ת"א 14593-01-16 ענטנברג ואח' נ' ארמה ואח'

1.לפניי בקשת המבקשים לאפשר להם לחקור את עו"ד מרץ, אשר פעל בעריכת הסכם המכר, מיום 9.5.10, בין המשיבה 1 (להלן: "גב' ארמה") ובין המבקשים (נספח ב' לתביעה).

2.בתביעה שבתיק זה, מבוקש לתקן טעות סופר, נטענת, בתקנון הרשום של הבית המשותף, הנוגעת לבנייה על גג הבית הבנוי על החלקה. במקביל להגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבה 2 (להלן: "החברה") להתחיל בבנייה שהיא מתכננת על המקרקעין, לרבות על הגג, או מעל הגג (וגם על כך הצדדים חלוקים), בנייה שלטענת המבקשים מנוגדת לתקנון, כפי שהוא צריך להיות לאחר תיקונו.

הדיון בבקשה לסעד הזמני הסתיים והצדדים סיכמו טיעוניהם, אך בטרם נכתבה החלטתי, הגיש ב"כ המבקשים בקשה לחקור שני עדים - את עו"ד מרץ ואת המשיבה 1.

3.אציין, כבר כאן, כי ב"כ המבקשים לא ביקש, בפתח הדיון, לחקור אדם כלשהו ורק לאחר שהצדדים סיימו טיעוניהם, הוא ביקש לחקור את עו"ד מרץ בלבד. ב"כ החברה טען שהיה על ב"כ המבקשים לבקש לחקור את עו"ד מרץ לפני שהצדדים טענו טיעוניהם.

עם זאת, פניתי אל עו"ד מרץ ושאלתיו האם יש לו ידיעה ממקור ראשון, אם מדובר בטעות סופר, אם לאו. בתשובה ענה בא כוחו, כי עו"ד מרץ מצוי תחת חיסיון עו"ד לקוח, על פי סעיף 48 לפקודת הראיות ולכן הוא מנוע מלהשיב.

לאחר שמיעת תשובת ב"כ המבקשים החלטתי כי אכן קיים חיסיון, המונע מעו"ד מרץ להתייחס לכל עניין שנוגע לייצוגו של צד זה או אחר (עמ' 10 לפרוטוקול).

4.כעת, חוזר ב"כ המבקשים על בקשתו לחקור את עו"ד מרץ ומבקש לזמנו לחקירה, תוך שהוא טוען, בין היתר, כי חקר האמת צריך לגבור על "הפרוצדורה" וכי ההתנגדות לחקירת עוד מרץ נגועה בחוסר תום לב.

בבקשה מוסיף ב"כ המבקשים וטוען טענות שונות לגופה של הבקשה למתן צו מניעה.

כן מבקש הוא לזמן לחקירה את גב' ארמה, בטענה, כי בא כוחה הפנה, בטיעונו, לתצהירה. לדבריו, הוא לא ביקש לחקרה, בדיון, שכן היא לא התייצבה לדיון ולא היה טעם בבקשה כזו. לעצם האמור בתצהירה טוען ב"כ המבקשים, כי הוא אינו מתיישב עם דברים שאמרה קודם לכן וכי קבלת האמור בתצהיר, ללא מתן אפשרות למבקשים לחקרה, מונע מהם "אפשרות כנה ואמיתית לחקר האמת".