגרה יבואו במניין. לא יינתנו ארכות נוספות (אלא אם יסתבר כי הנתבעת ביקשה תוך זמן סביר לתאם בדיקה עם התובעת והמועדים שהוצעו למומחה מטעם התובעת נפסלו על ידו).

2.הדיון הקבוע ליום 16.6.15 נדחה ליום 11.11.15 שעה 09:00.

3.אני מחייב את הנתבעת לשאת בשכר טרחת עורכי דינה של התובעת בסכום כולל של 1,000 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום מהיום, וללא קשר לתוצאות המשפט. המדובר בסכום מתון ביותר, שאינו משקף את מידת הטרחה בגין הדחיות הרבות וההתנהלות עד כה, אולם נועד לשדר לנתבעת מסר ברור לגבי האופן בו ראוי לקדם את ההליך.